פורום לקראת נישואין וזוגיות

מן הסתם דברים עולים במהלך קשר- גם פחות נחמדים, צריך לקחת את זה בחשבון שעם ההכרות עם האדם תכירי גם צדדים ודברים שיפריעו לך (לכן כדאי להשתדך כמו חסידים- העובדה מתחתנים עם מישהו שלא מכירים חוסכת את התחבטויות האלו ) אף אחד לא מלאך, ובמצב רגיל בלי קשר רגשי עם הבחור גם לא היית יודעת על זה.

על מה אפשר להתגמש זה מאוד תלוי מראש מה חשוב לך. אבל לדעתי אפשר להתגמש על דברים כל עוד הם לא משפיעים עלי באופן ישיר ומשנים אותי.

 

אפשר אולי גם להתייעץ עם מבוגר אחראי נשוי/הורה שייתן לך פרספקטיבה לגבי התנהגויות ודברים  שמפריעים לנישואים.

 

בכל מקרה המון הצלחה, מקווה ומתפללת בשביל שתבחרי נכון ❤️,

 

יאללה! זה הזמן לבחור מה עקרוני ומה לא.

את יכולה להתייעץ עם חברות, משפחה, דמות חינוכית שמכירה אותך ואת סומכת עליה.. אבל בסופו של דבא את מחליטה.

וברור שיש דברים שמפריעים וקונפליקטים! זה חלק מהמערכת האנושית של מערכת יחסים.

וודאי שלכל זוג יש נקודות שהם לא מסכימים או לא מזדהים. בסופו של דבר מתחתנים עם האיש על המכלול שבו. ולדעתי את צריכה לשלוח את עצמך האם את רוצה אותו כמכלול.
כמובן שיכול להיות דברים שהם קו אדום אבל אני מאמינה שזה דברים שהם ממש ממש מוגזמים מבחינתך, או שיש חשש מפגיעה וכד'. בסופו של דבר את מתחתנת ולא החברות. אבל כמובן שאיכות להיות מצב שהוא גובר על הכל ושיש דברים שמוגזמים בעינייך. תקחי את הזמן. לפעמים לוקח לדברים האלה זמן להתברר

אבל זה נשמע לי מאוד לגיטימי
אתה יכול לפרק את זה לשים לב לתחושות
האם זה לחץ שיש לו בסיס
או לחץ שצץ עכשיו לפני ההצעה

(חוץ מהעובדה שקיבלתי כמה הצעות מוזרות מאד בהפתעה, אז לא היה לי זמן להיות בלחץ לפני )

נשמע לי מאד לגיטימי.

זה מעמד מרגש

מביך

ויש לו משמעות לכל החיים בעז"ה.

כוס מים

נשימות עמוקות

הרפיה.

ושיהיה בשעה טובה בעז"ה!!

בנשואים טריים רובם שם הם כאלו שהציעו / קיבלו הצעה, עדיף לשאול שם, בהצלחה!

 

(אבל סתם כך, לי נשמע הגיוני לגמרי שיש לחץ)

לצערי רובנו כאן עוד לא הגענו לשלב הזה

אז תפסיק לגרום לנו לקנאות!

 

 

 

וברור שזה נראה לי הכי הגיוני שזה יהיה מלחיץ טילים

זו הרי נקודת מפנה בחיים

רק חשוב שזה לא יתדרדר לרגליים קרות (תשים גרביים)

בע"ה שזה יהיה כבר מאחוריך עם תשובה חיובית כמובן(:

אבל אני לא חושב שזה צריך לקבל כזה הד פירסומי ..

וגם את תורמת הרבה נסיכה. 💗

איזה משמח לשמוע את זה!

ממש כיף לקרוא את התגובות שלך💗

פרגון זה חשוב, ובהזדמנות זו, בתור נעזר ולא עוזר אצטרף גם אני הקטן.

בכללי זה כל עם ישראל, רק שיש שאצלם זה יותר נסתר

כאן זה ממש גלוי

אין על העם שלנו (:

(אם יותר לשאול: בסוף התחרטת על זה שכתבת?)

(האמת שבאופן מפתיע-
בסוף לא התחרטתי.)

ה' יברך אותך מלא אשריך על האווירה האופטימית שלך! משמחת

הלוואי

איזה משמח לקרוא את מה שכתבת!

יש פה הכלה וכבוד

תודה לכולם

ואי נכון

העניין של אין פה שיפוטיות
חכי..

למזלי לא יצא לי לקבל כאן תגובות שיפוטיות.
ואני ממש מקווה שאני לא אקבל תגובות כאלו כאן.

אבל לצערי יודעת שזה יכול לקרות

🤭

הכל נהדר! הכל דבש!

יתכן כי יש לחץ חברתי או לחץ שנכון הלכתית שיתחתן כבר או לחץ מהמשפחה אבל הוא לא באמת רוצה.

לחילופין, אם מדובר בקשר מתקדם וזה המצב, יתכן שהוא מתלבט ממש אם זה הקשר הנכון או שיש משהו בקשר שמפריע לו.

יכול להיות גם שהוא פשוט עמוס נפשית במשהו שלא נותן לו מנוח. (יש מצב שנכון יותר שלא יצא במצב כזה)

מאחל רק טוב

זה די בהתחלה,

ואין לי זמן וסבלנות למשחקים.

לא רוצה לא צריך, אבל רק תגיד את זה ברור.

יש לי רשימת המתנה 

ולנושא, לא יודע מה הגיל שלו
אבל יכול להיות מלחץ של משפחה או שהבנאדם עדין לא סגור על עצמו
המון בהצלחה, אין יותר מבאס מפגישה שזה לא הזיטוג שלך...

