האיסור הוא על גברים לשמוע.

אין בעיה שהיא תשיר, אבל היא תהיה ממש מעצבנת אם היא תעשה את זה, כי אז הגברים יצטרכו ללכת או לסתום אזניים.

נשים, אם אתן רוצות לגרש מישהו, תתחילו לשיר. (אני בכלל לא רומז שאתן מזייפות)

מה שאין כן בלשיר, שכן אם את שרה ואני יודע שאסור לי לשמוע, אני אקום ואלך, או שאסתום את האזניים. אם אני לא יודע, אז באמת אסור לך לשיר.

זה סיוע לדבר עברה

השאלה הייתה אם אני יכולה לתת לך *לאכול* את זה.

אני מדברת דווקא על גרימה/סיוע לעבירה, כי אמרת שמותר לאישה לשיר בפני גברים והאחריות תהיה רק על הגברים.

היה מאד מובן מה שעניתי. לא, אם את יודעת שאני אקשיב לך שרה, או אוכל את האוכל הלא כשר שתגישי לי, אסור לך, מכיוון שלפני עיוור לא תיתן מכשול.

לעומת זאת, אם את יודעת שאני יהודי שומר תורה ומצוות, ואם תתני לי נתח בשר חזיר אני אגיש אותו לכלב שלי, או אמכור אותו לגוי, מותר לך. ומותר לך לפצוח בזמר בקול עורב, מכיוון שאני זה שנאסר עליו לשמוע את קולך, לכן אני אקום ואלך, או שאסתום את אזניי.

אבל אם את יודעת שנעבעך אני שאשתומ"ל(שאינו שומר תורה ומצוות לעת עתה), אסור לך לשיר לידי.

היה מובן עד שהתחלת לבלבל את התשובה.

חלק ראשון-מעולה.

חלק שני- סבבה.

חלק שלישי-מה? מותר לאישה לשיר מולך כי האיסור הוא עליך?

לא. כל עוד אתה נמצא אסור לה.

כי אסור להעמיד אחרים בניסיון, וגם מי מבטיח שתעמוד בניסיון?

וואו, זה ממש לא אותו דבר.

לתת לו סטייק עם גבינה לתת לכלב שלו זה לא איסור כי אני לא גורמת לו לעבור על איסור, אני לא מכניסה לא את זה לפה , אבל, אם אישה שרה מול גבר היא בהכרח מכניסה אותה לניסיון, עצם השמיעה זה אסור, וגם, עד שהוא יסגור את האוזניים/ילך הוא ישמע אותה. עכשיו מלבד האיסור שלה להחטיא אותו, יש כאן גם בעיות אחרות. מה עם מה ששנוא עליך וכו'? ואהבת לרעך כמוך?צניעות?

להיות חצופה ומעצבנת זה מותר?

גם לשמוע לשנייה אישה שרה אין איסור, האיסור הוא להקשיב בכוונה. את לא מכניסה לו את זה לאוזן, זה הוא שנשאר להקשיב.

עזבי, את טוענת שזה אסור? תוכיחי.

מה ששנוא עליך?! מה הקשר? ממתי עצותיו של רבי עקיבא הן כללים הלכתיים?!

ואהבת לרעך כמוך?! (פרובוקציה- ברור לו מיתה יפה הוא אחד הפירושים)

צניעות?! אולי צניעות תתעטפי ברעלה, ותסתגרי במטבח?! על מה את מדברת?!

וכן, למרבה הצער להיות חצופה ומעצבנת זה מותר. מי כמוך יודעת

הוכחה:"אבל אם את יודעת שנעבעך אני שאשתומ"ל(שאינו שומר תורה ומצוות לעת עתה), אסור לך לשיר לידי."

מותר לי להכניס אדם לניסיון?

'ואהבת לרעך כמוך" זה מצווה מהתורה. מה הסימן שאלה?

זה לא צנוע לשיר ליד גברים.. מה אתה רוצה? זה לא המצאה שלי.

אם התורה היתה דורשת שאתעטף ברעלה, אז הייתי עושה את זה, מה אתה רוצה? אתה עושה דברים כי אתר רוצה או כי התורה מצווה?(לא אתה אישית )

לא. זה אסור.

אסור להכשיל מישהו. אם את יודעת שהוא דתי, ואין לך בעיה לתת לו פיצה עם נקניק, כי את יודעת שהוא ייתן את זה לכלב שלו, מותר לך. אם את יודעת שהוא חילוני, אסור לך, כי הוא עלול לתת ביס.

מה הקשר?! זה בדיוק מה שאני שואל, לואהבת לרעך כמוך ישנם מספר פירושים. הבאתי אחד מהם כדוגמא, למה את מתכוונת?

