הרב אלחנן מילר חוקר המזרח התיכון ויוצר תוכן, התארח באולפן ערוץ 7, וסיפר על הדרך שלו לנסות ולהשפיע על העולם הערבי להכיר יותר לעומק את ישראל.
"שבע שנים שאני עובד על סרטונים כשהיעד הוא קודם כל חינוך. יש פער אדיר בידע שקיים בעולם הערבי כלפינו. יש חצי מיליארד דוברי ערבית בעולם ואין להם יהודים לשאול אותם שאלות. היום כולם נמצאים ברשתות החברתיות ובאינטרנט והמטרה היא קודם כל לחנך, ובטווח הרחוק יותר לגרום להם להבין אותנו כיהודים וישראלים ולקבל אותנו באזור הזה", מסביר מילר.
הוא מציין כי "יש קהלים שונים שצופים בסרטונים. יש קהילות שבהן היו יהודים בסוריה, לבנון, עיראק, מצרים, שמתגעגעים ליהודים ורוצים לשמוע מה קרה לקהילות הללו. יש מדינות שלא היו בהן קהילות אלפי שנים או מאות שנים, כמו בסעודיה ובמפרץ. הם רואים את ישראל, רואים את התופעה הזאת, נזכרים ביהודים מהקוראן ומתעניינים בתופעה החדשה הזאת של מה היהודים עושים היום. למרבה ההפתעה, רבע מהצופים שלי, במשך רוב התקופה שעבדתי על הסרטונים היו סעודים. זה פותח כל מיני מחשבות ודמיונות לגבי מה יכול להיות פה, איפה יש עניין ביהודים. זה מה שמעודד אותי".
לשאלה אילו תגובות הוא מקבל מהעולם הערבי משיב מילר כי "לא כל דוברי הערבית הם מקשה אחת. יש הבדלים ענקיים בין סונים ושיעים, בין נוצרים, דרוזים, ומוסלמים. אינני חושב שכולם שונאים אותנו. זה נכון שהסכסוך הישראלי-פלסטיני משחק תפקיד. יש עוינות בסיסית אבל יש שוליים ענקיים וגם בתוך המיינסטרים יש המון אנשים שמתעניינים בנו והתגובות מאוד מעודדות".
הוא מדגיש כי כדאי להתרחק מהפרדיגמה שהסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא תולדה של מלחמת דת. "נכון שדת היא חלק חשוב מאוד מהסכסוך ומהמלחמה, חלק שאולי העלימו או התעלמו ממנו, ובדיוק בגלל זה חשוב שאנשים דתיים יעסקו בחינוך ובפתרון סכסוכים. השיח הדתי הוא חשוב. השתתפתי בדיאלוגים עם פלסטינים וערבים לאורך השנים כסטודנט, תמיד כמעט הייתי הדתי ודובר הערבית היחיד. תמיד הרגשתי שהשפה הדתית והמילולית, הקנו לי איזשהו יתרון על פני החברים היהודים החילונים או המסורתיים, שלי יש רמת הבנה אחרת".
"אני רוצה לאתגר את התפיסה שהדת היא הבעיה. אני חושב דרך השיח הדתי אפשר להתקדם. יש חילוקי דעות שאי אפשר לגשר עליהם, אבל עדיין יש בינינו הרבה מן המשותף - ואם רק נדע לדבר אחד עם השני - נוכל לעשות דברים בנושא", הוא מוסיף.
לדבריו, "כל המורים שלי לערבית ולאסלאם היו יהודים במוסדות החינוך של הציונות הדתית. יש המון הזדמנויות ללמוד ולא רק למטרת 'דע את האויב'. חשוב גם לדעת את האויב אבל גם להבין האם יש כאן פוטנציאל לשותפות או לחברות. אני לומד על עצמי ועל הדת שלי הרבה יותר, דווקא דרך עיניים זרות של אנשים מוסלמים".
מאז תחילת המלחמה הוא חובש כובע נוסף של מסבירן ישראלי ברשתות ערביות. "החל מה-7 באוקטובר התחלתי לקבל טלפונים מערוצי חדשות בערבית, שלא התראיינתי אליהם באופן קבוע ומאז ועד היום עשיתי למעלה מ-800 ראיונות. במימד הזה המשימה שלי היא להיות הישראלי שמסביר. שם אני מצניע את התפקיד הדתי הרבני, אלא מסביר את המלחמה מזוית עינינו לקהל שהוא הרבה יותר עוין. עדיין, אני מאמין, שגם אם אתה מצליח לשנות ב-10% או ב-15% את התמונה עבור הצופים, בגלל שמדובר במיליוני אנשים ובחשיפה אדירה, יש לזה ערך.
שם חשוב לי שיבינו כמה חמאס וחיזבאללה נוראים, לא כי הם תקפו יהודים ורצחו אותם, אלא דווקא כי הם האויבים הגדולים של הפלסטינים, או אם מדובר בחיזבאללה, של הלבנונים. אני באמת מאמין שתושבי עזה סובלים, ובאמת נמצאים במצב נוראי בגלל ההתנהגות של חמאס. עזה היום נמצאת במצב הרבה יותר קשה בגלל ההתנהגות של חמאס. אני רוצה שהציבור בעולם הערבי יבין שחמאס הוא אויב של הסוגייה הפלסטינית ושל העמים הערבים. זה המסר שלי", מוסיף הרב מילר.
לדעתו, ישראל טועה בזה, שהיא לא מפעילה דוברים מדיניים רהוטים שיגיבו ברשתות הערביות. רוב הצופים הערבים רואים בעיקר את אביחי אדרעי, שהוא איש נפלא, דובר רהוט ומצוין, אלוף משנה בצה"ל. אני לא חושב שאותו אדם שאומר לפלסטינים לאן להתפנות בעזה או ללבנונים, הוא זה שיעביר גם מסרים מדיניים. זה לא נכון והוא לא עושה את זה. צריך אזרחים שידברו את השפה האזרחית וכרגע ישראל לא נמצאת שם. זה חבל כי יש הרבה מה לעשות מול העולם הערבי ויש גם בחלק מהמקומות אוזן קשבת".