אחמד ושמו טיבי

בעז שפירא , ד' בכסלו תשע"ד

בעז שפירא
בעז שפירא
צילום: עצמי

אחת החידות הקשות המלוות את חיינו שממילא אינם קלים כאן בארץ הקודש היא זו הכרוכה בסגן יושב ראש כנסת ישראל מהלל השאהידים אחמד טיבי.

מזה שנים רבות וגם בימים אלה מכהן אחמד טיבי כחבר כנסת מן המניין תוך שהוא נבחר פעם אחר פעם על ידי ציבור הבוחרים הערבי העושה שימוש בכוחו הדמוקרטי ומכניס לכנסת של מדינת היהודים מי שהינו גיס חמישי בעליל, כזה שאיננו מסתיר את כוונותיו,דעותיו ומעשיו.

אין צורך או טעם לפרט את כל מעלליו של האיש הרע הזה שכל מהותו היא של לאומן ערבי תקיף העושה בדרכים רבות לחזק ולבסס רכיבים של לאומנות כזו במדינת היהודים. מעשיו והתנהגותו המתריסים היו למן המפורסמות ובשכבות רחבות בעם היה טיבי למאוס שבפוליטיקאים כאשר רבים אינם מסוגלים להבין הכיצד יכולה מדינת היהודים לסבול אדם כזה בבית המחוקקים שם הוא שותף לקביעת גורל כולנו.

מנקודת ראותי הוגדשה הסאה לפני הרבה שנים עת ישב אחמד טיבי ביחד עם הארכי רוצח ערפאת יימח שמו במוקטעה שם שימש כיועצו ושותף סוד למעלליו. נזכיר שבאותם ימים קשים מנשוא טבחו הרוצחים הערבים ביהודים בכל רחבי ארצנו תוך שהם מפילים חללים רבים וגורמים לפציעתם של אלפים נוספים בסדרת מעשי טרור מהקשים שידענו אי פעם.

הכחדת משפחות שלמות, פיצוץ אוטובוסים על נוסעיהם, טבח בליל הסדר, עשרות מקרי רצח בכבישי הישו"ב (יהודה שומרון ובנימין) ומעשי טרור מפלצתיים רבים מספור, כל אלה היו מנת חלקנו במסע השמדה וטרור אותו ניהל יאסר ערפאת ממקום מושבו במוקטעה שברמאללה.

ובאותה העת, יושב טיבי הנ"ל ביחד עימו לישיבות אינספור, נהנה מכל העולמות ומן הסתם שותף, ולו בידיעה, למלאכת הרצח, התרמית וההונאה והטבח הבלתי נתפש ביהודים באשר הם יהודים.

באותם ימים קשים, מלבד הצער האבל והמצוקה הרגשית, זוכר אני כיצד לתלוש את שערות ראשי בקשתי, מחמת תסכול וחוסר אונים נוכח התופעה שתוארה לעיל- חבר כנסת ערבי היושב עם צורר ניאו נאצי בלשכתו כאן מתחת לאפנו ממש, בא ויוצא כרצונו ואיש אינו עוצר בעדו.

חלפו הרבה שנים וטיבי הנ"ל ממשיך במעלליו עד אשר ביום מן הימים לפני זמן לא רב מדי, נושא טיבי את "נאום השאהידים" המפורסם בו הוא מהלל ומשבח את השאהידים הערבים. בין יתר דברי הבלע המשוקצים שיצאו מפי טיבי ניתן למצוא את ה"פנינים" דלקמן :

"אין דבר נעלה יותר מאלה אשר ישראל מכנה מחבלים-שאהידים", "השאהיד הוא שיא התפארת"..."אין ערך נעלה יותר מאשר השאהדה"..."השאהיד הוא אשר פורץ את הדרך ומשרטט בדמו את הדרך לחירות ולשחרור"....ועוד כהנה וכהנה דברי תועבה . לימים בעקבות ביקורת שהושמעה על דבריו טען כי אלה לא הובנו, כוונותיו היו אחרות ועוד ....אשרי הפתי המאמין.

נוכח האיש המסוכן הזה, שונא ישראל מובהק ומתנגד חריף ומתריס למדינת היהודים וקיומה ככזו, זועק לשמיים היחס לו זוכה טיבי בכמה חוגים בישראל. טיבי אהוד על כמה וכמה חברי כנסת (לא רק מהשמאל) וזוכה מהם ליחס חביב וידידותי , טיבי הוא ללא ספק יקיר התקשורת ומרואיין מבוקש בערוצים השונים שם מחלים את פניו ומספקים לו במה ומיקרופון בשפע ובנדיבות.

על כל אלה אינני מתפלא שכן אהדתם לצורר הערבי וכניעתם המתבטלת בפני סדר יומו ידועה. מה שאינני יכול בשום פנים ואופן להבין (לא אטעה אם אומר שלדעת יהודים רבים אני מכוון...) הוא הכיצד אדם זה מסתובב חופשי בינינו, איננו כלוא מאחורי סורג ובריח ואיננו נותן את הדין על התנהגותו הציבורית אשר איננה שונה מזו של הגרועים באויבינו.

עד כדי כך גדולה התמיהה – למרות היותי אדם המתרחק ממחשבות קונספירטיביות כמו מאש, החלו להעסיק אותי בהקשרו של הנ"ל מחשבות ממחשבות שונות, על אודות תפקודו במרחב, שמא יש דרכים בהן המדינה מפיקה ממנו תועלת וכיוצא באלה....

נוכח המציאות הבלתי אפשרית (לה הייתי מתקשה להאמין אלמלא כולנו חווים אותה בצוותא) –אין לי תשובה מניחה את הדעת באשר לחידה ופשרה.