מפקד נפת נפתלי בפיקוד העורף אל"מ (במיל') ליאור אטיאס שוחח עם ערוץ 7 על הפעילות הנרחבת במהלך המלחמה באזור שממנו לא פונו תושבים אלא להפך - רשויות קלטו תושבים שפונו מבתיהם באזורים אחרים.

"נפת נפתלי כוללת 14 רשויות ו-220 אלף תושבים מתוכם כ-73% במגזר הערבי ו50% מתוכם מוסלמים. היא מונה את כל המיקרו-קוסמוס הישראלי. יש מצב ייחודי שמתרחש במחוז צפון. בשנת 2020 פגשנו את הקורונה והיא יצרה מצב שבו אנחנו נמצאים בקשר הדוק ורציף עם משרדי הממשלה והרשויות. ההיכרויות והחיבורים באו לידי ביטוי באופן מעולה בתחילת המלחמה. לא היו פערים שלא היכרנו וכל התהליכים כבר היו בביצוע ורק העמיקו", מסביר אטיאס.

הוא מוסיף כי "הקשר מתבצע גם מול התושבים וועדי השכונות כולל סיורים שנדרשו וגם מול הרשויות. הקמנו יחידות של בני המקום והם משמשים ככוח אבטחה לסיכולי חדירות וגם כוח לסיוע אזרחי".

אטיאס משחזר כיצד הגיע לנפה ביום הראשון למלחמה. "בשעה שש וחצי בבוקר, הייתי באמצע ריצה בפתח תקווה, מקום מגורי. הגעתי לאיזשהו עיקול שהוא בעצם גבול גזרה בין אם המושבות למרחב של רמת השרון, רמת וגבעתיים, ושמעתי אזעקות. חשבתי בהתחלה שמדובר בתקלת צופרים, אבל מיד לאחר מכן אני מתחיל לקבל הודעות בנייד על דברים אחרים".

"רצתי במהירות בחזרה הביתה והבנתי שמדובר באירוע עצים בדרום. אני לא מקבל מידע על מה שקורה בצפון, לא מחכה להודעה, ועולה על מדים. גייסתי את הנפה ובשעה עשר כבר הייתי בבסיס בטבריה מבצע מעבר משגרה לחירום. לקראת שעות הערב כבר היינו מוכנים בהיבטים של גיוס מלא למצב חירום בצפון", הוסיף.

לדבריו, "בהתחלה היו מעט כטב"מים במרחב של טבריה וצפת אבל קבענו לעצמנו עוגני ודאות. אנחנו כל הזמן מכינים את עצמנו למלחמה אבל יש אירועים שאנחנו לא מבינים את העצימות שלהם עד שאנחנו פוגשים אותם. כך לדוגמה לגבי שריפות בצפון בעקבות ירי. זה לא אירוע צבאי אלא אירוע אזרחי אבל קשה להפעיל בו טייסת כיבוי מול מרחב הגבול. החיבור עם שירותי הכבאות וההצלה בא תוך כדי פעולה וגם התרגולת של מה לעשות באזור שריפה מבחינת התושבים כדי למקסם את האפשרות להציל חיים".