מותר לאשה לזמזם שיר?אוהב העם וא"י 3
למה שיהיה אסור לה?ימח שם עראפת
אתה שואל אם מותר בפני גברים שלא ממשפחתה?קעלעברימבאר
אין איסור לנשים לשיר.ימח שם עראפת
האיסור הוא על גברים לשמוע.
אין בעיה שהיא תשיר, אבל היא תהיה ממש מעצבנת אם היא תעשה את זה, כי אז הגברים יצטרכו ללכת או לסתום אזניים.
נשים, אם אתן רוצות לגרש מישהו, תתחילו לשיר. (אני בכלל לא רומז שאתן מזייפות)
לא נכוןאני:)))))
תוכיחי.ימח שם עראפת
מותר לי להביא לך לאכול אוכל לא כשר?אני:)))))
אם את מיידעת אותי מראש,ימח שם עראפת
מה שאין כן בלשיר, שכן אם את שרה ואני יודע שאסור לי לשמוע, אני אקום ואלך, או שאסתום את האזניים. אם אני לא יודע, אז באמת אסור לך לשיר.
..אני:)))))
זה סיוע לדבר עברה
כמובן,ימח שם עראפת
לא הבנתיאני:)))))
אם אני אוכל את זה, אז לאימח שם עראפת
..אני:)))))
השאלה הייתה אם אני יכולה לתת לך *לאכול* את זה.
אני מדברת דווקא על גרימה/סיוע לעבירה, כי אמרת שמותר לאישה לשיר בפני גברים והאחריות תהיה רק על הגברים.
עניתי לך.ימח שם עראפת
היה מאד מובן מה שעניתי. לא, אם את יודעת שאני אקשיב לך שרה, או אוכל את האוכל הלא כשר שתגישי לי, אסור לך, מכיוון שלפני עיוור לא תיתן מכשול.
לעומת זאת, אם את יודעת שאני יהודי שומר תורה ומצוות, ואם תתני לי נתח בשר חזיר אני אגיש אותו לכלב שלי, או אמכור אותו לגוי, מותר לך. ומותר לך לפצוח בזמר בקול עורב, מכיוון שאני זה שנאסר עליו לשמוע את קולך, לכן אני אקום ואלך, או שאסתום את אזניי.
אבל אם את יודעת שנעבעך אני שאשתומ"ל(שאינו שומר תורה ומצוות לעת עתה), אסור לך לשיר לידי.
..אני:)))))
היה מובן עד שהתחלת לבלבל את התשובה.
חלק ראשון-מעולה.
חלק שני- סבבה.
חלק שלישי-מה? מותר לאישה לשיר מולך כי האיסור הוא עליך?
לא. כל עוד אתה נמצא אסור לה.
כי אסור להעמיד אחרים בניסיון, וגם מי מבטיח שתעמוד בניסיון?
את יכולה להוכיח, בבקשה?ימח שם עראפת
..אני:)))))
וואו, זה ממש לא אותו דבר.
לתת לו סטייק עם גבינה לתת לכלב שלו זה לא איסור כי אני לא גורמת לו לעבור על איסור, אני לא מכניסה לא את זה לפה
, אבל, אם אישה שרה מול גבר היא בהכרח מכניסה אותה לניסיון, עצם השמיעה זה אסור, וגם, עד שהוא יסגור את האוזניים/ילך הוא ישמע אותה. עכשיו מלבד האיסור שלה להחטיא אותו, יש כאן גם בעיות אחרות. מה עם מה ששנוא עליך וכו'? ואהבת לרעך כמוך?צניעות?
להיות חצופה ומעצבנת זה מותר?
..ימח שם עראפת
גם לשמוע לשנייה אישה שרה אין איסור, האיסור הוא להקשיב בכוונה. את לא מכניסה לו את זה לאוזן, זה הוא שנשאר להקשיב.
עזבי, את טוענת שזה אסור? תוכיחי.
מה ששנוא עליך?! מה הקשר? ממתי עצותיו של רבי עקיבא הן כללים הלכתיים?!
ואהבת לרעך כמוך?! (פרובוקציה- ברור לו מיתה יפה הוא אחד הפירושים)
צניעות?! אולי צניעות תתעטפי ברעלה, ותסתגרי במטבח?! על מה את מדברת?!
וכן, למרבה הצער להיות חצופה ומעצבנת זה מותר. מי כמוך יודעת
..אני:)))))
הוכחה:"אבל אם את יודעת שנעבעך אני שאשתומ"ל(שאינו שומר תורה ומצוות לעת עתה), אסור לך לשיר לידי."
מותר לי להכניס אדם לניסיון?
'ואהבת לרעך כמוך" זה מצווה מהתורה. מה הסימן שאלה?
זה לא צנוע לשיר ליד גברים.. מה אתה רוצה? זה לא המצאה שלי.
אם התורה היתה דורשת שאתעטף ברעלה, אז הייתי עושה את זה, מה אתה רוצה? אתה עושה דברים כי אתר רוצה או כי התורה מצווה?(לא אתה אישית
)
לא. זה אסור.
אם זה היה אסור החנות שאני עובד בהכְּקֶדֶם
.?ימח שם עראפת
ניסיון יפהכְּקֶדֶם
קודקוד חסה, קבל קיפול מהירימח שם עראפת
(אולי דברי שיר)טיפות של אור
או קולך (:קעלעברימבאר
השתכנעתיאני:)))))
באמת???ימח שם עראפת
ברור זה היה משכנעאני:)))))
?????ימח שם עראפת

<צ>אני:)))))
הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדוימח שם עראפת
מה זה "ניסיון" שאת מדברת עליו?!ימח שם עראפת
אסור להכשיל מישהו. אם את יודעת שהוא דתי, ואין לך בעיה לתת לו פיצה עם נקניק, כי את יודעת שהוא ייתן את זה לכלב שלו, מותר לך. אם את יודעת שהוא חילוני, אסור לך, כי הוא עלול לתת ביס.
מה הקשר?! זה בדיוק מה שאני שואל, לואהבת לרעך כמוך ישנם מספר פירושים. הבאתי אחד מהם כדוגמא, למה את מתכוונת?
זה לא צנוע?! מה זה אומר שזה לא צנוע?! הרי בגלל זה תיקנו שאסור לגבר לשמוע שירת נשים, איזה קטע. התורה דורשת שלא תשירי?! לא מכיר פסוק שכתוב בו "כה אמר ה', לא תשיר אישה, כי הן מזייפות משו מחריד וזה גם לא צנוע"
לדעת הנשים שיצאת נגדן, אלו ממאה שערים המכונות נשות הטאליבן, אכן צריך להתכסות ברעלה על פי התורה. ולא, שני הדברים לא כתובים בתורה, הם גזירות חכמים.
אם הייתי עושה דברים כי אני רוצה, נראה לי שהייתי מבשל שקשוקה בשבת. ברור שאני לא עושה דברים כי אני רוצה, אני לא חושב שהיהודי הראשון שהניח תפילין התחיל להניח כי הוא קם בבוקר והרגיש צורך עז לכרוך על היד עור של פרה צבוע בשחור עם איזו קובייה משונה ובתוכה מגילה עם טקסטים משונים.
באמת?! אסור להיות חצופה ומעצבנת?! הממ...


אז תוכיחי, ואם זה באמת אסור אז תפסיקי.