אבל זה לא נכון

בכ"מ, מבאס ☹️

חוסר זמן להפגש

חוסר תקשורת בין לבין

ככה לא מתייחסים למשהו שהוא בראש מעייניך.

יודע בוודאות שלפעמים הציפיות לא תואמות, בגלל סגנונות וכו'..
את מצפה ממישהו שיתנהג באופן מסויים אם הוא בראש מעייניך, והוא עם ציפיות שונות 🤷🏻‍♂️
בטח בהתחלה, זה ממש ממש הגיוני.
סתם דוג' הכי פשוטה, תחפשי פה שרשורים מה בנות חושבות על תקשורת בין לבין בתחילת הקשר..

דיברתם על זה?

כשהייתי בגן לימדו אותנו שסבלנות לא קונים בשום חנות.

ומכיוון שכך, היא פשוט איננה....

בכל זאת עשר שנים של נסיונות בסבלנות מחסלים אותה בסוף עד תומה...

ניסיתי לדבר על זה. כנראה לא היה מספיק ברור.

ננסה שוב.

כתבתי עוד בתגובה הראשונה שלי שזה מבאס.
אני גם יכול להבין חוסר סבלנות בעניין.
בהחלט מבין.

רק אמרתי שלא בטוח שהמסקנה נכונה (וזה לא סותר את החוסר סבלנות).

אם דברתם על דברים ספציפיים, הייתי נוטה יותר למסקנה שלך..

שימלא את הלב שלך באושר!

יש עוד אוצרות נפש ענקיים והפתעות שמחכים להתגלות, גם אחרי 10 שנים ויותר. מניסיון.

במהרה יגיע מי שיגלה את זה אצלך (ואת אצלו) בעז"ה.

מה שהוא נתן לה להרגיש . זה למה היא חושבת ככה
בכל מקרה אולי לחץ וכו' כמו שאמרתי...

מה שהוא נתן לה להרגיש ומה שהיא הרגישה.

ומוסיף, שלפעמים זה על הגבול כזה... מצד אחד הוא לא מרגיש שבגלל זה הוא לא אמור לצאת, ומצד שני - באמת המחשבות שלו לא סובבות סביבך, בגלל טרדה וכדו'

הגיע הזמן שאנשים יתחילו לקחת אחריות על מה שהם מרגישים,

ולהבין שיש צד שני למשוואה.

(לא לקחת אותי קשה, סתם יום מעצבן.

אולי החום של המדורות ממירון מדליק אותי ככה....)

אבל לא בטוח שזה אומר שהצעד צריך להיות פזיז...

ואם את יודעת שזה יום רע. אז בטח שתחכי לזמן אחר, וכנראה תגלי שזה פחות מרתיח אותך.

ואולי בצורה מסויימת יהיה כדאי לפתוח את זה מולו. בזמן טוב ובחכמה

בקשרים מתקדמים?

בהתחלה. אבל זה לא מתניעעעעעע.

אבל לא הייתי חותכת לפני שהייתי מבררת אתו בעדינות את הנושא,

אולי יש בינכם פערים בהבנה מה זה להיות מושקע בקשר וחבל שיתפספס

נכון לעכשיו זה מרגיש מוגזם מדייי.

אני מרימה ידיים.

 

אל תתייאשי, בעז"ה תמצאי מהר את האחד המושלם בשבילך (ואת תהיי האחת המושלמת בשבילו)

גם אני חיכיתי 10+-



("איך היה?"
- "היה עשר!")

וגם אצלי חוויתי זלזול שבהחלט משפיל ולא נעים

אבל
אחרי הבחור הזה
ראיתי ישועה (ולקח לי הרבה זמן לאפשר לעצמי להשתחרר ולהבין שכך ה' רצה לנהל את הסרט שאני נמצאת בו)

אז תשתדלי לא ליפול לייאוש, טוב?
את בטח מכירה את הסיפור שלי עם הטרמפ
ברגע שהתייאשתי והשלמתי עם המצב
קיבלתי טרמפ ישר לאן שהייתי צריכה
ממש!

תתפנקי לך עם שוקו
מגיע לך
הכל יהיה בסדר בעזרת ה' .
🌸🌸🌸🌸🌸🌸🌸🌸🌸🌸🌸
/>ובנימה אופטימית זו
מאחלת לך בע"ה רק טוב!

עשית לי דמעות.

באמת מרגישה שכבר כלו כל הקיצין...

הלוואי שייפתח כבר השער.

(הולכת להכין לי שוקו)

למה את בעצמך לא יוזמת תקשורת?

דברי איתו על זה. כדברייך,

צריך לקחת אחריות על הרגשות ופשוט..

לדבר

בינתיים הוא לא זמין או לא יכול.

 

לדעתכם זו התפשרות? כלומר יש לי תחושה שכל מי שנרשם לאתרים זה בעצם מחוסר ברירה מסוימת.

היה כאן מישהו שכתב דיי לאחרונה על כל עניין השימוש במונח 'הטעם שלי' בהקשר הספציפי שלנ''ו ודיי אהבתי את מה שהוא כתב..

אבל אם להתייחס לשאלה שלך, אז תודה. גרמת לי לחשוב (וזה לא קורה הרבה;)

יש לי תשובה אבל הניסוח עוד מתגבש, אז אולי אכתוב בהמשך..

אגב, אין לי מושג איך ידעתי אבל היתה לי תחושה שיש לך כרטיס באחד מהם.

זה פשוט היה מתבקש.

אבל בוא תאיר את עיני, איפה כדאי לי לשקול וכו'..(;

שמישהו ימחוק את זה!!

איפה כדאי לך? לא כדאי בתכלס. סתם ביזבוז זמן.

