שרשור חדש
ב' באדר ב תשע"ו 22:39
עבר עריכה על ידי ימ''ל בתאריך ג' באדר ב תשע"ו 22:38
 
 

פורום בית המדרש הוא המקום בו תוכלו להיות שותפים בסדרי לימוד קבועים, לשאול שאלות ולענות תשובות בענייני אמונה הלכה ותורה, לחלוק ולשתף דעות, לדון בעניינים של אידאולוגיה השקפה יהודית ערכים ומהות ולהתחזק ולחזק בעבודת ה'.

 

 

 

עשרת הדברות של הפורום - כללים ועצות:

 

א. אנכי פורום בית מדרש אשר מיועד לעניינים של תורה והשקפה כמובא לעייל, כל שרשור שאינו שייך לתחום הרחב הזה יימחק.

 

ב. לא יהיה לך אלוהים אחרים - הפורום הוא פורום דתי ותורני. מטבעו הוא פתוח לדיונים ביהודות וגם על היהדות, דווקא לכן חשוב לשים לב ולשמור על כבוד המקום וכבוד התורה והדת.

 

ג. לא תשא שם מקור כתוב בלי להפנות אליו במקורו המדוייק או לצטט אותו בלשונו, במידה ואינך זוכר מקור ציין זאת.

 

ד. זכור את המקום בו אתה נמצא, אמנם שואלים ודנים פה בענייני הלכה אבל זהו עדיין רק פורום. אין לנהוג הלכה למעשה ע"פ הנאמר כאן ע"י החברים בפורום בלי מקור מפורש ומוסמך בפוסקים לדבריהם.

 

ה. כבד את החכמים ותלמידיהם. אין להתבטא בזלזול והתרסה כלפי כל חכם ממשה רבנו ועד דורנו זה, תגובה לא ראויה תמחק לאלתר.

 

ו. לא תרצח חבר אחר בפורום אם כתב דבר שלא מצא חן בעיניך אפילו אם בעוונותיו הוא לא הסכים איתך ואם אפילו חלק עליך, לא תביישו ולא תפגע בו.

 

ז. לא תשתף דיון מפורום אחר בלי לצרף קישור לשרשור המלא כדי לתת תמונה מלאה למגיבים. וכן הקפד על שרשור נכון.

 

ח. לא תגנוב ולא תפר זכויות יוצרים וקניין רוחני של כותבי ומדפיסי ספרים. אין להעלות ספרים שצולמו/הועתקו בדרך לא חוקית או חלקים מהם.

 

ט. לא תענה לרעך לפני שניסית להבין מה כתב. זכור - דברי תורה הם עמוקים והדעות רבות ושונות, נסה לקרוא שוב ולהבין את דברי חברך לפני שתגיב ולא תהיה בכלל "משיב דבר בטרם ישמע, איוולת היא לו וכלימה".

 

י. לא תחמוד שרשור רעך ולא תנצלשו לעניין אחר שלא קשור לתוכנו המקורי.

 

 


ח' בתמוז תשס"ט 21:05
עבר עריכה על ידי Admin בתאריך ט"ו תמוז תשע"א 09:58
 בס"ד, לק"י
ניסינו כמה שיותר לרכז את הדיונים החשובים מתחילת דרכו של הפורום עד כה;
תהנו!
[מצטערים שלא הוכנסו לכאן כל הדיונים הנלווים בפורום, נשתדל כמה שיותר מהר לעשות זאת]
נושאים רוחניים:
דבקות ב-ה' והתרחקות, מה עושים?: /Forum/Forum.aspx/t83715#825616
קבלה/גמרא לבנות: Forum/Forum.aspx/t80380#815877
אחרית הימים: Forum/Forum.aspx/t86101#840796
עליה להר הבית: Forum/Forum.aspx/t85761#837142
שואה- איפה אלוקים היה?: Forum/Forum.aspx/t85885#838406
השוואה- ערבים/נאצים, תורה גיזענית?: Forum/Forum.aspx/t87019#848971
רק כשרע בוכים ל-ה'? למה?: Forum/Forum.aspx/t88061#858272
החברה הדתית כיום: Forum/Forum.aspx/t88942#865934
למה הקב"ה צריך אותנו?: Forum/Forum.aspx/t88809#864476
מותר/אסור לשנוא ערבים?: Forum/Forum.aspx/t87812#855769
האם קשה להיות יהודי?: Forum/Forum.aspx/t88310#860783
עבודת ה' מיראה או מאהבה?: Forum/Forum.aspx/t90153#873852
הכל לטובה- איך זה משפיע עלי?: Forum/Forum.aspx/t88250#860144
"אל תשפוט אדם, עד שתגיע למקומו"- האמנם?: Forum/Forum.aspx/t90349#875514
האם אלוקים הוא מוסרי?: Forum/Forum.aspx/t89905#871800
אוהבת את אבא: Forum/Forum.aspx/t90341#875456
מתוך שלא לשמה יבוא לשמה: Forum/Forum.aspx/t92526#889512
איך מרבים בתורה?: Forum/Forum.aspx/t92967#891608
תפילה- איך מתכוונים?: Forum/Forum.aspx/t92477#889081
חזרה בתשובה: Forum/Forum.aspx/t97426#928450
לעילוי נשמת, בשביל מי?: Forum/Forum.aspx/t102937#982465
שעשני כרצונו: Forum/Forum.aspx/t105805#1010502
למה אסור ללמוד קבלה?: Forum/Forum.aspx/t105430#1006885
"עשה לך רב" : Forum/Forum.aspx/t114355#1084913
כיפור/שבת- מה יותר חמור? /Forum/Forum.aspx/t118606#1126517
רוצה להתחזק! בצניעות! איך? http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t131708#1253452
איך להתפלל בכוונה בלי לרצות לגמור את התפילה? 
חסידות- צורך הדור או מקום מפלט? http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t125910#1199378
מאמינה בהקב"ה אך חסרה לי קדושה- http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t126894#1210020
מה המטרה לעשות "מכות במצרים", ה' גאוותן? http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t126543#1206247
יצר הרע- ביידים שלו? http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t122707#1168046
נושאים שונים:
התגייסות לצה"ל: Forum/Forum.aspx/t107281#1025182
שרוולים קצרים/ניסיון קשה: Forum/Forum.aspx/t106394#1016311
טיפים להיות בשמחה: Forum/Forum.aspx/t103123#984353
פורומים- האם ולמה?: Forum/Forum.aspx/t94435#902574
הקפדה של חמץ: Forum/Forum.aspx/t95798#912874
כמה קושיות; תקופות קשות ועוד: Forum/Forum.aspx/t88939#865872
דיבור עם בנות בפורום: Forum/Forum.aspx/t80193#815574
בנות- שיער פזור, מותר, אסור?: Forum/Forum.aspx/t82215#821715
גידול בע"ח: Forum/Forum.aspx/t84920#833571
מצוות עורלה: Forum/Forum.aspx/t86709#846051
שמירת עיניים:  Forum/Forum.aspx/t114371#1085303
איסור יציאה מא"י: Forum/Forum.aspx/t115036#1091758
סגולה למציאת אבדה : Forum/Forum.aspx/t115021#1092979
איסור יחוד: Forum/Forum.aspx/t115169#1093098
איסור נגיעה- מאיזה גיל? http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t131584#1252190
זנות- איפה הבעיה בעצם? http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t130810#1245776
דין רודף זה נקמה למישהו? http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t128650#1226524
המשיח:
"האם הוא יבוא?": Forum/Forum.aspx/t85585#835270
"ואף עפ"י שיתמהמה אם כל זה, אחכה לו" באמת?: Forum/Forum.aspx/t82788#823129
אנחנו בגלות!: Forum/Forum.aspx/t86060#840353
להאמין שהמשיח יבוא מחר?: Forum/Forum.aspx/t97525#929137
אנחנו בגלות או בגאולה?: Forum/Forum.aspx/t102270#975936
"להתחזק באמונת הגאולה?" http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t129727#1235895
 צדיקים/רשעים:
להתבדל או להתחבר: Forum/Forum.aspx/t82736#823006
צדיק גמור ובעל תשובה: Forum/Forum.aspx/t82640#822580
חגים:
משהו "קטן" וטוב לפסח- מומלץ! http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t136462#1293662
ראש השנה. ניסן. ממתי מחילים לספור? http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t136462#1293662
שאלות:
האם מותר לבת לנסוע בטרמפ עם בן? http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t132327#1258813
עורך דין דתי מיצג פשע- מה עושה? http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t128240#1222632
עד מתי אפשר להתפלל שחרית? http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t128298#1223148
שלחו בקשת חברות בפייס בשבת- מותר לאשר? http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t125298#1193266
איך לעורר את העם? התנוונות המדינה. http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t136509#1294089
                   שיהיה קצת סדר בפורום,
                   לא כל הדיונים הוכנסו לפה,
                   אז אם אתם חושבים שיש דיון
                   שראוי להכניס לפה והוא חשוב
                   כתבו אותו.
                         בברכה,
                      אוהבת את אבא.
ט"ז אייר 23:41

את כול ה200 פיוטים של מרן הבן איש חי (או לפחות את הרוב)?

ט"ו אייר 17:51
אם בחוץ אסור לבת ללכת עם מכנסיים כי זה לא צנוע,
אז שהיא לבד או רק עם בעלה מותר לה?
אני יסביר את הדילמה,
המושג צניעות הוא קודם כל לאדם עם עצמו מול אלוקיו,
מצד שני ההפך מצניעות - הלחשוף, הוא דבר טוב, קדוש נעלה, כשהוא במסגרת הנכונה.

אז זה מנוגד.

מבחינת מכנסיים, אסור כי זה לבוש גברי?, אבל אם זה מכנסי בנות?
המחשבה היא,
אם בפועל אישה משתדלת לנהוג בצניעות אז אמור להיות לה מקום שבו היא יכולה בקדושה כן להתלבש ולהופיע כרצונה. נכון? או שזה סותר את כל העניין של הצניעות גם בחדרי חדרים שהאדם רק מול אלוקיו?

יש גם את העניין ההשקפתי \ רעיוני שעומד מאחורי הלבוש הלא דתי, שזה יכול להשפיע על הנפש וכו' אבל אני לא כותבת מההיבט הזה, אני שואלת באופן כללי,
אם זה לגיטימי כשבת נמצאת לבד ללבוש מכנסיים (של בנות) שהיא חושבת שהם יפות? או שזה לא שייך? (יש סכנה שזה יכול להתחיל מזה ולהיגרר לעוד דברים, אבל שוב.. אני שואלת מבחינה טכנית יבשה)

ט"ו אייר 18:39

אני לא הולכת בבית אם טיץ לפעמיים אם אני מתקלחת ואז ישר למיטה וכמובן שאין בנים בבית אז אני יכולה להיות עם שרוואל (אם ככה כותבים) ממש רחב וישר להכנס לחדר ולישון כאילו אם יש לי איזה שיעורי בית או שאני צריכה\ לרדת לסלון או משהו כזה (המקלחת והחדר שלי זה בקומה למעלה וזה ממש דלת ליד דלת..) אז אני ישים כבר חצאית.. אז עקרונית אני לא ילך עם מכנסיים גם בחדר אבל לישון אני בדרך כלל כן מורידה...

ואיואי כתבתי על עצמי יומן מה אני עושה אחרי המקלחת.. חח

 

ואני מבינה למה בנות הולכות בבית שלהם עם מכנסים.(לא יודעת אם זה טוב או לא כי זה לא ראוי שבת תלך אפילו ליד אבא שלה עם טיץ קצר צמוד...) אני כם יכולה לדון לכף זכות ולהגיד שכאתה לבד אז כאילו ה' אבא שלי אז למה שיהיה בעיה ללכת עם מכנסים...

