תפילה לעמונה

הרב יאיר פרנק , ט"ו בסיון תשע"ג

הרב יאיר פרנק
הרב יאיר פרנק
צילום: Noam Moskowitz/flash90

אנשים רבים שואלים אותי בשבועות האחרונים – במה אנו יכולים לעזור לעמונה? אנו מבינים שהישוב כולו בסכנת עקירה, מה אפשר לעשות?

יש אמנם אנשים שיכולים לפעול ב-'עולם העשייה', ביצירת לחץ ציבורי על מקבלי ההחלטות, ועוד כהנה וכהנה פעולות חשובות ומועילות. ומי שיכול לעשות, בוודאי חייב הוא לעשות כל שיש לאל ידו, בכל מאודו ובכל כוח מרצו.

אך באמת אותם אנשים מעטים הם, ביחס לציבור הרחב. מה אענה לבחורה מדרום הארץ, או לקיבוצניק מעמק יזרעאל? ובכן, יש תשובה אחת השגורה על לשוני, אותה באמת אפשר לומר לכל אדם, לזקן ולזקנה, ואף לכל ילד וילדה. 'תתפללו, פשוט תתפללו'.  כולם כולם יכולים לפעול מול מקבל ההחלטות האמיתי, אחד יחיד ומיוחד, א-להי ישראל.

ובאמת, אני חש כי התפילה והעמידה לפני ה' היא נקודת האמת כמעט היחידה, בתוך כל המערכה הכביכול משפטית שבה הישוב עמונה נמצא. האבסורד 'זועק לשמיים' תרתי משמע - על רוב הישוב אין כלל עתירה, וגם בחלקות המועטות שיש עליהם עתירה, יש כיום ליהודים הרבה יותר אחוזי בעלות בקרקע מאשר לעותרים הערבים.
אולם הכוח הגדול והמשמעותי, והאמיתי, שיש ממש ביד כל אחד ואחת מאיתנו הוא התפילה. שהרי אנו מאמינים בני מאמינים, שלשקר אין רגליים, ובפנימיות העולם יש רק אמת פשוטה

'העותרים', בלשון בית המשפט, לא עיבדו מעולם את הקרקע, לא נדרשו להוכיח את טענת בעלותם, ואף לא יקבלו דבר אם חס וחלילה יעלה הכורת על הישוב. כל אדם הגון, שיש בו מעט הגיון בריא וצדק בסיסי, לא היה מעלה על דעתו במצב הזה לעקור משפחות רבות מבתיהם, להרוס בתי קבע, ולגדוע ישוב שקיים כבר כמעט עשרים שנה.

כל שכן, אם אנו חוזרים כיהודים לאמת הבסיסית והפשוטה שלנו – עם ישראל חזר הביתה, לארץ מולדתו ונחלתו. אולם, לבושתנו ולכאבנו, השקר לא צריך צידוק למעשיו, וממילא נערמות להן כל מיני קושיות משפטיות מגוחכות, שונות ומשונות, ועלמא דשיקרא כידוע סובל הכול.

אולם הכוח הגדול והמשמעותי, והאמיתי, שיש ממש ביד כל אחד ואחת מאיתנו הוא התפילה. שהרי אנו מאמינים בני מאמינים, שלשקר אין רגליים, ובפנימיות העולם יש רק אמת פשוטה. בזמנים המיוחדים ביום, בהם אנו מתכנסים פנימה לתפילה חרישית, אנו יודעים מי באמת מלכו של עולם, ורק אליו עינינו נשואות.

יעקב אבינו ציווה לתת לבנו יוסף כפליים בארץ ישראל - "אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מִיַּד הָאֱמֹרִי בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי". דרשו שם חז"ל – "בצלותי ובעותי", דהיינו - בתפילתי ובבקשתי. ללמדנו שיש בכוח התפילה לנצח ולהכריע את המערכה, בפרט את המערכה על ירושת הארץ. אין היא תחליף למאמץ מעשי, ולדורות יהושע אכן ירש את הארץ בחרב ובקשת כפשוטו. אך חז"ל לימדונו שתפילתו של יעקב הייתה הרוח החיה הפנימית, שנתנה את האפשרות לירושה בפועל דורות מאוחר יותר.  

ובכן, אני מבקש מכל אחד שקורא את הדברים, שישים אותם על לוח ליבו, ואפשר גם על לוח בית הכנסת בשכונתו, בכדי לעורר את כולם - לתפילה. שמכל רחבי הארץ, בכל אתר ואתר, יעלו תפילות לפני המקום ברוך הוא - ריבונו של עולם, קיבלנו ממך מתנה גדולה, את ארצנו הקדושה, שמור והגן על אלו שעשו רצונך ויישבו אותה.

אפשר להוסיפה בברכת 'מִשְׁעָן וּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים', ועל אף שאינני יכול להעיד שצדיקים גמורים אנחנו, אך בוודאי המילים 'וְתֵן שָׂכָר טוֹב לְכָל הַבּוֹטְחִים בְּשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת' מתיישבות בהקשר הזה על הלב. אפשר להוסיפה גם בברכת 'בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם', שכן בניינה של ארץ ישראל הוא בניינה של ירושלים, וכל הסותר בבניין הארץ סותר ומחריב חלילה אף את ירושלים. גם ברכת 'הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ' שייכת מאוד, כידוע לכל מבין. או פשוט כתוספת לברכה הכללית של שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. אינני רוצה להציע כאן נוסח מסוים לתוספת זו, שכן אדרבה, התפילה העמוקה ביותר, היא גם התפילה הפשוטה ביותר, בלשונו של כל אחד ואחת, תפילה היוצאת מעומק הלב. היא אף אינה צריכה להיות ארוכה, כפי שלמדנו מתפילתו הקצרה של משה על אחותו מרים, שכן העיקר הוא כאמור כוונת הלב.

כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים,

בָּרוּךְ אַתָּה ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. אמן.