גוונים רבים לחזון הראי"ה
גוונים רבים לחזון הראי"הצילום: שמעון כהן

כדרכה הציונות הדתית מפולגת לא רק פוליטית אלא גם אידיאולוגית, חרד"לים מול לייטים, ליברלים מול שמרנים, ממלכתיים וסולדי ממלכתיות ועוד ועוד, כאשר שוב ושוב טוען כל פלג ותת פלג שהוא הוא ממשיך דרכו של הרב קוק.

לקראת יום ג' אלול שיחול מחר שוחחנו עם הרב חגי לונדין, חוקר ומפרש משנתו של הרב קוק ומראשי ישיבת ההסדר בחולון, על השאלה והתשובות רבות הפנים.

"אי אפשר להכריע באופן חד משמעי במי היה הרב קוק תומך היום", פותח הרב לונדין בתשובתו. "לא ניתן לקחת הגות של אדם ענק מלפני מאה שנים ולנסות להשליך למציאות האקטואלית-פוליטית של היום. גם הרב קוק לא היה שמח אם היו ממסגרים אותו במסגרת פוליטית. נכון להבין את העקרונות שהרב קוק ניסה להנחיל לעולם ולמצוא איפה הם קיימים ולא בטוח שזו מסגרת אחת. זה יכול להיות כמה וכמה מסגרות".

הרב לונדין מקפיד בדבריו שלא להיכנס לכותרת הקלישאתית לפיה כולם יחד מיישמים את תורת הרב וקובע כי "יש גבולות גזרה. ראשית כי יש מי שלא רואים את הרב קוק כמנהיגם הרוחני גם במסגרות המוזכרות, אבל לגבי אותם שכן רואים בו כזה, צריך לזהות מה הרב קוק רצה".

וכדי להבין מה הרב קוק רצה לוקח אותנו הרב לונדין למסע בזמן, מאה שנים לאחור: "כשאנחנו לומדים ב-ג' אלול אנחנו חוזרים על הראשונות. לפני כמאה שנים הרב קוק חזה חזון גדול של חיבור קודש וחול, תורה ומדינה, רוח וחומר, החדש יתקדש והישן יתחדש, כלומר שהמודרנה תהיה מחוברת לקדושה והמסורת תתחבר אל כל התנאים שהקב"ה מביא לעולם, כלומר גאולה. זה הדבר שצריך לזכור בימים האלה".

"כשהרב קוק אמר את הדברים הרעיון הזה היה קול קורא במדבר. החברה הישראלית והציבור היהודי בעולם ראו שתי דרכים, האחת, הדרך החרדית, שאומרת שממשיכים את מסורת אבותינו ללא שינוי וללא התאמה למציאות המתחדשת ההיסטורית ולמודרנה והחזרה לארץ ישראל. הצד האחר הוא הצד החילוני ציוני שמאוד התחדש בשיבה לארץ, אבל ראה עצמו מנותק מהמסורת. הרב קוק ותלמידי חכמים גדולים נוספים כמותו בהם הרב כלפון ואחרים דיברו על הרמוניה ושילוב".

הרב לונדין מציין כי רעיון זה של שילוב נחשב אז להזוי בעוד מבט מפוכח על המתרחש כיום מגלה מציאות חדשה בה "הציבור החילוני הא כבר לא חילוני אלא מסורתי. צריך לא להתבלבל בין האליטה התקשורתית שמנסה להציג תפיסה חילונית קיצונית לבין מה שקורה בשטח. בכל תוצאות בחירות ובכל תרבות פופולארית ובכל מדד של מערכות חינוך, רואים שרוב הציבור רוצה זהות יהודית. הנכדים והנינים של גדולי המתנגדים לדתיות, בקיבוצים וכו', עוברים תהליך של חיבור כזה או אחר בקצב כזה או אחר למסורת היהודית".

"הצד השני הוא העולם החרדי שהיום לאט לאט מיישם את חזון הרב קוק. הם משולבים במערכות המדינה, הכלכלה וחלקם גם בצבא. מציאות מיישמת את חזון הרב קוק. בתוך החזון שמיושם על ידי כוחות מכיוונים שונים ישנם כמה מערכות פוליטיות וחברתיות שמנסות למצוא את המינון הנכון לדורנו ביישום דברי הרב קוק. לא ניתן להצביע על אחת ספציפית, אבל ניתן לומר שהגוש הימני דתי חרדי מנסה, כל אחד בכיוונו, ליישם את החזון של הרב קוק גם אם הוא לא קורה לכך באופן הזה וניתן לשער שהרב קוק היה מסייע ותומך בכיוונים הללו".

כשהוא יורד לרזולוציה פוליטית משוכנע הרב לונדין ש"הליכוד, הציונות הדתית על פלגיה השונים, החרדים על פלגיהם השונים, כולם מכוונים לאותו דבר, במינונים שונים. ברמה האישית יכריע כל אדם לפי מה שנראה לו מתאים למציאות הנוכחית.

לשאלתנו אם נכון להתייחס לשאלה אם מצוות צריכות כוונה או לא, כלומר אם גוף מסוים מיישם את הדרך מתוך כוונה בעוד אחר עושה זאת ללא כוונה, האם הדבר משמעותי, משיב הרב לונדין כי האפשרות שבה הדברים נעשים גם ללא כוונה היא הנכונה, ועם זאת אין ספק בכך שאנשי החזון המובילים את המהלכים צריכים לעשות את הדברים באופן הכרתי, "הרב קוק היה כזה, אבל התהליכים ההיסטוריים מתרחשים מכוחות רחבים הרבה יותר ותת קרקעיים מאשר דמויות הכרתיות".

"זה יכול לנחם קבוצות בציונות הדתית שאומרים שאנחנו מציגים חזון מסודר ועם זאת עוברות מאה שנים ולא כולם מסכימים. באופן הכרתי באמת לא מסכימים, אבל בפועל, החיים, ההשגחה האלוקית, חזקים יותר מכל הדיבורים והמציאות הולכת ומתקדמת", אומר הרב לונדין ומציין כי בעוד בימי קום המדינה היו 400 בחורי ישיבות ובן גוריון היה משוכנע שגם מספר זה יילך ויצטמצם עד שיעלם, אך את זמן אלול פתחו במדינת ישראל 170 אלף בחורי ישיבות. "המציאות הולכת בצעדי ענק ליישום הרעיון. בציבור הלומדים גם הציבור החרדי שאמנם לא משרת בצבא אבל הוא בתוך מדינת ישראל, הוא בתוך המערכת שבהתחלה הם אולי התנגדו לה אבל הם משולבים בה. המסר של ג' אלול הוא עכשיו פחות להצביע על איזו מפלגה בספקטרום של הרוצים לחבר בין העולמות, אלא לראות שהמציאות הולכת ומתקדמת לשם. אני מעריך שבשנת 2050 מדינת ישראל תהיה מדינה מסורתית דתית בהצהרה. הרוב יכריע דמוגרפית ותרבותית ואז ישימו לב שמדובר ביישום רעיונותיו של הרב קוק".