קיצור אני כן ידון אותם לכף זכות..

*😀אל תיתן לעולם לשנות לך את החיוך-

תן לחיוך שלך לשנות את העולם😀*

אחיה ערקי ז"ל

 

 

ט"ו אייר 20:27
שרוואל זה מכנסיים רחבות כאלה, כמו מכנסי אלאדין, אז יש בזה משהו קצת יותר צנוע שנמצאים בחדר וכו'.
מכנסי טייץ זה צמוד ולכן זה כבר יותר בעיה.
כשיש בנים באזור אז עדיף חצאית.
לישון עם מכנסיים מותר, רק צריך לדאוג שיהיה חצאית נגישה ליד המיטה.
כל הכבוד לך שאת מנסה לדון לכף זכות.
בעיקרון שנמצאים לבד אז כנראה זה בסדר להיות עם מכנסיים, גם צמודות.
ט"ו אייר 19:59
ט"ו אייר 20:04
חלאס עם השקר של "צניעות זה בכלל לא בשביל הבנים, זה מול ה' וגם כשאת נמצאת לבד. גם לגברים יש הלכות צניעות".
אפשר לומר שבגדול יש שתי מדרגות בצניעות הלבוש- הבסיסית, שהיא לבנים ובנות וגם כשהם לבד, שזה אומר רמה מינימלית של לבוש שנחשב מכבד, נניח כמו שהיית פותחת את הדלת לשכנה. במצב כזה את יכולה להיות גם עם מכנסיים, שרוול קצר וכו'.
רמה יותר גבוהה של צניעות היא במקום מעורב עם בנים ובנות, ששם אכן נדרש מבנות לבוש יותר צנוע, כמו חצאית, שרוול עד המרפק וכד'. וזה תכל'ס ''בשביל הבנים'', וגם כדי שהמרחב הציבורי יהיה צנוע ונעים לשני הצדדים בסופו של דבר, עם פחות מתח מיני , מבטים וכד'.
עד כאן נאומי לאומה. ערב נעים
ט"ו אייר 20:31
מה התכוונת להגיד בזה?
ברור שהמדרגה הבסיסית והגבוהה זה העמידה מול ה', מה, לא?!
התחברתי לדברים שכתבת:
לבוש מכבד (בנות בחברה עם בנות)
לבוש ברמה צנועה (בנות בחברה עם בנים)
ט"ו אייר 20:33
אין בעיה שבת תלבש מכנסיים (שהיא אוהבת) אם היא רק מול בנות או חולצה קצרה ועוד.
ט"ו אייר 21:55
והמשפט הראשון הוא לא ציטוט ממקום מסויים, אלא סוג אמירה שרווחת בציבור, אצל רבנים/ות ומחנכים/ות
ט"ו אייר 22:19

הוא מה שאתה אומר, בנים לא לובשות צנוע בשביל לא להחטיא את הגברים, הן לובשות צנוע בשביל להתקד בפנימיות ולא בחיצוניות.

ט"ז אייר 00:37
איפה זה כתוב?

תלמד קצת תלמוד ופוסקים לפני שאתה קובע דברים בידענות
ט"ז אייר 02:00

אני חושב שיש טשטוש בין הרהור עבירה לצניעות. איסור הרהור עבירה נוגע לשני המינים, נובע ב"לא תתורו", קשור ללפני עוור לפעמים, והוא כנראה גורם המחשבה ללבוש צנוע בשביל הבנים. ויש גם איסור "לא ילבש" ודיניו.

 

אך מידת הצניעות לענ"ד איננה תלויה בין המינים אלא אדם לעצמו ולאלוקיו, וכמובן שלבנים כמו לבנות. תיאור הגמרא לצנוע הוא "מִיָּמַי לֹא רָאוּ קוֹרוֹת בֵּיתִי אִמְרֵי חֲלוּקִי". הלכות צניעות מפורטות בבית הכסא בדיוק רב. וכדברי השו"ע, "והאדם צריך להתנהג בצניעות ובושה לפני הקב"ה. ואפילו כשהוא לילה ובחדרי חדרים, הלא מלוא כל הארץ כבודו, וכחשיכה וכאורה לפניו יתברך". כך כתבו כל גדולי הדורות. כך גם אמר הבורא יתברך ע"י מיכה נביאו, "והצנע לכת עם אלוקיך".

פרסומת
י"ד אייר 19:52
1. בקדושה, במילים "וקרא זה אל זה ואמר" לאיזה צד פונים קודם? שמאל או ימין?
2. כנ"ל ב"בואי כלה"- מה קודם? לצד ימין או לשמאל?
ואת הפעם השלישית "בואי כלה שבת מלכתא"- אומרים ומשתחווים אחרי שמסתובבים חזרה?
3. בתפילת שמונה עשרה- קודם עושים 3 צעדים ואז עומדים ואומרים "ה' שפתי תפתח ..", או תוך כדי הצעדים אומרים זאת?
4. ובסוף התפילה, מגביהים את הרגליים 3 פעמים או שזה טעות שנטמעה?
תודה..=]
י"ד אייר 20:02

1. יש שנהגו כך ויש שנהגו כך.

2. קודם לימין ואח"כ לשמאל. ואת השלישית- יש שנהגו להסתובב קודם ויש שלא.

3. לפני אמירת ה' שפתי תפתח.

4. אם אתה שואל על צעדים- התשובה היא כן. אם השאלה אחרת- אשמח להבין..

 

"שיהא הכל נחת רוח אליך"

לא מתכתב עם בנות בפרטי. תודה.

[סוזנה זה שם משפחה, אני בן]

י"ד אייר 20:06
אני בת.
לגבי 1 ו2- זה מתחלק לפי אשכנזים וספרדים?
תוכל לכתוב מה כל אחד נוהג?
לגבי 4- התכוונתי שאחרי הצעדים יש איזה קטע כזה להגביה את הרגליים 3 פעמים. זו טעות שהושרשה?
י"ד אייר 22:45
לפי הידוע לי, קודם שמאל ואח''כ ימין. בגלל שעומדים כביכול מול ה', כך שצד שמאל שלך הוא הימין שלו ולכן זה קודם. כך העושה שלום וכך בבואי כלה. את הפעם השלישית אומרים לפני שמסתובבים בחזרה, לכיוון מערב שכביכול משם באה השבת, בהשתחוואה לכיוון מערב.
את הפסיעות מסיימים לפני אמירת ה' שפתי תפתח שהיא כבר חלק מהתפילה וצריכה להאמר בעמידה.
להגבהת הגוף בסוף התפילה אין מקור.
ט"ו אייר 15:37
ט"ו אייר 10:35
עבר עריכה על ידי אחו בתאריך ט"ו באייר תשפ"ב 15:20
עבר עריכה על ידי אחו בתאריך ט"ו באייר תשפ"ב 11:03

1. יש שנוהגים כך אבל כמה שחיפשתי לא מצאתי לזה מקור בספרים

 

2. מנהגים שונים, קודם שמאל זה סידור יעב"ץ, קודם ימין זה בסידורי הספרדים על־פי הבא"ח

 

סידור יעב"ץ (קבלת שבת):

 

"כך היה מנהגו של אמ"ה ז"ל. היה אומר בואי כלה פ"א. שוחה פניו לשמאלו כנגד ימין השכינה. פ"ב לימינו. פ"ג משתחווה לפניו ואומר בלחש בואי כלה שבת המלכה."

 

בן איש חי (וירא שנה שנייה אות ב'):

 

"והנה באמירת "באי כלה" נוהגים העולם לצדד פניהם לצד ימין שלהם ואומרים "באי כלה" הראשון, ואח"כ מצדדים פניהם לצד שמאל ואומרים "באי כלה" השני, ואח"כ נשארים זקופים כלפי מערב ואומרים "באי כלה" השלישי בלחש, ומוסיף בזה השלישי לומר "שבת מלכתא" וכנזכר לעיל."

 

אז בעצם כאן גם המנהג של להשתחוות לאמצע ב"בואי כלה" השלישי או להישאר זקופים

לגבי להסתובב גם יש נוהגים להסתובב בחזרה לפני בואי כלה האחרון יש נוהגים שלא כנ"ל

בע"ה אחפש את המקור

 

3. למי שנוהג לעשות צעדים - קודם צעדים אחר־כך ה' שפתי, ה' שפתי תפתח זה חלק מהתחלת התפילה ואסור לעקור רגליים מרגע זה, בתפילת שחרית צריך לעשות את הצעדים לפני גאל ישראל כי צריך לסמוך גאולה לתפילה (קיצור שולחן ערוך)

 

4. לא ראיתי מנהג כזה ולא ראיתי שכתוב איפשהו

 

עריכה: הוספתי מקורות

ט"ו אייר 15:33
יש כאלה שלא עושים צעדים?
מה החשיבות של לעשות או לא לעשות?
ט"ו אייר 16:22

מובא ברמ"א (סימן צה) בשם הרקח והביאו את זה גם שולחן ערוך הרב והבא"ח וסידור יעב"ץ ועוד אבל זה לא נראה שכולם נוהגים ככה, אחפש עוד בנושא בל"נ

אני אישית לא עושה כי זה מוציא אותי ממעט הריכוז שיש לי וגם מבחינה טכנית זה קצת קשה לביצוע כשהספסלים בבית הכנסת צפופים מאוד

ט"ו אייר 23:12
ט"ו אייר 13:12

עקרונית בסוף התפילה נשארים במקום (3 צעדים אחורה) עד קדושה

בקדושה חוזרים למקום המקורי

ואז מגביהים את העקבים (והגוף כמובן) במילים "קדוש קדוש קדוש"

ויש מי שנוהג גם ב"ברוך" ו"ימלוך" (או להשתחוות. או באחד להשתחוות ובשני להגביה)

אז זה קשור לקדושה שבמקרה בסוף התפילה

ט"ו אייר 15:41
לפני שמתחיל קדושה עושים 3 צעדים קדימה?
ט"ו אייר 16:28

אחרי שהולכים אחורה שלוש פסיעות ב"עושה שלום" נשארים במקום עד הקדושה, ובקדושה חוזרים למקום

ט"ו אייר 23:11
מתי אומרים את ה"יהי רצון מלפניך" שאחרי עושה שלום במרומיו, לפני שחוזרים למקום נכון?
ט"ז אייר 00:10
נכון אחו אחרונה

גם בתפילת יחיד אין לחזור למקום מיד אלא כמו שבציבור צריך לחכות עד שיגיע שליח ציבור לקדושה צריך היחיד לחכות כשיעור זה, או לפחות כדי הילוך ד' אמות. (האמת פעם ראשונה שבדקתי את ההלכה הזאת לעומק)

 

שו"ע קכג ב:

 

במקום שכלו ג' פסיעות יעמוד ולא יחזור למקומו עד שיגיע שליח ציבור לקדושה ולפחות עד שיתחיל שליח צבור להתפלל בקול רם. הגה: [...] וכן יחיד המתפלל יעמוד במקום שכלו פסיעותיו כשיעור זה קודם שיחזור למקומו.

 

בית יוסף:

 

וכתב הרד"א בשם הראב"ד שכשהוא מתפלל יחידי ממתין כדי שיעור זה.

אבל רבינו ירוחם כתב נראה כי ביחיד כלומר כשמתפלל יחיד אינו חוזר מיד אלא ישהא מעט. וכ"נ מדאמרינן בס"פ תפלת השחר שישהא בין תפלה לתפלה כדי שיתחולל דעתו עליו ומפרש בירושלמי דהיינו כדי הילוך ד"א.

