נרות שבת בבית מלון

שאלה – כיצד יש להדליק נרות שבת כאשר מתארחים במקומות ציבוריים ובבתי מלון?

הרב רא"ם הכהן , י"ד בטבת תשע"ג

הרב ראם הכהן
הרב ראם הכהן
שלומי שלמוני

טעמי הדלקת נרות שבת

ראשית יש לברר את גדרה של מצוות הדלקת נר שבת. רב ורבא בגמרא בשבת (כה,ב) סוברים שהדלקת נר שבת הינה חובה, וכך מכריעים כל הפוסקים (רמב"ם שבת ה,א ושאר פוסקים).

מצינו שלושה טעמים להדלקת הנרות:
א. שלום בית. כך שיטת רבי אבהו בגמרא ורש"י הסביר "במקום שאין נר אין שלום, שהולך ונכשל והולך באפילה". בשל שלום בית פסק רבא (כג,ב) שנר שבת קודם לנר חנוכה, וכך הכריע הרמב"ם בהלכות חנוכה (ד,יד).

ב. רש"י מבאר שהחובה היא משום כבוד שבת: "שאין סעודה חשובה אלא במקום אור כעין יממא".וכן מביא הרמב"ם (ל,ה).

ג. מדין עונג שבת. כך שנינו במדרש תנחומא (נח,א) וכך הביא הרמב"ם בהלכות שבת (ה,א).

מקום ההדלקה

אם הטעם הוא שלום בית ותאורה, ממילא חובת ההדלקה היא בכל מקום בבית בו משתמשים. ברם, אם ההדלקה הינה מדין עונג שבת או כבוד שבת מסתבר שחובת ההדלקה היא בעיקר במקום הסעודה. וכך פסק הרמ"א (רסג,י) שעיקר ההדלקה היא על השולחן.
מסתבר שאין להפריד בין הטעמים, ומשום כך הרמב"ם הביא את שלושתם בהקשרים שונים (וצ"ע מדוע הרמב"ם הזכיר דין שלום בית רק בהלכות חנוכה). במרדכי בשבת (רצד, הובא להלכה בבית יוסף ובשו"ע) נפסק שבחורים שלומדים חוץ לביתם צריכים להדליק בחדרם, ואם כך, אין להגביל את ההדלקה למקום האכילה.

האם כל המתארחים יכולים להדליק יחד במקום האכילה

פתרון מצוי במקומות אירוח הוא שכל האורחים מדליקים בחדר האוכל. בשו"ת מהרי"ל (נג) דן בנשים שהדליקו נרות שבת בבית הכנסת ובתוך דבריו כותב שהדבר דומה למקרה שבו כמה משפחות אוכלות במקום אחד וכל אחת מדליקה בעצמה. הוא ניסה ליישב את המנהג הזה בכך שעצם ריבוי האור הוא בעל חשיבות:

דכל מה דמיתוסף אורה יש ביה שלום בית טפי ושמחה יתירה להנאת אורה בכל זויות וזויות, דבכה"ג מדליקין נרות בבית הכנסת בי"ט, אע"ג דשרגא בטיהרא מאי אהניא...

הבית יוסף מביא את דברי המהרי"ל האלה, כולל את לימוד הזכות על המנהג. לעומת זאת בשו"ע (שם ח) הסתייג: "ונכון ליזהר בספק ברכות ולא יברך אלא אחד" והרמ"א חלק עליו ופסק כמהרי"ל. רוב הפסוקים הספרדים הלכו כשיטת המחבר, אך יש כמה שקיבלו את שיטת המהרי"ל (יפה ללב רסג,י;. גדולות אלישע יח; כף החיים נו בשם כמה פוסקים ומביא שבמקום שנהגו לא נאמר ספק ברכות להקל; שמ"ש ומגן ב,לח, שהביא שכך הוא מנהג מרוקו). מנגד יש מי מהפוסקים האשכנזים שחששו לברך (עולת שבת, של"ה)
הדלקה בחשמל, היות שבמקומות האירוח ישנה בעיה להדליק אש בחדרים, יש לברר האם ניתן להדליק נרות שבת באמצעות חשמל.

חלק גדול מהפוסקים התירו להדליק בנורת להט ולברך, שהרי חוט הלהט הוא כמו הפתילה והחשמל הינו השמן שמבעיר אותה. כך כתב הבית יצחק (יו"ד, קכ). אותו העיקרון עולה מדברי גדולי הפוסקים הסוברים שקיים איסור דאורייתא של לא תבערו אש בנורת להט – ביניהם בשו"ת אחיעזר (ג,ס) והחזון איש (נ,ט). וכן העידו שהגר"ח מבריסק והגאון ר' חיים עוזר הבדילו על אור החשמל על מנת להורות שהחשמל הינו אש. על פי עיקרון זה, אין ספק שיוצאים ידי חובה בהדלקת נרות שבת בחשמל, וכך הורו בשו"ת הר צבי (או"ח קמג) והרב עובדיה יוסף (יחווה דעת ה,כד). ביחס לנרות נאון ולד – יש לדון בכובד ראש האם אין לומר שכל דין פתילה בנר שבת אינו מעיקר הדין לאור הטעמים לעיל, ואפשר להדליק גם בנורות כאלו. ברם מכיוון שאפשר להשיג נורות להט אין סיבה להדליק בדבר שיש בו חידוש.

סיכום למעשה

לאור הנ"ל, אין ספק שהמקום הטוב ביותר להדליק בבתי אירוח הוא בחדר השינה. אלא שהדבר מעורר שתי בעיות א) צריך להשאיר נרות שידלקו כאשר יחזרו לחדר; ב) ברוב המקומות הציבוריים ובבתי המלון חל איסור להדליק אש בחדר מטעמי בטיחות. האפשרות להדליק בחדר האוכל בעייתית הן משום דעת מרן בשו"ע, אבל במיוחד משום שהדלקת נרונים על מגש בזמן שישנה תאורת חשמל טובה, אינה תוספת אור ועונג שבת, וספק אם ניתן לברך עליה אפילו לשיטת המהרי"ל והרמ"א.

לכן לענ"ד העצה הטובה ביותר היא לדאוג לפמוטי חשמל או סתם מנורות חשמל, לכתחילה עם נורות להט, ולחבר שעון חשמל כך שהנורות החשמליות ידלקו בזמן שחוזרים לחדר, ולברך עליהם. לענ"ד, מן הראוי שכל בית מלון שמכבד את עצמו ידאג לאורחיו לשני פמוטי חשמל מהודרים עם שעון שבת.