לך לך- נסיונות החיים

יש לזכור כי דרך מרכזית בחיי האדם היא להיות "בגדר אתהלך לפני ה' בארצות החיים".

הרב שמואל רבינוביץ' , ו' בחשון תשע"ג

יהדות הרב שמואל רבינוביץ'
הרב שמואל רבינוביץ'
צילום: ערוץ 7

"ויאמר ה'... לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך", כך פותחת פרשתנו את סדר תולדותיהם של אבות האומה: אברהם, יצחק ויעקב, ומייחדת להם עשר פרשיות ללמדינו מוסר השכל, כמאמר חז"ל "מעשה אבות סימן לבנים".

אמרו חכמינו, "עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו ועמד בכולם להודיע כמה חיבתו של אברהם אבינו עליו השלום" (אבות פ"ה). שרשרת חייו של הראשון שבאבות האומה טבועה בנסיונות קשים, בהרבה מסירות נפש וקידוש השם. ולא בכדי היה הגרעין הראשון שנבחר להפיץ את האמונה בבורא עולם בקרב יושבי הארץ, וזכה לשכר כל הדורות שקדמו לו שהיו מכעיסין.

המפרשים נחלקו בסדר פירוטם של הנסיונות בהם נתנסה אברהם. הרמב"ם בפירוש המשניות למסכת אבות סובר שכל הנסיונות הכלולים בעשרה נסיונות שנכתבו במשנה מפורשים הם בתורה, ולפיכך הראשון בהם הוא: "לך לך מארצך וכו'", והאחרון שבהם נסיון עקידת יצחק: "קח נא את בנך... ולך לך אל ארץ המוריה והעלהו שם לעולה". רבינו יונה שם רואה בנסיון של "אור כשדים"- הפלתו של אברהם אבינו ע"י נמרוד לכבשן האש כנסיון הראשון. אפילו שנסיון זה אינו מפורש בתורה אלא מדברי קבלה הוא, יש לו רמז מן התורה.

יש להבין את סדר הנסיונות לפי פירושו של רבינו יונה ועוד מפרשים. הלא ההגיון מחייב שסדר הנסיונות יהיה מן הקל אל הכבד. ראשית מתנסה האדם בנסיונות קלים, ואט אט אם עומד בהם מנסים אותו בנסיונות קשים יותר עד שמתברר דבקותו ואמונתו. אולם איזה היגיון יש במתן נסיון קל למי שעמד בהצלחה בנסיון קשה יותר? אברהם אבינו הוכנס ע"י נמרוד לכבשן האש ואמרו בגמרא ובחז"ל שזה היה לאחר שנחבש עשר שנים בבית האסורים ושבע באור כשדים, וכל זה לא הזיזו מאומה מדבקותו המוחלטת באמונה במלך מלכי המלכים. אם כן, איזה ערך יש לנסיון של "לך לך מארצך" לעומת אור כשדים ? ועוד מדוע נסיון זה נבחר שפרשה שלמה נקראת על שמו ?

ובכלל, מדוע נסיון זה של מסירות נפש באור כשדים לא נאמר במפורש  בתורה אלא ברמז, כנאמר בברית בין הבתרים: "אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה" (בראשית ט"ו). גם אנו מזכירים זאת רק ברמז מדי יום בתפילת שחרית: "אתה הוא ה' אשר בחרת באברם והוצאתו מאור כשדים", הרי נסיון זה היה צריך לתפוס מקום חשוב בקורותיו של אברהם אבינו?

ועוד, רש"י מדייק מלשון הכתוב: "לך לך- להנאתך ולטובתך ושם אעשך לגוי גדול. כאן אי אתה זוכה לבנים, ועוד, שאודיעך טבעך בעולם". ושואל על כך רבי פנחס הורביץ זצ"ל בעל ההפלאה: אם הקב"ה מבטיח לאברהם אבינו שלא רק שישמור עליו מנזקי הדרך אלא שהליכה זו היא להנאתו וטובתו, מה בכלל נסיון יש כאן מצד אברהם?