זה לא צנוע?! מה זה אומר שזה לא צנוע?! הרי בגלל זה תיקנו שאסור לגבר לשמוע שירת נשים, איזה קטע. התורה דורשת שלא תשירי?! לא מכיר פסוק שכתוב בו "כה אמר ה', לא תשיר אישה, כי הן מזייפות משו מחריד וזה גם לא צנוע"

לדעת הנשים שיצאת נגדן, אלו ממאה שערים המכונות נשות הטאליבן, אכן צריך להתכסות ברעלה על פי התורה. ולא, שני הדברים לא כתובים בתורה, הם גזירות חכמים.

אם הייתי עושה דברים כי אני רוצה, נראה לי שהייתי מבשל שקשוקה בשבת. ברור שאני לא עושה דברים כי אני רוצה, אני לא חושב שהיהודי הראשון שהניח תפילין התחיל להניח כי הוא קם בבוקר והרגיש צורך עז לכרוך על היד עור של פרה צבוע בשחור עם איזו קובייה משונה ובתוכה מגילה עם טקסטים משונים.

באמת?! אסור להיות חצופה ומעצבנת?! הממ...

אז תוכיחי, ואם זה באמת אסור אז תפסיקי.

פסקה ראשונה- אסור לבשל בשר וחלב גם ככה, אבל נכון(כל עוד אנחנו מזהירים אותו לפני)

פסקה שניה- מהמצווה הזאת לומדים גם מה ששנאוי עליך אל תעשה לחבריך. ברור שזה לא נעים ששרים לידך ואתה צריך לקום וללכת.

פסקה 3-ברור שזה לא צנוע, קול באישה ערווה.

מבחינתי גזירות חכמים זה חלק  מהתורה.

פסקה 4-יופי.

פסקה 5-... תוכיח שמותר. על מה אתה מתבסס בהתנהגות זו?

מי לומד? הלל הזקן? הניחא. ברמב"ם לא תמצאי את זה.

זה מאד יפה שמבחינתך גזירות חכמים זה חלק מהתורה, את יכולה להיות חברה של הרמב"ם, אבל מה הקשר לא צנוע? אם חכמים היו גוזרים על אישה שאסור לה לשיר בנוכחות גברים, אז את צודקת, אבל האיסור הוא על גברים לשמוע, או שאני לא יודע משהו שאת כן, ואז אשמח שתשתפי אותי.

אכן, טופי.

תוכיחי שאסור. אני לא צריך להוכיח שמותר לנשום בשבת, כי עד שלא יוכח שאסור זה מותר, כך הם חוקי הפורמט. אל מה את מתבססת בטענותייך? אני לא אישה, לכן אני לא אשיר ליד גברים. כאילו אולי כן, אבל לא יהיה בזה שום בעיה. אם את רוצה להיות בעלת מידות טובות, אל תשירי ליד גברים, גם כי אסור להם לשמוע, וגם כי יש לי החשד שאת מזייפת

אעיר לגבי הדיון פה. הדיון פה לא אם מותר, אלא על מי מוטלת החובה ללכת (האם האשה צריכה ללכת למקום אחר כדי לשיר או על הגבר מוטל ללכת למקום אחר כדי לא לשמוע). וזה תלוי בנסיבות, כמובן. אם יש אירוע לנשים לדוגמא, ברור שגבר לא יכול להיכנס לאולם ולומר לכל הנשים לצאת (סתם נתתי דוגמא קיצונית כדי להמחיש את העקרון). ומכאן מתחילה שאלת הגבולות....

כן..קראתי.

מלכה זו בת של הרן אחי אברהם שהתחתנה עם נחור אחי אברהם. פלגש נחור זו ראומה. 

פלגש אברהם זו הגר וכנראה גם את קטורה הוא נשא בתור פלגש (אחרי שהתאלמן משרה וגירש את הגר) כי כתוב "ולבני הפלגשים" ברבים. למרות שזה לא ראיה כי גם כתוב "ובני דן חושים"(אבל קשה לומר שבפשט הגר זו קטורה. למרות שיש עם שנקרא הגרים בתנך ומצוין שהוא גר ליד שבטי ישמעאל מסוימים אז מעניין עם זה קשור לבני קטורה, שבט ישמעאלי חדש או עם אחר).

פסוק אחר כך זה "ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה".   שרה נפטרה בתחילת פרשת חיי שרה ואילו זה מופיע בסוף הפרשה.

נכון שאולי לא תמיד אין מוקדם ומאוחר בתורה ולא כתוב "אחר הדברים האלה" אבל כך משתמע מהכתוב.

בלי שום קשר להוכחה, שמעתי מהרב שרקי שאחרי שאברהם סיים להשלים את הפרויקט הגדול שלו לגבי יצחק (כלומר עם ישראל) ויצחק כבר נשוי, אז הוא מתפנה ל"תחביבים" שלו של להיות אב המון גוים ולהוליד הרבה אומות (מקטורה נולדו הרבה עמים).

