האיסור הוא על גברים לשמוע.

אין בעיה שהיא תשיר, אבל היא תהיה ממש מעצבנת אם היא תעשה את זה, כי אז הגברים יצטרכו ללכת או לסתום אזניים.

נשים, אם אתן רוצות לגרש מישהו, תתחילו לשיר. (אני בכלל לא רומז שאתן מזייפות)

מה שאין כן בלשיר, שכן אם את שרה ואני יודע שאסור לי לשמוע, אני אקום ואלך, או שאסתום את האזניים. אם אני לא יודע, אז באמת אסור לך לשיר.

זה סיוע לדבר עברה

השאלה הייתה אם אני יכולה לתת לך *לאכול* את זה.

אני מדברת דווקא על גרימה/סיוע לעבירה, כי אמרת שמותר לאישה לשיר בפני גברים והאחריות תהיה רק על הגברים.

היה מאד מובן מה שעניתי. לא, אם את יודעת שאני אקשיב לך שרה, או אוכל את האוכל הלא כשר שתגישי לי, אסור לך, מכיוון שלפני עיוור לא תיתן מכשול.

לעומת זאת, אם את יודעת שאני יהודי שומר תורה ומצוות, ואם תתני לי נתח בשר חזיר אני אגיש אותו לכלב שלי, או אמכור אותו לגוי, מותר לך. ומותר לך לפצוח בזמר בקול עורב, מכיוון שאני זה שנאסר עליו לשמוע את קולך, לכן אני אקום ואלך, או שאסתום את אזניי.

אבל אם את יודעת שנעבעך אני שאשתומ"ל(שאינו שומר תורה ומצוות לעת עתה), אסור לך לשיר לידי.

היה מובן עד שהתחלת לבלבל את התשובה.

חלק ראשון-מעולה.

חלק שני- סבבה.

חלק שלישי-מה? מותר לאישה לשיר מולך כי האיסור הוא עליך?

לא. כל עוד אתה נמצא אסור לה.

כי אסור להעמיד אחרים בניסיון, וגם מי מבטיח שתעמוד בניסיון?

וואו, זה ממש לא אותו דבר.

לתת לו סטייק עם גבינה לתת לכלב שלו זה לא איסור כי אני לא גורמת לו לעבור על איסור, אני לא מכניסה לא את זה לפה , אבל, אם אישה שרה מול גבר היא בהכרח מכניסה אותה לניסיון, עצם השמיעה זה אסור, וגם, עד שהוא יסגור את האוזניים/ילך הוא ישמע אותה. עכשיו מלבד האיסור שלה להחטיא אותו, יש כאן גם בעיות אחרות. מה עם מה ששנוא עליך וכו'? ואהבת לרעך כמוך?צניעות?

להיות חצופה ומעצבנת זה מותר?

גם לשמוע לשנייה אישה שרה אין איסור, האיסור הוא להקשיב בכוונה. את לא מכניסה לו את זה לאוזן, זה הוא שנשאר להקשיב.

עזבי, את טוענת שזה אסור? תוכיחי.

מה ששנוא עליך?! מה הקשר? ממתי עצותיו של רבי עקיבא הן כללים הלכתיים?!

ואהבת לרעך כמוך?! (פרובוקציה- ברור לו מיתה יפה הוא אחד הפירושים)

צניעות?! אולי צניעות תתעטפי ברעלה, ותסתגרי במטבח?! על מה את מדברת?!

וכן, למרבה הצער להיות חצופה ומעצבנת זה מותר. מי כמוך יודעת

הוכחה:"אבל אם את יודעת שנעבעך אני שאשתומ"ל(שאינו שומר תורה ומצוות לעת עתה), אסור לך לשיר לידי."

מותר לי להכניס אדם לניסיון?

'ואהבת לרעך כמוך" זה מצווה מהתורה. מה הסימן שאלה?

זה לא צנוע לשיר ליד גברים.. מה אתה רוצה? זה לא המצאה שלי.

אם התורה היתה דורשת שאתעטף ברעלה, אז הייתי עושה את זה, מה אתה רוצה? אתה עושה דברים כי אתר רוצה או כי התורה מצווה?(לא אתה אישית )

לא. זה אסור.