 

ב"ח:

 

כתב ה"ר ירוחם דכן הדין כשמתפלל ביחיד דישהה מעט (כדי הילוך ד' אמות) ומביאו ב"י ופסק כן הרב בהגהת ש"ע.

ולא נהירא [...] ולא אמרו בירושלמי דאין צריך לשהות אלא ארבע אמות אלא כשצריך להתפלל שתי תפלות זו אחר זו מיד כגון במוספין או ששכח להתפלל וצריך להשלימה בזמן תפלה שלאחריה או ש"ץ שחוזר ומתפלל בקול רם דצריך הוא לחזור מיד ולהתפלל [...]

הילכך נקטינן כל יחיד המתפלל בביתו שאסור לו לחזור מיד למקומו שהתפלל לשם אלא ישהה הרבה קודם שישוב לשם או לילך למקום אחר דלא כה"ר ירוחם והגהות ש"ע נ"ל ודו"ק:

 

סידור יעב"ץ

 

לא יחזור למקומו עד שיגיע הש"צ לקדושה. והמתפלל ביחיד ימתין ג"כ כשיעור זה. ובשעת הדחק ימתין עכ"פ כדי הילוך ד"א.

ל' ניסן 14:22
כמה שאלות.

האם המחלוקת אם לאומרו היא מחלוקת האם להסתכל על חצי הכוס המלאה או הריקה או שיש לכם ניסוח אחר למחלוקת?

האם לדעתכם ישנם אנשים שלא אומרים הלל בגלל שהחסרונות שיש במדינה ובממשלה כ"כ חורים להם עד כדי כך שגם מקורות שיוכיחו להם שיש על מה לומר הלל לא יועילו?

האם יש כאן משהו שאומר הלל כי זאת ההלכה למרות שבליבו הוא לא מרגיש שיש מה לומר הלל.. (כמו אדם שחושב שצריך לעלות להר הבית אך מקשיב לרבותיו שאוסרים.. או אפילו דוגמא פשוטה יותר- חושב שדבר מסוים מותר בשבת אבל מקשיב לדעה הרווחת בפוסקים שאסור..)
א' אייר 16:23

הם לא מודעים לגודל הנס (אולי לשורשים שלהם ולכן הם לא יודעים)..

בוש וחרפה אז כן אני לא יגיד שאין טעויות אבל ליפני תשעים שנה אנשים לא חלמו על להיות חיים ואחרי כלום זמן כבר יש לנו מדינה עם צבא ומדינה יהודית!

זה נס עצום שאנחנו חייבים להודות עליו חזקיהו לא היה המשי רק בגלל שלא אמר הלל לה' אחרי שניצח במלחמה (נכון זה היה אחרי מלחמה?)...

ביאור:מדוע חזקיהו לא זכה להיות המשיח – ויקיטקסט

 

הסבר מפורש למה שכתבתי למי שלא מכיר...

 

בקיצור זה בושה שיש אנשים שלא מעריכים מספיק תמדינה שלנו ורק בגלל זה הם לא חוגגים את יום העצמאות...

*😀אל תיתן לעולם לשנות לך את החיוך-

תן לחיוך שלך לשנות את העולם😀*

אחיה ערקי ז"ל

 

 

ט"ו אייר 18:13

מלבד המחלוקת בהשקפה יש גם כמה שיקולים הלכתיים, בשו"ת יביע אומר יש הסבר ארוך, ברור שיש צדדים לכאן ולכאן אבל מכאן ועד לדבר ככה על גדולי ישראל, גם אם לא הולכים לפיהם בהלכה / השקפה, חבל

 

אני אישית לא אומר הלל כי מאז שנהייתי דתי אני משתדל לפי פסקי הרב עובדיה זצ"ל, מאידך אני לא אומר תחנון ומשתדל להודות לה' במילים שלי

 

וכן מכיר אנשים שלא אוהבים את המדינה מסיבות כאלה ואחרות, מה לעשות. פעם הייתי מתווכח, עכשיו אני לא רואה בזה עניין

ט"ו אייר 02:40
יש תלמיד חכמים בציבור הדתי לאומי שסוברים שמאמר הדור הוא *לא* לדורנו? מעניין אותי לדעת מי למשל?

יש רב או שיעור ששמעתם שביאר לכם שמאמר הדור הוא גם לדורנו? או שמעצמכם אתם חושבים שזה כך? יש לכם ביטוי לכך למשל?

תודה לעונים..


ט"ו אייר 10:19

שמאמר הדור לא מכוון לדורנו, לא התעניינתי במיוחד אבל זה לא מסובך לשחזר את הרעיון

 

אצטט את המשפטים הכי עיקריים של מאמר הדור, לאו דווקא לפי הסדר:

 

"המכאוב הגדול, [...], המצוי בדורנו בלב כל מי שחושב מעט מחשבה והוגה מעט דעה, ביחוד אם הוא גם-כן מוכשר לקבל הרגשה עדינה וישרה בלבבו, אין לתאר ולספר."

 

המשפט הזה בעצם כולל את כל מאמר הדור, מאמר הדור מדבר על דור שבמהותו הוא חזק, מוסרי (לאו דווקא מוסר של תורה), מלא בתכונות טובות, צמא לרעיונות גדולים, "אידיאליסט" מה שנקרא בלשון הכיפות הסרוגות, למעשה היסטורית הדור דאז נאלץ להתמודד עם המון קשיים שאין בימינו - ליישב את הארץ כשאנחנו לא רצויים כאן לא על־ידי הערבים ולא על־ידי העותמנים (נראה לי שהמאמר נכתב לפני המנדט), עוני, מחלות, עבודת כפיים, ומצד שני הייתה בו המון מסירות נפש, היו בו הוגי דעות חילוניים "רציניים", הייתה אידיאולוגיה חזקה של סוציאליזם (בקרב הסוציאליסטים מביניהם), בקיצור מה שנקרא בחורים לעניין.

 

אבל מה, חסרה להם תורה, חסרה להם השקפה נכונה, הם מפותחים מבחינת המוסר הטבעי שלהם ומבחינת השכלה ומאוד הרבה מאוד בחינות אבל כל מה שמלמדים אותם זה תורה טכנית שנראית כאילו בקושי מתאימה לשטייטעל במקום תורה גדולה שמדברת על הדברים הגדולים של החיים ויכולה לסחוף אחריה.

 

"והנה אם היה באמת דורנו דור רע ומושחת, [...], אז עוד היינו מקבלים עלינו באהבה את הבוז והקלון, כיון שאיננו ראויים לצורה של חיים יותר הגונים, [...] אבל במה ננחם כאשר נחדור לתוכיות מצבו הפנימי, המוסרי והשכלי של הדור, אדרבה נמצאנו לא דור שפל, גם לא דור חוטא לפי האמת. בין באבות בין בבנים נמצא המון דברים טובים, רגשות עדינים, ורצונות נכבדים."

 

"בכל הזמנים ובכל הדורות אנחנו רואים, בדור שהוא מלא פרצות, הפרצות עוברות על פני כל חוגו המוסרי לכל צדדיו. דור שוכח אלוה הוא ג"כ דור סורר ומורה, זולל וסובא."

 

"מוזר הוא הדור הזה, שובב הוא, פראי הוא אבל גם נעלה ונשא - [...] רגשי החסד, היושר, המשפט והחמלה עולים ומתגברים, הכח המדעי והאידיאלי פורץ ועולה."

 

"אבל זה הוא דבר מוחש וגלוי לעינים, כי אור הצדק הפנימי, היושר הכללי והאהבה הלאומית הטהורה ברשפיה רשפי אש נתרבה ונתעלה בלב הדור הצעיר, במעולה שבו."

 

כלומר מצד אחד זה דור שוכח אלוה, מצד שני, זה דור שיש בו רגשי חסד, מסירות נפש ובייחוד למען עם ישראל, והרי לכאורה זה סותר, איך אפשר להגיע לערכים כאלה מבלי התורה הקדושה? איך "אור וחושך משמשים בערבוביא?"

 

"כשהדור הוא שפל, כשמוסרו העצמי הוא נשחת, כשמושגי הצדק והיושר הטבעי אינם מפותחים בו כראוי, אין המחשבה פועלת עליו לא לטובה ולא לרעה, או פועלת פעולה חלושה. אבל כיון שהוא מתעלה, כיון שהוא מרגיש בקרבו אצילות ועדינות, נטיה חזקה להשכיל ולהטיב והכרה פנימית [...], אע"פ שאינם גמורים ומשוכללים, מכל- מקום הרי הוא כבר צמא למחשבה והגיון, ועם זה גם לרגש יושר שמן ורטוב, רענן וחי."

 

"ודור בעל רוח גדול חפץ ומוכרח לחפוץ, בכל מקום שהוא פונה, לשמע דברים גדולים."

 

זה מאמר הדור בגדול.

 

האם ניתן להעתיק את הדברים האלה לימינו?

 

יש מי שאומר שלא, ואני חושב שעם־כל־כמה שזה נשמע ציני, זה לא מופרך כל־כך, בסופו־של־דבר יש הבדלים בין הדור של אז לבין הדור של היום, ה' ישמור מללמד קטגוריא על עם ישראל אבל בעיני המתבונן על החילוניוּת ה"קשה", מה הוא רואה? נהנתנות, אובדן של ערכים בסיסיים כמו משפחה, זוגיות, אם אתה לא הייטק אתה לא קיים, איך משיגים עוד כסף ואיך מתחילים עם בחורות במסיבות ואיך משתוללים בחצי עירום במצעד הגאווה.

 

זאת חילוניות שונה מזאת של לגדל שפנים וחזירים בקיבוץ, ושל בן גוריון, ושל מפא"י, ולכן התרופה גם תהיה שונה, לכאורה זה לא נראה שהבעיה העיקרית של הדור בכללותו היא שהוא לא שומע דברי תורה "גדולים", החסידות וכתבי הראי"ה פשטו מעיינותיהם ב"ה ובכל מקום ניתן למצוא שיעורים יוצאים מן־הכלל, אז מה בכל־זאת מונע את הדור הזה מלחזור בתשובה?

 

ומה עם החילוניות ה"רכה", זאת שאין לה בעיה ללכת לבית הכנסת בחגים ולעשות ליל הסדר, זאת שאפילו לומדת בממלכתי דתי, הרי מחנכים מצוינים יש לנו, הרי תוכנית הלימודים של מקצועות הקודש בנויה במיוחד כדי להנגיש בשפה פשוטה רעיונות גדולים ונפלאים, למה בכל־זאת אין עניין? למה יש כזאת נשירה? לא דומות העליות הראשונות לעליות של עדות המזרח! והנה דווקא עם אותן עליות אפשר לראות איך התמודדו גדולי ישראל בדרכים אחרות, למשל המאבק של מרן הרב עובדיה זצ"ל להחדיר את ההלכה לציבור הדתי־מסורתי.

 

מאידך גיסא - וכי אין בימינו אנשים שצמאים לרוחניות אמיתית? איך ייתכן שאנשים משכילים, עם תואר ראשון ושני, נמשכים להשקפות נשחתות, אם לא מהסיבה שהתורה לא נראית להם אלטרנטיבה מספקת? בעיני המתבונן מן הצד, איך נראים הציבורים שלנו? למה בפוליטיקה אנחנו לא יכולים להיות מיוצגים על־ידי ערכים אמיתיים? ולאו דווקא ארץ ישראל השלמה, אלא דברים השווים לכל נפש - ברוח התורה.

