חיסוני שפעת כלל עולמיים העשויים להשפיע על כלל אוכלוסיית העולם, נכנסים כעת לשלבי ניסוי במעבדות בריטיות. הניסויים מבוצעים על בני אדם שהתנדבו לשם כך.
על פי דיווח ברשת ה-BBC החיסון החדש מאתר חלק אחר בוירוס מאשר החיסון הנוכחי, כלומר לא יהיה צורך להחליף בכל שנה את מרכיבי החיסון על מנת להתאים אותם לזן הנוכחי.
אם הניסוי יעבור בהצלחה, החיסון שפותח על ידי חוקרי אוניברסיטת אוקספורד יהפוך לנשק מפתח במאבק נגד מגיפת השפעת הפוקדת אותנו בכל שנה מחדש. מומחים טוענים כי חיסון שכזה מהווה את "פסגת השאיפות" עבור כל חוקרי השפעות, אבל הם מציינים כי הדרך עוד ארוכה.
ראש המחקר, ד"ר שרה גילברט, אמרה כי החיסונים הרגילים מתוכננים כך שהם יצרו תגובה של המערכת החיסונית שתתקוף את הקליפה החיצונית של הווירוס, שם נמצאים חלבונים H ו-N. אבל ידוע כי החלבונים הללו עוברים מוטציות, והחיסון צריך להתחדש בכל שנה על מנת שיתאים למוטציה החדשה של הווירוס.
לכן, במקום, החוקרים פיתחו חיסון על בסיס חלבונים הנמצאים בתוך התא, שהם הרבה יותר דומים בקרב זנים שונים.
החיסון משתמש בוירוס מוחלש, הנושא את החלבונים לתוך הגוף. טכניקה זו משמשת גם במקרי מלריה וחיסוני TB. ברגע שהווירוס נכנס לתא הוא מתחיל להתרבות, והחלבונים מופיעים במערכת החיסונית של הגוף.
תא מיוחד במערכת החיסונית, בשם תא T, לומד לזהות ולהרוס את התאים המכילים את החלבונים הללו, על מנת להשתמש בידע הזה במפגש הבא איתם.
בתחילת המחקר 12 אנשים יחוסנו על מנת לחקור את גודל המנה בחיסון. רק לאחר שיוחלט על גודל המנה יימשכו המחקרים ובדיקות האפקטיביות על אנשים שנחשפו לשפעת.
ד"ר גילברט אמרה כי אם החיסונים הללו יאושרו, יהיה מדובר בצעד שישנה לחלוטין את כל השימוש בחיסוני השפעת. "עם החיסון הזה, אנחנו יכולים לחסן כמעט את כל האנשים - מצב דומה לזה של מחלת החזרת שאותה כמעט ואין פוגשים יותר".
ניתן יהיה לצבור את החיסונים מראש, ולא לחכות עד שיהיו אנשים שיחלו בזן החדש של השפעת.
הפוטנציאל הטמון בחיסון החדש הוא שברגע שאנשים יחוסנו בו - הם למעשה יהיו מחוסנים לכל החיים לשפעת, ויצטרכו חיסון "בוסטר", חיסון מחזק, רק פעם בחמש עד 10 שנים.
ד"ר גילברט הוסיפה ואמרה כי לצוות החוקרים דרושות עוד כ-10 שנים של ניסויים לפני שהחיסון ישווק. אבל חוקרים מעריכים כי גישה דומה תינקט גם במלחמה באיידס, מלריה, סרטן ו-TB.
פרופסור ג'ון אוקספורד, מומחה לחיסוני שפעת מאוניברסיטת המלכה מרי בלונדון, אמר שחיסון כזה יהיה "הפרס האולטימטיבי", אבל זה פרס שקשה להשיגו- ולכן נדרש הרבה מזל.
הוא הוסיף כי הצורך לשווק מגוון רחב של חיסוני שפעת בכל שנה יצר נטל כבד על חברות התרופות בעולם, שעשוי כעת לרדת.
על פי דיווח ברשת ה-BBC החיסון החדש מאתר חלק אחר בוירוס מאשר החיסון הנוכחי, כלומר לא יהיה צורך להחליף בכל שנה את מרכיבי החיסון על מנת להתאים אותם לזן הנוכחי.
אם הניסוי יעבור בהצלחה, החיסון שפותח על ידי חוקרי אוניברסיטת אוקספורד יהפוך לנשק מפתח במאבק נגד מגיפת השפעת הפוקדת אותנו בכל שנה מחדש. מומחים טוענים כי חיסון שכזה מהווה את "פסגת השאיפות" עבור כל חוקרי השפעות, אבל הם מציינים כי הדרך עוד ארוכה.
ראש המחקר, ד"ר שרה גילברט, אמרה כי החיסונים הרגילים מתוכננים כך שהם יצרו תגובה של המערכת החיסונית שתתקוף את הקליפה החיצונית של הווירוס, שם נמצאים חלבונים H ו-N. אבל ידוע כי החלבונים הללו עוברים מוטציות, והחיסון צריך להתחדש בכל שנה על מנת שיתאים למוטציה החדשה של הווירוס.
לכן, במקום, החוקרים פיתחו חיסון על בסיס חלבונים הנמצאים בתוך התא, שהם הרבה יותר דומים בקרב זנים שונים.
החיסון משתמש בוירוס מוחלש, הנושא את החלבונים לתוך הגוף. טכניקה זו משמשת גם במקרי מלריה וחיסוני TB. ברגע שהווירוס נכנס לתא הוא מתחיל להתרבות, והחלבונים מופיעים במערכת החיסונית של הגוף.
תא מיוחד במערכת החיסונית, בשם תא T, לומד לזהות ולהרוס את התאים המכילים את החלבונים הללו, על מנת להשתמש בידע הזה במפגש הבא איתם.
בתחילת המחקר 12 אנשים יחוסנו על מנת לחקור את גודל המנה בחיסון. רק לאחר שיוחלט על גודל המנה יימשכו המחקרים ובדיקות האפקטיביות על אנשים שנחשפו לשפעת.
ד"ר גילברט אמרה כי אם החיסונים הללו יאושרו, יהיה מדובר בצעד שישנה לחלוטין את כל השימוש בחיסוני השפעת. "עם החיסון הזה, אנחנו יכולים לחסן כמעט את כל האנשים - מצב דומה לזה של מחלת החזרת שאותה כמעט ואין פוגשים יותר".
ניתן יהיה לצבור את החיסונים מראש, ולא לחכות עד שיהיו אנשים שיחלו בזן החדש של השפעת.
הפוטנציאל הטמון בחיסון החדש הוא שברגע שאנשים יחוסנו בו - הם למעשה יהיו מחוסנים לכל החיים לשפעת, ויצטרכו חיסון "בוסטר", חיסון מחזק, רק פעם בחמש עד 10 שנים.
ד"ר גילברט הוסיפה ואמרה כי לצוות החוקרים דרושות עוד כ-10 שנים של ניסויים לפני שהחיסון ישווק. אבל חוקרים מעריכים כי גישה דומה תינקט גם במלחמה באיידס, מלריה, סרטן ו-TB.
פרופסור ג'ון אוקספורד, מומחה לחיסוני שפעת מאוניברסיטת המלכה מרי בלונדון, אמר שחיסון כזה יהיה "הפרס האולטימטיבי", אבל זה פרס שקשה להשיגו- ולכן נדרש הרבה מזל.
הוא הוסיף כי הצורך לשווק מגוון רחב של חיסוני שפעת בכל שנה יצר נטל כבד על חברות התרופות בעולם, שעשוי כעת לרדת.