לא כתוב במפורש שקטורה פלגש, אבל כך משתמע מ"בני הפילגשים (הגר וקטורה) אשר לאברהם"

מעולה!

הוא לא אמר את זה ובכל זאת אני לא מסכימה, וצריך הסכמה בשביל זה.

אין לה בחירה להיות שפחה לשרה ולעבוד אצלה. ברור שהיא לא נישאה נגד רצונה.

אברהם היה צדיק לא רשע

בראשית טז ג: "וַתִּקַּח שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם אֶת הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחָתָהּ מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים לְשֶׁבֶת אַבְרָם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְאַבְרָם אִישָׁהּ לוֹ לְאִשָּׁה."

שרה נתנה לו את שפחתה, הוא לא בא אל הגר ואמר לה היי גברת, התינשאי לי? וגם אחרי שהוא בא עליה היא נשארה שפחתה של שרה, כי היא פילגש.

האשה שמנעה בעלה מתשמיש המטה היא הנקראת מורדת ושואלין אותה מפני מה מרדה. אם אמרה מאסתיהו ואיני יכולה להבעל לו מדעתי כופין אותו לשעתו לגרשה לפי שאינה כשבויה שתבעל לשנוא לה.

כמובן לא היה צריך את המקור הזה, זה מובן מאליו. אברהם היה צדיק ולא רשע.

אם תחפש ברמב"ם, תראה שגם היה אסור לאברהם לבוא עליה בכלל. הוא לא קיים מצוות.

ובכלל, המקור שהבאת מדבר על אישה כשרה, ואנחנו מדברים על פילגש, שפחת שרה. אל תשכח שאחרי הולדת ישמעאל הגר נשארה שפחה. והיא בדיוק הייתה כשבויה.

אתה פשוט לא מפסיק.

אתם המזרוחניקים עם התנך בגובה העיניים שלכם (:

לבוא בעל כרחה. (אין שום הלכה שעל שבויה מותר לבוא בעל כרחה. הוא לא הזכיר כאן אשת יפת תואר וזה דיון אחר לגמרי).

הוא מסביר כאילו כך : "הסיבה שכופים את הבעל לגרש זה כי אי אפשר לגרום לאשה שיבוא עליה בעל כרחה. מה היא שבויה?!" (שדרך הגוים לצערינו שבאים עליה בעל כרחה)

שאברהם היה צדיק ולא רשע ולכן זה ברור

על ישראל זה כפשוטו? האם אביגיל שגילתה שוקה והלך דוד אחריה ג פרסאות זה כפשוטו?   האם מקום ששמו קושטא וכולם מדברים שם רק אמת זה כפשוטו? האם אגדות רבה בר בר חנה על ראם בגודל הר תבור שהיה בארץ ישראל בדורו זה כפשוטו? המדרשים הרבה פעמים הם משלים לדברים מאוד עמוקים, כך אומרים רבים מגדולי ישראל בכל הדורות.

רבקה היתה בת 3 הכוונה שהיתה ללא חטא כמו בת 3

לשרה היו עוד לפחות מאות שפחות שהיו יכולות להתחתן עם אברהם

בן זוג.

רבקה מסכימה להתחתן עם יצחק בלי שראתה אותו

לא יודעת.

ככל הנראה.

את דתייה לאומית או חרדית? נמצא לך שידוך

את מחפשת בייניש או ישיבה בוחער?

בעייתי לתת גם לכלב.

יש איסור הנאה.

(בניגוד לנתח בשר חזיר מהתגובה הקודמת)

הלכה א - איסור בישול בשר בחלב | פרק כה - בשר בחלב | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

(כמובן שיש מקורות הרבה יותר קדומים...)

בשר בחלב אסור בהנאה

..

אז היצר הרע מחכה שתיגמר הלוויה?

אם המקוננת הולכת אחר המיטה, אני מניח שזה בפני גברים, אלא אם כן אתה אומר שלוויות של נשים הגברים לא מגיעים.

https://hilchata.co.il/wp-content/uploads/2023/01/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-376-%D7%AA%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%94-2.pdf 

@הרמוניה אם מעניין אותך להעמיק

אמרתי שבע"ה אשלם בכל מקרה, אבל תמיד מעניין להעמיק מה הדין(:

קראתי את העמוד הראשון מקווה להמשיך מחר

לא אמרתי כלום 

זה למעשה מה שכתוב בתחילת הגליון

מה הקשר ל"מציל עצמו בממון חבירו".

ולמה למען ה' זה נראה לך "לא חסר", הרי זה בדיוק "חצר דעבידה לאגרא", ואף גרוע מכך.

ונכון מאוד

מראה מול הפנים. אז צריך לזעוק בצורה הכי מזעזעת וישירה שיש. כי חטאי ישראל היו נוראים ומלאי זימה, אז איך יחזקאל יכול לשתוק על זה?