 

בכל־אופן זה הרעיון, אני לא יכול להגיד מה נכון ומה לא כי קטונתי, מה שכן ברור שזאת סוגיה שיש לתת עליה את הדעת היות שהיא לא עוסקת רק באיזה מהלך כללי אלא על החובה של כל אחד ואחד מאיתנו בחינוך הילדים ובגישה לזולת, עד כמה שזכור לי אלה שאומרים שמאמר הדור לא שייך בימינו הם גם אלה שיגידו שצריך להתבצר בתוך השמרנות והקנאות ואם כן איזה מין פתרון הציעו לבעיה?

ט"ו אייר 12:06

אבל הרצי"ה אמר ש"מאמר הדור הוא לדורות"

בטוחים שאתם היחידים בערוץ שקוראים שר הטבעות?

כנסו לפורום שר הטבעות - המקום בשבילכם!

 

 

"הגיד לך אדם מה טוב, ומה ה' אלוקיך דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלוקיך"

 

 

 

 

 

 

 

סחלבים!

פרסומת
א' אייר 11:08

כלומר לא "תנך בגובה העיניים" או מה שזה לא יהיה .

 

 

תנך באמת

א' אייר 11:20

תנך על הפרק- מכירים?

זה בעצם הלימוד הטוב של פרק ליום? 

ב' אייר 16:12
תראי גם פה:
פתיחה- מהו תנ
א' אייר 16:42
יש בויקיטקסט, סנונית, מכון ממרא, ספריא ועוד.

אם את מחפשת פירושים או מאמרים, יש מלא שונים ולא ראוי או נכון לזלזל בדרך של אחרים.
(אם את מחרימה את מי שמבקר את האבות, אז את מחרימה את הרמב"ן ועוד ראשונים?)
י"א אייר 01:07

כלומר, אני מסוגלת לקרוא מלא מלא מלא פירושים על פסוק אחד ולא להתקדם לשום מקום....

 

 

אני רוצה קודם בקיאות ופירושים שיותר קל להבין לפני שאעמיק כל כך.

וגם אני רוצה להבין נכון את הפירושים,

קל מאוד לשכל לטעות.

במיוחד כשזאת ילדונת שלא מכירה כמעט חצי מהתנ"ך, שלא לדבר על הדרכים של איך להבין וללמוד.

 

 

(בקשר לאתרים שציינת, אין לי מושג מי המפעילים של האתרים האלו. {ספציפית מכון ממרא עשיתי על זה איזה חיפוש שעה-שעתיים,הבנתי שהם אנשים צדיקים} אני רוצה ללמוד קודש ממקורות של קודש. לא מאנשים שמתייחסים אל זה כסתם ספרות או משהו פשוט. וגם לא מכאלה שסומכים על השכל האישי שלהם ומפרשים את התנ"ך שלא על פי הדרכים שבהם ניתן לפרש.יש בזה כללים)

 

 

 

לגבי הטענה האחרונה-

 

יש גבולות. ויש כללים איך לפרש ויש מסורת.

למשל הדוגמה שהבאת- צריך לצאת מנקודת המוצא שהאבות הקדושים הגיעו למעלות כל כך גבוהות עד כדי כך שהם ביטלו את היצר הרע שלהם לגמרי. ושהכליות (המצפון) שלהם היה כל כך טהור עד כדי כך שהוא היה מכוון לפי דרכי התורה ממש, עוד לפני שקיבלו אותה.

אם הם יוצאים מנקודת ההנחה הזאת, שהם ממש לא אנשים פשוטים- לא מחרימה.

הראשונים וגדולי האומה- בפירושים שלהם עצמם הם מביאים את הדרגות הגבוהות האלו של האבות.

 

ועוד יותר מזה-

"התנ"ך הוא דבר ה' שנמסר דרך הנבואה - ולכן כדי לכוון לדבר ה' יש להיות מחובר חיבור אמיתי לתכניה של התורה, בכתב ובעל פה. אם אדם שאינו מכיר את האידיאלים הגדולים של התורה ינסה לפרש אותה - הוא יפרש כל דבר לפי עולמו ואישיותו, ולא יגע בכהוא זה בכוונה האמיתית (כמובן שגם מי שיש לו בסיס מתאים צריך גם לשים לב היטב למה שכתוב)." (מתוך תשובה-מי מוסמך לפרש את התנ"ך? | שאל את הרב - כיפה)

           

 

י"א אייר 08:32
י"א אייר 17:04
מצודת דוד מפרש את הנושא, מצודת ציון מפרש את המילים הקשות.
להיות עקבי איתו ואז קל לעקוב.

אפשר גם פירושים אחרים כמובן, רק המלצתי על מי שלמדתי אותו על הסדר לרוב הנביאים ואהבתי

ביחס לאתרים, שמח שמצאת את מכון ממרא.

ביחס להערה בסוף,
יש מסורות שונות, הדרך שאת מביאה מתעלמת ממסורות במקומות שונים. (למשל, מי שטען כך במאמר שאליו הפנית פשוט התעלם מהמסורת של רבני הונגריה, יעויין בספר של הרב יהודה עמיטל שם העיד על מסורת רבני הונגריה)

ומסכים שיש גבולות, אבל לדעתי זה מאוד בעייתי שהגענו לעולם שבו אנחנו לא מוכנים אפילו לשמוע דעות אחרות גם כשיש מחלוקת בין הרבנים.
וכבר אמרו חז"ל שהלכה כבית הלל כי היו מקדימים דברי בית שמאי לדבריהן.
בית הלל בסוף הלכו בדרך שונה מבית שמאי אבל הם לא מחקו את דברי בית שמאי, דבר שלצערי קורה היום בכמעט כל מקום שמוחקים את דעות האחרים. (וכולנו צריכים להשתפר וללמוד מבית הלל בנושא לדעתי)
י"א אייר 20:14
השאלה היא רק היכן עובר הגבול.
ופה אנחנו מגיעים לדמגוגיה ידועה של ליברלים שכנראה יותר גושניקים מהרב ליכנשטיין אבל פחות חכמים ממנו, ונוהגים לנופף תמיד בטיעון המצחיק הזה, כאילו שבאמת מדובר בלפסול את "כל מי שחולק".
יש הרבה דעות שאני חולק עליהן אבל לא פוסל את האומרן וגם מוכן להקדימן לדבריי,
ועדיין זה לא אומר שיש איזה חוק כזה שמחייב אותי לקבל *כל* דעה, ושאין *שום* דעה שניתן לשלול.
ומי שבאמת חי בטיעון של שחור ולבן, הכל או כלום, ונואם תדיר נאומים בנוסח "או שאתה מקבל את כולם או שסימן שאתה לא מקבל אף אחד" - אז או שהוא ילד קטן או שהוא דמגוג גושניק (ולא כגושניקיו של רבי פנחס בן יאיר וגו'... כמות ההבלים הליברליים שמסתובבים מאז פטירת הרב ליכטנשטיין (פטירת שמעי בן גרא?) יכולה להיות נושא למחקר כבד)
י"א אייר 21:36
2. מסכים שעיקר הדיון הוא על הגבול.

3. רמת הזלזול שלך באחרים היא מדהימה, באמת שלא נעים לשוחח איתך על גבי הפורום לצערי בשל כך.

4. שים לב מה ההנחה פה בפתיחת השרשור, ברירת מחדל היא שאתרים פסולים עד שיוכח אחרת.

5. דיברתי על מסורת רבני הונגריה, לא מדובר פה על דעה זניחה ובודדת.
(ולא רק דעתם כמובן)
י"א אייר 22:53
2. ולכן ההדגמה מהיחס של בית הלל לבית שמאי היא דמגוגית. כי תמיד אפשר לומר שבתור בית הלל אני מתייחס לרב ליכטנשטיין כבית שמאי ולאברהם סתיו כאלישע בן אבויה.

3. כי אמרתי שהטענה שלך דמגוגית?!
אל תטען טענות דמגוגית וקנטרניות (ע"ע דבריי לעיל 2) אז אני לא אצביע על היותן כאלו.

4. מה הקשר? זה סתם נושא של הכרת המציאות. זה לא שברירת המחדל היא שדבר פסול, אלא שברירת המחדל שכל דפריש מרובא פריש, ועל הרובא - הוכח מבחינתה שפסול. (שוב דמגוגיה? הפעם אפשר לדון לכף זכות שזה סתם התייחסות חפיפניקית ולא מתבוננת)

5. לא דיברתי על הדיון הספצחפי, אלא על העיקרון הביתהלל'ניקי שטענת.
י"א אייר 22:56
שלא יתפרש שכשאמרתי "גושניקים" התכוונתי ספציפית לישיבת הגוש. דווקא בה המצב הגיוני... התכוונתי לציבוריות הגושניקית, (כמו שאומרים "קווניק") שנפרצו בה כל הגדרות. ב"בנותיה" של הגוש-האם וכדו'.
לא הייתה כוונתי לזלזל בתלמידי-חכמיה של הר עציון. וכשכתבתי "גושניקים" לא התכוונתי כלל ועיקר דווקא לאנשי ישיבה זו.
י"ד אייר 01:07
לא שעם הגושניקים אני מסכים, אבל לא לזה התכוונתי כששפכתי את הבוז לעיל
י"ד אייר 01:10

 

ההנחה בפתיחת השירשור היא שיש לא מעט אתרים פסולים ושצריך לברור בזהירות את הטהורים

 

 

 

 

 

 

 

 

מה הכוונה מסורת רבני הונגריה? איזה מהם?

י"ד אייר 10:42
הרב עמיטל זצ"ל בספרו "והארץ נתן לבני אדם" בהתייחס לצורת לימוד התנ"ך טען שמסורת רבני הונגריה היה לימוד שגם ביקר את הדמויות הגדולות בתנ"ך.
הוא לא הביא שמות.
י"ד אייר 13:23
זה שהרב עמיטל תמך בתנ"ך בגובה העיניים - ידוע.
זה שהוא סבר שכך גם דעת רבותינו הראשונים - ידוע.
אלא שדעת רוב רבותינו בדור הזה - חלוקה עליו בהבנה זו.
מה הוסיפה הבנתו בעמדת רבני הונגריה? וכי הם עדיפים מרמב"ן וספורנו? כמו שאין אנו אומרים שאנחנו "מתעלמים מהראשונים" שהוא מביא, אלא מבינים אותם אחרת ממנו, כך גם כאן. לא הוספת שום טיעון.
אם תצליח להוכיח ישירות, לא דרך הרב עמיטל והרא"ל, תהיה לזה משמעות.
ב' אייר 13:37

לא מתכתב עם נשים בפרטי.

כ"ז ניסן 17:47
אם לא היה ברור מהכותרת - אז בשבת בערבית אומרים וינוחו בה
בשחרית וינוחו בו ובמנחה וינוחו בם. והשאלה מה פשר השינוי?

הרב אליקים כותב שבם היינו בישראל עצמם! כי הם מתאחדים עם השבת - בזמו המנחה זמן רעווא דרעוין.
אבל לא הבנתי מדבריו למה בערבית בה ובשחרית בו..

וכמובן אשמח להסברים אחרים למה בם..
כ"ז ניסן 18:08


"שיהא הכל נחת רוח אליך"

לא מתכתב עם בנות בפרטי. תודה.

[סוזנה זה שם משפחה, אני בן]

כ"ז ניסן 18:49

שבה זה בתורה ובו זה בקב"ה

אבל לא בדקתי את זה לעומק...