אלא יש לומר, כי נסיון זה של "לך לך מארצך וממולדתך וכו" אינו נסיון של מה בכך. והצורה שהקב"ה נמנע מלפרט את היעוד והתכונות של המקום החדש, אלא רק תיאור המקום הנוכחי שממנו היה צריך אברהם לצאת, מלמדינו שבנסיון זה טמון קושי רב מקודמו.
התורה הזכירה את נסיון אור כשדים רק ברמז, משא"כ נסיון של לך- לך שהאריכה בו התורה ואף קראה פרשה על שם הנסיון

הקב"ה מנסה את אברהם בציווי של "לך לך מארצך" כי הוא היסוד והדרך המרכזיים בעבודת ה'. שאע"פ שאדם חי בעולם הזה- עולם גשמי וחומרי עם חוקי טבע ומנהגי עולם, התפקיד הוא ללכת, להתקדם ולהתעלות מתכונות טבעיות ומהשפעת הסביבה ולהיות קשור עם בורא עולם. לצאת מהבלי העולם ולהתמיד בכל עת בעליה בסולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. זהו נסיון קשה יותר מ"אור כשדים" של מסירות נפש שהינה חד פעמית, שהרי אין לך אדם שאין לו שעה. אולם נסיונות החיים הם התמודדות ממושכת וקשה עד מאד, ובמקרה של אברהם אבינו זה נמשך מאה שנים, מעת יציאתו מחרן בגיל שבעים וחמש עד שנאסף אל עמיו בגיל מאה שבעים וחמש.

תפקידו של האדם להיות תמיד במצב של הולך- "לך לך". כך נפתחת פרשתינו וכך גם מסתיימת שרשרת הנסיונות בפרשת "וירא" בנסיון עקידת יצחק, "קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל ארץ המוריה". אדם שנשאר קפוא על מעמדו ומקומו ולא מתקדם, כמוה כנסיגה. בדברים רוחניים אין לאדם להסתפק במה שיש לו ולהיות שמח בחלקו, אלא דווקא להגביר חיילים ולהגדיל קנאה, כמאמרם של חז"ל במסכת בבא- בתרא (כ"א): "קנאת סופרים תרבה חכמה".

כך הסבירו חכמי המוסר את הפסוק: "בשמים ממעל ועל הארץ מתחת", בענייני ארץ- יש לאדם להסתפק במועט ולהסתכל למטה ולהיות שמח בחלקו. אבל בענייני שמים- ממעל, עליו להיות בעל מעוף ואופק רחב, לשאוף ולעלות ללא קץ וגבול. והגם שהקב"ה גילה לאברהם אבינו שההליכה היא לטובתו ולהנאתו, זהו נסיון גדול מאד, שהרי גם לנו מגלה הקב"ה בסוף פרשת ניצבים כי למרות שנתן לפנינו את החיים ואת הטוב, את המוות ואת הרע, יש להעדיף את נסיונות החיים: "ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך", ומי אינו יודע איזה קושי טמון בנסיון זה. קשה למות על קידוש ה' אך קשה שבעתיים לחיות על קידוש ה' בדרך של מוסיף והולך.

התורה הזכירה את נסיון אור כשדים רק ברמז, משא"כ נסיון של לך- לך שהאריכה בו התורה ואף קראה פרשה על שם הנסיון. כי אצל אברהם אבינו למות על קידוש ה' היא מילתא זוטרתא , אולם לחיות על קידוש ה' גם אצל הגדול שבענקים- אברהם אבינו, זהו נסיון גדול.

מידה זו הטביע אברהם אבינו בדורות אחריו. כך ניתן להסביר את דברי הגמרא במסכת בבא- קמא (צ"ז): "מטבע של אברהם אבינו זקן וזקנה בצד אחד, בחור ובתולה מצד אחר", והמפרשים הרבו להסביר את מוסר ההשכל במטבע זה. ושמא אברהם אבינו רצה ללמדינו במטבע זה, כי אף שאדם זקוק לשיקול דעת, תבונה וחכמה, זקני תלמידי חכמים כל זמן שמזקינים דעתם מתיישבת עליה. כדברי חז"ל בסוף מסכת קינים ובמסכת שבת (קנ"ב) זקני תלמידי חכמים כל זמן שמזקינים דעתם מתיישבת עליהם.  

אך יחד עם זה יש לזכור כי דרך מרכזית בחיי האדם היא להיות "בגדר אתהלך לפני ה' בארצות החיים", בכוחות של בחור ובתולה צעירים הפועלים להתקדם ולהתעלות. וכמו שאמר שלמה המלך במשלי (כ"ט): "תפארת בחורים כחם והדר זקנים שיבה", כשם שהדר זקנים היא השיבה והחכמה, כך בחורים כחם הוא תפארת להם. כי עם רצון עז ניתן להתקדם ללכת ולעלות בדרכי ה'. מי יתן ונזכה כולנו להיות בין המתהלכים לפני ה'.