אסור להכשיל מישהו. אם את יודעת שהוא דתי, ואין לך בעיה לתת לו פיצה עם נקניק, כי את יודעת שהוא ייתן את זה לכלב שלו, מותר לך. אם את יודעת שהוא חילוני, אסור לך, כי הוא עלול לתת ביס.

מה הקשר?! זה בדיוק מה שאני שואל, לואהבת לרעך כמוך ישנם מספר פירושים. הבאתי אחד מהם כדוגמא, למה את מתכוונת?

זה לא צנוע?! מה זה אומר שזה לא צנוע?! הרי בגלל זה תיקנו שאסור לגבר לשמוע שירת נשים, איזה קטע. התורה דורשת שלא תשירי?! לא מכיר פסוק שכתוב בו "כה אמר ה', לא תשיר אישה, כי הן מזייפות משו מחריד וזה גם לא צנוע"

לדעת הנשים שיצאת נגדן, אלו ממאה שערים המכונות נשות הטאליבן, אכן צריך להתכסות ברעלה על פי התורה. ולא, שני הדברים לא כתובים בתורה, הם גזירות חכמים.

אם הייתי עושה דברים כי אני רוצה, נראה לי שהייתי מבשל שקשוקה בשבת. ברור שאני לא עושה דברים כי אני רוצה, אני לא חושב שהיהודי הראשון שהניח תפילין התחיל להניח כי הוא קם בבוקר והרגיש צורך עז לכרוך על היד עור של פרה צבוע בשחור עם איזו קובייה משונה ובתוכה מגילה עם טקסטים משונים.

באמת?! אסור להיות חצופה ומעצבנת?! הממ...

אז תוכיחי, ואם זה באמת אסור אז תפסיקי.

פסקה ראשונה- אסור לבשל בשר וחלב גם ככה, אבל נכון(כל עוד אנחנו מזהירים אותו לפני)

פסקה שניה- מהמצווה הזאת לומדים גם מה ששנאוי עליך אל תעשה לחבריך. ברור שזה לא נעים ששרים לידך ואתה צריך לקום וללכת.

פסקה 3-ברור שזה לא צנוע, קול באישה ערווה.

מבחינתי גזירות חכמים זה חלק  מהתורה.

פסקה 4-יופי.

פסקה 5-... תוכיח שמותר. על מה אתה מתבסס בהתנהגות זו?

מי לומד? הלל הזקן? הניחא. ברמב"ם לא תמצאי את זה.

זה מאד יפה שמבחינתך גזירות חכמים זה חלק מהתורה, את יכולה להיות חברה של הרמב"ם, אבל מה הקשר לא צנוע? אם חכמים היו גוזרים על אישה שאסור לה לשיר בנוכחות גברים, אז את צודקת, אבל האיסור הוא על גברים לשמוע, או שאני לא יודע משהו שאת כן, ואז אשמח שתשתפי אותי.

אכן, טופי.

תוכיחי שאסור. אני לא צריך להוכיח שמותר לנשום בשבת, כי עד שלא יוכח שאסור זה מותר, כך הם חוקי הפורמט. אל מה את מתבססת בטענותייך? אני לא אישה, לכן אני לא אשיר ליד גברים. כאילו אולי כן, אבל לא יהיה בזה שום בעיה. אם את רוצה להיות בעלת מידות טובות, אל תשירי ליד גברים, גם כי אסור להם לשמוע, וגם כי יש לי החשד שאת מזייפת

אעיר לגבי הדיון פה. הדיון פה לא אם מותר, אלא על מי מוטלת החובה ללכת (האם האשה צריכה ללכת למקום אחר כדי לשיר או על הגבר מוטל ללכת למקום אחר כדי לא לשמוע). וזה תלוי בנסיבות, כמובן. אם יש אירוע לנשים לדוגמא, ברור שגבר לא יכול להיכנס לאולם ולומר לכל הנשים לצאת (סתם נתתי דוגמא קיצונית כדי להמחיש את העקרון). ומכאן מתחילה שאלת הגבולות....

כן..קראתי.

מלכה זו בת של הרן אחי אברהם שהתחתנה עם נחור אחי אברהם. פלגש נחור זו ראומה. 