כ"ז ניסן 19:13

לפחות שניים סבירים

 

1 וינוחו בה - בשבת; וינוחו בו - ביום השבת (כי הלילה כבר עבר); וינוחו בם - בשבתות הבאות (כי כבר צהריים)

2 בה = 7, כנגד השמיטה; בו+בם = 50, כנגד היובל (למתחכמים, מתחיל מ8, אחרי שמיטה, ומוסיפים עוד עד ל50) שמיטה כנגד הלילה ויובל כנגד היום

כ"ז ניסן 23:01


"שיהא הכל נחת רוח אליך"

לא מתכתב עם בנות בפרטי. תודה.

[סוזנה זה שם משפחה, אני בן]

כ"ח ניסן 02:01

לא מתכתב עם נשים בפרטי.

כ"ז ניסן 19:21
ינוחו בה- האישה נחה (אחרי שטרחה לכבוד שבת)
ינוחו בו- תור האיש לנוח
ינוחו בם- מכוון לשניהם ...

לצערי השיחה אישית לא עובדת לי!

*** אם אפשר לשלוח מסר אני אשמח.

כ"ח ניסן 00:39
אחרי האירוסין /חתונה
שבת ראשונה -בה - אצל ההורים שלו
אח''כ - בוקר הורים שלו
אח''כ הם - ביחד

לא מתכתב עם נשים בפרטי.

כ"ח ניסן 00:44

לצערי השיחה אישית לא עובדת לי!

*** אם אפשר לשלוח מסר אני אשמח.

כ"ז ניסן 19:34

הרי בסוף הכל פה זה עפ הקבלה.

הלילה זה כנגד השכינה, המלכות, כנסת ישראל

היום זה כנגד קוב"ה. וכו'

ע"פ הפשט זה לא משנה בכלל, וודאי שזה לא מעכב.

ויש כמובן את הבדיחה שהביאה @נפש חיה בתגובה פה למעלה^^

 

לגבי מנחה זה משהו אחר, רעוא דרעיון ויש מחלוקת אם לשנות למילה "בם" או לא.

מהרחו בעץ הדעת טוב (אם אני זוכר נכון) כותב להגיד בם

אך נכד הרש"ש בספר דברי שלום כתב בשם סביו לומר בו.

הבא"ח כתב לומר בם, מנהג בית אל (ויש על תשובה בישיכל עבדי) לומר בו. יש על זה כמובן עוד מקורות, אלה הם הבסיסיים ביותר.

 

ראוי להוסיף, שהאומרים "בם" עדיף שיגידו "באהבה וברצון שבתות קודשך וינוחו בם".

 

רק אעיר, שלכאורה.. איך ניתן לנו לשנות? הרי שבת זו נקבה אז נקבה ואם זכר אז זכר.

אלא שבת היא בדכ נקבה, כידוע, ומ"מ מצאנו מקומות ששבת היא זכר. בפסוק "שומר שבת מחללו"

ולכן אפשר לומר גם שבת שלום 'ומבורך' וגם 'ומבורכת'.

כ"ז ניסן 20:24

שמביא שלא חייב להגיד שבתות אם אומרים בם:

"בשו"ת שלמת חיים להגרי"ח זוננפלד (או"ח סי' רמ) שכתב ליישב מנהג המקומות האומרים "שבת קדשך - וינוחו בו", וז"ל:
דלהנוסח "שבת" מוכרחים לומר דהאי "וינוחו בם" קאי על "באהבה וברצון" כמו שפירש, וא"כ בכל תפילות שבת היו צריכים לומר "בם" ובכולן אומר מתחילה "באהבה וברצון", וצריכים לומר דבשאר התפילות שאומרים בהם "וינוחו בה" או "וינוחו בו" קאי על תיבת שבת ובתפילת מנחה קאי על "באהבה וברצון"."
אבל אכן זהו פירוש דחוק, ולכן העדיף המחבר את הנוסח "שבתות קדשך - וינוחו בם"....

 

כ"ז ניסן 20:26

"שומר שבת מחללו"

דהיינו שהוא נזהר מלחלל את השבת, "אותו".

כ"ז ניסן 20:21

מוזמנים לעיין- https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?t=8433

כ"ז ניסן 20:25

"פעם שמעתי שר' צבי פסח פרנק כתב כך, והוסיף לפי הפירושים הקודמים, שבלילה קאי על המנוחה על האהבה ולכך זה בה, וזה כנגד אברהם שבת בראשית ששם זה האהבה, ובבוקר שזה כנגד יצחק שבת מתן תורה ושם זה מנוחה ברצון, ומנחה כנגד יעקב שזה אהבה ורצון וינוחו בם."

כ"ח ניסן 00:39
ככה שזה לא 'קבלה' רגילה ..

לא מתכתב עם נשים בפרטי.

כ"ח ניסן 10:06

מדרגות.

בה - נקבה מדרגה נמוכה.

בבוקר אחריתפילה וסעודה אנחנו כבר במדרגת זכר - גבוה יותר

ובצהרים רעווא דרעווין במדרגה הגבוה מכולם איחוד של שניהם

י' אייר 14:37
מוזמנים להרחיב מה בדיוק התרחש ומה להבנתכם לא..
או שמא זה רק אמצעי ספרותי? אבל לא באמת היה דו שיח ודיון כזה?
י' אייר 15:34

אם זה רק אמצעי ספרותי למה לספר שהוא הלך להתגייר וכו' וכו'

תביא רק דו שיח תיאורטי וזהו.

"ביום שיזוהמו כל המים על פני העולם, כל העצים ייחטבו, והשדות כולם יתייבשו,

רק אז אולי יבינו בני האדם, שאי אפשר לאכול כסף" 

 

(פתגם אינדיאני)

י' אייר 15:50
היה 400 שנה לפניו, נראה לי בלתי סביר לחשוב שהספר הוא לא פרי עטו של ריה"ל אלא תמלול של דו שיח ששרד עד אליו.
מלבד זאת, ריה"ל ידוע בלשונו הפיוטית.
י' אייר 19:29

לא ברור כמה אחוזים מהסיפור ההיסטורי מדויקים - האם כל העם התגייר? רק בית המלוכה? מה היתה הרמה של היהדות שם?

 

 

גאוגרפית, זה כן היה אזור יחסית פתוח מבחינה דתית, כי היו שם בסביבה כנראה אנשים מכל הדתות העתיקות המוכרות לנו היום. וזה נשאר אזור יחסית פתוח עד תקופה מאוחרת יחסית, כולל ויכוחי דת בלי לחץ מלכותי להגיע לתוצאה מסוימת.

 

הספר עצמו כנראה קשור לסיפור רק כ"זה היה עלול להיות כך".

לדוגמה - הקטע על הנפש במאמר חמישי מועתק מחיבור אחר.

אב"ע מביא את שאלת המלך הכוזרי כשאלה של ריה"ל עצמו.

באופן כללי, הדברים וצורת החשיבה מתאימים לזמנם. אילו היה ר' יצחק הסנגרי באמת כותב את ספר הכוזרי המוכר לנו, קצת מוזר שהרעיונות הפילוסופיים שלו, שמקדימים את זמנם בין עשרות למאות שנים, עברו בעטיפה סגורה 400 שנה עד שגילה אותם ריה"ל ופרסם אותם, בלי שאף אחד אחר ישים לב לאטרקציה של התגלית הארכיאולוגית המדהימה

 

י"א אייר 18:27

גם אין סיבה לדעת

בטוחים שאתם היחידים בערוץ שקוראים שר הטבעות?

כנסו לפורום שר הטבעות - המקום בשבילכם!

 

 

"הגיד לך אדם מה טוב, ומה ה' אלוקיך דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלוקיך"

 

 

 

 

 

 

 

סחלבים!

פרסומת
י"א אייר 11:23

חצרוני, הכסא ומה עושים לנו סרטונים ויראלים?

פודקאסט ייחודי לסופ"ש בוחן את הנושא הלא מדובר.
והפעם בנושא: חצרוני, הכסא וסרטונים ויראלים בכלל.

"שמחה לאיד" - פודקאסט

ט' אייר 16:08

למישהו יש רעיון לספר על לימוד תורה? 

 

ט' אייר 16:11


"שיהא הכל נחת רוח אליך"

לא מתכתב עם בנות בפרטי. תודה.

[סוזנה זה שם משפחה, אני בן]

ט' אייר 16:52
ספר כיצד ללמוד?
ספר הלכה בנושא?

מה אתה מחפש?
י' אייר 01:37

לא מתכתב עם נשים בפרטי.

ז' אייר 11:01

 

בהמשך לסדרה הזאת תהלים פרק פח בהשוואה לאיכה פרק ג | ערוץ 7

(מעצבנת המגבלה החדשה הזאת שאי אפשר להגיב לשרשורים אחרי 40 יום)

 

ישנה נקודת דמיון מעניינת בין ירמיהו לדוד והיא ששניהם חוו תחושת נרדפות (מוצדקת בהחלט) על ידי אנשים ששניהם חשו כלפיהם מלכתחילה תחושת קרבה ורעות, ששניהם ניסו לפעול טוב למענם, ובתמורה זכו מצידם לכפיות טובה צורמת שהובילה לתחושות עלבון ובגידה שכאבו להם מאוד. 

 

אפשר להראות שירמיהו הנרדף מבטא את עצמו הרבה פעמים באמצעות מילותיו של דוד הנרדף בשלל פרקי תהילים. אבל כאן אצטמצם לפרק לה בתהלים בלבד. 

 

יח ויהוה הודיעני ואדעה אז הראיתני מעלליהם: ​יט ואני ככבש אלוף יובל לטבוח ולא-ידעתי כי-עלי | חשבו מחשבות נשחיתה עץ בלחמו ונכרתנו מארץ חיים ושמו לא-יזכר עוד: ​כ ויהוה צבאות שפט צדק בחן כליות ולב אראה נקמתך מהם כי אליך גליתי את-ריבי: ​כא לכן כה-אמר יהוה על-אנשי ענתות המבקשים את-נפשך לאמר לא תנבא בשם יהוה ולא תמות בידנו: ​כב לכן כה אמר יהוה צבאות הנני פקד עליהם הבחורים ימתו בחרב בניהם ובנותיהם ימתו ברעב: ​כג ושארית לא תהיה להם כי-אביא רעה אל-אנשי ענתות שנת פקדתם:

​א צדיק אתה יהוה כי אריב אליך אך משפטים אדבר אותך מדוע דרך רשעים צלחה שלו כל-בגדי בגד: ​ב נטעתם גם-שרשו ילכו גם-עשו פרי קרוב אתה בפיהם ורחוק מכליותיהם: ​ג ואתה יהוה ידעתני תראני ובחנת לבי אתך התקם כצאן לטבחה והקדשם ליום הרגה (ירמיהו פרק יא פס׳ י״ח - פרק יב פסח ג)

 

1. ״ולא ידעתי כי עלי חשבו מחשבות״ (פס׳ י״ט לעיל) לעומת דוד שאומר ״​ובצלעי שמחו ונאספו נאספו עלי נכים ולא ידעתי קרעו ולא-דמו״ (תהלים פרק לה פס׳ טו)

 

2. ״ולא ידעתי כי עלי חשבו מחשבות״ (פס׳ י״ט לעיל) לעומת דוד שאומר ״חשבי רעתי״ (פס׳ ד) וכן ״דברי מרמות יחשבון״ (פס׳ כ)

 

3. ״נשחיתה עץ בלחמו״ (פס׳ י״ט לעיל) לעומת דוד שאומר ״לחם את לחמי״ (פס׳ א)

 