אולי באמת חלק נרשמו כי התייאשו מדרכים אחרות

אבל עדיין יש שם מגוון גדול מאד

העבודות מדברות בעד עצמן. כל מישהי שניה שאני רואה ברחוב מוצאת חן בעיני . ושם כל מישהי עשירית. במקרה הטוב

סתם לדוגמא פעם נפגשתי עם אחת מאתר,

התמונה הייתה סבירה אבל במציאות היא הייתה יפה ברמות על.

שאתה ראית מישהי סבירה. אצלי זה לא בגדר הסבירות ברוב התמונות. יותר להפך.

הגיוני שמישהי שנראת סבירה בתמונה תראה יפה יותר במציאות..

אז תתחיל עם בנות ברחוב מה אני אגיד לך חח

נכון שהסיכויים שהיא תסרב גבוהים. אבל הי, לפחות אני רואה את הבחורה מול העיניים ואין מה להפסיד.

יודע מה ההיתרון של להתחיל ברחוב? שדבר ראשון, הבחורה רואה אותך ואתה חוסך לעצמך את העלבון והמאמץ לרצות אותה בתמונה. רואה אותך בלייב, כן כן לא לא.

היתרון שני- אפשר להקסים אותה בדרך שלא מתאפשרת דרך כתיבה למשל .

ואם לומר את האמת? נדמה לי שלבנות באתרים יש קצת אופי קשוח יותר. למשל ברחוב מלא בנות מסתכלות עלי ועושה רושם שהן בעניין. באתר הן יותר קשות .. לא יודע איך זה..

לגבי השורה האחרונה, כנראה הסיבה כמו שאומרים שאם יש מבחר גדול קשה יותר לבחור כי ההרגשה היא תמיד שאולי יש יותר טוב. 

(אגב, שמעתי את זה מאיש עסקים בתוכנית כלשהי - שחברות ייצור הבינו את זה והתחילו לייצר פחות אפשרויות מהסיבה הזאת. וככה קונים יותר)

 

אז היתרון השלישי: כשאתה מתחיל עם מישהי היא רואה רק אותך 

יש בזה משו.. חחח תהוו אחלה הצגה לאנשי הרחוב ;)

אגב אתה נשמע אדם מלומד מלחמה חחח באיזה עשור אתה? (אם אתה מעוניין לענות.. לא חייב) ומחילה על הדיליי חחח

אשכרה שבוע שלם.. חתיכת קאמבק.

לגבי השאלה שלך ,..
שכחתי (;

אם התמונות זה הקריטריון היחיד..
כילו. יש עניין גם בפרטים ובאישיות, לא?

וקצת מטריד עניין ה'כל בחורה שניה' חחח

האם זה אופי או יופי. ומה האיזון בניהם.

מטריד? יש המון בנות שנראות טוב... אני רק אומר מה שאני רואה. לא הייתי מתחתן איתן רק בגלל מראה, ממש לא. אני לא צריך מישהי יפה עם אופי גרוע, או שתקנית, או דברנית, או ...

לפחות לא התכוונתי..

כי באמת יכול להיות שהתמונה לא מספיק מייצגת, ואז חבל לפספס מישהי עם אופי ופנימיות שיכולים להתאים לך, לא?

אולי באמת זה מתחבר לשאלה ששאלת?
כילו.. יושב לך בראש שמי שיש לה כרטיס באתר כזה היא יותר נואשת או משהו בסגנון ולכן אתה פחות בעניין מלכתחילה?

סליחה על הפסיכולוגיה בשקל. לא מנסה לנתח אותך חו''ח..

זה בסדר גמור, יכולה לנתח אותי חופשי 🙂

לגבי הראשונה- אני שומע על אנשים שנפגשו אחרי שלא התחברו למראה בתמונה ולאחר מכן הופתעו לטובה. אבל לדעתי לגבי הרוב זה לא מייצג ... 🤷🏻‍♂️ וחוץ מיזה- יש עוד בנות.. למה להגביל את עצמך להיצע הנוכחי בלבד? אפשר גם וגם. גם למצוא לך מישי שאתה מאוד מתחבר למראה שלה, וגם על הדרך לבדוק את האופי, כמה בנות יש כבר עם אופי גרוע? מעט..

לגבי השאלה השניה שלך- כן, לחלוטין. ברור לי שזה לא ככה לגבי כולן,אבל לי עושה רושם שאם היה להן הזדמנויות טובות יותר להכיר בחורים הן לא היו נרשמות לכתחילה. לא ככה?

לא בדקתי סטטיסטית כדי להגיד אם זה רוב מייצג או לא. חח
אבל נראה לי שאם הדברים האלו לא קורים זה לא בגלל שהם לא יכולים לקרות, אלא בגלל שלא מאפשרים להם לקרות..
נגיד לפי מה שאתה אומר אני מתארת לעצמי שלא תיתן הזדמנות במקרה שהתמונה לא מצאה חן בעיניך. ואני משערת שגם אם כן- אתה תגיע עם איזושהי מחשבה ראשונית על המראה שלה, וכדי להשתחרר מזה יהיה צריך משהו חריג..

אני מבינה ומסכימה שצריך שתהיה איזושהי מציאת חן ואולי גם חיבור למראה, אבל לא בטוחה שאני מסכימה עם המינון והיחסיות שאתה מתאר..

ולגבי אתרי היכרויות- כן ולא.
א. כנראה שכולם היו מעדיפים שהחצי שלהם פשוט ינחת עליהם מהשמים, או לפחות שלחברים שלהם היה מאגר בלתי נדלה של הצעות בשבילם, אז כן. אתרי היכרויות, ושדכנים ובעצם, כל מיזם שהוא לא בת קול שמגלה לי מי זה בעלי- הוא לא לכתחילה.
ועדיין, הפער בין 'לא לכתחילה' לבין 'נואשות' הוא גדול..

