בקשת ההתנצלות הפומבית מלשכת ראש הממשלה כי שר הכלכלה נפתלי בנט יתנצל אחרת יפוטר חמורה.
היא מראה לנו כי הדמוקרטיה הישראלית בסכנה ומנגד מי שעומד בראשה מתנהל בסגנון המתאים לפוטין וחבריו או לפחות ברלוסקוני והמאפיוזה האיטלקית.
אין זה סוד כי בימים אלו מתנהלת מערכה קשה על עתידו של עם ישראל וההתיישבות היהודית כמו גם מחיר השלום בינינו לבין הפלשתינאים, אולם אסור כי חלום השלום של "ליבני וחבריה" בה המטרה מקדשת האמצעים, יבוא על חשבון שמירת חופש הביטוי והייצוג ההולם של מתיישבי ארצנו, הנלחמים על ביתם, בכנסת ובממשלה.
הביקורת הרמוזה של בנט על "מנהיגים שאבותינו לא יסלחו להם אם ימסרו שטחי ארצנו" כוונה לראש הממשלה אך גם לכל אחד ,הראוי להיקרא מנהיג, אשר מאמין כי פתרון הסכסוך ערבי-ישראלי ייפתר בקו גבול העובר ביפו, חיפה או לפחות כפר סבא או כי מתיישבי יהודה ושומרון יחיו תחת ממשלה ערבית ריבונית.
העדר הסלחנות אצל נאמני ארץ ישראל מתחיל עוד לפני נתניהו ולהזכירכם, זה עתה קברנו את ראש הממשלה אריאל שרון ז"ל אשר מחד בנה את ארץ ישראל ובמחי יד החריב חלק ממנה בדרכו המיוחדת שלו וגם הוא כמובן האמין בשלום אך לא האמין כי לארץ ישראל אין מחיר קנייה או מחיר להחלפת שטחים.
הניסיון של נתניהו וסביבתו ליצר משבר קואליציוני ולאיים בפיטורי בנט חושפים את דיוקנו האמיתי של האיש וכוונותיו, שכן אין המדובר בהצבעה ומשמעת קואליציונית אף לא בהעדר ייצוג הולם של הממשלה והעומד בראשה במשימה לאומית ולרגע נדמה כי הקשר בין נתניהו לליכוד- מקרי בלבד!
מדובר בביקורת עניינית מעומק ליבו של מי ששלמות הארץ וטובת יישוביה לא רק עומדים מנגד עיניו אלא אף לא חושש להתבטא בפומבי כנגד מי שליבו ופיו כנראה לא מתואמים להפליא.
מצד אחד חשבונאות העבר של משפחת נתניהו כנגד בנט מתגלה שוב ומאידך בקשת הסליחה הפומבית מעידה כי נתניהו לא רוצה לשמוע את נהמות העם אף חלקו, אלא לייצר קואליציה ממושמעת ומאולפת בה אין מקום לאידאולוגיות מתחרות, אשר עלולות להפריע לו להשלים את הניגון של חלוקת ארץ ישראל מסירת שטחים או לפחות הפקרת יישובים תחת שלטון פלשתינאי חדש.
נתניהו הזכיר לאחרונה כי לא יעקור ישובים אך גם צייר את מפת הגרעין האיראנית באו"ם ובינתיים ניכר כי השפעתו על עצירת ההתחמשות האיראנית אינה מורגשת גם אם הבטיח לנו כי לא ייתן לאיראן להיות גרעינית. ( ייתכן שכוונתו אולי הייתה כי איראן לא תהפוך למעצמה למכירת גרעינים?!)
הגיע הזמן שראש ממשלתנו יתגבר על סוגיית ה"כבוד" האישי ויאמץ את הדרך הדמוקרטית הנאורה בה מושמעות דעות שונות, ניתן ייצוג פרלמנטרי הולם לציבורים רחבים ומתאפשרת ביקורת ממשלתית פנימית מימין ומשמאל איש איש בדרכו ובסגנונו.
מבלי לפגוע בכבודה של משפחת נתניהו היקרה, משום מה נראה לי כי דבריו של בנט עוררו את שרה, ביבי וחשבון העבר ומוכיחים לנו כי גם אצל ראש ממשלת ישראל בסוף הכול אישי!