תמונות הצדיקים אינן מעידות על טיב הכשרות

כולנו יודעים להיזהר מרמאויות אבל כשמגיעים לנושא הכשרויות סומכים בעיניים עצומות על כל מי שמצהיר שהמקום שלו כשר.

הרב משה כ"ץ , ה' באלול תשע"ג

הרב משה כ"ץ
הרב משה כ"ץ
צילום: יח"צ

אכילה במסעדות ובקיוסקים: כולנו יודעים להיזהר מרמאויות ומניסיונות של אנשים המנסים לעבוד עלינו. הניסיון מלמד שפעמים רבות יש צורך לבדוק כל דבר בשבע עיניים ולא לקנות חתול בשק.

הבעיה היא כשהדברים מגיעים לענייני כשרות, רבים וטובים סומכים בעיניים עצומות על כל מי שמצהיר שהמקום שלו כשר. תמונות הצדיקים התלויות בחנות הפלאפל אינן מעידות על טיב הכשרות במקום. רק תעודת כשרות תקפה מהווה עדות אמיתית שיש השגחה כשרותית (לפחות ברמה הבסיסית). גם כאן צריך להתבונן בתעודה ולבדוק האם לא פג תוקפה (האם יש סיבה לכך שהיא לא חודשה?), האם התעודה שייכת באמת למקום שבו אנו רוצים לאכול. כדאי לתת את הדעת (ולשאול במידת הצורך) מהי רמת הכשרות במקום והאם היא עומדת ברף ההקפדה שלנו בבית (למה לאכול בחוץ דברים שלא היינו מכניסים הביתה?).

הרבנות הראשית פרסמה הנחיות ברורות ומסודרות לקראת החופש הגדול (חפשו באינטרנט: מדריך של הרבנות לשמירת הכשרות בקיץ, או הכנסו לאתר 'כושרות'). כדאי לקרוא אותו לפני שיוצאים לדרך ולחסוך תקלות. רצוי לשתף את בני המשפחה בכך, כדי להכיר את הבעיות הקיימות וגם למנוע אכזבות מיותרות...

קטיף תיירותי -קטיף עצמי: יש להתייחס לכמה נושאים הלכתיים:

1. ערלה ונטע רבעי: בשלוש שנותיו הראשונות אסורים פירות העץ באכילה ובהנאה. יש לברר עם הגורמים המוסמכים במקום, מה מצבם של העצים שמהם קוטפים. גם אם יש בידי הבעלים אישור מהרבנות הראשית שהשטח נבדק ושהוא נקי מחשש ערלה, יש לוודא שהמסמך מתאים למטע הרלוונטי.

2. בשנה הרביעית הפירות הם  נטע רבעי וצריך לפדותם לפני האכילה, כדוגמת פירות מעשר שני. פירות אלו פטורים מהפרשת תרומות ומעשרות.

3. ומהשנה החמישית והלאה הפירות שנקטפו הם טבל ואסור לאכול אותם לפני שמפרישים מהם תרומות ומעשרות. שנת תשע"ג היא השנה החמישית למנין שנות השמיטה, ומהפירות יש להפריש תרומה גדולה ותרומת מעשר (בשקית לאשפה), מעשר ראשון (ללוי) ומעשר שני (את המעשר פודים על מטבע המיועדת לכך או דרך קרן מעשרות, למי שמנוי על אחת שכזו).

הערה חשובה: אחת הטעויות השכיחות היא, שאפשר לאכול בלי להפריש תרומות ומעשרות כל זמן שהפירות לא הוכנסו הביתה. אמנם, יש מקרים שבהם הדין הזה נכון, אבל בדרך כלל, פירות שנקטפו בחצר סגורה ומגודרת מתחייבים מיד בהפרשת תרומות ומעשרות. הדין זהה גם כשמכניסים את הפירות לרכב או אפילו לסל בתוך שטח הקטיף. יש בכך פרטים רבים, אך חשוב לזכור שמצב היחיד שבו מותר לאכול פרי בלי להפריש ממנו, הוא רק כאשר קוטפים פרי אחד (או גרגר אחד מתוך אשכול) ואוכלים אותו בשטח הקטיף עצמו ולא מכניסים אותו בתוך כלי.

בנוסף, ראוי להזכיר שיש בוסתנים הפתוחים בשבת ובוודאי שיש חשיבות ועדיפות לחזק את שומרי השבת ולא את עוברי העבירה. לצערנו, באתר התיירות של הגולן, חמש מתוך שבע חוות שכאלו מחללות שבת.

וכמובן, בכל מקרה של רכישת פירות וירקות במרכולים או בבסטות על אם הדרך, יש צורך בתעודת כשרות תקפה המעידה על הפרשת תרומות ומעשרות מהתוצרת. אם אין תעודה כזו, יש חובה להפריש באופן עצמאי בלי ברכה מחמת הספק.

דריכת ענבים להכנת יין:

ההלכות הקשורות לעשיית יין רבות ולא כל כך ידועות. רבנן אסרו לשתות יין שגוי הכין אותו, והוא המכונה בפי חז"ל "סתם יינם" (ובלשון העם: "יין נסך"). גם יין שנגע בו גוי או מזג אותו מהבקבוק או מהחבית אסור בשתיה. חז"ל ייחסו חשיבות מיוחדת לאיסור זה, עד כדי הקביעה המופיעה בספר הזוהר, שיהודי השותה "סתם יינם" עוקר את נשמתו ממקום שורשה ואין לו חלק לעולם הבא!

הבעיה הופכת להיות מורכבת יותר, הואיל ולדעת פוסקים רבים גם יהודי שמחלל שבת בפרהסיא נחשב לעניין זה כגוי לפסול את היין. יש לשים לב, שגם אם אין כרגע במקום אנשים כאלו, יתכן שהגת כבר נפסלה בדריכות הקודמות. בשל כך, ראוי ונכון להימנע מאתרי תיירות  של דריכת  ענבים.

בעיה דומה קיימת ביקבים שנערכים בהם "טעימות". ברוב המקרים המדריכים מוזגים את היין של הטעימות ולעיתים הם אינם שומרי תורה ומצוות. אפשר לבקש שאתם תפתחו בעצמכם את הבקבוק ותמזגו אותו, בתנאי שמדובר בבקבוק חדש, שטרם נפתח.

לסיום, נזכיר את דברי האור החיים הקדוש, המלמדנו (בדברי משה למרגלים היוצאים לתור את הארץ ולראות מה היא), שיש טבעים שונים לארצות השונות, וטבעים אלו משפיעים על בני האדם בה. ארצנו המיוחדת מכל הארצות, מעניקה לנו מסגולותיה, ובמיוחד כשאנו נחשפים לפינות חמד ולמקומות חדשים עבורנו, ואנו מתחברים ו"כובשים" אותה בקנין חזק ואמיץ.