ב. קצת באותו הקשר- נראה לי שהנואשות היא בעיני המתבונן.
נגיד בעייני להסתכל על כל בחורה שניה ברחוב ולהתחיל איתה זה נואש..(;

וקצת יותר ברצינות-
סביר להניח שיש כאלה שלגביהם מה שאתה כותב הוא נכון.
אבל יש גם הרבה שלא.. יש לי חברות שנרשמו לאתרים האלו כשהן ממש התחילו להיפגש, כי הן הרגישו עם זה יותר בנח, כי הן העדיפו שתהיה להן יותר שליטה על החיפוש וה'סינון', כי הן חשבו שזאת הפלטפורמה שבה הן יוכלו להגיע להכיר הרבה הצעות רלוונטיות.
מנגד, יש לי חברות שחושבות שזה 'שוק בשר', ומעדיפות דרכים אחרות.. אבל נראה לי שהבנות האלו ממש לא מתכננות להירשם לאתרים כאלו, בגלל הרושם הרע שיש להן עליהם ועל מי שנרשם לשם..(;
בקיצור. מי יכריע אם זה נואש או לא..?
ולכן נראה לי שזה בעיני המתבונן.

ג. אגב, לגבי בחורים זה לא נכון?
זתומרת. למה זה הגיוני שאתה לא נואש בעצמך מעצם השימוש בפלטפורמה הזאת, ובכ''ז אתה מסיק שהבחורה כן?

את יודעת מה? נחתה עלי הברקה לשאלה האחרונה שלך. אני חושב שיש חילוק בין גברים לנשים בקטע של אתרי ההכרויות. ההסבר פשוט: אישה מטבעה, לא מתאמצת להשיג שידוך כמו הגבר. הן המין היפה, ולכאורה יש להן את כל הסיבות למה לא ללכת על האופציה של האתר (שוב, להוציא מהכלל שיש המון בנות שזה לא המצב שלהן). לעומת זאת גברים- הם המין הנחות. (ואו זה נשמע רע) הם בעצם מחפשים להרשים ומחפשים בנרות את השידוך שלהם. אז מה פלא שהם נואשים? זה טבעי. אצל בנות זה פחות אמור להיות ״טבעי״.

איך התשובה הזו? .. נשמעת הגיונית?

מתי בפעם האחרונה היית אישה שאתה קובע את הקביעות האלו?(;

ומה הקשר בין רישום לאתר לבין להרשים את הבנות? אם כולן שם נואשות אז את מי אתה צריך להרשים בדיוק?

ועדיין לא הבנתי מה הקשר בין בין רישום לאתר לבין נואשות- לא משנה אם אתה בן או בת..

ולא כי לא היו לי הצעות אחרות. אבל זו עוד אפשרות, שיש בה יתרונות משלה - אני יכולה להיות אקטיבית בחיפוש, ולחפש מאוד במדויק לפי הקריטריונים שחשובים לי, ומתוך מגוון ענק - שכל החברים, מכרים, משפחה ושדכנים יחד - לא יכולים להכיר. כמובן שהרוב לא רלוונטיים... אבל מספיק אחוז קטן שכן.

גם על האתרים וגם על הרעיון של כל בחורה שנייה ברחוב. השאלה היא איך להגיע לכל אותן בחורות..

עדיף מישהי. ופשוט או שהיא תשאל עבורך: ״הבחור שהיה כאן הוא אח/וואטאבר שלי והוא מתעניין אם את יוצאת לשידוכים ורוצה לנסות?״ .. או שיתנו פתק בשמך.

(מה עושים במקרה שהיא ממש הולכת ברחוב והיא מצאה חן בעיניך? זה כבר קצת יותר בעייתי . תלוי מה הרמה הדתית שלך ושלה ועד כמה אתה מוכן ללכת רחוק..)

תסמוך על ה' שאם היא האחת, הוא כבר יפגיש אותכם או שתמצא חן בעיניה גם ואיכשהו הקשר ילך

הלוואי עלי מזל כזה

בניין עדי עד!!

צריך לחוקק חוק שכל ניק שמתארס חייב לבוא ולשתף בתובנה\הארה\רעיון שהתחדש לו בתהליך.

 

(מנוסח בזכר ופונה וכו')

שיהיה בניין עדי עד

שאותי זה יגניב לגמרי...

רק שהוא צריך לשדר מספיק נקיון כדי שלא יגעיל אותי.... סורי.

שהוא לא מכיר אותי עדיין (:
אחרכ בדייטים בהמשך אם יש לו רצון זה יהיה נעים

הוא יכול להביא גם @לחם מלא שהוא בעצמו הכין

אני לא טוב בלאפות לחם.

אתה לא טוב בלָאפות או בלחם?

תמיד כשבחורה כותבת על עצמה שבשעות הפנאי היא אוהבת לאפות, אתה לא לגמרי בטוח איזה טיפוס היא

בחורה שבשעות הפנאי אופה ליד התנור, או בחורה שבשעות הפנאי דופקת לאפות סביח?
אני מעדיף את הבחורה מהסוג הראשון

את כוונת הזדון שלי שאפשר לראות אותה בבירור בין השורות וגם שכחת לצאת נגדה

להגיב לו ולהגיב לי? הרי ברור שיש לי כוונת זדון שאתה יודע טוב טוב...