..אני:)))))
פסקה ראשונה- אסור לבשל בשר וחלב גם ככה, אבל נכון(כל עוד אנחנו מזהירים אותו לפני)
פסקה שניה- מהמצווה הזאת לומדים גם מה ששנאוי עליך אל תעשה לחבריך. ברור שזה לא נעים ששרים לידך ואתה צריך לקום וללכת.
פסקה 3-ברור שזה לא צנוע, קול באישה ערווה.
מבחינתי גזירות חכמים זה חלק מהתורה.
פסקה 4-יופי.
פסקה 5-... תוכיח שמותר. על מה אתה מתבסס בהתנהגות זו?
..ימח שם עראפת
מי לומד? הלל הזקן? הניחא. ברמב"ם לא תמצאי את זה.
זה מאד יפה שמבחינתך גזירות חכמים זה חלק מהתורה, את יכולה להיות חברה של הרמב"ם, אבל מה הקשר לא צנוע? אם חכמים היו גוזרים על אישה שאסור לה לשיר בנוכחות גברים, אז את צודקת, אבל האיסור הוא על גברים לשמוע, או שאני לא יודע משהו שאת כן, ואז אשמח שתשתפי אותי.
אכן, טופי.
תוכיחי שאסור. אני לא צריך להוכיח שמותר לנשום בשבת, כי עד שלא יוכח שאסור זה מותר, כך הם חוקי הפורמט. אל מה את מתבססת בטענותייך? אני לא אישה, לכן אני לא אשיר ליד גברים. כאילו אולי כן, אבל לא יהיה בזה שום בעיה. אם את רוצה להיות בעלת מידות טובות, אל תשירי ליד גברים, גם כי אסור להם לשמוע, וגם כי יש לי החשד שאת מזייפת
....תות"ח!
אעיר לגבי הדיון פה. הדיון פה לא אם מותר, אלא על מי מוטלת החובה ללכת (האם האשה צריכה ללכת למקום אחר כדי לשיר או על הגבר מוטל ללכת למקום אחר כדי לא לשמוע). וזה תלוי בנסיבות, כמובן. אם יש אירוע לנשים לדוגמא, ברור שגבר לא יכול להיכנס לאולם ולומר לכל הנשים לצאת (סתם נתתי דוגמא קיצונית כדי להמחיש את העקרון). ומכאן מתחילה שאלת הגבולות....
אתם כאלה חמודים ביחד אני לא יכולכְּקֶדֶם
מר שדכן פורים עבר.ימח שם עראפת
אך עונת החיזור עודנה בזמנהכְּקֶדֶם
האם כבודו חפץ במתת יד הגונה?🤦🏻♂️ימח שם עראפת
עשית את זה לעצמך
אני:)))))
הבדיחה גם עלייך, את זוכרת?ימח שם עראפת

לא, אני לא קשורהאני:)))))
אם את לא קשורה,ימח שם עראפת
נו זה נראה שאתם מסתדריםאני:)))))

בעעעעימח שם עראפת
..אני:)))))

כן, ובתפקיד פילגשימח שם עראפת
מה פתאוםאני:)))))
כן..קראתי.
פתאום ורעמסס.(לא, לא קלאנו לך, אתה יכול ללכת)ימח שם עראפת
מאיפה לך שאברהם התחתן עם פלגש בשם מלכה?קעלעברימבאר
מלכה זו בת של הרן אחי אברהם שהתחתנה עם נחור אחי אברהם. פלגש נחור זו ראומה.
פלגש אברהם זו הגר וכנראה גם את קטורה הוא נשא בתור פלגש (אחרי שהתאלמן משרה וגירש את הגר) כי כתוב "ולבני הפלגשים" ברבים. למרות שזה לא ראיה כי גם כתוב "ובני דן חושים"(אבל קשה לומר שבפשט הגר זו קטורה. למרות שיש עם שנקרא הגרים בתנך ומצוין שהוא גר ליד שבטי ישמעאל מסוימים אז מעניין עם זה קשור לבני קטורה, שבט ישמעאלי חדש או עם אחר).
נכון, התבלבלתי בין מילכה לקטורה. צודק.ימח שם עראפת
"וינחם יצחק אחרי אימו" ומייד אחר כךקעלעברימבאר
פסוק אחר כך זה "ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה". שרה נפטרה בתחילת פרשת חיי שרה ואילו זה מופיע בסוף הפרשה.
נכון שאולי לא תמיד אין מוקדם ומאוחר בתורה ולא כתוב "אחר הדברים האלה" אבל כך משתמע מהכתוב.
בלי שום קשר להוכחה, שמעתי מהרב שרקי שאחרי שאברהם סיים להשלים את הפרויקט הגדול שלו לגבי יצחק (כלומר עם ישראל) ויצחק כבר נשוי, אז הוא מתפנה ל"תחביבים" שלו של להיות אב המון גוים ולהוליד הרבה אומות (מקטורה נולדו הרבה עמים).
לא כתוב במפורש שקטורה פלגש, אבל כך משתמע מ"בני הפילגשים (הגר וקטורה) אשר לאברהם"
..אני:)))))
מעולה!
הוא לא אמר את זה ובכל זאת אני לא מסכימה, וצריך הסכמה בשביל זה.

איפה המעולה בזה?
ימח שם עראפת

מה זאת אומרת אברהם לא נשא בהסכמה? נראה לך הוא נשאקעלעברימבאר
אלא מה נראה לך?! שהוא אמר להגר התינשאי לי?!ימח שם עראפת
אברהם היה צדיק לא רשעקעלעברימבאר
אין לה בחירה להיות שפחה לשרה ולעבוד אצלה. ברור שהיא לא נישאה נגד רצונה.
אברהם היה צדיק לא רשע
אתה בודה דברים מליבך.ימח שם עראפת
בראשית טז ג: "וַתִּקַּח שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם אֶת הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחָתָהּ מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים לְשֶׁבֶת אַבְרָם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְאַבְרָם אִישָׁהּ לוֹ לְאִשָּׁה."
שרה נתנה לו את שפחתה, הוא לא בא אל הגר ואמר לה היי גברת, התינשאי לי? וגם אחרי שהוא בא עליה היא נשארה שפחתה של שרה, כי היא פילגש.
רמבם אישות יד חקעלעברימבאר
האשה שמנעה בעלה מתשמיש המטה היא הנקראת מורדת ושואלין אותה מפני מה מרדה. אם אמרה מאסתיהו ואיני יכולה להבעל לו מדעתי כופין אותו לשעתו לגרשה לפי שאינה כשבויה שתבעל לשנוא לה.
כמובן לא היה צריך את המקור הזה, זה מובן מאליו. אברהם היה צדיק ולא רשע.
ההוכחה שלך לא מתחילה אפילו.ימח שם עראפת
אם תחפש ברמב"ם, תראה שגם היה אסור לאברהם לבוא עליה בכלל. הוא לא קיים מצוות.
ובכלל, המקור שהבאת מדבר על אישה כשרה, ואנחנו מדברים על פילגש, שפחת שרה. אל תשכח שאחרי הולדת ישמעאל הגר נשארה שפחה. והיא בדיוק הייתה כשבויה.
אתה פשוט לא מפסיק.
