תוך עיון בנתונים הסטטיסטיים שפורסמו לאחרונה בקשר למצבה הכלכלי של המדינה תפסו את העין שתי תופעות הסותרות אישה את רעותה.

מצד אחד מדווחת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על עליה של הצריכה הפרטית ברבעון השלישי של השנה ב- 8.1 אחוזים. מצד שני היתה ירידה של 2.8 אחוזים בתוצר המקומי באותה תקופה.

אין צורך להיות כלכלן מקצועי כדי להבחין בסתירה שבנתונים, באבסורד המיצג מצב שהוא משונה ובלתי נסבל.

מצד אחד יש ירידה בתוצר, דהיינו, ייצרנו פחות, מכרנו פחות, ובכל זאת היתה עליה בצריכה הפרטית. כיצד זה יתכן?? ייצרנו פחות, הרווחנו פחות ובכל זאת קנינו יותר, וצרכנו יותר.

למה הדבר דומה? למשפחה שלפתע נפגעת הכנסתה החודשית ובמקום לצמצם בהוצאות, להדק את החגורה, מתחילים לחגוג, מגדילים את ההוצאות של בני המשפחה יש מאין, מצב בלתי אפשרי! מצב המוביל לאסון כלכלי.

הירידה בתוצר מעששת את מה שידוע זה מכבר, האבטלה העמיקה, העניים נעשו יותר עניים, החינוך ומקבלי עזרה מהממשלה נפגעו. הא כיצד שכאשר עמך סובלים, כאשר יורדים ברמת חייהם – אנו מתבשרים על עליה בצריכה הפרטית?

בקרב עמנו הולך ומתעשר רובד של אזרחים המשתכר מידי חודש סכומי עתק, מי ששיך לרובד זה, נוסע ברכבים שעלותם מאות אלפי שקלים, מקבל אחזקת רכב של אלפי שקלים בחודש, הוא נוסע מספר פעמים בשנה לחו"ל – כמובן בתפקיד, חשוב לו להיפגש עם הקולגות בחו"ל, יש לו צורך אובססיבי להעשרה נפשית של המקצוע בו הוא עוסק, ואין זה משנה אם זה מרצה באוניברסיטה, איש עיריה האחראי על ניקוי הרחובות, או מזכירה במשרד החייבת להשתלם בחו"ל בניהול לשכה ובתיוק... כולם מקבלים אשל, בית מלון מכובד, הוצאות נסיעה ואחרות, וכמובן גם משכורת בתקופת עבודתם ה"מאומצת" בחו"ל.

אלה המשתכרים עשרות אלפי שקלים לחודש ממשיכים למשוך כספים מהקופה הציבורית, הם ממשיכים בחיי המותרות והבזבזנות, הם גם אלה המנהלים את המשק וכך הם דואגים בראש ובראשונה לעצמם, עובדי נמל אשדוד נטלו לעצמם בונוס של 40,000 שקלים, עובדי נמל חיפה נטלו גם הם כמה עשרות אלפי שקלים, והם ושכמותם הם אלה שגרמו לכך שהצריכה הפרטית הממוצעת במשק עלתה ב- 8.1 אחוז ברבעון השלישי של שנת 2001.

אם נניח שהם מהוים 20 אחוז מכוח העבודה במשק, והצריכה הממוצעת עלתה כאמור ב- 8 אחוז ויותר, ואם הצריכה הפרטית של 80 האחוזים הנותרים לא עלתה כלל, משמעותם של מספרים אלה היא שהצריכה של הרובד העליון עלתה מאד, עלתה עד 40 אחוז.

את ההשתוללות הזו של עשרים האחוזים ברובד החברתי העליון חייבים להפסיק, רובם לא מדווחים בתקשורת, אבל אם 6 בכירים בבנק הפועלים נטלו לעצמם בונוסים של 6 מליון שקלים, המשמעות הינה כפשוטה – ש ח י ת ו ת!!! שיפסיקו לספר סיפורים על עבודה קשה, על יכולת אישית, על מומחיות. אלה שטויות, המדינה מלאה עם אנשים מוכשרים המשתכרים משכורות רעב, לא התמזל להם המזל, הם לא נחתו ליד מטמון. אבל לקחת מהקופה הציבורית מאות אלפי שקלים לחודש הינה בגדר שחיתות. וזו רק דוגמה, ברשויות המקומיות יש מאות ואולי אלפי בעלי תפקידים המשתכרים עשרות אלפי שקלים לחודש, אותם עובדים הם אלה הגורמים להוצאה לפועל לצאת כנגד דיירים שאין בידם את האמצעים לעמוד בתשלומי המיסים לרשות המקומית.

ובחברות הממשלתיות והציבוריות, בחברת החשמל, בנמלים, בבנקים ובבזק ועוד חוגגים עם משכורות עתק ועוד מאיימים בשביתות אם לא יתנו להם תוספות לשכרם.

הבעיה היא שאין מי שיקח את מושכות המשק לידיו, אין מי שיקום ויעצור את הסחף הזה. אין מי שיעז לקום ולומר לעמירם סיוון די!! עד כאן!! או שתסתפק ב- (נניח ) 50,000 שקל לחודש או שתלך הביתה. כך יש לנהוג עם כל אלה במגזר הציבורי המשתכרים מעל תקרה שתקבע, נניח לדוגמא: פי ארבע מהשכר הממוצע במשק שהם קרוב ל- 40,000 שקלים. אין כל הצדקה שעובד ציבור, ולא משנה מעמדו, שיקח מהקופה הציבורית מעל הסכום האמור.

משמעות החיסכון של צעד כזה, יכסה את הגרעון הממשלתי ואת התוספת לביטחון ולחינוך שאנו כה זקוקים להם היום, בסדר גודל אדיר של מעל 10 מליארד שקלים.

אם יבוצע צעד כזה תהיה התרומה העיקרית -חברתית, צעד כזה יביא לסגירה מסוימת של הפערים שנוצרו בעשור האחרון ברמות השכר במשק, פערים המהוים פצצה חברתית מתקתקת, צעד כזה יוריד את הלחץ החברתי באופן מידי.

בכוחו וביכולתו של ראש הממשלה הנוכחי להנהיג צעד דרסטי שיביא לסדר ולצדק בחלוקת המשאבים, צעד שישים קץ לשוד הקופה הציבורית.
===============
חיים שח"ק הוא כלכלן וחתן פרס נשיא המדינה ליצואן מצטיין.