כי לא לאכול זה מעליב.
וכן לאכול זה רק אם א. זה עוגיות שוות
ב. לך תדע באילו תנאים הוכנו העוגיות🙈

בדייטים מתקדמים זה לא מעליב לא לאכול? או שהם נותנים אינדיאקציה לעוגיות שוות?

פעם הייתי מתקלח ומכבס בגדים פעם בשבוע. אבל הייתי מתקלח גם לפני דייט ובוחר לפניו את הבגד המכובס היחיד (אין מה לדאוג, אני כבר לא שם וממזמן מתקלח 3-6 פעמים בשבוע)

כי זה חשןב לי.

אם הוא יתקלח רגע לפני? ותתקני את השגיאת כתיב שלך

בדיוק מה הם הרגלי ההגינה שלו.

זה חשוב גם בהקשר של כלי חד פעמי?
כי לשכנים הכנתי עוגת דבש בתבניות מאפינס מנייר

אז מעולה.

אתה לא אמיתי

אם נגיד היו לך שני דייטים באותו שבוע איך היית מסתדר?

אם כל יום היה לי דייט.
פעם הייתי מתקלח לפני שבת/דייט ואחרי הים. היום אני מתקלח כל יום או לכל היותר כל יומיים.
אגב גם בתקופה שהייתי מתקלח פעם בשבוע הייתי שוטף כלים כמו שצריך.
ואני לא חושב שהיגיינה של התנור אמורה להשפיע על העוגיות...

למה לחשוד שהם הוכנו בתנאים לא טובים?

דירה של בחורים וזה..

שלכל דייט הגיע עם מאפה או אפילו אוכל שהוא הכין עבורי בעצמו, וזה העלה לו הרבה נקודות בעיניי.

גם בדייט ראשון אגב... קצת פידח אותי, אבל עבד לו.

ועוד יותר הסוגריים

יא - כ
מא - נ
פא - צ
קא - קיב
קיט - קכא
 

מעלה שוב,

כל מילה אחרת מיותרת

אגב בגלל הנושא, התודעה משייכת את המספר שמופיע שם, "19", לגיל שבו הפ נפגשו לראשונה, ולא למספר האוטובוס. עוד משהו מסובך של הנפש

יש יותר מאחת? אם לא - יכול להיות שזו מישהי שבמחשבה לאחור היא היתה הכי מתאימה לך?

 

כל קשר תופס מקום אחר בלב

ונאלצתי להפנים, שאכן ככה זה.

נערך. מחילה

אההממ...

התלבטתי אם זה קשור לכאן, אבל למרות שפרידה ממת היא לא כמו פרידה ממישהו חי חלילה יש משהו דומה מאוד בקושי ובכאב... חשבתי שהתובנות אולי יכולות לעזור

מה אומר, להחזיר?

 

היא הביטה בפניו הדוממות והקפואות, רועדת ובוכה. היא לא מאמינה שזה קרה, היא לא מעכלת שזהו. ביראת כבוד התקרבה אל המיטה עליה שכב ללא רוח חיים, מביטה בהלם.

הנשמה שלה הרגישה שהיא לא יכולה יותר, שהיא רוצה להצטרף אליו, היא נשרפת מגעגוע.

היא רצתה לומר לו עד כמה היא אוהבת אותו, עד כמה הוא השפיע עליה והאיר את חייה.

שהוא האדם הטוב והחכם ביותר שפגשה מעולם. שמעולם לא הרגישה כל כך טוב בקשר עם מישהו, שמעולם לא היו סבלניים אליה כל כך. שהיא כל כך רצתה לזכות להיות אשתו.

אבל לא, ה' רצה אחרת, והוא מוטל לפניה עם חיוך עדין על פניו החיוורות.

והיא כבר לא תאמר לו את מה שלא העיזה לומר כשיכלה.

איך, איך נפרדים? איך מעכלים שזהו, היא לא תדבר אותו יותר? שהקשר נחתך?

הגוף רועד ורוטט בלי שליטה והנשמה זועקת מכאב. היא שונאת פרידות. שונאת פרידות.

בשקט עמדה לידו, ודמעותיה הרותחות נשרו מעייניה על הרצפה הקרה.

"תודה על הכול, תודה רבה. סליחה שפגעתי בך לפעמים והייתי כפוית טובה", מלמלה בקול מרוסק והשתתקה. עכשיו כבר מאוחר מדי לומר את זה... היא אפילו לא יכלה להבטיח לו שתזכור אותו לנצח, כי היא רוצה להתחתן ולהקים בית. ואיך תעשה את זה כשהלב שלה מתגעגע כל כך לבחור שאיננו ורוצה להישאר איתו תמיד, לפחות במחשבות?...

הלב מתכווץ בכאב, והיא חשה מסוחררת מעט. מישהי טובה באה וחיבקה את כתפיה.

"זהו מתוקה, זה נגמר. נגמר. בואי.  צריך להמשיך הלאה". נגמר. צריך להמשיך הלאה....

היא הביטה בו מבט אחרון. "שלום", היה כל מה שהצליחה ללחוש וגררה את עצמה החוצה בכוח.  בחוץ שמיים כחולים ושמש זורחת. עולם כמנהגו נוהג.

כאילו לא התרסקה למציאות עם חלומה הגדול, כאילו לא נפרדה מאחד האנשים הכי טובים ומשמעותיים שהכירה.

היא יכולה להמשיך לשבת פה מתגעגעת בדיכאון עד סוף חייה, אבל זה לא יחזיר אותו אליה.

היא בטוחה שטוב לו עכשיו, טוב לו מאוד שם. ושהוא מצטער על זה שהיא מצטערת עליו.

