ט' באב - כבר לא רק של הדתיים

בעשור האחרון הצטרף תשעה באב לפנתאון המועדים שאינם לדתיים בלבד – מועדים שמדברים לכולם.

משה פייגלין , ח' באב תשע"ג

ח"כ משה פייגלין
ח"כ משה פייגלין
צילום: פלאש 90
בעשור האחרון הצטרף תשעה באב לפנתאון המועדים שאינם לדתיים בלבד – מועדים שמדברים לכולם.

יום כיפור, תמיד היה שם – המועד הפרטי המיוחד לכולם. רוב מוצק צם, וגם מי שלא, חש קשר ליום, מכבד, מחפש – יום כיפור אינו עובר לידנו כמו שבועות – למשל.

פסח, תמיד היה שם – החג של המשפחה. ליל הסדר – כשר או חמץ – כולנו שם, חג שחומות הדת לא הצליחו להפריד מאיתנו.
נותר המימד הלאומי. המימד שהלמות פטישי יום העצמאות – החילוני – לא מצליח להשלים. תמיד אנו נשארים ביום העצמאות בתחושת ריקנות לא מוסברת.

הדור החדש רוצה הכל, רוצה לחזור בתשובה קדימה - אל תורה שהיא גם תרבות רלוונטית, אל א-לוהים שנמצא איתנו כאן בתוך המודרנה

תת המודע הקולקטיבי שמושך את צעירי שינקין לקינות אלטרנטיביות על גגות תל אביב מוצא בו משהו - בתשעה באב הזה, מתגעגע למימד הלאומי הרוחני החסר, מחפש בו משמעות וחמימות.

כי התרבות הישראלית האמיתית, היצירה הלאומית האותנטית שכולנו מחפשים, הנקודה שנותנת באמת טעם ותוקף לקיומנו הלאומי – נמצאת שם, בבית אבא ממנו גורשנו ושאליו נשוב. הקינות הללו הן געגועים.

החזרה בתשובה אל הדת – נותנת המון, בדרך כלל במחיר ההישג האמיתי של שיבת ציון – במחיר ההתרוממות והשיבה מן המימד הקהילתי אל המימד הלאומי, במחיר השיבה אל המציאות וההיסטוריה.
 
את החוזר בתשובה (בדר"כ) מפסיקים לעניין החדשות, הפוליטיקה, הוא כבר מתעניין הרבה פחות במדינה ,הוא מצא את אושרו הפרטי ואת השאר כבר יעשה המשיח. הא-לוהים שלו לא כל כך רלוונטי מחוץ לכותלי הבית הפרטי, בית המדרש ובית הכנסת.

אבל הדור החדש רוצה בית גדול הרבה יותר, רוצה א-לוהים רלוונטי בכל המימדים. הוא לא רוצה לברוח אל הדת - הוא רוצה בשורה גדולה, תיקון עולם, לא לחזור בתשובה אחורה אל מה שהיה קודם לציונות, גם לא להיתקע במקום חסר הזהות והמשמעות שהציונות שהשילה מעצמה את כבלי הדת - מוצאת עצמה בו כיום.
 
הדור החדש רוצה הכל, רוצה לחזור בתשובה קדימה - אל תורה שהיא גם תרבות רלוונטית, אל א-לוהים שנמצא איתנו כאן בתוך המודרנה במחלפים ובמגדלים ובהי-טק, א-לוהים שנמצא בהכי פרטי ובהכי לאומי ובהכי אוניברסלי.
 
הדור החדש רוצה חמימות, רוצה שייכות, רוצה משמעות, רוצה בשורה, רוצה בית. ב' זה בית. הבית של אבא, הבית של המלך - הבית שאליו כולנו שייכים - בית המקדש.