פלגש אברהם זו הגר וכנראה גם את קטורה הוא נשא בתור פלגש (אחרי שהתאלמן משרה וגירש את הגר) כי כתוב "ולבני הפלגשים" ברבים. למרות שזה לא ראיה כי גם כתוב "ובני דן חושים"(אבל קשה לומר שבפשט הגר זו קטורה. למרות שיש עם שנקרא הגרים בתנך ומצוין שהוא גר ליד שבטי ישמעאל מסוימים אז מעניין עם זה קשור לבני קטורה, שבט ישמעאלי חדש או עם אחר).

פסוק אחר כך זה "ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה".   שרה נפטרה בתחילת פרשת חיי שרה ואילו זה מופיע בסוף הפרשה.

נכון שאולי לא תמיד אין מוקדם ומאוחר בתורה ולא כתוב "אחר הדברים האלה" אבל כך משתמע מהכתוב.

בלי שום קשר להוכחה, שמעתי מהרב שרקי שאחרי שאברהם סיים להשלים את הפרויקט הגדול שלו לגבי יצחק (כלומר עם ישראל) ויצחק כבר נשוי, אז הוא מתפנה ל"תחביבים" שלו של להיות אב המון גוים ולהוליד הרבה אומות (מקטורה נולדו הרבה עמים).

לא כתוב במפורש שקטורה פלגש, אבל כך משתמע מ"בני הפילגשים (הגר וקטורה) אשר לאברהם"

מעולה!

הוא לא אמר את זה ובכל זאת אני לא מסכימה, וצריך הסכמה בשביל זה.

אין לה בחירה להיות שפחה לשרה ולעבוד אצלה. ברור שהיא לא נישאה נגד רצונה.

אברהם היה צדיק לא רשע

בראשית טז ג: "וַתִּקַּח שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם אֶת הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחָתָהּ מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים לְשֶׁבֶת אַבְרָם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְאַבְרָם אִישָׁהּ לוֹ לְאִשָּׁה."

שרה נתנה לו את שפחתה, הוא לא בא אל הגר ואמר לה היי גברת, התינשאי לי? וגם אחרי שהוא בא עליה היא נשארה שפחתה של שרה, כי היא פילגש.

האשה שמנעה בעלה מתשמיש המטה היא הנקראת מורדת ושואלין אותה מפני מה מרדה. אם אמרה מאסתיהו ואיני יכולה להבעל לו מדעתי כופין אותו לשעתו לגרשה לפי שאינה כשבויה שתבעל לשנוא לה.

כמובן לא היה צריך את המקור הזה, זה מובן מאליו. אברהם היה צדיק ולא רשע.

אם תחפש ברמב"ם, תראה שגם היה אסור לאברהם לבוא עליה בכלל. הוא לא קיים מצוות.

ובכלל, המקור שהבאת מדבר על אישה כשרה, ואנחנו מדברים על פילגש, שפחת שרה. אל תשכח שאחרי הולדת ישמעאל הגר נשארה שפחה. והיא בדיוק הייתה כשבויה.

אתה פשוט לא מפסיק.

אתם המזרוחניקים עם התנך בגובה העיניים שלכם (:

לבוא בעל כרחה. (אין שום הלכה שעל שבויה מותר לבוא בעל כרחה. הוא לא הזכיר כאן אשת יפת תואר וזה דיון אחר לגמרי).

הוא מסביר כאילו כך : "הסיבה שכופים את הבעל לגרש זה כי אי אפשר לגרום לאשה שיבוא עליה בעל כרחה. מה היא שבויה?!" (שדרך הגוים לצערינו שבאים עליה בעל כרחה)

שאברהם היה צדיק ולא רשע ולכן זה ברור

על ישראל זה כפשוטו? האם אביגיל שגילתה שוקה והלך דוד אחריה ג פרסאות זה כפשוטו?   האם מקום ששמו קושטא וכולם מדברים שם רק אמת זה כפשוטו? האם אגדות רבה בר בר חנה על ראם בגודל הר תבור שהיה בארץ ישראל בדורו זה כפשוטו? המדרשים הרבה פעמים הם משלים לדברים מאוד עמוקים, כך אומרים רבים מגדולי ישראל בכל הדורות.

רבקה היתה בת 3 הכוונה שהיתה ללא חטא כמו בת 3

לשרה היו עוד לפחות מאות שפחות שהיו יכולות להתחתן עם אברהם

בן זוג.