היא חייבת לקחת את רסיסי הלב השבור, לאסוף אותם ביחד עם כל הדברים הגדולים שלמדה ממנו ומהקשר איתו ולגדול. לא להיכנע לייאוש. לתת לאבל ולפרידה ולרגשות הכואבים מקום,

אבל לא לתת להם להשתלט על המוח ולהכתיב את חייה. היא עוד תחזור לשמוח.

זה מה שהוא היה רוצה שתעשה, זה מה שהוא היה חוזר ואומר- הכל לטובה, רק לא להתייאש...

תודי ותשמחי שזכית בכלל להכיר אדם טוב שכזה, תשמחי בזה שטוב לו עכשיו.

נפרדת ממנו. מבחינתך הבחור מת והלך לעולמו שלו. צריך להמשיך הלאה....

עכשיו את עוד מותשת, סערת הרגשות עוד לא שככה, אבל תני לעצמך קצת זמן להירגע, לעכל ולעשות סדר במחשבות ואז תמשיכי בדרכך.

ובעזרת ה', יהיה בסדר. ה' מנהיג את עולמו ברחמים ואהבה, והכל לטובה. הכל.

וב"ה שבד"כ הפרידות הן לא טרגיות כל כך...

(למרות שבמישור האישי עלולות להחוות כטרגדיה)

ב"ה...

לגמרי יכולות להחוות כטרגדיה. לגמרי.

אני די בטוחה בזה שאני בת ב"ה

זה התקשר לי למשהו שלכאורה לא קשור - לנפטרים באסון מירון שנה שעברה.

וואו, באמת יכול להתקשר מאוד...יש בזה משהו

כתבת דברים מטלטלים שנוגעים עמוק.

ואת צודקת זה לא דומה, למרות שיש דברים מסויימים בעומק הכאב שקצת נוגעים באותו עצב, תרתי משמע.
התהליך שעוברים אולי קצת מזכיר, אבל יש בזה מימד יותר מורכב כשאין את הדבר המוחלט הזה שאינו בר שינוי, כמו מעבר לעולם שכולו טוב.
אולי בהמשך אשתף מחשבות בעניין.

כן... בפרידה יש מימד של אבל....

 

אשמח לשמוע

 

 

בהתחלה כתבתי בסוגריים "אבל מבין למה מחקת", אחר כך החלטתי שלא

נראה לי באיזשהו מקום זה גם רצון להיות אותו אדם שהייתי אז..

נכון, להיות בקשר הופך אותך לאדם אחר

ויש געגוע חזק מאד לא רק לצד השני אלא גם להיות מי שראיתי שאני יודע להיות

יותר לבן אדם שאני הייתי באותה תקופה, פחות לאיך שהקשר השפיע עלי.

כי לא זכור לי שהשפיע לטובה

געגוע נועד כדי לשחזר את המצב שהיינו בו

רק שהוא קיים
כואב
שורף
צובט

אבל קיים.
וזה אומר שאנחנו לא כהים לרגשות שלנו
ומותר להרגיש.
מותר לכאוב.
מותר לחשוב טוב על מושא הגעגוע.
וזה רק אומר שאנחנו רואים טוב על מי שהיטיב לנו והיה/עודנו דמות משמעותית עבורנו.

אני הייתי מנסח שזה רצון לחוות את מה שהקשר הוציא ממני.

 

האם במהלך הקשר אז הייתי אדם שונה? האם אני אדם אחר ממי שהיה שם? לא יודע.. זה יותר שהקשר הצליח להוציא ממני חלקים מסוימים שחבויים בתוכי ולכן יש בי רצון לחזור למצב ההוא.

זה לא רק ענין של ניסוח, זאת ממש אמירה אחרת.

כי מרגישה שלא ממש הבנתי...

ובאופן כללי, אני מרגישה שקשרים משמעותיים לא יכולים באמת להמחק, בדיוק בגלל הנקודה הזו.

קשר משמעותי הרבה פעמים מוציא מאיתנו דברים משמעותיים, מגלה בנו דברים שלא הכרנו, משנה אותנו.

ומי שהיה שם במפגש הזה, והיווה את ה"טריגר" לגילוי של כל המקומות הנוספים האלה בתוכנו, יהווה תמיד את הייצוג של התהליך הזה.

אז גם אם כבר לא מתגעגעים אליו, באיזה שהוא אופן הוא הפך להיות חלק ממה שאנחנו היום.

(לא יודעת אם מישהו הצליח להבין... הניסוחים של הסתרבלו נורא לאחרונה )

הדברים שאת כותבת נשמעים אמיתיים, והם כבר מדרגה נוספת ועמוקה יותר. אני התייחסתי לשלב הבסיסי (שאולי מובן מאליו).

מה שבאתי לומר זה שנכון שהקשר מוציא מאיתנו דברים משמעותיים ומגלה בנו דברים חדשים,  אבל צריך לזכור שהתכונות האלו נשארות בנו גם כשהקשר מסתיים והדברים האלו לא נמחקים.

כשאדם אומר "אני רוצה להיות האדם שהייתי אז" זה נשמע שהחלק הטוב שבי תלוי בקשר ובחוויה שחוויתי, וכשהקשר הסתיים אני כבר אדם שונה ולא יכול להיות ההאדם הטוב שהיה אז. וזה לא כך

 

כי אינטרקציות שונות מוציאות מאיתנו חלקים שונים.

החלקים שבאים לידי ביטוי בקשר מסוים ולא באים בקשר אחר, הם חלקים שנמצאים בתוכנו. והיו שם גם קודם, אבל לפעמים חלקים מסויימים צריכים תנאים מסויימים כדי לצאת לפועל.

מצד שני...

אחרי שהם יצאו לפועל פעם אחת- הם נגישים לנו יותר, ואז לא בהכרח שנהיה שוב זקוקים לאותם תנאי אינטרקציה כדי להביא אותם ליעדי ביטוי.