אני חוזר ואומר: אברהם היה צדיק ולא רשעקעלעברימבאר
אתם המזרוחניקים עם התנך בגובה העיניים שלכם (:
הרמבם לא מתכוון שעל שבויה מותרקעלעברימבאר
לבוא בעל כרחה. (אין שום הלכה שעל שבויה מותר לבוא בעל כרחה. הוא לא הזכיר כאן אשת יפת תואר וזה דיון אחר לגמרי).
הוא מסביר כאילו כך : "הסיבה שכופים את הבעל לגרש זה כי אי אפשר לגרום לאשה שיבוא עליה בעל כרחה. מה היא שבויה?!" (שדרך הגוים לצערינו שבאים עליה בעל כרחה)
ושוב אני חוזר ואומר: אברהם היה צדיק ולא רשעקעלעברימבאר
רש’’י כותב במפורשבאנגי
וגם אם לא היה כתוב זה פשיטאקעלעברימבאר
שאברהם היה צדיק ולא רשע ולכן זה ברור
פשיטא כביעתא בכותחאבאנגי
זה מאד יפה שרש"י כותב את זה,ימח שם עראפת
אברהם היה צדיק ולא רשעקעלעברימבאר
אתה כנראה מבין יותר מרש’’יבאנגי
צודק, ורבקה הייתה בת שלוש כשהתחתנה עם יצחק.ימח שם עראפת
נכון, אבל בדורות הראשוניםבאנגי
ובכן, אני רואה שאתה מהכת הראשונה עליה דיבר הרמב"ם.ימח שם עראפת
ובלי להעליב, אתה מכת אחרת שהרמבם דיברקעלעברימבאר
האם שמעון שנשא את דינה זה כפשוטו? האם עוג שזרק הרקעלעברימבאר
על ישראל זה כפשוטו? האם אביגיל שגילתה שוקה והלך דוד אחריה ג פרסאות זה כפשוטו? האם מקום ששמו קושטא וכולם מדברים שם רק אמת זה כפשוטו? האם אגדות רבה בר בר חנה על ראם בגודל הר תבור שהיה בארץ ישראל בדורו זה כפשוטו? המדרשים הרבה פעמים הם משלים לדברים מאוד עמוקים, כך אומרים רבים מגדולי ישראל בכל הדורות.
רבקה היתה בת 3 הכוונה שהיתה ללא חטא כמו בת 3
לא נכוןבאנגי
זה גם משל, רשי אומר משלים מהמדרש בשפה של פשטקעלעברימבאר
תוכיח מהפשטקעלעברימבאר
לשרה היו עוד לפחות מאות שפחות שהיו יכולות להתחתן עם אברהם
אם הגר ראתה מלאכיםקעלעברימבאר
וכן אין משיאין את האשה אלא מדעתהקעלעברימבאר
ברור שהגרקעלעברימבאר
ואני לא חושב שבאותו דור הם היו בררניים בבחירתקעלעברימבאר
בן זוג.
רבקה מסכימה להתחתן עם יצחק בלי שראתה אותו
..אני:)))))
לא יודעת.
ככל הנראה.
מישהי פה נשמעת נואשת ממש
ימח שם עראפת
חחחח נכון הגזמתי
אני:)))))
היי כשאני אמרתי את זה זה היה מצחיק
ימח שם עראפת

את דתייה לאומית או חרדית? נמצא לך שידוך
אתה מבין?בגלל זה לפעמים לא צריך להגיד את כל האמתאני:)))))
בעעע, גם זה היה בצחוקימח שם עראפת

את מחפשת בייניש או ישיבה בוחער?
אוקיייאני:)))))
האם מותר לחרדון חרדי לזמזם שירים חסידיים?קעלעברימבאר
😂=C
בשר בחלב124816
בעייתי לתת גם לכלב.
יש איסור הנאה.
(בניגוד לנתח בשר חזיר מהתגובה הקודמת)
באמת? לא מכיר איסור הנאה.ימח שם עראפת
קידושין נז ע"בanutk
פניני הלכה124816
הלכה א - איסור בישול בשר בחלב | פרק כה - בשר בחלב | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א
(כמובן שיש מקורות הרבה יותר קדומים...)
..אני:)))))
צודק124816אחרונה
אם אני לא טועהדורין השמיני
בשר בחלב אסור בהנאה
..קעלעברימבאר
..
סליחה אבל התכוונתי בשאלתי...אוהב העם וא"י 3
אין הבדל.ימח שם עראפת
מה ההגדרה של קול לפי זה?=C
הרב וואזנר זצ’’לבאנגי
אבל זה חומרהקעלעברימבאר
אוליבאנגי
וואו, מעניין.=C
קושייה עליו ממקוננתימח שם עראפת
כנראה שזהבאנגי
ואם זה צער ואבילות אז מה?ימח שם עראפת
אז היצר הרע מחכה שתיגמר הלוויה?
אם המקוננת הולכת אחר המיטה, אני מניח שזה בפני גברים, אלא אם כן אתה אומר שלוויות של נשים הגברים לא מגיעים.
בפשטות הכוונה לשירה.ימח שם עראפת
לא יודע מה ההלכה בענייןקעלעברימבאר
חוברת להורדה וקישורים ללימוד כל ההלכות לחגי תשריעיתים לתורה
ערב טוב,
מצורף לזיכוי הרבים חוברת להורדה של כל ההלכות לחגי תשרי כולל הלכות ראש השנה, יום הכיפורים, ארבעת המינים, סוכות, יום טוב וחול המועד שנככתבו על ידי הרב ירון אליה.
ניתן להוריד את החוברת כאן 20260906223103.pdf
כמו כן מצורפים קישורים לקריאת כל ההלכות אונליין.
כתיבה וחתימה טובה לכולם!
הסימנים וסעודת הלילה • הסימנים לשנה טובה • סעודת הלילה • הנהגות יום ראש השנה
דגשים לראש השנה שחל בשבת • ערב החג • סדר היום • לקראת ערב שני
איסורי יום הכיפורים • איסור רחצה • איסור סיכה • נעילת הסנדלר • אישות
מעוברות ומניקות וחולים בתענית • נטילת תרופות • אכילה ושתיה ל"שיעורים"
מצוות ישיבה בסוכה • חיוב ישיבה בסוכה • ברכת לישב בסוכה ◦ מנהג ספרד באכילת שאר דברים ◦ מנהג אשכנז באכילת שאר דברים ◦ מנהג תימן
מבוא להלכות יום טוב • מלאכות שהותרו לצורך אוכל נפש • מלאכות שנאסרו אפילו לצורך אוכל נפש • היתרי מלאכה שלא לצורך אוכל נפש • הלכות נוספות הקשורות לצרכי יום טוב
כיבוי אש וגרם כיבוי ביום טוב • כיבוי אש ביום טוב • גרם כיבוי ביום טוב
תעשו לי סדר עם הנושא של השתתפות נשים בכנסת ובממשלהפתית שלג
מה היה בעבר ואיך זה התפתח\לא התפתח במגזרים השונים הנאמנים לתורה [לצורך העניין- שס, יהדות התורה, וציונות דתית]
מה בעניין חברות בכנסת ומה בעניין תפקיד בממשלה?
בעיקר מזווית הפסיקה ההלכתית
לא יודע לסקור את כל הסוגיה, יודע שהיה בעבר דיון עלמתוך סקרנות
עצם הצבעת נשים בבחירות, דווקא הרב קוק התנגד לזה (כמו שגם התנגד לבית יעקב).