רבקה מסכימה להתחתן עם יצחק בלי שראתה אותו

לא יודעת.

ככל הנראה.

את דתייה לאומית או חרדית? נמצא לך שידוך

את מחפשת בייניש או ישיבה בוחער?

בעייתי לתת גם לכלב.

יש איסור הנאה.

(בניגוד לנתח בשר חזיר מהתגובה הקודמת)

הלכה א - איסור בישול בשר בחלב | פרק כה - בשר בחלב | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

(כמובן שיש מקורות הרבה יותר קדומים...)

בשר בחלב אסור בהנאה

..

אז היצר הרע מחכה שתיגמר הלוויה?

אם המקוננת הולכת אחר המיטה, אני מניח שזה בפני גברים, אלא אם כן אתה אומר שלוויות של נשים הגברים לא מגיעים.

א. אם אני מבין נכון, הכוונה היא שבפורים זה נס של הגוף - הפיזי, ולא של הנשמה - הרוחנית. זה רעיון זה בסיסי שכמדומני מופיע בלבוש ו/או בט"ז.

ב. השאלה לא מובנת, אם כוונתך לשאול באופן כללי: מה שמחת הפורים תורמת תשאר השנה, זו באמת שאלה אינסופית שאפשר לשאול על כל דבר ומאידך בטח ניתן ליישב אותה בקלות.

אם כוונתך ספציפית על "עד דלא ידע", אז כמדומני שהרמ"א מסביר שהאדם לא יוכל לשקול אם יותר חשוב הנקמה בהמן או ההמלכה של מרדכי, כלומר שהנס בפורים (ולא רק) מורכב מנקמה ושכר בחדא מחתא, ולשיכור קשה לדעת אם יותר חשוב הדין ברשעים או שיותר חדוב השכר לצדיקים. קראתי שהרב אוירבך אמר שזה ההסבר הכי פשוט לדברי הגמ', וגם אני הקטן מסכים עם האמירה הזו

וזה כמובן תורם המון למחשבה על שכר ועונש.

ג. נדמה לי שההסבר בנגלה מספיק טוב. תקרא את הרמב"ן והר"ן במגילה דף א. מדפי הרי"ף.

בתורה כמוך פה בפורום. חוץ מהיסטורי

א. בשבת וביום טוב, קדושת הגוף (והחומר) יושבת על קדושת הזמן. קדושת הגוף כזו היא "לא חוכמה" כי אתה בתוך זמן שמרים אותך למעלה ונותן לך תחושת בטחון שאתה מסובב בקודש (אותו דבר בסעודת מצווה או בסעודה במקום קדוש).

קדושת הגוף העצמית מצריכה שתהיה שם באמת בתפיסה ובתודעה שלך בלי עזרים. שבאמת תבין שיש לגוף קדושה ובאמת תהיה מחובר חזק לה' כדי להרגיש שזה קדוש ושאתה לא עובד על עצמך. באופן קצת אבסורדי, מי ששמה מחובר יותר מאחרים גם לה' וגם לגוף (בצורה נכונה).

זה כמו שלהגיע להיות נביא כשיש השראת שכינה זה לא הכי חוכמה, החוכמה זה להיות נביא שחצב את כל הדרך מלמטה עד שהגיע לנבואה (וזה לענ"ד ההסבר למה כבר הרבה שנים אין נבואה).

בימי פורים (עוד לפני שהוא היה חג) ובמה שקרה לפני כן, התגלתה הקדושה הזו (נכון שאז זה היה כתוצאה מדחיפה אלהית, אבל לומדים משם את העקרון).

כיום זה יום חג אז יש בו גם את קדושת הזמן, אבל זה הפוך משבת ויו"ט- בפורים קדושת הגוף הובילה לקדושת הזמן, הגוף כל כך קדוש עד שגם הזמן התקדש (ויש בו גם מימד של קדושת המקום- קשור קצת לשאלה ג- יש הבדל בין המקומות מתי חל החג).  

העיקר הוא ללמוד מפורים את היסוד לכל שאר השנה.

ב. כשתופסים שזה לא וורט אלא אמת- כל המבט על החיים משתנה (למי שרודף אחרי האמת ומחפש לחיות אמיתות ולא ריגושים).