דבר ראשון ריגשת אותי.

מרגש לראות אנשים שאכפת להם, שחושבים על צורך של אחרים וגם שמנסים לפעול עם זה במציאות.

והרגישות שלך מפעימה. השאלה אם להציע הצעה שיתכן ותהיה "מעמסה" למוצעים היא שאלה של המון רגישות והבנה של מורכבות המצב...

ולשאלתך, אני חושבת שכן יש מקום להציע, כי באמת אף פעם אנחנו לא יכולים לדעת אם אנחנו השליחים לדבר הטוב הבא.

אבל אולי לשקף למוצעים את המציאות, וגם את ההתלבטות. הם יבחרו מה לעשות עם זה.

ואז גם הצעת, וגם לא הכבדת...

אשרייך!

 

שיתוף וכנות...

קודם כל כמו ש @חתולה ג'ינג'ית כתבה זה באמת מדהים האכפתיות הזאת שלך זה מיוחד ממש!

אני חושב שתמיד צריך לשדך. כל רעיון שיש צריך להוציא לפועל, גם אם באמת יש תחושה כזאת שלא מצליחים בסוף משו יצליח וגם אם לא, לא נורא בכלל. זה נותן דברים אחרים גם וכל קשר מקדם את הבנאדם ועוזר להסגר על עצמו אז זה אחלה לגמרי.

וחוץ מזה שלפי החסידות כל אחת שאדם יוצא איתה זה מקרב אותו לאישתו אז תדעי שיש לך חלק גדול בזה

קודם כל - מעריך מאד את ההשקעה והנכונות לעזור כשצריך ורק כשצריך.

ועכשיו כרווק בגיל המדובר:

1 תספרי לשני הצדדים על קיומו של הצד השני, למה את חושבת שזה יכול להתאים

2 תמסרי כל פריט אינפורמציה שעלול להיות חשוב. גם אם לא חשוב לך, אולי חשוב לו. עדה, מקצוע, גובה, משקל, מידת נעליים. תבהירי שהוא יכול לשאול הכל ואת תעני כל פרט שידוע לך בלי גרם שיפוטיות. הוא רוצה ג'ינג'ית - את תגידי אם היא כן או לא, ואם לא - את יכולה להביע דעה ("זה החסרון היחיד שלה", לדוגמה). ואם הוא לא שואל אבל את יודעת, אולי הוא מתבייש לשאול, אז תגידי

3 תמסרי כל פריט אינפורמציה שיגרום לו לרצות. פרט חשוב - לא אכפת לו כמה את מתה עליה ואוהבת את הבדיחות שלה. תנסי להבין מה הוא רוצה ומה הוא צריך ואיך היא עונה על הצורך/רצון הזה

4 תמסרי תמונה. הוא יצא עם מאות בנות, ושמע שמות של אלפים. תמסרי תמונה מחמיאה, הוא יוכל להתחבר לדמות, וגם ידע מראש איך היא נראית. לא להקפיד על "תמונה שרואים אם הבחורה שמנה או רזה" (זה באמת מזלזל), אבל מצד שני אם יש לך תמונה כזאת זה טוב. אבל בבקשה בבקשה, תמונה מחמיאה. תמונה כזאת שהוא ירצה לצאת איתה. בבקשה. זה חשוב.

5. אחרי התהליך הזה, תגידי לו כך "זה המידע, זאת הבחורה, אם אתה מעוניין לקדם את זה באמצעותי או בכל דרך אחרת - רק תאמר. או אם יש לך שאלות נוספות. your wish is my command". ותניחי לו לנפשו. אגב, אני בהרבה מקרים מבקש "תשכנעי אותי שזאת הצעה טובה", והרבה שדכניות עונות "אני לא רוצה לשכנע אותך, אני רוצה שתרצה". והן לא מבינות שזה בדיוק מה שאמרתי - הפרטים שנמסרו לי לא יוצרים רצון, היא מוזמנת לספר עוד וליצור רצון.

6. אל תתייאשי

כמות וטווח ההצעות בגילאים האלו נמוכים מאוד והאנשים מאוד מנוסים.
אם לא יתאים הם ידעו לומר לבד.

יש לא מעט שמשוועים להצעות בגילאים האלו.

ישר כח

בעיני שווה להציע ולזכור -
שיקוף ואמון
כנות
ענווה
שחרור

בטח בגילאים האלה

וכל הכבוד על החשיבה והרצון לעזור.

אם תציעי בעדינות גם אם ההצעה פחות תתאים אנשים יעריכו אותך ויודו לך.

סביר להניח שלא יעיק עליהם מישהי שרוצה לעזור להם - וזה עוד בלי להתייחס לזה שבסופו של דבר יכול להיות שבזכותך הם יתחתנו, שזה דבר עצום ומדהים.

 

קיצער, תעזבי את הסיר של הצ'ולנט ותעשי טלפונים 

 

נ.ב. תוודאי שאת לא מציע רק שמות אלא גם פרטים 

 

אני רוצה להוסיף שטבעי שדברים לא מצליחים ולא צריך להתאכזב מזה, וכמובן שזה ממש לא אומר שאין לך את זה.

מבחינה סטטיסטית רוב ההצעות הרי לא מתקדמות יותר מידי, כך שלא צריך לצפות ליותר מידי ולא צריך להתאכזב.

 

האמת שבפעם הראשונה הפגשתי זוג לאחרונה וגם כשזה ירד אחרי דייט אחד שמחתי שהצלחתי במשהו.

