מאיר גרוס
מאיר גרוס צילום: עצמי

תלמיד אחד, בוגר מערכת החינוך הממלכתית בישראל, שכנע אותי בצורך הדחוף לתקן את תוכנית הלימודים. ודווקא במקצועות הליבה. ואין הכוונה למתמטיקה ואנגלית.

אלו ממש אינם בלבנו. הליבה עניינה ועיסוקה בלב וברוח. תנ"ך, היסטוריה, ארון הספרים היהודי, ספרות עברית. בסופו של דבר מדינת היהודים לא תישאר כזאת – או תישאר בכלל- אם אזרחיה לא יהיו המשך של ההיסטוריה היהודית שלה.

והשבוע שמענו את השר לענייני דתות, מתן כהנא, - כפי שצוטט בתקשורת- האומר שגם לערבים יש נרטיב. משמע, נרטיב ערבי במקביל לנרטיב היהודי.

מתן מוגדר כאחד מבניה המוצלחים של מדינת ישראל. בן להורים שגדלו על מורשת ישראל. גם אביו קצין בכיר בדימוס שגדל בקיבוץ חפץ חיים, על "תורה עם דרך ארץ". אמו בני ברקית, עיר של יהדות ומסורת. והוא עצמו גדל בישוב דתי. על המסגרות החינוכיות, והתפילות בבתי הכנסת. הוא בקי בתנ"ך, והכתוב בו הוא, למעשה, אורח החיים שלו. והוא צריך לדעת שאין מדובר בנרטיבים מתחרים. מדובר באמת מול שקר. בעובדות כנגד בדותות והמצאות.

כל ספר היסטוריה מבהיר מתי הגיעו היהודים לארץ, ומתי הערבים. לא צריך להיות דתי או בעל אמונה כדי לדעת את ההיסטוריה. גם לא להעמיד את משה רבנו והמדרש ברש"י, מול חדשים מקרוב באו. אף העדויות הפרוסות בארצנו לאורכה ולרוחבה- בארכיאולוגיה, בגיאוגרפיה, בשמות הישובים (גם הערבים) – מעידים היטב על האמת. גם אם הערבים מתאמצים להשמיד שרידים ארכיאולוגים ולבנות סיפור חדש, האמת מתגלה שוב ושוב. וברור שהערבים אינם נצמדים לעובדות ולאמת. זו דרכם. אבל, אנו היהודים, מצווים ומקפידים על האמת. אז, מהיכן ההמצאה הזאת של מתן כהנא.

בזמנו, כשהיינו אמיצים ועשינו אימון בנגב, הקמנו מאהל קטן, במקום ללא נוכחות נפש חיה. לאחר שנה, חזרנו לאימון נוסף לאותו מקום. והנה יש בו צריפים, אוהלים וכמובן זבל ובעלי חיים. שאלנו בדואי אחד ממתי הם פה.

"מן זמן- נורתה התשובה- זה עוד מסבא שלי". הבהרנו לו שבשנה שעברה היה המקום ריק. והוא חייך חיוך רחב והלך. לאחר מכן התברר שבמקום היה מתוכנן כביש חדש – נדמה לי לשדה התעופה בנבטים- והם הודרכו לשבת שם. כך שכדי שיתפנו בשקט בעתיד, הם יקבלו פיצויים מוגדלים.

כהנא עבר מסלול צבאי לא שגרתי, ומדהים. ואם הוא מדבר על יהודים שגרים במקומות שגרו בהם פעם ערבים, בלי להזכיר שלפניהם היו שם יהודים. ואותם יהודים גורשו ונרצחו, אז מערכת החינוך צריכה דחוף מהפך. אם מתן " שוכח" לציין את הרציחות והלאומנות הערבית ומעשי האיבה שלהם, אנחנו בבעיה. אם קצין לוחם ביבשה ובאוויר, אינו יודע, את הנתונים הבסיסיים ביותר, איך הוא יכול להוביל אנשים למסירות נפש? אם הבורות הגיעה לממדים כאלה, אז יש לתת לשרת החינוך את כל הכלים ללמד אחרת.

ללא אמונה בצדקת הדרך אין אפשרות לנצח. המקצוען הטוב ביותר לא יוכל לתפקד רק בכוח היכולות הפיזיות והשכליות ללא הרוח המקננת בנפשו של הלוחם. וכדאי לחזור ולהיזכר בשורותיו הכואבות של אלתרמן: אז אמר השטן הנצור הזה איך אוכל לו, אתו האמץ וכשרון המעשה וכלי מלחמה ותושיה עצה לו.... אכהה מוחו ושכח שאתו הצדק.