לתשומת לב, אלו שמנסים להשתמש בו בטענות שצריך "להתקדם" ולהתאים את ההלכה...
בכוונה לא התייחסתי לזה כי זאת סוגיה מעט שונהפתית שלג
שמשפיעה באופן ישיר על כוחה של המפלגה.
ולכן הגיוני לסבור שבאופן עקרוני ראוי שלא לתת לאישה עסק בציבוריות, ומשום עת לעשות לה' כן לקרוא לנשים להצביע
אבל חברות בכנסת ובממשלה היא קצת שונה
זה כן יכול להשפיע על הפופולריות של המפלגה בקרב ליברלים יותר, ופה נכנסת הסוגיה התורנית
וואי מענייןטיפות של אור
אולי @הסטורי או @אריאל יוסף ידעו
(אני רק יודע שהרב עוזיאל והרב ישראלי והרב הרצוג והרב חיים דוד הלוי ועוד התירו הלכתית בספרים שלהם. כמו כן - ראיתי שבמפדל היו טובה סנדרהאי, שרה שטרן-קטן, וגילה פינקלשטיין וכמובן איילת שקד, אורית סטרוק ועידית סילמן)
פתאום נזכרתי בזהטיפות של אור
הרב אבינר לחוטובלי: אם ממילא יש ח"כיות, עדיף לבחור בטובות ביותר - כיפה
(אני חושב שהיה זכור לי משהו כזה במעורפל)
הנושא היה נושא בוער בבחירות למוסדות הישובהסטורי
בזמן המנדט הבריטי, כבר בשנת תרפ"א.
חשוב לציין ברקע, שכל המושגים של בחירה דמוקרטית היו יחסית חדשים בעולם וברוב מוחלט של המדינות שכן היו דמוקרטיות - לא היתה זכות הצבעה לנשים (לדוגמא: בשוויץ זכות ההצבעה לנשים ניתנה רק בתש"ל!).
בציבור הדתי/חרדי (מושג זהה במונחים של אז) עלתה התנגדות חריפה כפולה - גם שזה אסור תורנית הלכתית/השקפתית וגם שזה פשוט 'נישט שייעך' (=לא שייך) נשים חרדיות (סטייל 'בתי האונגרין' מאה שנה אחורה) - פשוט לא ילכו להצביע ולא יבינו מה רוצים מהן.
רמת הניכור היתה כזאת שרבים מהציבור הדתי האמינו, שגם מפלגות הפועלים לא באמת חושבות שנשים צריכות להצביע, אלא זה בסה"כ דרך להכפיל כח - כי הפועלות ילכו להצביע והדתיות לא...
השלטונות הבריטיים (שגם אצלהם עברו באותן שנים תהליך של נתינת זכות הצבעה לנשים) הכריעו שאמנם תינתן זכות הצבעה לנשים, אך במשפחות שמרניות הבעל יוכל להצביע גם בשביל אשתו. (כן, היום זה נשמע הזוי).
נוצר פולמוס בין רבנים 'מקלים' שטענו שאפשר להתיר, לבין 'מחמירים' שטענו לאיסור גמור. הרב קוק תמך עקרונית בעמדת המתנגדים להשתתפות נשים בבחירות, אבל הקפיד לא לפסוק שזה אסור, אלא רק שזה לא מתאים לאורחות היהדות והצניעות, אה וגם אם נשים יתערבו בענייני ציבור, זה עלול ליצור בעיות בשלום בית.
אגב, הפולמוס הזה היה אחד מכמה עניינים (יחד עם הקמת הרבנות הררשית), שדחף את 'העדה החרדית' לדרוש מהבריטים להכיר בציבור שלהם כ'עדה דתית נפרגת' ולא כחלק מ'הישוב המאורגן' שקיבל סוג של סמכויות אוטנומיות מהשלטון הבריטי כלפי היהודים.
ואחרי הקמת המדינה?טיפות של אור
היה ויכוחים סביב חברות כנסת דתיות כמו סביב מזכ"ליות ליישובים?
במפד"ל אני זוכר פולמוס סביב גילה פינקלשטייןהסטורי
אבל חידשת לי ששנים קודם היו שתי ח"כיות.
לגבי עצם ההצבעה המציאות ניצחה. ברגע שיש זכות הצבעה, אם נשים לא תצבענה, מפסידים חצי מהכח.
גולדה מאיר היתה בשלב מסויים מועמדת לראשות עריית תל אביב, ולטענתה היא לא נבחרה כי החרדים התנגדו (כידוע, היו בתל אביב אדמו"רים וחסידיהם בהמונים).
אכן כפי שציינו כאן, הרב ישראלי הסביר שמינוי לזמן, שלא קבוע ובוודאי שלא עובר בירושה - אינו מוגדר 'שררה' וממילא מותר שיהיו נשים (וגויים).
מענייןטיפות של אור
"אפילו ממונה על אמת המים שמחלק ממנה לשדות"פתית שלג
גם פה מדובר על אופן שבו התפקיד עובר בירושה?
הרמבם בהמשך כותב שכל המינויים עוברים בירושהטיפות של אור
"ולא המלכות בלבד, אלא כל השררות וכל המינויין שבישראל ירושה לבנו ולבן בנו עד עולם"
אם אתה רוצה, הרב ישראלי כאן: עמוד הימיני פרק יב אות ח
וסיכום טוב של דעות המתירים ונימוקיהם כאן:
ישר כח. תודה👍פתית שלגאחרונה
שמיטת כספים, ההיגיון הכלכלי מאחורי המצווה.רנן ציון אביאלי
שמיטת כספים — הרעיון הכלכלי שמאחורי המצווה
רנן ציון אביאלי | לפרשת ספר דברים — ראה
---
כאשר קוראים את מצוות שמיטת הכספים בפרשת ראה, קל לחשוב שמדובר במצווה מוסרית יפה: לעזור לעניים, לוותר על חובות, לגלות רחמים. אך במבט עמוק יותר, ייתכן שהתורה מנסה לומר כאן משהו רחב בהרבה — לא רק על צדקה פרטית, אלא על האופן שבו מערכת כלכלית שלמה צריכה להתנהל כדי לשרוד לאורך זמן.
ומה שמפתיע במיוחד הוא שההלכה עצמה כבר הכילה בתוכה את ההבחנה הכלכלית הנכונה. צריך רק לדעת לקרוא אותה.
---
הבעיה הגדולה של כל מערכת אשראי
הכלכלה המודרנית בנויה על אשראי. אנשים לוקחים הלוואות כדי לקנות דירה, לפתוח עסק, ללמוד מקצוע, או פשוט לשרוד תקופה קשה. בלי אשראי קשה מאוד לקיים מסחר, השקעות וצמיחה.
אבל לכל מערכת אשראי יש בעיה פנימית: חובות נוטים להצטבר מהר יותר מהיכולת האנושית לשאת אותם.
בהתחלה החוב עוזר לאדם.
בהמשך — האדם מתחיל לעבוד בשביל החוב.
לחוב יש תכונה מיוחדת: הוא מחבר את העתיד אל העבר. כאשר אדם לווה כסף, הוא למעשה משעבד חלק מהעבודה העתידית שלו כדי לממן את ההווה.
