על  תועבה וגאווה
על תועבה וגאווה

מעשה שהיה: יושב אני מול דודה שהגיעה לגבורות. הדודה אהובה עד מאד ומעשים טובים אינספור קשורים בה. השיח הוא אודות תופעת ההומוסקסואלים ואנכי מנסה לשכנעה כי מדובר ב"סטייה מנורמה חברתית רצויה". 

הסברתי במתינות שעל פי הסדר הנוהג בטבע זכר חובר לנקבה, הזיווג מביא לעולם פרי בטן והעולל גדל בסביבה טבעית ומאוזנת כאשר הוא ניזון מעולמו הגברי של האב ומכל טוב עולמה הנשי של האם. תהליך זה מייצר על פי רוב נפש בריאה וטבעית עם האיזונים הנדרשים, עם תכונות האופי והאישיות הראויים, וכך על פי סדרי הטבע גדל ילד בריא ונורמאלי בתא משפחתי טבעי.

הדודה מישירה אלי מבטה ואומרת : "טוב, אתה יודע שאתה מסובב" בלשון אחרת- אינך נורמאלי. ראיתי לנכון לפתוח בסיפור המעשה הנ"ל כדי ללמד על טירוף המערכות בו אנו מצויים. הטבעי הפך למגונה והסוטה מהטבעי הפך לגאה.

אינני שונא הומוסקסואלים, איני רודף אותם , אינני רוצה ברעתם. למען האמת אני די מרחם עליהם שכן הם אינם יכולים ליהנות ממה שהטבע מעניק לכל אדם ובראש אלה הורות טבעית בה האב והאם חובקים את פרי אהבתם המשותפת, מגדלים אותו בידעם כי הוא בשר מבשרם ונהנים מעמל הגידול ולימים מנכדים ומנינים.

בהיותם בעלי מום מהבחינה שתוארה לעיל המדינה צריכה לדאוג להם, להכיר במומם ולדאוג לרווחתם  בדומה לבעלי מום אחרים. (כמובן שאינני מדבר על עידוד התופעה, על מתן תמריצים ופרסים....) אינני מומחה לרווחה אך ברור  שיש מה לעשות עבור אוכלוסיה זו על מנת להקל על סבלה.

מכאן הצורך להפריד הפרדה ברורה וגמורה בין הרצוי , קרי הטיפול והעזרה מקום שראוי לעשות כן, לבין היחס הניתן היום ל"קהילה", יחס אותו מטפחת ה"קהילה" עצמה בסיוע גורף של תקשורת נבובה וחולה, חברה הלוקה בריקבון מוסרי וערכי ופוליטיקאים חסרי חוליות המחפשים הון פוליטי מזדמן...

במצב הנוהג כיום ההומוסקסואליות  הייתה לאופנה חברתית הזוכה לגיבוי, טיפוח והאדרה. קהילת ההומוסקסואלים וחבריה היו ל"גאים" וברוח זו הם אף מקיימים  מצעדי  "גאווה". כל המתבונן במצעד  חלחלה אוחזת בו נוכח העירום החלקי המביך,הרמיזות המיניות המתגרות והקולניות הבוטה. בהיות החברה הסובבת נטולת ערכים ומוסר לא רק שהתנהגות זו איננה מוקעת אלא נהפוך הוא –היא מטופחת, מפורסמת ומקודמת – הכול בצבעים הכי ורודים שניתן, תרתי משמע...

כך מצווה בית המשפט העליון על קיום מצעד "גאווה" בעיר הקודש ירושלים, כך מתירים לזוגות חד מיניים לאמץ ולגדל ילדים (למרות שהדבר מנוגד בעליל לטובת הילד), כך מופיע שר החינוך באסיפות של ה"קהילה" ומביע בחבריה תמיכה גלויה.

כך גם מתקבלים גאים וגאות בכל ערוצי התקשורת, זו העוינת כל דבר יהודי והעושה יום ולילה למען "מדינת כל אזרחיה"- באהדה גלויה, בשמחה, בפרגון  ובקבלה מוחלטת וחגיגית - כמעט שנאמר "עד כמה מר גורלנו שלא זכינו להיות כמותכם"....

קבלתם והצגתם באופן הזה מסוכנת שכן ידוע שצעירים המצויים בשלב גיבוש זהותם המינית עלולים לפול בפח היקוש ובהתרשמותם שבתופעה מבורכת מדובר, שאכן גאווה היא, עלולים הם מתוך סקרנות ומניעים נוספים לעשות מעשים שלא יעשו.

ומי שמתריע על היות התופעה פסולה, לא טבעית, כזו שאין לעודדה . מוקע על אתר כ"חשוך" , "לא נאור" ואף "מסובב" כפי שלמדנו לדעת....

ולא היא !

הצגה מעוותת זו ההופכת את הנורמאלי לפסול ואת החולה לבריא הינה פסולה מעיקרה וראויה לכל גינוי. בהכשרת השרץ הזה יש להילחם בתקיפות על מנת שתהא לנו חברה בריאה, ערכית, מוסרית ויהודית. התא המשפחתי הינו ערך מקודש ועלינו מוטל לשמרו, לטפחו ולהנחילו לדורות הבאים בטהרה ובאמת.

מבתי המשפט של החונטה אין לי כל ציפיות. על מזבח ה"נאורות" מתירים המתייוונים החדשים כל תועבה וזימה, מקדמים כל זרע  פורענות חברתית וששים לפורר כך את מרקם החיים היהודי, כחלק מהמלחמה הכוללת ביהדות. תפקיד דומה נטלה לה התקשורת המאדירה את התופעה, מחבקת אותה ונותנת לה לגיטימציה ואהדה. לא מאלה ניוושע.

עלינו המבוגרים, המחנכים והרבנים בראש, להמשיך בחינוך הדור הבא לערכים ולמוסר, לקדושה ולחיי משפחה לתפארת, לחזק את הדבקות בתורת ישראל ובמורשת ישראל ובכך לחזק את עם הנצח לדורי דורות. 

אין באמור כדי למנוע גילויי חמלה  כלפי ציבור מוכה גורל זה . ניתן בהחלט  לסייע היכן שראוי ולוודא שלא יבולע למי מחבריו. בל ימצא במקומותינו הומוסקסואל רעב,חסר עבודה,חסר חברה,חסר שירותים רפואיים על פי הצורך, חסר תוחלת בחייו- חובתנו כחברה לדאוג לכל אלה.

ויחד עם זה יש לומר ברחל בתך הקטנה, בפה מלא וללא מורא את האמת הפשוטה :

תופעת ההומוסקסואליות הינה אכן סטייה מנורמה חברתית רצויה וכל גישה אחרת דינה להדחות ולהיות מוקעת מניה וביה לבל תכה שורש ופן תצמיח עשב שוטה.