ככה יבינו אם זה ממש לא הכיוון
כל השאר בידי שמיים אי אפשר לדייק במאה אחוז

היי

זה נושא שכל אחד צריך לעשות חושבים עם עצמו, אם הוא מוכן לזה.

יופי שהרבנים שלך אמרו שאתה מוכן, זה יכול להיות סימן טוב אבל בוא, הם לא מכירים אותך כמוך.

אם אתה לא מרגיש מוכן עדיין אז אתה לא מוכן. גם אם משה רבנו בכבודו יבוא ויאמר לך שאתה מוכן.

זה צריך לבוא ממך, אבל חשוב לי להדגיש צריך להשתדל להיזהר לא להיכנס לאזור הנוחות הזה של "טוב לי בחיים כרגע אפילו בלי בת זוג" התחושה הזאת יכולה להתדרדר ולהפוך אותך לממש אדיש בנושא הזה, כדי כך שממש תתרגל לזה.

וצריך לזכור שאדם שעוד לא התחתן הוא רחוק מהשלימות, אין מה לעשות זה לא נורמלי לחיות בלי החצי השני.

אתה עוד יחסית צעיר אז ניחא.. אבל אל תתרגל לזה יותר מדיי.

מקווה שעזרתי קצת 

בהצלוחה

(ביקשת לא להתיחס לפן ההילכתי, לכן אני לא מתייחס)

יש אנשים עם עולם פנימי רחב שיוצקים תוכן איכותי לחייהם, לא מרגישים צורך להתחתן ואין בזה פסול או משהו לא טיבעי.

אם לא תנסה אתה תמצא את עצמך בגיל 30 עדיין לא נשוי, האם מבחינה אישית זה רע? כנראה שלא. 

האם מבחינה אישית תוכל להיות אדם טוב יותר אם תהיה נשוי, כנראה שכן, גם אם מתרגלים יש הרבה רבדים לאישיות של בן האדם ככלל ולהיהודי בפרט.

במה שלא תבחר לעשות, שלא תעיז להגיד דבר כזה לבחורות כי הם יפסלו אותך על זה, למה? איני יודע, אולי זה הורג את התחושה של החיזור או שזו סיבה רציונלית מידי למוח הנשי, לאלוקים פתרונים. 

אתה עוד צעיר והגיוני שהרצון בא והולך, במיוחד אם לא הולך.
תהייה קשוב לעצמך, הרצון עוד יגיע בעזרת ה' ואז תוכל להשקיע בקשר..

תצא כשתרצה להתחתן,
גם אם אתה מסוגל לכך, אתה עדיין צעיר ואין סיבה להילחץ

היא אומרת איזה משהו או שניים עליך. 

רק מעט כואב לי שצריך להישבר לדעתך על מנת להיות ראויים לנישואין. בעיניי דווקא להפך, המקום האידיאלי הוא להתחתן כשאינך רוצה בכך רק עבור עצמך.

אולי בלשון אחרת, אם מטרתך בחיים היא שיהיה לך טוב, יש לדון האם נישואין יביאו עליך טוב או פחות יותר מכעת. אך אולי יש מטרה גבוהה יותר לחיים ובזכותה גם נישואין אינם רק עבור חיים טובים יותר. על אף שזה רווח צדדי נפלא ועצום.

נישואין זה אושר. כשאתה עושה את זה מוקדם - זה קל יותר, הצדדים בררניים פחות

לדעתי להתייעץ על זה אחד על אחד עם דמות קרובה שמכירה אותך ויש לה ניסיון חיים שאתה סומך עליו וכו'.

והתבוננות אישית, לכתוב הכל, בלי לסנן, להתמודד עם כל הנקודות והחששות והרצונות.

ותפילה.

ודבר אחד שאני יכול להמליץ לך בבירור - לא נראה לי שכדאי להכריע לאחד הצדדים בצורה פסקנית.

אני מסתכל סביבי ורואה שאנשים עושים תהליכים שונים ביחס לשאלה הזאת וזה בסדר גם להגיד שאתה בתהליך ביחס לזה.

 

אני יכול לשתף באופן אישי שהרצון שלי בזוגיות הוא גם בשביל ילדים, משפחה. ילדים זה הדבר הכי חשוב ומספק שיכול להיות לבנאדם (אני אומר את זה מנסיון של אחרים, כרגע אין לי נסיון בתחום הזה ;) ). הילדים הם הדבר הכי חשוב בחיים שלנו (לא כרגע, בעתיד הקרוב בעז"ה). זה להוסיף לחיים עוד כמויות של אהבה. מי לא רוצה לאהוב? מי לא רוצה להוסיף עוד אהבה בחיים שלו?

 

 

כמו כן, בתור יצוריים אנושים חלק מהטבע שלנו זה להיות מושפעים מהחברה. הגיוני שבגיל מסויים יהיה קל יותר להדחיק את צורך הזה כי החברה פחות דוחקת אותך למקום הזה ובגיל יותר מתקדם כבר לא יהיה אפשר להדחיק את הצורך.

 

ועוד דבר מאוד מאוד חשוב - זוגיות ומשפחה זה בודאי לא הופך את החיים ליותר פשוטים או נוחים. ממש ממש לא. אתה מציין שטוב לך לבד ואני ממש מבין ומזדהה עם מה שאתה אומר. להיות לבד זה יותר נוח ומי שבוחר במערכת יחסים בוחר בהרבה מחוייבויות נוספות וגם משלם מחירים לא מבוטלים. השאלה היא - האם המחירים האלה שווים את זה? שאלה חשובה שכל אחד צריך לענות לעצמו.

 

בסוף נראה שבעניינים הללו חשובה הדרך, הבירור הפנימי שלך עם עצמך, מאשר התוצאה עצמה. בהצלחה!