זה הגיוני כאשר מדובר בהשקעה שבונה משהו: עסק חדש, דירה, לימודים, ציוד מקצועי.
אבל כאשר החובות מצטברים שנה אחר שנה רק כדי לסגור את החודש, נוצר מצב שבו העתיד כולו כבר תפוס מראש. השכר של מחר זורם לאחור — לכיסוי התחייבויות ישנות.
וכך אנשים עובדים יותר ויותר, אך מרגישים שהם נשארים באותו המקום.
---
המעלית שננעלה
אפשר לדמיין את מערכת האשראי כמו מעלית עם מגבלת משקל קשיחה.
כל עוד מספר האנשים סביר — המעלית פועלת.
אבל כאשר המשקל גדול מדי, היא פשוט ננעלת במקום.
בשלב הזה:
לא יעזור ללחוץ שוב על הכפתור,
לא יעזור לשמן את הכבלים,
ולא יעזור לצעוק על המנוע.
צריך פשוט להוריד משקל.
כך קורה גם בכלכלה. כאשר החובות במשק גדלים מעבר ליכולת ההחזר האמיתית, המערכת מתחילה להיחנק. הבנקים נעשים זהירים יותר, האשראי מתייקר, ומשפחות רבות לוקחות הלוואות לא כדי לצמוח — אלא רק כדי לשרוד.
בשלב כזה, הורדת ריבית כבר אינה פותרת את הבעיה. עוד הלוואה אינה פתרון — אלא עוד משקל על המעלית.
הבעיה אינה במנוע.
הבעיה היא במשקל העבר.
---
מה שהתורה הבינה לפני אלפי שנים
וכאן מופיעה שמיטת הכספים.
התורה מכניסה לתוך המערכת רעיון מהפכני:
גם לחוב יש תאריך תפוגה.
לא כל התחייבות יכולה להימשך לנצח.
שמיטת הכספים איננה ביטול האחריות — אלא הגבלת משך הזמן שבו העבר רשאי לשלוט בעתיד.
התורה לא ניסתה לבטל את האשראי. להפך — היא הבינה שאי אפשר לקיים חברה בלי הלוואות ובלי מסחר. אבל היא גם הבינה שחברה שאין בה שום אפשרות להתחיל מחדש עלולה להפוך בהדרגה לחברה של אנשים המשועבדים לעברם.
---
הלל הזקן והרגע שבו העולם השתנה
כמובן שמיד מופיעה השאלה המתבקשת: אם החובות עומדים להימחק — למה שמישהו יסכים להלוות?
זו בדיוק הבעיה שהתעוררה בתקופת הלל הזקן. לקראת שנת השמיטה אנשים פחדו להלוות לעניים מחשש שכספם לא יחזור. האשראי התכווץ, העניים נפגעו, והחברה איבדה חלק מן הערבות ההדדית שלה.
כדי למנוע את קפיאת השוק תיקן הלל את הפרוזבול — מנגנון משפטי שאפשר להעביר את החוב לבית הדין ובכך למנוע את מחיקתו.
בדרך כלל מציגים את הפרוזבול כפתרון הלכתי טכני וחכם. אבל במבט עמוק יותר, הוא מבטא מתח כלכלי אמיתי שקיים עד היום:
מצד אחד — חברה חייבת לאפשר לאנשים לפתוח דף חדש.
מצד שני — חברה אינה יכולה להתקיים בלי אמון במערכת האשראי.
אם מוחקים חובות בקלות רבה מדי — אנשים יפסיקו להלוות.
אבל אם לא מוחקים חובות לעולם — החברה כולה עלולה להפוך משועבדת לעברה.
---
מה שההלכה כבר ידעה
וכאן מגיע אולי החלק המעניין ביותר.
כבר בדברי חז"ל והפוסקים מופיעה הבחנה מעשית בין חובות שיש מאחוריהם נכס בר־גבייה — כגון משכון, קרקע או נכס ממשי — לבין חובות אישיים שאינם מגובים בנכס ממשי.
וזו הבחנה כלכלית עמוקה מאוד.
משכנתה על דירה, השקעה בעסק, הלוואה לציוד — יוצרים נכס ממשי. יש מאחוריהם משהו שאפשר לגבות, למכור או לבנות ממנו ערך עתידי.
לעומת זאת, חובות צרכניים שנועדו רק לאפשר הישרדות — מינוס כרוני, הלוואות מהירות בריבית גבוהה, אשראי שנלקח כדי לשלם חשמל או לקנות אוכל — אינם מייצרים נכס. פעמים רבות הם רק מנציחים מצוקה.
במילים אחרות:
התורה לא הייתה אנטי־אשראי.
היא ניסתה למנוע מצב שבו אשראי צרכני הופך למנגנון של שעבוד קבוע.
---
בלם בטיחות מודרני
כיצד יכול רעיון כזה לעבוד בעולם מודרני בלי לגרום לכאוס?
התשובה אינה מחיקת חובות פתאומית ושרירותית, אלא קביעת כללים ידועים מראש — בדומה לרעיון המשפטי של חוק ההתיישנות.
חוק ההתיישנות אינו מעודד פשע. הוא פשוט מכיר בכך שגם לזיכרון המשפטי חייב להיות גבול זמן.
באופן דומה, אפשר לדמיין מערכת שבה חלק מן האשראי הצרכני הלא־מגובה כולל מראש "אופציית פקיעה" מוגדרת: לאחר מספר שנים קבוע מראש, החוב נמחק.
כאשר הכלל ידוע מראש לכולם:
הבנקים נעשים זהירים יותר,
אשראי מסוכן מתייקר,
בועות חוב מתקשות להיווצר,
והלווה יודע שגם אם נכשל — אין מדובר בגזר דין לכל החיים.
שמיטה מתוכננת אינה כאוס.
היא בלם בטיחות.
---
ומה עם מי שיפסיד?
כמובן, אם מוחקים חובות — מישהו סופג הפסד.
אין קסמים בכלכלה.
אבל השאלה האמיתית אינה האם יהיה מחיר — אלא איזה מחיר מסוכן יותר:
מחיקה מבוקרת ומתוכננת מראש,
או קריסה כאוטית שמגיעה אחרי שהמערכת נחנקת לגמרי.
העולם המודרני כבר הוכיח שבזמן משבר גדול, המדינה תמיד מתערבת בסוף. במשבר של 2008 חילצו בנקים. בזמן הקורונה הודפס כסף בהיקפים עצומים. שוב ושוב מתברר שהפסדים גדולים לעולם אינם נשארים פרטיים באמת — בסוף הציבור משלם עליהם.
השאלה אינה האם תהיה התערבות.
השאלה היא רק מתי, עבור מי, ובאיזה מחיר חברתי.
---
הגבול של החוב
אולי זו הייתה החכמה הגדולה של השמיטה:
לא לבטל אחריות —
אבל גם לא לתת לחוב להפוך לגזר דין לכל החיים.
כי כל מערכת אשראי נוטה להתרחב.
חובות נוטים להצטבר.
והעבר נוטה להשתלט על העתיד.
חברה בריאה אינה חברה בלי חובות.
היא חברה שמבינה שגם לחוב — כמו לכל כוח אחר — חייב להיות גבול.
כי חברה שאין בה שום אפשרות להתחיל מחדש,
עלולה לגלות בסופו של דבר
שלא האדם מנהל את הכסף —
אלא הכסף מנהל את האדם.
