שלום לעולם, ולמיצגיו המכובדים פה בעצרת.
יום גדול היום. אנחנו, ממשלת ספרד, מצטרפים לדרישה הכל כך טבעית של דרום אפריקה היקרה, להרשיע את היהודים... סליחה, זה הרגל אצלי. אני מתכוון את מדינת היהודים, כלומר מדינת ישראל, ברצח עם, בפשע הנורא ביותר שהוא פשע נגד האנושות.
אגב, אני רוצה להדגיש שהאשמה הזאת אינה כוללת את בעלי תעודת הזהות הכחולה שהם מוסלמים, צ'רקסים או נוצרים. הללו מתגוררים בארץ היהודים בלית ברירה. בדיוק כמו היהודים שגרים בארצות הערביות... מה הרעש, שקט! ... לוחשים לי שאין יהודים במדינות ערב. מעניין למה היהודים מחרימים את הארצות הנהדרות הללו. למה הם עזבו אותן.
נחזור לעניין. כראש ממשלת ספרד העתיקה והנאורה, אני רוצה לציין שלנו יש לא רק זכות לטפל במפירי הסדר העולמי. יש לנו חובה ממשית להעמיד את הניסיון שלנו לשרות העולם ולטובתו. ואנו מומחים עם תעודות. ואציין כמה דוגמאות והוכחות.
ראשית, נזכור את גירושם של חלק מהיהודים מספרד. כמובן, מסיבות טובות. יש להם דת אחרת, הם תפסו את המשרות הטובות ביותר, והיו בהם חכמים ועשירים שהביאו את אזרחינו הנוצרים לתחושות לא נוצריות של קנאה ושנאה, ולנדודי שינה חמורים. אגב, שלא תטעו שלא עשינו עבודה טובה. היהודים שלא גורשו שמשו חומר לשעשועים לאזרחינו המסורים. במיוחד, כחומר בעירה במדורות ברחבי המדינה. הם בוערים נהדר. ושלא יהיה ספק, הכל היה חוקי, עם צווים חתומים מלכותית של המלכים היקרים שלנו. וכמובן, גם של הרועים הרוחניים שלנו, רבי החסד. הכמרים לדרגותיהם. זו הייתה מלחמה של שלטון הספרדים הטהורים נגד הזרים שחשבו שהם אזרחים שווי זכויות.
אמנם, נותרנו עם מחסור חמור במשוררים וסופרים. גם של שרי אוצר, מצביאים צבאיים, ועוד אנשים חכמים במדע ובעשייה. אבל, העקרונות הם החשובים ושווים כל מחיר. וכאמור, הכמרים שלנו נתנו את כל הגיבוי המוסרי.
ושימו לב. היהודים אז, ידעו את מקומם. הם תרמו את כל כולם, למען ספרד. וכשאמרו להם למות, או כשגרשו אותם לים, הם לא לחמו נגד. היהודים היום הם אחרים. הם לא נכנעים. ובפירוש לא מבינים את תפקידם בהיסטוריה של האנושות.
עוד דוגמה. ארצנו היקרה נכבשה על ידי ברברים ערבים שהגיעו מצפון אפריקה והשתלטו בכוח על ארצנו היפה. אך, ספרד הנוצרית לא ויתרה לכובש האכזר. תקפנו אותם, וגרשנו את הזרים ממולדתנו הנצחית. בדם רב ובאש, לימדנו אותם לקח. שילכו ויגורו עם הערבים והמוסלמים ולא יטמאו את המדינה הנפלאה שלנו. זו הייתה מלחמת אזרחים, למעשה, שהתרחשה בכל מקום. אפילו שהם התיישבו בארץ לא להם.
ונזכיר עוד מההיסטוריה המפוארת שלנו, את מלחמת האזרחים שהפשיסטים פתחו בה. וכל העולם השתתף בה. איזה תענוג של חגיגת הריגה משפחתית וחברית. יש לנו ממש דיפלומה ברצח בכלל ובפשע נגד האנושות בפרט.
אז, לכל הקוראים אני רוצה שתבינו את הרקע לרצוננו להסיר את המדינה המשונה הזאת מהמפה. וכל צעד בכיוון הזה הוא מבורך. ומעתה נהיה בראש המערכה. ואני מברך "שהחיינו ליום הזה". אגב, ברכת שהחיינו היא במסורת שלנו. ובאמת לא ברור לנו מאין היא הגיעה.