הרצי"ה אמר שעובדה שאצל נוח כתוב "החיה אשר אינינה טהורה" ולא טמאה, כי ראוי לדבר בלשון הכי יפה.

אבל בפרשת שמיני כתוב "טמא הוא לכם" כי כשצריך לדבר בדבר שהוא נפקא מינא צריך להוקיע את הטומאה מפורשות ובתקיפות.

ב. גוף האדם מקביל למידות עליונות שיש אצל ה' וכנסת ישראל. אם תראה את המקבילות בשיר השירים אז זה מסתדר.

למשל הפסוק השני בפרק ביחזקאל מסתדר עם זה שמשה הושפע מהתרבות המצרית בבית פרעה, ואהרון גם הושפע בגלל השעבוד. ותבדוק בחזל למה מומשלים משה ואהרון בשיר השירים

כי אהליבה(יהודה) ראתה את הדברים שאחותה עשתה(ישראל) והמשיכה למרות שראתה את חרפתה ועונשה. ובכל זאת השם אוהב ומעדיף את יהודה יותר משבטי ישראל.

לדעתי יש כאן לימוד עמוק הרבה הרבה יותר

פשוט ה הבטיח לדוד מלכות. ובימי גלות שומרון יהודה לא חטאו כל כך חזק כמו ישראל.

לא הבנתי. עם ישראל עם קשה עורף וממשיך לחטוא גם כשיש עונשים.

לכן הנביאים צריכים לתת לו נבואות תוכחה. וגם זה לא עזר חוץ ממקרים מועטים. רק הגלות בסוף עזרה בזה.

אבל נבואת יחזקאל חשובה לדורות. שאנחנו נדע כמה אבותינו חטאו ולא נחזור להיות כמוהם

"בימי גלות שומרון יהודה לא חטאו כל כך חזק כמו ישראל" 

תקרא מה השם אומר לירמיהו על החטאים של יהודה לעומת ישראל בירמיהו ג ח-י

עם ישראל לא חוטא סתם. 

הנביאים לא עזרו. וגם הגלות לא עזרה, היא פשוט עשתה ריסטארט וניקתה את העוונות, אבל עם ישראל ממשיך בשלו. ב"י !! (ברוך ישראל)

כאילו איזה חידוש יש כבר בנבואת יחזקאל שעם ישראל חטא?? נו בעמת כאילו לא ידענו את זה עוד 20 ספרים לפני כן. 

כה אמר ה אם ימדו שמים מלמעלה ויחקרו מוסדי ארץ למטה גם אני אמאס בכל זרע ישראל על כל אשר עשו נאם ה

רש"י : אם ימדו שמים כמה גובהם "גם אני אמאס בישראל" כלומר כשם שהם לא ימדו ולא יחקרו כך ישראל לא ימאסו בכל אשר חטאו" 

כן כן קח את כל התיאורים של הזימה שעם ישראל עשה כביכול ביחס עם השם (ולא רק) עם ישראל באמת היה שטוף זימה בתקופת התנך. ועם זאת וביחד עם הכל. זה כלום בעיני השם. 

כי כמו שאי אפשר לחקור ולמדוד את השמים, אי אפשר לחקור ולמדוד את המחשבות של עם ישראל. 

@אילת השחר 

ושיר השירים לא עשיר בתוכן דומה? 
 

ובאופן כללי - יחזקאל היה נביא עם מעשים חריגים ויוצאי דופן. 

הוא לא היה נביא עם מעשים חריגים הוא פשוט היה מתלהב יתר על המידה כמו שחזל אומרים

חוצמיזה יש עוד תיאור בוטה למדיי והוא לא ביחזקאל

לא גדשת את הסאה?

כשזה מגיע לתוכן לא צנוע אמיתי, שיר השירים עובר בלדבר במשל בתוך משל, ולא אומר זאת מפורשות , בגלל הצניעות שבדבר.

למשל "באתי לגני אחותי כלה" וכדומה (כאשר הגן זה הרעיה עצמה)

ליחזקאל, לאורך נבואותיו, סגנון מסוים.

אמנם לא חקרתי את הנושא לעומק אבל אני חושב שהרעיון המרכזי של הספר הוא הניגוד בין טומאה לטהרה (יחזקאל היה כהן וקשור מאוד לרעיון של המקדש), ומתוך הרעיון הזה נובעות הנבואות.

זה בא לידי ביטוי בביטויים השגורים בספר (גילולים, תועבה, טומאה, שיקוצים, לעומת נבואת המים הטהורים וכיו"ב).

"וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ, וְהִנֵּה עִתֵּךְ עֵת דֹּדִים, וָאֶפְרֹשׂ כְּנָפִי עָלַיִךְ, וָאֲכַסֶּה עֶרְוָתֵךְ; וָאֶשָּׁבַע לָךְ וָאָבוֹא בִבְרִית אֹתָךְ, נְאֻם אֲדֹנָ־י יי--וַתִּהְיִי-לִי. וָאֶרְחָצֵךְ בַּמַּיִם, וָאֶשְׁטֹף דָּמַיִךְ מֵעָלָיִךְ; וָאֲסֻכֵךְ, בַּשָּׁמֶן."

"בֶּן-אָדָם--אֱמָר-לָהּ, אַתְּ אֶרֶץ לֹא מְטֹהָרָה הִיא: לֹא גֻשְׁמָהּ, בְּיוֹם זָעַם. [...] כֹּהֲנֶיהָ חָמְסוּ תוֹרָתִי, וַיְחַלְּלוּ קָדָשַׁי--בֵּין-קֹדֶשׁ לְחֹל לֹא הִבְדִּילוּ, וּבֵין-הַטָּמֵא לְטָהוֹר לֹא הוֹדִיעוּ;"

"לָכֵן אֱמֹר אֲלֵהֶם כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, עַל-הַדָּם תֹּאכֵלוּ וְעֵינֵכֶם תִּשְׂאוּ אֶל-גִּלּוּלֵיכֶם--וְדָם תִּשְׁפֹּכוּ; וְהָאָרֶץ, תִּירָשׁוּ??? עֲמַדְתֶּם עַל-חַרְבְּכֶם עֲשִׂיתֶן תּוֹעֵבָה, וְאִישׁ אֶת-אֵשֶׁת רֵעֵהוּ טִמֵּאתֶם; וְהָאָרֶץ, תִּירָשׁוּ???"

"כְּטֻמְאַת, הַנִּדָּה, הָיְתָה דַרְכָּם, לְפָנָי."

כאנטיתזה למצרים (תשעה קבין של זימה):

"וָאֹמַר אֲלֵהֶם, אִישׁ שִׁקּוּצֵי עֵינָיו הַשְׁלִיכוּ, וּבְגִלּוּלֵי מִצְרַיִם, אַל-תִּטַּמָּאוּ:"

וגם כמובן חזון העצמות שקשור באופן ישיר לרעיון של טומאת מת, וקבורת המתים וטיהור הארץ במלחמת גוג ומגוג,

גם המפגשים עם המלאכים והחזיונות הם אנטיתזה לטומאה (זה כנגד זה)

"לְאַרְבַּע רוּחוֹת מְדָדוֹ, חוֹמָה לוֹ סָבִיב סָבִיב--אֹרֶךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת, וְרֹחַב חֲמֵשׁ מֵאוֹת:  לְהַבְדִּיל, בֵּין הַקֹּדֶשׁ לְחֹל."

וַיֹּאמֶר אֵלַי, בֶּן-אָדָם אֶת-מְקוֹם כִּסְאִי וְאֶת-מְקוֹם כַּפּוֹת רַגְלַי, אֲשֶׁר אֶשְׁכָּן-שָׁם בְּתוֹךְ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לְעוֹלָם; וְלֹא יְטַמְּאוּ עוֹד בֵּית-יִשְׂרָאֵל שֵׁם קָדְשִׁי הֵמָּה וּמַלְכֵיהֶם, בִּזְנוּתָם, וּבְפִגְרֵי מַלְכֵיהֶם, בָּמוֹתָם. בְּתִתָּם סִפָּם אֶת-סִפִּי, וּמְזוּזָתָם אֵצֶל מְזוּזָתִי, וְהַקִּיר, בֵּינִי וּבֵינֵיהֶם; וְטִמְּאוּ אֶת-שֵׁם קָדְשִׁי, בְּתוֹעֲבוֹתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ, וָאֲכַל אֹתָם, בְּאַפִּי. עַתָּה יְרַחֲקוּ אֶת-זְנוּתָם, וּפִגְרֵי מַלְכֵיהֶם--מִמֶּנִּי; וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכָם, לְעוֹלָם.

אַתָּה בֶן-אָדָם, הַגֵּד אֶת-בֵּית-יִשְׂרָאֵל אֶת-הַבַּיִת, וְיִכָּלְמוּ, מֵעֲו‍ֹנוֹתֵיהֶם; וּמָדְדוּ, אֶת-תָּכְנִית.

///

בקיצור אפשר להסתכל על זה בעיניים קצת ילדותיות של "וואו כתוב שם דדיים" OK זה לא עיקר המסר. וגם בכלל, התפישה התרבותית של ארוטיקה בספרות בימינו שונה מאוד מהתפישה של פעם.

המסר העיקרי הוא שכל מצוות ה' – אמונה, "לא יהיה לך", מאכלות אסורות, עריות, צדק ומשפט, מתנקזים לתוך המושג של טומאה וטהרה. ומהצד השני, המושג של טהרה ובית המקדש כולל בתוכו את כל הרעיון של טהרה גופנית ומוסרית. זאת לא זאת?