4. ״ויהוה צבאות שפט צדק בחן כליות ולב״ (פס׳ כ) לעומת דוד שאומר ״שפטני כצדקך יהוה״ (פס׳ כד)

 

5. ״כי אליך גליתי את ריבי״ (פס׳ כ) לעומת דוד שאומר ״העירה והקיצה למשפטי אלהי ואדני לריבי״ (פס׳ כג)

 

6. ״לכן כה-אמר יהוה על-אנשי ענתות המבקשים את-נפשך״ (פס׳ כ״א) לעומת דוד שאומר ״​יבשו ויכלמו מבקשי נפשי״ (פס׳ ד) 

 

​טו אתה ידעת יהוה זכרני ופקדני והנקם לי מרדפי אל-לארך אפך תקחני דע שאתי עליך חרפה: ​טז נמצאו דבריך ואכלם ויהי דבריך [דברך] לי לששון ולשמחת לבבי כי-נקרא שמך עלי יהוה אלהי צבאות: ​יז לא-ישבתי בסוד-משחקים ואעלז מפני ידך בדד ישבתי כי-זעם מלאתני: ​יח למה היה כאבי נצח ומכתי אנושה מאנה הרפא היו תהיה לי כמו אכזב מים לא נאמנו: ​יט לכן כה-אמר יהוה אם-תשוב ואשיבך לפני תעמד ואם-תוציא יקר מזולל כפי תהיה ישבו המה אליך ואתה לא-תשוב אליהם: ​כ ונתתיך לעם הזה לחומת נחשת בצורה ונלחמו אליך ולא-יוכלו לך כי-אתך אני להושיעך ולהצילך נאם-יהוה: ​כא והצלתיך מיד רעים ופדתיך מכף ערצים: (ירמיהו פרק טו פס׳ טו - כ״א)

 

7. ״והנקם לי מרדפי״ (פס׳ טו) לעומת דוד שאומר ״​והרק חנית וסגר לקראת רדפי״ (פס׳ ג)

8. ״כי-אתך אני להושיעך ולהצילך נאם-יהוה״ (פס׳ כ) לעומת דוד שאומר ״אמר לנפשי ישעתך אני״ (פס׳ ג)

 

יד רפאני יהוה וארפא הושיעני ואושעה כי תהלתי אתה: ​טו הנה-המה אמרים אלי איה דבר-יהוה יבוא נא: ​טז ואני לא-אצתי | מרעה אחריך ויום אנוש לא התאויתי אתה ידעת מוצא שפתי נכח פניך היה: ​יז אל-תהיה-לי למחתה מחסי-אתה ביום רעה: ​יח יבשו רדפי ואל-אבשה אני יחתו המה ואל-אחתה אני הביא עליהם יום רעה ומשנה שברון שברם (ירמיהו פרק י״ז יד - יח)

 

9. ״יבשו רדפי״ (פס׳ יח) לעומת דוד שאומר ״יבשו ויכלמו מבקשי נפשי״ (פס׳ ד)

 

יח ויאמרו לכו ונחשבה על-ירמיהו מחשבות כי לא-תאבד תורה מכהן ועצה מחכם ודבר מנביא לכו ונכהו בלשון ואל-נקשיבה אל-כל-דבריו: ​יט הקשיבה יהוה אלי ושמע לקול יריבי: ​כ הישלם תחת-טובה רעה כי-כרו שוחה לנפשי זכר | עמדי לפניך לדבר עליהם טובה להשיב את-חמתך מהם: ​כא לכן תן את-בניהם לרעב והגרם על-ידי-חרב ותהינה נשיהם שכלות ואלמנות ואנשיהם יהיו הרגי מות בחוריהם מכי-חרב במלחמה: ​כב תשמע זעקה מבתיהם כי-תביא עליהם גדוד פתאם כי-כרו שיחה [שוחה] ללכדני ופחים טמנו לרגלי: ​כג ואתה יהוה ידעת את-כל-עצתם עלי למות אל-תכפר על-עונם וחטאתם מלפניך אל-תמחי והיו [ויהיו] מכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם: (ירמיהו פרק י״ח פס׳ יח - כג)

 

10. ״הקשיבה יהוה אלי ושמע לקול יריבי״ (פס׳ י״ט) לעומת דוד שאומר ״ריבה יהוה את יריבי״ (פס׳ א)  

11. ״הישלם תחת טובה רעה כי כרו שוחה לנפשי״ (פס׳ כ) לעומת דוד שאומר ״ישלמוני רעה תחת טובה שכול לנפשי״ (פס׳ יב) 

12. ״זכר עמדי לפניך לדבר עליהם טובה להשיב את חמתך מהם״ (פס׳ כ) לעומת דוד שאומר ״יג ואני בחלותם לבושי שק עניתי בצום נפשי ותפלתי על חיקי תשוב: ​יד כרע כאח לי התהלכתי כאבל אם קדר שחותי״ (פס׳ י״ג -יד)

13. ״כי כרו שיחה [שוחה] ללכדני ופחים טמנו לרגלי״ (פס׳ כב) לעומת דוד שאומר ״​כי חנם טמנו לי שחת רשתם חנם חפרו לנפשי״ (פס׳ ז) 

 

​ז פתיתני יהוה ואפת חזקתני ותוכל הייתי לשחוק כל-היום כלה לעג לי: ​ח כי-מדי אדבר אזעק חמס ושד אקרא כי-היה דבר-יהוה לי לחרפה ולקלס כל-היום: ​ט ואמרתי לא-אזכרנו ולא-אדבר עוד בשמו והיה בלבי כאש בערת עצר בעצמתי ונלאיתי כלכל ולא אוכל: ​י כי שמעתי דבת רבים מגור מסביב הגידו ונגידנו כל אנוש שלומי שמרי צלעי אולי יפתה ונוכלה לו ונקחה נקמתנו ממנו: ​יא ויהוה אותי כגבור עריץ על-כן רדפי יכשלו ולא יכלו בשו מאד כי-לא השכילו כלמת עולם לא תשכח: ​יב ויהוה צבאות בחן צדיק ראה כליות ולב אראה נקמתך מהם כי אליך גליתי את-ריבי: ​יג שירו ליהוה הללו את-יהוה כי הציל את-נפש אביון מיד מרעים:

 

14. ״והיה בלבי כאש בערת עצר בעצמתי ונלאיתי כלכל ולא אוכל״ (פס׳ ט) לעומת דוד שאומר ״כל עצמתי | תאמרנה יהוה״ (פס׳ י)

 

15. ״שמרי צלעי״ (פס׳ י) לעומת דוד שאומר ״ובצלעי שמחו ונאספו״ (פס׳ טו)

 

16. ״כי אליך גליתי את ריבי״ (פס׳ יב) לעומת דוד שאומר ״העירה והקיצה למשפטי אלהי ואדני לריבי״ (פס׳ כג)

 

17. ״כי הציל את נפש אביון מיד מרעים״ (פס׳ י״ג) לעומת דוד שאומר ״מציל עני מחזק ממנו ועני ואביון מגזלו״ (פס׳ י)

בביאת ג״צ ובחורבן בג״צ ננוחם. 

 

(ותודה לשום וחניכה)

ז' אייר 12:41

 

יה״ר שיהיה הלימוד הזה לעילוי נשמת חבצלת בת שושנה. 

בביאת ג״צ ובחורבן בג״צ ננוחם. 

 

(ותודה לשום וחניכה)

ח' אייר 17:33
כדאי מאוד להוסיף שיש בתהילים ל"א ביטוי שלם(!) שמופיע גם שם וגם בירמיה (בקטע האחרון שהבאת. פרק כ).
"כי שמעתי דיבת רבים מגור מסביב"
ט' אייר 00:41

 

לזה במיוחד התכוונתי כשאמרתי ש: ״אפשר להראות שירמיהו הנרדף מבטא את עצמו הרבה פעמים באמצעות מילותיו של דוד הנרדף בשלל פרקי תהילים. אבל כאן אצטמצם לפרק לה בתהלים בלבד״. 

בביאת ג״צ ובחורבן בג״צ ננוחם. 

 

(ותודה לשום וחניכה)

ט' אייר 07:17
אז רציתי להוסיף את זה לתועלת הקוראים
ט' אייר 19:00


בביאת ג״צ ובחורבן בג״צ ננוחם. 

 

(ותודה לשום וחניכה)

פרסומת
ז' אייר 16:51

אני החלטתי שאני רוצה להתחיל לדקדק בהגייה של המילים בתפילה, אותיות גרוניות, שאר האותיו, שווא נע ונח, קמץ קטן וגדול וכו.
אז אני אשמח אם מישהו ימליץ לי על ספר או מדריך (ספרדי כמובן) שיעזור לי להבין הכול.

ז' אייר 17:48


בביאת ג״צ ובחורבן בג״צ ננוחם. 

 

(ותודה לשום וחניכה)

ז' אייר 18:18

ועוד אותיות, כמו כ' וק', ט' ות', צדיק וכו...

ז' אייר 18:41

יש שם הבדלה בין שווא נע ונח וקמץ קטן/גדול

"לכן הנבא ואמרת אליהם, כה-אמר אדני יהוה, הנה אני פתח את-קברותיכם והעליתי אתכם מקברותיכם, עמי; והבאתי אתכם, אל-אדמת ישראל".  (יחזקאל)
 

משתדלת לא להתכתב עם בנים בפרטי. אם דחוף מסרים

 

ז' אייר 18:50

(וגם בקורן, בדקתי עכשיו), אבל אני מחפש משהו הרבה יותר מקיף מאשר סימונים בתוך הסידור, לדוגמה אני יודע שיש כללים איך לזהות מתי שווא נע או נח, אז אני מחפש ספר מקיף כזה.

ח' אייר 10:24
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ח' באייר תשפ"ב 10:41
ספר מצויין, למדתי ממנו תקופה.
חוץ מזה יש את הסידורים של איש מצליח, בהתחלה כתובים כללי ההגייה.

לצערי השיחה אישית לא עובדת לי!

*** אם אפשר לשלוח מסר אני אשמח.

ח' אייר 10:56

אבל לפי מה שאני רואה יש שני ספרים מאוד דומים ושניהם מאותו המחבר, "אם למקרא" ו"אם למקרא ולמסורת". לאיזה מהם התכוונת? ומה זה הספר השני אם את יודעת?

ח' אייר 11:03
יש בסידור עבודת ה' כללי דקדוק להגייה נכונה, ממש בעמודים הראשונים
מאמיננ שגם בסידור איש מצליח.

לצערי השיחה אישית לא עובדת לי!

*** אם אפשר לשלוח מסר אני אשמח.

ח' אייר 11:05


כ"ח אדר א 22:43

 

לפני כמה זמן שלפו אותי מהבית כנסת שלי בערב שבת לבית כנסת אחר להשלים להם מניין. אז ניצלתי את ההזדמנות לעיין בספריה שלהם. ויש להם שם כמה ספרים מעניינים. במיוחד נתקלתי שם בספר שמאוד עורר אצלי עניין ועסק בנושא של ״כתיב מלא וכתיב חסר בתורה״ לא זוכר איך קוראים לספר ומי כתב אותו, אבל זה ספר קצת ישן ונדיר וקשה מן הסתם להשגה. 

 

הוא מנסה להסביר בגדול ביחס לכל פסוק ופסוק בתורה למה המילה הנידונה מופיעה שם בכתיב מלא או בכתיב חסר. 

לא תמיד זה מרשים או משכנע במיוחד, אבל פה ושם הוא בהחלט מעורר עניין. בכל אופן מה שבעיקר לקחתי מהספר הזה זה את המודעות לעניין. גם כיום לא תמיד אני מצליח לזכור לשים לב לזה, אבל אני כן עושה את זה לעתים הרבה יותר קרובות. 