מי שלדוג' מבין ש"בידו אפקיד רוחי בעת אישן ואעירה" (לא מבחינה פיזית שזה רק תהליכים פיזיולוגיים במוח, אלא נשמתית), כלומר שבכל לילה הנשמה שלו עולה למעלה, תופס את השינה והקימה אחרת.

או לשיר בשבת "דורשי ה' זרע אברהם אוהבו" ולתפוס שיש בכל אחד מאיתנו "אברהמיות" מוחשית, וזה לא רק וורט או משהו פסיכולוגי או חינוכי, אלא משהו שאכן קיים בתוכנו.

ובכלל לא בשנמהמ.

ב. יום אחד משפיע על כל השנה

ג. מוקף אור מקיף פרוז אור פנימי. איממנטי טרנצננצדני. @צדיק יסוד עלום  מבין בזה

יציאת מצרים מוזכר יותר בתורה/נ"ך.

וסיפור יציאת מצרים לוקח יותר פסוקים מהמגילה.

בסוף אסתר זה סםר קצר.

גם על רות יש ספר שלם, בכל זאת היא לא חשובה יותר מדוד או שלמה או שמואל או משה או יהושע או יעקב שאין להם ספר שלם.

יש תופעה של "משלוח מנות תורני", שהביא לנו ספרים שלמים מדמויות כמעט לא צפויות, על מגילת אסתר.

לדוגמה, "מחיר יין" לרמ"א, ו"מנות הלוי" לר"ש אלקבץ.

זה מקסים בעיניי

אלא רק לשתות מים במקרה הפחות טוב.

שהוא הקדים בחודש

ראה שרשור מיקום מקביל והשווה:

https://forums.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=24&topic_id=873061&forum_id=1364

ככה יוצא שיש שלוש חומרות יחד..

חומרא בשיעור כזית, כדעת התוס'

חומרא שהתקטנו השיעורים

חומרא ללכת לפי משקל (זו לא בדיוק חומרא אבל לצורך העניין)

* עוד לא הייתי בחו"ל. לא יוצא מהארץ.

* לא שומע כלל שירים בספירת העומר ובשלושת השבועות.

* אוכל 2 כזית במוציא מצה.

* שנתיים צמתי צום בכורות כמו שכתוב בעולת ראיה. מזל שידעתי לעצור בזמן..😅

(אם אני לא טועה בכל הדוגמאות יש פוסקים שסבורים שזה עיקר הדין ויש פוסקים שסבורים שניתן פחות אז מניח שזה עונה להגדרה של להחמיר.. כמו שכתבו פה על שתיה לפני התפילה.. יש פוסקים שסבורים שזה הדין, ויש שהקלו יותר וממילא לשיטתם זה חומרא..).

ותענית בכורות זה לא חומרה שמביאה לידי קולא?
 

כי בסוף לא מתרכזים במגיד מרוב רעב

מזכירים את בני רב פפא, להראות שאפשר לגדל משפחה של עשרה תלמידי חכמים גדולים.
 

הרמ"א כתב בסוף תשובותיו, שרב פפא היה עשיר גדול ומחזיק תורה ובזכות שעשה לבניו סיומים ושמחה לגמר מסכת, זכה שכל עשרת בניו היו גדולים בתורה. הוא ממשיך ומוצא בהם רמזים לעשרת הדברות ולעשרה מאמרות.

תודה!

וממליץ גם על הספר של ליקוטים של תורות ברסלב על פורים

סתם, קראתי את הספר הזה הרבה פעמים ונהניתי ממנו בכל פעם מחדש. מחפשת ספר שהוא יותר בגדר ספר לימוד...

תודה!

וספר יונה, אז אשמח לשמוע את שם הרב שכתב.

באמת סדרה טובה.

אם יש עוד כאלה אז גם אשמח לשמוע עליהן.

שנה שעברה. מן הסתם אלו אותם עקרונות, אבל בדרך כלל בכל מהדורה חדשה יש יותר דיוקים..
 

יש גם שני שיעורים שהרב גיא אלאלוף העביר שנה שעברה

זה אמנם רק חוברת כזה

אבל אני מאוד אהבתי

כל שנה משתדלת תקרא לפני פורים