מלבי"ם:

"הסיר המצנפת והרים העטרה?" אתה חושב בדעתך להסיר את המצנפת מן הכהן גדול ולהשפיל כבוד הכהונה והמקדש, ולהרים העטרה של המלך, להגדיל כבוד המלוכה ולהשפיל כבוד הכהונה? "זאת לא זאת?" ר"ל אתה רוצה שיהיה זאת ולא יהיה זאת, ר"ל שתתקיים העטרה ולא יתקיים המצנפת? (ואיך אפשר זה שיהיה זה בלא זה, והלא כבוד המלוכה נמשך מכבוד הכהונה), "השפלה הגבה", אתה רוצה להגביה את העטרה שהיא שפלה במדרגתה ולהשפיל את המצנפת שהיא גבוהה באמת באשר הוא כבוד ה':

של הכהנים בני צדוק. משפחת הכהן הגדול. סוג של אליטה רוחנית דתית בעם.  שלפי הספר עצמו כל המשפחה לא חטאה בעבודה זרה ושאר חטאי ישראל.
 

אז הוא גדל בתוך חברה ששמרה על צניעות, כאשר מסביב כל העם עובד אלילים וחוטא בגילוי עריות כמו שמתואר ביחזקאל עצמו בתשפוט עיר הדמים. כאשר עבודת אלילים הביאה לזימה גדולה מאוד כמו קדשות וניאוף וכדומה.

ייתכן שזה גורם לסגנון הנבואה של יחזקאל להיות חריףבעניין זה, כי הנבואה חלה על האדם בסגנון של נפשו הקיימת.

כמו שהחרדים כותבים פשקווילים חריפים על חוסר צניעות שיש אצל החילונים, כי הם חיים באווירה מאוד צנועה 

גם כשיש תופעות תוך מגזריות

גם כן יוצאים נגד זה בפשקווילים

אני חושבת שזו גם אמירה חזקה של התורה, אנחנו לא מסתירים כלום, אין סיבה להסתיר, אם צריך לדבר ברור כדי שתבינו-נדבר ברור ואם זה יגרום לכם לאי נוחות-מעולה, זו המטרה, להזיז בנו משהו...

לי אישית קשה לקרוא את זה, האם זה אומר שלא בסדר שיחזקאל אמר את זה או שזה נכתב בתורה-ממש לא, יש אנשים שככה הם לומדים וכנראה עמ"י בתקופה הזו-ותכלס גם בשאר התקופות כי הנבואה נכתבה לדורות-צריך את זה כדי להתעורר...

ותראה, אם זה לא היה כתוב ככה-לא היה נפתח הדיון הזה😉...

הע"ז היה חזק וכמה זו עבירה חמורה ושורשית.

כדי שנבין שבימים של עוצמות חיים, או שאתה מקדש את זה כשלמה, או נופל לשאול תחתיות כמו הנשים שם. וממילא, בימינו שעוצמות החיים חוזרות יש מה ללמוד מזה.

כדי שנבין שנבואה תלויה בעוצמות חיים, ומי שרוצה להתנבא, צריך להיות כמה שיותר חי (אחרי שהוא זיכך את עצמו ואחרי שהוא מתחתן), ולא בורח, כנראה.

[שמבין ענין

מאוד משתנה בין פוסק לפוסק בפרט אם המשפחה עשויה להעלב אז אי אפשר לעזות לך.

מדריך כשרות לאורח - כושרות

הם רוכשים ירוקים בשקית מהסופר ,זה ניראה נקי ברמה של חול וכו , ושטוף ומבוקר 

אבל כמובן ללא בקרת תולעים

הם אמרו שמסכימים לכבודנו להבא להשרות את הירוקים במים עם סבון כמה דקות ואז שטיפה במים וייבוש. 

האם זה מספיק?

במידה ומדובר על ירוק לא מפוקח תולעים ללא שם של חברה , סתם משהו גנרי לא ידוע

מה הדרך לנקות ?

חשבתי שהשרייה במים סבון ובדיקת העלים מספיקה ? לא ?

צריך לבדוק את העלים אחד-אחד מול האור.

אבל באמת כדאי לשאול רב באופן אישי...