 

היום מצאתי דוגמא יפה לנושא, שאני מאוד סקרן לראות את ההערות שלו ביחס אליהם, אבל לצערי הבית כנסת הזה פתוח רק בימי שבת (אם מישהו מצליח לזהות ולמצוא את הספר באיזה מאגר אשמח לשמוע!). 

 

דַּבֵּ֞ר אֶל־כָּל־עֲדַ֧ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל וְאָמַרְתָּ֥ אֲלֵהֶ֖ם קְדֹשִׁ֣ים תִּהְי֑וּ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם: (ויקרא פרק יט פסוק ב)

 

וְקִ֨דַּשְׁתּ֔וֹ כִּֽי־אֶת־לֶ֥חֶם אֱלֹהֶ֖יךָ ה֣וּא מַקְרִ֑יב קָדֹשׁ֙ יִֽהְיֶה־לָּ֔ךְ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֥י יְהוָ֖ה מְקַדִּשְׁכֶֽם: (ויקרא פרק כא פסוק ח)

 

אמנם ישנם מקומות שגם ביחס לבשר ודם המילה קדוש מופיעה בכתיב מלא, אבל בשני הפסוקים הללו הקדושה של בשר ודם נזכרת בהשוואה עם הקדושה של ה׳. ובעוד שהמילה קדוש ביחס לה׳ מופיעה בכתיב מלא ביחס לבשר ודם היא מופיעה בכתיב חסר! 

אפשר לחשוב על זה כי ביחס לקדושה של ה׳ הקדושה של בשר ודם היא חסרה, או שבעוד שהקדושה של ה׳ היא מוחלטת ואינה ניתנת לחילול הקדושה של בשר ודם יכולה להיפגם ולהיות מחוללת. וביחס לדוגמא השנייה זה מאוד מתאים ומאיר באור אחר את הפסוק שבא אחריו:

 

וּבַת֙ אִ֣ישׁ כֹּהֵ֔ן כִּ֥י תֵחֵ֖ל לִזְנ֑וֹת אֶת־אָבִ֙יהָ֙ הִ֣יא מְחַלֶּ֔לֶת בָּאֵ֖שׁ תִּשָּׂרֵֽף: ס (ויקרא פרק כא פסוק ט)

בביאת ג״צ ובחורבן בג״צ ננוחם. 

 

(ותודה לשום וחניכה)

כ"ט אדר א 13:56
קדשים תהיו, יכול כמוני? ת"ל כי קדוש אני ה', קדושתי למעלה מקדושתכם. ויתכן שבאמת דיוק המדרש הוא מזה.
כ"ט אדר א 15:44

 

מעניין מאוד מה שהבאת. תודה רבה!

בביאת ג״צ ובחורבן בג״צ ננוחם. 

 

(ותודה לשום וחניכה)

כ"ו אדר ב 17:27
נשמע קצת דומה ל'הבנה רדיקלית' שמזכיר הראב"ד בהשגותיו על הרמב"ם בעניין התארים האלוהיים
כ"ט אדר א 19:19
נורא ואיום, שבן אדם חושב שההבדל בקדושה בינו לבין הקב"ה, זה אם זה כתוב בכתיב מלא או בכתיב חסר!

וכבר בגמרא אמרו האמוראים הקדושים "בחסרות ויתרות לא בקיאינן"!
ל' אדר א 17:01

זכור לי גם שיש הסבר של מקובלים (של"ה?) לנוכחות של האות ו' במילה.

אולי של"ה לפרשת נוח על ההבדל בין מגדיל ומגדול...

אולי מקור אחר

ב' אדר ב 20:31

 

בביאת ג״צ ובחורבן בג״צ ננוחם. 

 

(ותודה לשום וחניכה)

ב' אדר ב 21:02
עבר עריכה על ידי שום וחניכה בתאריך ב' באדר ב תשפ"ב 21:15

אני ואתה לדעתו הרמה.

אני מתכווין לספר טעמא דקרא של הגר"ח קנייבסקי. סקרן אותי האם נתן את דעתו על החסר והמלא בריש קדושים, וכתב כאשר כתבנו עפ"ז להסביר את דברי המדרש:

ב' אדר ב 21:07


בביאת ג״צ ובחורבן בג״צ ננוחם. 

 

(ותודה לשום וחניכה)

ב' אדר ב 23:10
ב'מידות שהתורה נדרשת בהן' יש דרכי הלכה ודרכי אגדה.

גם בשני אלו, יש דברים שאדם לומד, כלומר מותר ללמוד על פי עצמו - למשל 'אדם דן קל וחומר בעצמו' ויש דברים שאדם לא יכול ללמוד על פי דעת עצמו למשל 'אין אדם לומד גזירה שווה אלא אם כן קיבלה מרבו'.

באופן כללי, רוב השלוש עשרה מידות שהתורה נדרשת בהן - בענייני הלכה - אלו מידות שמבחינת דקדוק בתורה שבכתב היו בעיקר בסמכות האמוראים, וגם זה קצת פחות מהתנאים, ורוב דרכי הלימוד זה לא השלוש עשרה מידות של לימוד מדרשי הלכה מתוך תורה שבכתב, אלא רק הדרכים כפי שקיבלו אותם ממלמדי הגמרא לאורך הדורות, - וכמובן, מדובר במי ש'שימש תלמידי חכמים', כלומר אדם לא יכול לעצמו להניח שהוא מבין, אם הוא לא קיבל את הדרכים של הלימוד באופן שאכן הוא תלמיד שלומד כ'תלמיד מובהק', כלומר - שרבו רואה בו אדם שאכן לומד על פי דעתו של רבו, ואז הרב הוא רב מובהק והתלמיד תלמיד מובהק, (בדרך כלל, כל מי שלומד בישיבה, יודע מה האם וכמה הוא נחשב תלמיד - ואיזה הדרגה יש לו לסמוך על הבנתו את הלימוד)

כך, כמו מידות הלימוד של מדרשי הלכה, יש גם מידות לימוד של מדרשי אגדה - וגם בזה תקפים אותם כללים. כלומר, שאדם צריך להיות מובהק על פי סמכות שלפניו שהייתה מובהקת גם כן, דור אחר דור עד משה מסיני. בימינו לא מקובל לדרוש גימטריות וכדומה - אלא אם כן זה מעביר מסר מוצדק וברור. וכאשר זה נעשה באופן של 'לפלפולא בעלמא', כלומר לתת רעיון, ולא ללמד.

לר' חיים קנייבסקי, מותר לכתוב כזה דבר, כיוון שהוא מלמד את זה כרב מובהק, והוא ניסח את דבריו באופן שברור מתוך הדברים, שהוא לא מתכוון באופן 'סתמי', שבגלל שיש אות אחת כזאת, ובמילה אחרת אין, כביכול זה 'מלמד' ו'מראה' מה ההבדל בין אדם לאלוקים. ח"ו. שהאומר כן עפ"ל. לכן גם רואים שהוא השתמש בניסוח ספיציפי ברור, שאי אפשר להתבלבל מתוכו בין מה שהוא עצמו כותב, לבין מה שכותבים בשפה רגילה של לימוד.

לעומת זאת, מי שאינו מוסמך לכך, ואפילו כותב בשפה 'למדנית' שמקובלת על פי התורה, ברגע שהמימרה והרעיון המועבר, הוא כמו האומר 'יברכוך טובים' - כמובן במשנה - שזה נקרא 'דרכי מינות' - כלומר, הסתמא זה שהוא מנסה בעיקר להכניס בלימוד איזה צד כביכול - לפי דעתו האישית - יותר 'חיובי' - ושזה בעצם, קצת יותר לגלוג כלפי הלימוד הטהור, שהוא צריך להיות קדוש לאלוהים באמת ובשלימות - לכן זה בעצם דבר פסול.

ובפועל, זה פסול לגמרי, בדיוק כמו שאר דרכי ה'מינות'.
ג' אדר ב 20:29
יש גם את המדרש המפורסם- "והמים להם חמה"- אל תקרי חומה אלא חימה ואת ההסבר של הגר"א להבדל בין הפסוק הזה לפסוק שנמצא לפני כן ומופיע בו אותו ביטוי ואותה מילה רק בכתיב מלא "והמים להם חומה". אפשר לראות כאן:
תנ"ך על הפרק - שמות יד - מידת הביטחון / הרב אברהם ריבלין שליט"א
ט' אדר ב 19:26

צריך עיון בהזדמנות. 

בביאת ג״צ ובחורבן בג״צ ננוחם. 

 

(ותודה לשום וחניכה)

כ"ד אדר ב 18:41

 

וְאַתֵּ֖נָה יְדַעְתֶּ֑ן כִּ֚י בְּכָל־כֹּחִ֔י עָבַ֖דְתִּי אֶת־אֲבִיכֶֽן: (בראשית פרק לא פסוק ו)

 

למה כחי בכתיב חסר ? הייתי מצפה שיהיה כתוב כוחי בכתיב מלא…

 

בספר שאני מעיין בו הוא לא מתייחס לזה, אם מישהו מכיר תשובה אשמח לשמוע. 

בביאת ג״צ ובחורבן בג״צ ננוחם. 

 

(ותודה לשום וחניכה)

כ"ד אדר ב 19:01
כוחי בכתיב מלא?..
כ"ד אדר ב 19:07


בביאת ג״צ ובחורבן בג״צ ננוחם. 

 

(ותודה לשום וחניכה)

כ"ד אדר ב 19:16


בביאת ג״צ ובחורבן בג״צ ננוחם. 

 

(ותודה לשום וחניכה)

כ"ו אדר ב 18:52

 

נראה שנכתב בכוונה בצורה הכי ״קיצונית״ שהיה אפשר מבחינת כתיב חסר:

 

וַיְהִי֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁלִישִׁ֜י בִּֽהְיֹ֣ת הַבֹּ֗קֶר וַיְהִי֩ קֹלֹ֨ת וּבְרָקִ֜ים וְעָנָ֤ן כָּבֵד֙ עַל־הָהָ֔ר וְקֹ֥ל שֹׁפָ֖ר חָזָ֣ק מְאֹ֑ד וַיֶּחֱרַ֥ד כָּל־הָעָ֖ם אֲשֶׁ֥ר בַּֽמַּחֲנֶֽה: (שמות פרק יט פסוק טז)

בביאת ג״צ ובחורבן בג״צ ננוחם. 

 

(ותודה לשום וחניכה)

כ"ו אדר ב 20:20
ל' ניסן 08:27

 

וַיָּקֻמוּ כָל־בָּנָיו וְכָל־בְּנֹתָיו לְנַחֲמוֹ וַיְמָאֵן לְהִתְנַחֵם וַיֹּאמֶר כִּי־אֵרֵד אֶל־בְּנִי אָבֵל שְׁאֹלָה וַיֵּבְךְּ אֹתוֹ אָבִיו: (בראשית פרק לז פסוק לה)

 

ישנן 2 אפשרויות ביחס למי המילה אותו מוסבת: יוסף או יעקב. ובהתאמה, לפי האפשרות הראשונה אביו מוסב על יעקב ואילו לפי האפשרות השניה אביו מוסב על יצחק. 

 

רש״י על סמך הבראשית רבה מפרש כאפשרות השניה וכך מפרשים רוב הפרשנים. 