הסיבה להתקנת הפרוזבולרנן ציון אביאליאחרונה
"המחזיר חוב בשביעית רוח חכמים נוחה הימנו" (משנה שביעית י' ט')
פרשת השבוע, פרשת ראה, עוסקת בין היתר במצוות שמיטת כספים. לפי מצווה זאת בסוף כל שנה שביעית שומט יהודי את כל חובותיו. לכאורה במצב זה לא ינתנו הלוואות והכלכלה תשותק, לאנשים לא יהיה כל רצון להלוות ביודעם שהכסף שלהם יילך לטמיון. פתחתי בציטוט: המחזיר חוב בשביעית רוח חכמים נוחה הימנו. שכן יש לו חשיבות רבה בהבנת המצווה. לכאורה יגיד אדם בן זמננו אז רוח חכמים נוחה הימנו, האם בגלל זה אחזיר חוב שאני פטור מלהחזירו? אולם יש להבין שלמשמעות רוח חכמים היתה בתקופות קדומות משמעות שונה מזו שאנו חשים כלפי רוח חכמים היום.
היום ובצדק איננו סומכים על אף איש גדול בעיניים עצומות, לא על ראש הממשלה , לא על הנשיא, לא על חברי הכנסת והשרים, לא על מערכת המשפט, לא על ראשי הצבא, לא על אנשי הרוח והפרופסורים ואפילו לא על הרבנים והמקובלים למיניהם. כולנו חשים שהם נגועים באינטרסים. בזמנים עברו עדיין הייתה בעם ישראל תחושה שרוב הגדולים עניינם טובת הציבור ולא טובתם הם, התחושה הייתה שהם באמת היו חכמים.
כאשר אומרים שהמחזיר חוב בשביעית רוח חכמים נוחה הימנו פירוש הדבר בתקופות קדומות היה שטוב לו לאדם שיחזיר את חובו מאשר שלא יחזיר למרות שפטור הוא מכך. הכיצד? ברגע שרוח חכמים נוחה הימנו האדם הוא בחזקת אדם ישר וכדאי לעשות עמו עסקים. המצב היום הוא שאנשי עסקים גדולים נמנעים מתשלום חובם בטענה שמערכת המשפט מתירה להם לעשות כן. לא הכל שפיט, יש טוב ורע ואדם הגון יכול לקלוט זאת. אדם הגון לא יסכים שאיש נוכל ששתיים מקבוצות הכדורגל בהן החזיק פשטו רגל יחזיק גם בקבוצת כדורגל שלישית. אם הייתה הנהגה ראויה למדינה אנשי עסקים שלא משלמים את חובם היו מנודים, לא הייתה להם אפשרות להופיע בקהל ובוודאי לא לקבל כבוד מלכים.
המטרה במצוות שמיטת כספים הייתה לאפשר לאביונים שבאמת לא יכלו להחזיר את חובותיהם לפתוח דף חדש ולא לחיות כחייבים כל חייהם. המטרה לא הייתה לאפשר לאדם שיכול היה להחזיר את חובו להימנע מכך. אולם אנשים מצאו "חכמים" שאמרו להם שהכל שפיט ואם התורה מתירה להם שלא להחזיר את חובם הם יכולים שלא להחזירו. בשל מצב זה תיקן הלל את הפרוזבול שלמעשה ביטל את מצוות שמיטת כספים.
איפה אפשרפצל"פ
לקנות היום את שמירת שבת כהלכתה חלק ב?
יפה נוף/דני ספרים (היום זה הוצאה יותר מורחבת וחדשהנפש חיה.
מהמהדורות הישנות)
באיזה איזור בארץ אתה מחפש?
יצא כרך ב', של המהדורה חדשה?הסטורי
אני לא יודעת, זוכרת שלפני כעשור הייתי בשיעור הלכותנפש חיה.
הלכות שבת, מתוך הספר שמירת שבת כהלכתה בהוצאה החדשה (הבנתי שהספר בהוצאה החדשה כולל בתוכו חלקים א-ב ויש נספח- חלק ג, או שמראי-המקומות וההערות מפורטים יותר, בשונה מהמהדורה הישנה)
אז לאהסטורי
ההוצאה החדשה (כלומר מהדורה שלישית) היא רק חלק א' של המהדורה השניה+ הטמעה של הערות ונספחים שהרב נויבירט הוציא בקונטרס נפרד כמה שנים אחרי המהדורה השניה.
את חלק ב' (במהדורה הזאת) הרב נויבירט זצ"ל לא הספיק להוציא בחייו. לאחרונה שמעתי שהוא כן התחיל לעבוד עליה ויש מי שעמלים לסיים, אבל ככל הידוע לי עדיין לא יצא לאור.
אהה. תודה! לא הכרתי את התוספת. שנזכה בע"ה.נפש חיה.
עבד עליו הרב אשר וסרטייל זצ"ל, ולא הספיק.יהודי שואף לטוב
לא יודע אם מישהו עובד עליו היום.
אני יודע, לאחרונה שמעתי שיש טיוטא ועובדיםהסטורי
לערוך ולהוציא אותה.
מקווה שלא יוסיפו עליו עוד חומרותמשה
למי שמכיר את הסיפור עם שש"כ הראשונה. ביררתי פעם (בכובעי כאוצר החכמה) ומסתבר שהמו"ל (והיום יורשיו) לא מרשים להשתמש בשום עותק שלה לצורך שום שימוש, מאימת הצנזורה הפנימית של העולם החרדי.
קשה להאמין שיוסיפויהודי שואף לטוב
את השינויים בחלק א' עשה הרב המחבר זצ"ל, לנוכח הביקורת בתוך הציבור.
צריך להיות חצוף מאד מאד, ולהיות בז לזכר הרב המחבר, כדי לשנות ממש.
אמנם, אנו מכירים תופעות של השמטות (צינזורים), כגון באם הבנים שמחה בהוצאת המשפחה ובדברי החפ"ק בעניין יישוב הארץ, אבל לשנות ממש לא מכיר שהעזו.
עיקר העבודה למהדורה החדשה היא פרויקט המפתחות ועריכה גרפית, ללא התערבות בתוכן.
נקווה שלא יחצו גבולות...
האמת שכשלומדים עם ההערותהסטוריאחרונה
יש הבדלי ניסוח, אין כמעט יותר חומרות. כל מה שכתוב במהדורה הראשונה ב'למעלה', מובלע במהדורה השניה והשלישית בהערות.
(חוץ מקולט שמש, שאכן הרב אוירבאך לא הסכים לקולא וגם המציאות השתנתה לחומרא)
בין כך - כמעט כל הלכות מלאכות שבת, כבר נמצאות בכרך א'. כרך ב' זה דיני הדלקת נרות, קידוש, סעודה, תפילות וכד', ממילא יש שם פחות עניין לחומרות/קולות.
פניה לאנשי חב"ד בענין אגרות קודש…סיעתא דשמייא1
…האם רלוונטי לשאול באגרות קודש אם מותר לבחור בבחירות הבאות עלינו לטובה?
זה פייק החיפוש באגרות קודשקעלעברימבאר
אבל אם פסיכולוגית זה עושה לך טוב, אז מומלץ (כותב ברצינות)
זה לא פייק בכללמשה
זה עובד יפה. פחות בגלל האמונה באדמו"ר שלהם זצ"ל ויותר בגלל המבנה של השיטה שלהם שהופך את זה לעובד פחות או יותר בדרך הטבע.