כלומר כנראה תוצאת ההתפחה של אורז היא לא ממש כמו של חמשת מיני דגן, אבל יותר משמעותית משל מינים אחרים, ולכן אפשר להתלבט האם לסווג אותה כחימוץ או 'סירחון' בלבד

2. להבנתי הגמרא מיד אחר כך באמת מוכיחה שלרבי יוחנן בן נורי זה חמץ ממש מכך שבברייתא אחרת הוא במפורש מחייב על זה כרת. (בכתבי היד לא מופיעים המילים 'דאמר אורז מין דגן הוא וחייבין על חימוצו כרת', אלא רק ההמשך - 'דתניא רבי יוחנן בן נורי אוסר באורז ודוחן מפני שקרוב להחמיץ'. לפי הגירסא שבדפוסים, ואולי גם לפי הגירסא שבכתבי היד, צריך להגיד שהגמרא בהתחלה לא חשבה על האפשרות ש'קרוב להחמיץ' = 'לא ממש חמץ')

שם מדובר על קרמית, שגם מוזכרת בבבלי בהמשך הסוגיה:

'רבי יוחנן בן נורי אמר: קרמית חייבת בחלה, שהיא באה לידי מצה וחמץ. ורבנין אמרי: אינה באה לידי מצה וחמץ. ויבדקנה? על עיקר בדיקתה הן חולקין - רבי יוחנן בן נורי אמר בדקוה ומצאו אותה שהיא באה לידי מצה וחמץ, ורבנין אמרין בדקוה ולא מצאו אותה שהיא באה לידי מצה וחמץ')

בכל אופן מעתיק לכאן את הבבלי: 'וכן היה רבי יוחנן בן נורי אומר: קרמית חייבת בחלה. מאי קרמית? אמר אביי: שיצניתא. מאי שיצניתא? אמר רב פפא: שיצניתא דמשתכחא ביני כלניתא'

רשי: 'שיצניתא - קצח שקורין נייל"א בלע"ז עגול הוא כעין דוחן ושחור. לישנא אחרינא שמעתי אשדרניל"א ונמצאת בשיפון'

שאלה בסוף.
 

תודה על התשובה 🙂

אז רבי יוחנן סובר שגם אורז וקרמית הם חמץ, או שגם עוד מיני דגן שאינם מ5 מיני דגן?

מתני' אלו דברים שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח בחטים בשעורים בכוסמין ובשיפון ובשיבולת שועל

גמ' תנא כוסמין מין חיטין שיבולת שועל ושיפון מין שעורין כוסמין גולבא שיפון דישרא שיבולת שועל שבילי תעלא.

הני אין אורז ודוחן לא? מנהני מילי אמר רבי שמעון בן לקיש וכן תנא דבי רבי ישמעאל וכן תנא דבי ר' אליעזר בן יעקב אמר קרא לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות דברים הבאים לידי חימוץ אדם יוצא בהן ידי חובתו במצה יצאו אלו שאין באין לידי חימוץ אלא לידי סירחון.

מתניתין דלא כרבי יוחנן בן נורי דאמר אורז מין דגן הוא וחייבין על חימוצו כרת דתניא רבי יוחנן בן נורי אוסר באורז ודוחן מפני שקרוב להחמיץ.

איבעיא להו שקרוב להחמיץ דקדים ומחמיץ או דילמא קרוב להחמיץ הוי חמץ גמור לא הוי תא שמע דתניא אמר רבי יוחנן בן נורי אורז מין דגן הוא וחייבין על חימוצו כרת ואדם יוצא בו ידי חובתו בפסח.

=> בקיצור לדעת ריב"נ אורז נחשב למין דגן והוא מחמיץ (אחרת לא היו חייבים עליו כרת)

=> ולדעת השאר זה לא מין דגן כיוון שהוא לא מחמיץ אלא מסריח

כלומר המחלוקת מהו גדר חימוץ שאסרה התורה או האם אורז נכלל בגדר הזה

לפי הברייתא "דתניא רבי יוחנן בן נורי אוסר באורז ודוחן מפני שקרוב להחמיץ" אפשר להבין להיות שזה אסור רק מדרבנן כי זה "קרוב" או אולי איסור לאו אבל לא כרת. (בעצם ה"מתניתין דלא כרבי יוחנן דאמר..." מקדים את המאוחר, נראה כמו עניין של עריכת הסוגיה)

לכן איבעיא להו האם זה חמץ גמור ואז הברייתא השנייה מהתא שמע מכריעה שזה חמץ גמור לפי דעתו.

אפילו כשלוחשים ממש בשקט שאפילו האדם עצמו בקושי שומע ה' שומע ומבין.

שאדם יכול ממש לצעוק ויצא רק קול דממה דקה וזה נחשב צעקה ממש

הנימוקים המרכזיים על פי המסורת וההלכה:

המקור: תפילת חנה

את עצם הדין שצריך להתפלל בלחש הגמרא במסכת ברכות (דף לא עמוד א) לומדת ממה שכתוב אצל חנה (שמואל א' א יג) "וקולה לא ישמע", מכאן שאסור להגביה קולו בתפילתו.

והטעם מבואר שם (דף כד עמוד ב, וברש"י) משום שמי שמשמיע קולו בתפילתו הרי זה מקטני אמנה, כי מראה בזה כאילו אין הקב"ה שומע תפילת לחש.