 

״וַיֵּבְךְּ אֹתוֹ אָבִיו, זֶה יִצְחָק. רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי סִימוֹן אָמְרוּ אֶצְלוֹ הָיָה בּוֹכֶה וְכֵיוָן שֶׁיָּצָא מֵאֶצְלוֹ הָיָה הוֹלֵךְ וְרוֹחֵץ וְסָךְ וְאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה. וְלָמָּה לֹא גִּלָּה לוֹ, אָמַר, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא גִּלָּה לוֹ וַאֲנִי מְגַלֶּה לו״ (בראשית רבה פ״ד)

 

הרשב״ם והאור חיים מפרשים בדרך הפשט לפי האפשרות הראשונה. 

 

על מה מתבססת הפרשנות שמדובר ביצחק שכלל לא נזכר בפסוק ?  ייתכן שעל סמך הייתור של המילה אביו (כמדומני שהשפתי חכמים מציע כך), אבל רציתי להציע אפשרות אחרת שזה על סמך הכתיב החסר של המילה אותו, ועל כך מבוססת דרשת הבראשית רבה שהיה זה יצחק שבכה על יעקב ולא בכה על יוסף. 

 

״גילוי נאות״: לצערי להצעה הזאת יש חסרון רציני שאמנם בנביאים כתובים יש עשרות מופעים של המילה אותו בכתיב מלא, אבל בתורה כל המופעים של המילה אותו הם בכתיב חסר של אתו

בביאת ג״צ ובחורבן בג״צ ננוחם. 

 

(ותודה לשום וחניכה)

ל' ניסן 20:06

אם אתה לומד את זה מ'אתו' אתה צריך להסביר למה זה דווקא יצחק.

השפתי חכמים לומד את זה גם מזה שאם זה היה יעקב לא היה צריך לומר אביו וגם בגלל שכתוב ויבך ולא ויתאבל.

בטוחים שאתם היחידים בערוץ שקוראים שר הטבעות?

כנסו לפורום שר הטבעות - המקום בשבילכם!

 

 

"הגיד לך אדם מה טוב, ומה ה' אלוקיך דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלוקיך"

 

 

 

 

 

 

 

סחלבים!

ז' אייר 08:48

 

יש 2 דמויות בלבד בפסוק שהמילה אותו יכולה להתייחס אליהם, יוסף או יעקב, לפי זה בהתאמה, המילה אביו מתייחסת ליעקב או ליצחק. הבנת הנקרא פשוטה. מה בדיוק אתה רוצה שאסביר ?

בביאת ג״צ ובחורבן בג״צ ננוחם. 

 

(ותודה לשום וחניכה)

ז' אייר 16:32


בטוחים שאתם היחידים בערוץ שקוראים שר הטבעות?

כנסו לפורום שר הטבעות - המקום בשבילכם!

 

 

"הגיד לך אדם מה טוב, ומה ה' אלוקיך דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלוקיך"

 

 

 

 

 

 

 

סחלבים!

ז' אייר 16:54

 

אני לא מנסה לטעון דבר כזה, על דרך הפשט נראה שבאמת הכוונה ליוסף. בסך הכל ניסיתי להעלות אפשרות שתסביר על מה התבסס מי שטען שהכוונה ליעקב. 

בביאת ג״צ ובחורבן בג״צ ננוחם. 

 

(ותודה לשום וחניכה)

ל' ניסן 20:00

הפסוק "ויסלף דברי צדיקים" הוא הפסוק היחיד בתורה שבו כתוב צדיקים בכתיב מלא, המנחת שי כותב שזה בגלל  שגם אם הדיינים הם צדיקים גמורים השוחד יסלף את דבריהם

כשבדקתי איזה מפרש אומר את זה ראיתי את זה-https://daat.ac.il/daat/tanach/maamarim/haser-2.htm

בטוחים שאתם היחידים בערוץ שקוראים שר הטבעות?

כנסו לפורום שר הטבעות - המקום בשבילכם!

 

 

"הגיד לך אדם מה טוב, ומה ה' אלוקיך דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלוקיך"

 

 

 

 

 

 

 

סחלבים!

ג' אייר 01:19
פעם ראיתי מקור שנדמה לי האר"י הקדוש אומר שיש שלושה ימים בחודש אייר שהם גבוהים או משהו כזה, והוא מציין אותם לפי היום לעומר. אחד מהם הוא לג בעומר כמובן, ואם אנלא טועה השניים האחרים זה יום ירושלים ויום העצמאות. אבל אני לא מוצאת את המקור הזה עכשיו אז אם מישהו מכיר אני מאוד אשמח🙏
ג' אייר 09:37

""חי ה'" (רות ג יג) חי הוא בסוד יסוד, ה' הוא בסוד תפארת, ויש בכאן רמז גדול שלא ניתן לכתוב באשר שנוגע לזמן הגאולה" ( פירוש "צדיק יסוד עולם" על [[מגילת רות]] לאר"י, דף נ ע"א), ויום יסוד שבתפארת לספירת העומר הוא יום העצמאות."

ג' אייר 13:22
אני חושבת שראיתי מאמר שדיבר על שלושת הימים ביחד אבל כנראה הוא השתמש בזה...
בכל מקרה זה עזר לי תודה רבה רבה
ד' אייר 00:57
כאילו בשם הגר'א.

לא מתכתב עם נשים בפרטי.

ד' אייר 04:53
.. הרמוניה אחרונה
עבר עריכה על ידי הרמוניה בתאריך ד' באייר תשפ"ב 18:59
אסתכל בע"ה
פרסומת
כ"ז ניסן 00:07

לדקדק באמירת התפילה בצורה נכונה, מה שמאיט אותי וגורם לי לפספס קדישים או ההיפך. 

The_Lion_is_The_King#

 

כ"ז ניסן 07:33

לעבור על קטעים בתפילה שלא בזמן התפילה, כך שבתפילה תאמר אותם בצורה יותר נכונה ומדוקדקת (וגם יותר בכוונה)

"שיהא הכל נחת רוח אליך"

לא מתכתב עם בנות בפרטי. תודה.

[סוזנה זה שם משפחה, אני בן]

כ"ז ניסן 12:40

עד כמה שידוע זה חשוב לדקדק.  אבל איך יוצא שאתה מאחר כל כך? אפשר לשאול מה בדקדוק גורם לך לעיכוב? 

כי אני דווקא קורא בדקדוק והמהירות שלי היא כמו כולם (במקרה שלא ממש בולעים מילים)

 

"ביום שיזוהמו כל המים על פני העולם, כל העצים ייחטבו, והשדות כולם יתייבשו,

רק אז אולי יבינו בני האדם, שאי אפשר לאכול כסף" 

 

(פתגם אינדיאני)

כ"ז ניסן 20:52

אבל בגלל שאנשים (לפחות מי שאני מתפלל איתם) לא מקפידים על דקדוק ממילא הם מסיימים יותר מהר ואני מפספס אמן-שניים בקדיש, במיוחד אם זה חזן שאומר רק תחילה וסוף בקול (שוב, לא משליך על כולם). בכל זאת יותר קצר להגיד פרק תהילים ללא שווא נע, לדוגמה.

The_Lion_is_The_King#

 

כ"ז ניסן 20:51


The_Lion_is_The_King#

 

כ"ז ניסן 20:54

זה כבר מתגלגל על הלשון.

 

קח לך כל פעם קטע ותתלבש עליו תקרא אותו שוב ושוב ושוב ושוב. זה עובד.

 

מניסיון

כ"ח ניסן 18:49
כי טכנית קוראים יותר מהר בלי דקדוק

The_Lion_is_The_King#

 

כ"ט ניסן 21:07

נכון שיש דברים שלוקחים יותר זמן. ובכל זאת, הקצב עולה כשמתרגלים. ואתה תוכל להתפלל במניין רגיל ואפילו גם להיות מהיר מהם. זה עניין של להתרגל.

כ"ח ניסן 00:40
ולהיות איתם במקומות החשובים

לא מתכתב עם נשים בפרטי.

ל' ניסן 20:09

במניין שאני מתפלל בו מתפללים מהר ואני מתלבט אם להתפלל מהר או לא לומר קדושה

בטוחים שאתם היחידים בערוץ שקוראים שר הטבעות?

כנסו לפורום שר הטבעות - המקום בשבילכם!

 

 

"הגיד לך אדם מה טוב, ומה ה' אלוקיך דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלוקיך"

 

 

 

 

 

 

 

סחלבים!

א' אייר 19:30
תודה 125690 אחרונה


בטוחים שאתם היחידים בערוץ שקוראים שר הטבעות?

כנסו לפורום שר הטבעות - המקום בשבילכם!

 

 

"הגיד לך אדם מה טוב, ומה ה' אלוקיך דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלוקיך"

 

 

 

 

 

 

 

סחלבים!

ל' ניסן 21:05
נפטר ביום שישי ר' נטע גרינבלט זצ"ל. נדמה לי הדוד של ה'רבבות אפרים'. ר' נטע זכה להיפגש וללמוד עם גדולי הדור ביניהם הבריסקר רב, הרב סולובייצ'ק, הרב משה פיינשטיין ועוד. הוא עסק בחיזוק היהדות בארה"ב והיה מומחה לגיטין וכשרות ועוד. הוא זכה לחיות עד 96. במקרה? כשהוא היה צעיר משפחתו לזמן מה עלו לארץ ישראל בשנות ה30 למאה הקודמת. באותו זמן הוא נפל לחולי. אז למי הולכים? כמובן לרב הראשי הרב קוק. הרב קוק בירך אותו ברכת כוהנים והתפלל לרפואתו ובירך אותו במיוחד לאריכות ימים.
ל' ניסן 19:15

יש מיזם נפלא, שנקרא "משנה לעילוי נשמה". לומדים משנה לאורך כל יום הזיכרון, בעשרות עמדות ברחבי הארץ. (תעשו גוגל ותצטרפו, ממליץ בחום).

אצלנו לא התאפשר לעשות לאורך כל אותו היום, אז אנחנו עושים משמר בלילה.

ממליץ לכל מי שיכול להצטרף ללימוד בלילה הזה, ויהי ה' בעזרנו! 

[ההשראה לשם הפרוייקט היא, כמובן, ממרכז]

 

"שיהא הכל נחת רוח אליך"

לא מתכתב עם בנות בפרטי. תודה.

[סוזנה זה שם משפחה, אני בן]

פרסומת
כ"ג ניסן 14:27
זכור לי שהוא מקביל לאחד בבית הרב.
והבנתי שיש גם משהו של הר המור, מישו יודע משו עליו?
ל' ניסן 08:03

לצערי השיחה אישית לא עובדת לי!

*** אם אפשר לשלוח מסר אני אשמח.

כ"ז ניסן 18:23

אהלן, אני מחפש מקומות שרבי נחמן מדבר בהם על ההליכה במדבר (כמשל לתקופות ריקות בחיים שלא קורה בהם כלום אבל צריך להמשיך לפעול), הדברים מופיעים בכתביו בלי ההקשר למדבר אבל אשמח לראות את זה מקושר (אני מכיר שמקשרים את זה מכמה מקומות)

"אין לי דבר עם הישג והצלחה, בעצם אני מעדיף רק מנוחה, רציתי לישון אך הזיכרון חזר, לא הייתה לי ברירה טיפסתי בהר"

כ"ח ניסן 00:43

האם אתה מחפש דווקא את משל המדבר? כי משל החביות הריקות, מאד מזכיר לי את הרעיון שכתבת

כ"ח ניסן 13:51

אבל תודה!

"אין לי דבר עם הישג והצלחה, בעצם אני מעדיף רק מנוחה, רציתי לישון אך הזיכרון חזר, לא הייתה לי ברירה טיפסתי בהר"