הדבר הבסיסי שהם עושים זה לכתוב מכתב. אנחנו יודעים ממקומות אחרים שעצם זה שכותבים מכתב ומסדרים לעצמנו בראש את הבעיה זה לבד מספיק הרבה פעמים כדי לפתור אותה באמצעים של השכל.
זה מה שאמרתי. שפסיכולוגית זה מועילקעלעברימבאר
אגרות קודש שווה בגימטיא השגחה פרטיתירחמיאל
כן. האגרות לא מבדילות בין השאלותנקדימון
אין צורך לחפש שום תשובהנרשמתיכדי להגיב
הרבי דרש בקול (שלא לומר צעק) שלא להימנע מלהצביע מהבחירות
ושזאת החובה הבסיסית של כל אחד
למי? הוא לא אמר
נראה שהציונות הדתית יותר דומה בערכים לרבי מאשר החרדים
אין צורך לחפש תשובות על דברים שהרבי דיבר וביקש עליהם במפורש, ספרים על גבי ספרים, שחור על גבי לבן, ועדיין מחפשים תשובות בכוכבים.
חוץ מזה שאגרות קודש זה מושג של חסידים שוטים, הרבי מעולם לא אמר לחפש שם תשובות או לחפש שם ניסים.
הרבי רק ביקש לאגד בספר אחד תשובות שונות בנושאים שונים, שמי שירצה יוכל להיכנס לראות את דעתו.
חיפוש תשובות בספרי קודש זה מושג קדום, יהודים היו פותחים בתנך או בתהילים עם בקשות וחיפוש כיוון.
חסידים אימצו את זה בלי קשר להוראת הרבי, למי שזה עובד, שיהנה.
הוא לא אמר אחרי התרגיל המסריח שצריך…סיעתא דשמייא1
… לא להכנס לפוליטיקה?
הוא הורה לחסידים שלונרשמתיכדי להגיב
לא להיכנס לפוליטיקה
זאת אומרת לא להקים מפלגה
מהסיבה שאחת העקרונות שלו היא הקמת חזית דתית מאוחדת ובריבוי מפלגות מאבדים קולות
וכנראה גם כדי למנוע מחלוקות בתוך חבד
אבל להצביע מאז ומתמיד הוא ממש דרש מכולם
אם זה מעניין אותך יש ספרים עם הדעות של הרבי על הפוליטיקה הישראלית ודברים שהוא פעל ודיבר עם ראשי ממשלות לאורך כל תקופתו
היו לו דעות נחרצות מאוד וציוניות מאוד גם בנוגע להתנחלויות והחזרת שטחים וגם בנוגע למדיניות לחימה ובכלל.
זה אחד הנושאים היחדים שהרבי היה הכי הכי נחרץ לגביהם, צעק ואפילו בכה.
שאני מניחה שהרבה דתיים לאומיים יפתעו לשמוע.
אמנם חבד נחשבת ל"אנטיציונית" כי לפני קום המדינה האדמו"רים לקחו חלק עם הדעה האורתודוקסית
אבל הרבי מפריד לגמרי בין הדעה לפני קום המדינה לבין הדעה של חבד אחרי קום המדינה.
הדברים פשוטיםאנא בכח
א. הרבי כתב במכתבים לאנשים מפורשות להצביע.
ב. זה בכלל לא בסתירה לעמדתו האנטי ציונית
ג. הרבי דיבר מספר פעמים על הסדר של אגרות קודש. דיבר במפורש על כתיבה במכתב. והכנסה לדפי ספר. וגם שפותחים ורואים מה התשובה. איך שעושים היום לא הגיע ממנו ממש. אבל לפועל הדברים עובדים
נונרשמתיכדי להגיב
בקישור ששלחת לגמרי כתוב שזה מנהג חסידים
הרבי מעולם לא הבטיח שיקבלו תשובות בדרך נס דרך אגרות הקודש.
הוא ביקש לכתוב לו פדיון נפש, זה עניין שונה לגמרי
כמו דו"ח שכל חסיד כותב לו על ענינו והתקדמות שלו.
בשנות חייו הוא ענה פיזית לכל מכתב ולאחר הסתלקותו חסידים אימצו מנהגים שונים.
גם אם הוא אמר שימצא דרכים לענות (הוא אמר זאת לפני הסתלקותו) הוא מעולם לא אמר על אגרות הקודש
והרבי מעולם לא דיבר על להכניס דפים לתוך ספר ולצפות לתשובה
תשלח את הקישור ששלחת בעצמך
הוא סותר את כל מה שאמרת
לא נראה לי שיש הבדל בדרכה של חב"ד…סיעתא דשמייא1
.. בין לפני או בין אחרי קום המדינה. הרבי היה נגד החזרת שטחים שבהשגחה עליונה נכבשו על ידינו כולל שטחים שלא כלולים בגבולות ארץ ישראל. הוא מאוד כעס על בגין והליכוד על החזרת סיני. בתרגיל המסריח אכן הוא חשש שהולכים להחזיר עוד שטחים ולכן הורה לאנשיו בכנסת לטרפד את הצעד. מכוון שבעקבות המשך ממשלתו של שמיר באה עלינו צרת האינטיפדה, צרת הטילים של סדאם שבעקבותיה נולד הרעיון של מלחמת טילים בראשם של אוייבנו הוא כנראה הבין שמעורבות של חסידיו בפוליטיקה לבחור ולהיבחר זה לא היעוד האמיתי של התנועה.
מכוון שהרבי ראה הרבה ....סיעתא דשמייא1
...סיעתא דשמייא לאחר קום המדינה הוא הפריד לגמרי "בין הדעה לפני קום המדינה לבין הדעה של חבד אחרי קום המדינה."
ברגע שעשו הסכם שלום עם מצרים והחזירו את סיני הוא הבין שזה תחילת הירידה במסלול תלול שהביא אותנו עד הלום.
תורה העם והארץיהודי חסידי
הרבי שליט"א אומר להצביע למפלגה שהכי מקדמת את תורת ישראל עם ישראל וארץ ישראל, כמדומני שזה הביטוי המדויק, ויש מחלוקת בחבד האם ג' או המפדל-הציונות הדתית, בן גביר וכו' בבחירות הקרובות מפלגת 'הקהל' רצה ואפשר לומר הרבה שיש להם הרבה מהמאפיינים האלו.
למה הכוונה מקדמת את עם ישראל??סיעתא דשמייא1
הרי יש מחלוקות בסיסיות כמו:
עליה להר הבית, אחדות העם מול שלמות הארץ, עניין הציונות מול שלוש השבועות ועוד.
הרבייהודי חסידי
עכשיו אני רואה שרשום המפלגה הכי חרדית, אבל תורף העניין הוא אותו דבר, לא משנה מה עושים כל יהודי צריך לקדם את הגאולה ובשביל זה צריך להצביע למי שהכי מקדם את השם, הרבי לא הכריע כי זה לא משנה בדיוק מי, כל אחד מתעסק במה שהוא יכול לקדם את הגאולה, אם זה בהר הבית או בישיבות, מי שבכללי אכפת לו ממה שהרבי רוצה אפשר לראות וללמוד איזה נושאים העסיקו אותו בחיים ועפ זה להכווין את עצמו גם למי להצביע.