בגמרא למדו מכאן שבתפילה המרכזית, על האדם להשמיע את המילים לאוזניו בלבד, אך לא לאחרים, כדי לבטא פנימיות ועמידה אינטימית מול בורא עולם.

מניעת בושה לחוטאים

בנוסף, חז"ל הגבילו את גובה הקול בתפילה עד לרמה שאפילו מי שעומד ממש בסמוך למתפלל, לא יוכל לשמוע את מילות התפילה, כדי שלא לבייש מי שבוחר להתוודות בתוך התפילה ולפרט את חטאיו האישיים.  

הטור (או"ח סימן קא) מביא את מחלוקת הראשונים, האם לחש התפילה יכול להישמע לאוזנו של המתפלל או שיש לומר את מילות התפילה בלחש חרישי שאף אינו נשמע למתפלל עצמו, ובהמשך דבריו מביא הטור, כי ענין זה מצוי כבר במחלקת הירושלמי והתוספתא, לשיטת הירושלמי מותר למתפלל להשמיע לאוזנו את מילות התפילה (אך אין להתפלל באופן שאחרים שומעים את דבריו), ולשיטת התוספתא יש להתפלל בלחישה אשר אף איננה נשמעת למתפלל עצמו (כשיטת הזוהר המובאת במגן אברהם או"ח סי' קא סע"ק ג).

להלכה נפסק בשולחן ערוך (או"ח סימן קא סעיף ב) כי יש לבטא את מילות התפילה (שמונה עשרה) באופן ברור וכן יש לומר את מילות התפילה בלחישה, אך אין צורך בלחישה מוחלטת אלא מותר להשמיען לאוזנו (כשיטת הירושלמי ושיטת הרשב"א המובאת בבית יוסף): "ולא יתפלל בליבו לבד אלא מחתך הדברים בשפתיו ומשמיע לאוזנו בלחש…"

הפוסקים (פסקי תשובות סימן קא אות ד) העירו, כי יש לתת את הדעת ולהקפיד על ביטוי מלא של האותיות והמילים שכן בשל הדיבור בלחישה מצוי שהאותיות והמילים אינן ניכרות או שאינן ברורות דיין (ויש לבטא את המילים בשפתיו באופן ברור כפסק השו"ע וכדברי הגמרא במסכת ברכות לא ע"א בענין תפילת חנה).

>> ההבדל בין הלחש לחזרת הש"ץ

התפילה בלחש היא חובת היחיד. לאחר מכן, נאמרת חזרת הש"ץ בקול רם על ידי שליח הציבור. למנהג זה היו שתי מטרות היסטוריות:

- להוציא ידי חובה את מי שאינו יודע להתפלל בעצמו.

- לאפשר אמירת "קדושה" ו"ברכת כהנים", שניתן לומר רק בציבור ובקול.

אגב, מאידך יש עניין לבטא את האותיות כראוי. החיד"א מדבר על זה בספרו שם הגדולים, נדמה לי בקטע על רבי יצחק סגי נהור.

https://www.yeshiva.org.il/midrash/5202#:~:text=%D7%A0%D7%92%D7%93%D7%A0%D7%95%20%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%A8%20%D7%A9%D7%90%D7%AA.-,%D7%9E%D7%9C%D7%9A%20%D7%91%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%94,-%D7%96%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A7%20%D7%9E%D7%98%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99

מה להשוות.

כיום השמאל משוגע לחלוטין ואיבד את שפיות דעתו, ואחוז אמוק לרדוף את הציונות הדתית בכל דרך. ובטוח שהציונות הדתית תתפוס את מקומו ותדיח אותו. בגירוש מגוש קטיף זה לא היה. החלום על פוליטקאי שיצא מחוץ למפדלנקיות שדואגתרק למגזר היה רק חלום באותם ימים.

כיום השמאל , כמו שאול , יודע את האמת - הציונו תהדתית עוד ינהיגו את המדינה. הם טועים רק שחושבים שהצ"ד ימרדו בשמאל ולא יהיו ממלכתים. לעולם לא נעשה הפיכה. זה פשוט יקרה לבד.

כמו ששאול מת בסוף ודוד החליף אותו.

ותהי המלחמה ארכה בין בית שאול ובין בית דוד ודוד הלך וחזק ובית שאול הלכים ודלים.

 שמואל ב ג א

לא יודע בן כמה אתה וכמה היית מעורב, אבל הנק' הזו היתה נוכחת כבר אז (למשל: הקרבות של פייגלין על ראשות הליכוד) ולכן הרב וסרמן כתב עליה.

כדי לראות "ניצוץ" מהפחד שהיה כבר אז מהמתנחלים, חפש בגוגל "דברים שאי אפשר היה לומר בזמן ההתנתקות".