שק החבטות של כו־לם

אם בשמאל תוקפים בזירות הבינלאומיות, בימין תוקפים בעלוני השבת. כל צד וקהל היעד שלו. טורו של הנדל מתוך "ידיעות אחרונות".

ד"ר יועז הנדל , י"ח באדר תשע"ד

יועז הנדל
יועז הנדל
צילום: מיטל כהן

המינהל האזרחי הוא גוף שנוח לשנוא — משמאל ומימין. שק חבטות עם מדים ודגל.

מי שעוקב אחרי הפרסומים של ארגוני שמאל קיצוני יכול לחשוב שמדובר בקלגסים. הפלסטינים, בחסות ארגונים בינלאומיים, מקימים מבנים זמניים, המינהל הורס אותם — והארגונים מאשימים. זו השגרה בבקעת הירדן, בדרום הר חברון, בכל מקום שבו יש מאבק על עובדות ופרשנויות.

איפה שלא הורסים צומחת היסטוריה פלסטינית מפוברקת. תמיד יהיה מי שמוכן להישבע על מבנה (שהוקם לפני חודשיים) שסבו בנה אותו בימי הטורקים. המאבק על הנרטיב לא משאיר שבויים.

אם בשמאל תוקפים בזירות הבינלאומיות, בימין תוקפים בעלוני השבת. כל צד וקהל היעד שלו. בכל פעם שנהרס בית לא חוקי ביו"ש, מתנהל קמפיין שמכוון אל פקחי המינהל.

מדובר בסידור נוח לכולם. בעיקר לפוליטיקאים. המינהל האזרחי הוקם כדי ליישם את מדיניות הממשלה ביו"ש. אין גוף אחר שאוכף את חוקי הבנייה, אין גוף אחר שמבצע את מה שמחליטים למעלה. שר הביטחון חותם על צווי הריסה? ממשלת ישראל מחליטה על הקפאה? במינהל האזרחי חוטפים את האש.

לפני עשרה ימים נהרס ביתו של שגיא קייזלר, רכז ועד מתיישבי השומרון. קייזלר ביקש לבנות בית קבע סמוך ליישוב קידה. התושבים התנגדו. קידה הוא אחד היישובים המאפיינים את הזרם המרכזי ביו"ש — חלק ניכר מתושביו הם עובדי מדינה, אנשי מערכת הביטחון, אזרחים שומרי חוק. מלח הארץ. הם בעד הסדרה, ללא פרצות בגדר.

אלא שקייזלר עשה כרצונו. לפני כמה שבועות הוא הרכיב בית מרשים מחוץ לשטח היישוב. בלי בקשות, בלי אישורים. כוחות הביטחון הגיעו, ואחריהם כמה מנערי הגבעות. שניים מהם יידו אבנים על ניידת משטרה. באוגדה החליטו להכניס את הבית לרשימת המיועדים להריסה. סיכון מקצועי למי שבונה בלי חוק ותיאום.

עברו מספר ימים וקייזלר שלח צעירים למחות בקיבוץ הדתי טירת צבי, שם מתגוררים שניים מרכזי האזורים במינהל האזרחי. מאוחר יותר, אחרי שהרסו את ביתו, טען שהם ביקשו לנקום בו על המחאה. אני מכיר חלק מפקחי המינהל האזרחי בהם מדובר מתקופת שירותי הצבאי. הם היו קצינים מצטיינים, גאוות הציונות הדתית, ובעיניי נותרו כאלה. המתקפה נגדם היא גול עצמי. המינהל לא מחליט על מדיניות אלא שר הביטחון וראש הממשלה, אלא שאותם ועד מתיישבי השומרון לא רוצה, מתוך פחדנות, לתקוף. נותר המינהל.

קייזלר (שאין חולק על הכסף הרב שהפסיד ועוגמת הנפש) יצא למבצע רחב הקף של יחסי ציבור נגד הפקחים והמינהל האזרחי. הוא טען שהבית היה מאוכלס זמן רב, אך במינהל הראו תמונות שמוכיחות אחרת; הוא עשה סרט קורע לב על חורבן הבית והאשים את הפקחים שרימו את שר הביטחון, אך הם טענו שהוא מפברק תמונות כדי להפוך את האובדן האישי לעניין של כלל המתנחלים. מול המינהל התייצבו יחצנים, ראשי מועצות, חברי כנסת ושלל עיתוני המגזר הדתי. מהצד השני — אף לא אחד.

שר הביטחון, שאלה פקודיו, נאלם דום. האוגדונר לא נשמע. תושבי קידה מדברים שלא לציטוט. אפילו חלק מהכתבים לענייני שטחים שאיתם שוחחתי העדיפו לא להתעסק בתפוח האדמה הלוהט. נותרתי אני. ליבי על קייזלר. מותר לו לכאוב את אובדן הבית, אך הוא לא צדיק הדור והפקחים אינם אויבי המתנחלים.

החוק נכון לכולם: ליהודים, לפלסטינים ולבדואים שבונים באופן לא חוקי. לא משנה איפה. במדינה שומרת חוק, אי־אפשר להסכים שיתקפו את אלה שמוציאים אותו לפועל. לא סביר שינהלו קמפיין תקשורתי נגד אנשי צבא ופקחי המינהל, כשאין בדרג הפוליטי איש שיגן עליהם. ובעיקר, מי שרוצה חוק ישראלי בהתנחלויות לא יכול להתנהג לנציגיו כאל שלטון זר.?