אפשר להסתכל באריכות בחבדפדיה בערך בחירות (לא מצליח להעלות קישור).
שעצם ההצבעה לא הייתה קריטית.
יש סיפור על ר מענדל פוטרפעס נראה לי, שעשה מבצעים מחוץ לבחירות, ושאל שמאלני אחד האם הוא רוצה להניח תפילין, אז הוא אמר לו שאם הוא מצביע עכשיו למרץ הוא מניח ר מענדל לא התבלבל והלך להצביע למרץ כדי שהוא יניח תפילין, כי זו הייתה המפלגה שהכי קדמה את הגאולה, שעוד יהודי יניח תפילין.
יחי המלך!
אהבתי את הסיפור אבל…,סיעתא דשמייא1
…. לצערי רוב החבדניקים לא יעשו כדבר וימשיכו לתמוך במפלגות שעל מצחם חקוק החזרת שטחים ופילוג בעם ישראל.
הרב בפרוש לאחר התרגיל המסריח סלד מפוליטיקה ולא בכדי הוא לא חזר לאשר לאף מועמד חסדי להציג מועמדות לכנסת. לעניות דעתי גם לבחור זה כלול אם רוצים להיות עקביים.
אני עדין מנסה למצוא עדות לתמיכתו של הרבי במפלגות שמפרות את שלושת השבועות למשל או מפלגות שמעודדות עליה להר הבית.
תתעסק במה אתה תצביענקדימון
ואל תחקור במופלא ממך. בטח שלא להציק לאנשים על מה הם מצביעים.
תעשה את מה שאתה צריך לעשות, ודייך.
המפלגה הכי חרדיתנרשמתיכדי להגיב
היא לא המפלגה עם הזקנים הכי ארוכים ושנקראת בהגדרה מגזרית "חרדית”
חרדית היא מי ששמה את התורה בראש מעייניה (התורה ולא בהכרח לימוד התורה)
לדעת הרבי החזרת שטחים זה פיקוח נפש ממש, הוא עודד התישבות, המדיניות הצבאית הימנית שלו, היא פיקוח נפש ממש.
מפלגה 'חרדית' ככל שתהיה שדוחה פיקוח נפש בשביל לימוד התורה היא לא בהכרח חרדית
לא סתם המון מחבד ורבנים מסוימים הצביעו וימשיכו להצביע לציונות הדתית ולא ל-ג.
נכון לגמרייהודי חסידי
לכן הדגשתי שאין הבדל בין המפלגה שדואגת לתורה העם והארץ למפלגה הכי חרדית, צריך לשים לב שהרבי דאג מאד לארץ אבל לא על פני התורה והקדושה.
העיקר לקדם את הגאולה, השמירה על שלמות הארץ היא קריטית כביטחון לעם ישראל והצלת נפשות, ולא כאידאיל עליון.
וכמו שכתבתי בסיפור העיקר צריך להיות תמיד בראש! הדאגה להשם ולתורה ולעם ישראל! דבר ראשון גאולה ומשיח!
משיח נאו
יחי המלך!
מה יותר חשוב שלמות הארץ או שלמות העם?סיעתא דשמייא1
גאולהיהודי חסידי
גאולה גאולה!
חבד עדין בשלב של ישועות. אתה יודע….סיעתא דשמייא1
… טוב מאוד למה הכוונה אז כדאי שתחשוב על תשובה רלבנטית. כי המעורבות של חסידי חבד במדינה הציונית ובכל העולם כולו עוד מימי מלחמת ששת הימים היא הדוגמא האמיתית לאהבת עם ישראל . מקרה התרגיל המסריח היה מקח טעות היחידי שיש לו השלכות שליליות עד היום.(הסכם לונדון עם המלך חוסן היה מביא אותנו למצב אחר לגמרי היום).
סיפור הזוי מכל צד אפשרי...עזריאל ברגר
א. זה לא חוקי להצביע תמורת הבטחה ממישהו.
ב. איך הוא יכול להוכיח מה הוא הצביע.
ג. זה לא היה ליד הקלפי בכפר חבד, לכאורה. אז איך הרב פוטרפס - תושב כפר חב"ד - הצביע שם?
ד. אני לא מאמין שחסיד כלשהו יצביע למפלגה חילונית (ובוודאי לא אנטי-דתית) בתמורה לכל דבר שיהיה - לא משנה אם גשמי או רוחני.
בקיצור: הסיפור כנראה לא היה ולא נברא, ואפילו משל לא היה.
..רקאני
לא!עזריאל ברגר
האגרות לא נועדו להחליף את הוראותיו המפורשות של הרבי.
וכפי שהזכירו לעיל - הרבי הורה, ביקש, התחנן, זעק וכו' שלא יילך לאיבוד אפילו קול אחד, אלא שכולם יצביעו "בלי טריקים ובלי שטיקים".
תצביע למה שנראה בעיניך "הכי פחות גרוע", אבל אל תימנע מהצבעה, אם איכפת לך מהרבי.
שלח לי קישור לדברים הללו ואשתכנע.סיעתא דשמייא1
מצרף קישורעזריאל ברגר
ראה לדוגמא בחבדפדיה כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש – חב"דפדיה
שמביאים (בציטוט השני בפיסקה זו) את דברי הרבי שמסייג את פתיחת הספרים ל"ענין שלא נתפרשה בתורה הוראה לעשות כך או כך".
ולא לשכוח:עזריאל ברגר
הפרשנות של המכתבים באגרות קודש - היא מאוד סובייקטיבית.
וזו אחת הסיבות מדוע אין שום היגיון שזה יחליף את ההוראות המפורשות.
תודהסיעתא דשמייא1
על כל דבר שאתה רוצה - תתפללשנונימי
ה' יתברך שומע הכל תמיד.
ותבקש אם לעשות ככה או ככה ויאיר דרכך,
גם תשליך עליו תבטח בו שהוא מדריך אותך בדרך הנכונה.
לפעמים לא טוב לנו בגלל עוונותינו -
וזה עיקר התפילה שנזכה לחזור בתשובה שלימה.
אממ, רק לי זה מזכיר קצת "דורש אל המתים"אברהם יאיר שטרןאחרונה
פסוק מהפטרת השבוע שהחיד"א מלמד אותנו ש….סיעתא דשמייא1
פירסמת את זה בשנה שעברה, לא?נקדימון
כמובן. כל שנה חוזרים לאותה הפטרה….סיעתא דשמייא1
… ולצערי זה עדין רלוונטי. יהודים שלוקחים באופן אובססיבי את מצוות ישוב ארץ ישראל וביודעין גורמים למחלוקת ושנאה (לא אצלי כי אני חושב שבעזרת השם הכל יסתדר) מעכבים את הגאולה ממש.
אז נחזור גם השנה על המובן מאליונקדימון
מצוות זה obvious. הנקודה היא לא להסתפק רק בהן. ומי שמתעלם מהן יורש גיהינום. פשוט מאוד, יהדות זה לא נצרות.
הגאולה היא ביד ה' יתברך לבדושנונימיאחרונה
ועלינו רק להתפלל ולבקש.
חוץ לארץ = גלות
ארץ ישראל = גאולה
ואם יש בידיך לעשות? תעשה!
יש סגולה לעלות לארץ ישראל... לארוז מזוודה ולעלות!
