שוויון בנטל: תרבות החשיבה

הרב מרדכי צבי , ב' באדר ב תשע"ד

הרב מרדכי צבי
הרב מרדכי צבי
ערוץ 7

קול שאון מעיר קול מהיכל קול ה' . כולם יצאו להלחם בשם ה'. ההפגנה הגדולה של חובשי בית המדרש.

באו כולם נער וזקן עשיר ורש. כבר מכירים את התרגיל מימי קדם. מי יהיה זה אשר ימצמץ קודם. ממשלה מזגזגת כי חייבים להשאר בשלטון. אין דבר ברור או רעיון. העיקר להשאר בכסא ולנסות לשפר. כבר לא משנה מי אמר ומי סיפר .מי נגד מי , או מי בנוצות אחר מתהדר. כמעט היו בחירות אך היה מהלך מוצלח. שחוסך כסף ומבלבל את האזרח. מי בכסאו ומי לא בכסאו. מי ישפל ומי ירום. מי ישב ומי יקום.

נכון מה שאמר מי שאמר. וחזר בגרון ניחר על מה שנאמר. יצא חתן מחדרו וכלה מחופתה. האם אין זאת המצוה ממש בעיתה. האם אין ארץ ישראל ראויה להגנתה. וכי אין אנו שייכים כולנו לאומה שתורתה אומנותה. וכי אין אומתנו ידועה בחכמתה. האין זה סוד קיומה ושרידותה. וכי היו אלה אדני יסוד המדינה מאז תקומתה. וברבות השנים שינויים בגישה בלי כפיה ובלי דוחו"ת. ולדגל מתיצבים בחורים בכמות ואיכות. אלו שיתייצבו לשירות בצבא. ואלו שבחרו להמשיך בישיבה.

אי ספרא לא סייפא ואי סייפא לא ספרא. סוגיא קשה מראשיתה ועד סופה. וכבר ישבו חז"ל על זו המדוכה. ונהיתה אימרה זו סמל להדרכה. יש כאלה ויש כאלה מהתלמידים והמורים שאכן מוכיחים. כי ספרא וסייפא ירדו כרוכים. וגם למדנו זאת מימי שיבת ציון. תקופה אשר לנו מהווה סימן דרך וציון. כשעזרא בנה את החומה וישראל לא ישב בטח. כנאמר: "בְּאַחַת יָדוֹ עֹשֶׂה בַמְּלָאכָה, וְאַחַת מַחֲזֶקֶת הַשָּׁלַח". אבל, מבטיחנו הנביא יחזקאל באופן ברור וחד. שעתידו של עם ישראל תלוי בהיותו מאוחד. ואל ישיאך יצרך לומר דרכך תצלח אם תלך לבדך. וְקָרַב אתָם אֶחָד אֶל אֶחָד לְךָ לְעֵץ אֶחָד וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ. ולא יעלה על הדעת את אחיך לרמוס ולהשפיל. כי רק בדרך הכבוד והערבות תצליח את דרכך ורק אז תשכיל. וכל אחד בתורו ישא את נטל האומה. ויחשב לפני הבורא כעולה תמימה.

נלחמנו אדרבא-הנה זאת כתובה. אמר החכם על כל פשעים תכסה אהבה. היום על כל פשעים תכסה השנאה. מצעד הזדהות או מצעד גאווה.מצעד עצמאות או מצעד תאווה. החרדים לא מתגייסים. ולא מדברים על המשתמטים והמכורים לסמים. מסורבי מצפון או פרופיל נמוך.מי ינשא ומי ימוך. מי יושב על יד הירדן ומי בשפך הירמוך. הנה עוד בעיה חוץ מהחרדים.לא רק אלה ממאה שערים.אלפי ורבבות מסתננים.מי יודע כמה הם מונים.

אדרבא-ודוקא רוצים צביון יהודי למדינה. ויש אומרים למה שתהיה שונה. הרי בכל מדינה יש בחירות. כל אזרח חייב ללכת לקלפיות.לשים את נציגו שישב בכנסת. ובידו הבחירה ללמוד,להתגייס או לבקר בבית הכנסת. למה שתהיה שנאת אחים. למה שנרגיש בארצנו כמו אורחים. אנחנו שישבנו מול קני התותחים. זרענו וחרשנו ושדותינו פורחים.למה לנו להסביר לאוזן לא אמונה.כי גוי נבל המה ואין בהם תבונה.

אבל לא! אומרים הדווקאים.ולא ממש משנה על איזה נושא מתווכחים. כל דבר שנוכל לתאר לטובה. יגידו הם:"אתם כפויי טובה!". אתם תגידו לבן ואנחנו נאמר שחור. תגידו נלך–נאמר נחזור. תגידו איחוד- נאמר לחוד. תאמרו נעלה – נאמר להוריד.לא ישנה אם אלו דברי שכל, הגיון או מה נגיד.
לבד מן הפסוק כח מעשיו הגיד לעמו. או אם ננסה לומר דברים הגיוניים. נמשיך את הפסוק לתת להם נחלת גוים.לא כולם אמינים ולא כולם מאמינים. זה פורש וזה מפרש. זה מסרב וזה דורש

אדרבא-נעבור נא מעט על דברי ימי ישראל. מאז ציירו מחדש את דגל ישראל.עברו נא על דפי הזהב שנכתבו בדם.על המלחמות ועל אלפי בני האדם. אלו שראו את טובת העם מול עיני רוחם. אחד עשה במלאכה והשני לחם במערכה. חלוצי העבודה וגדולי התורה. אשר למדו ולחמו בגבורה.לתת לנו את הכל בירושה.

לא! אומרים הדווקאים. אדרבה אומרים אנשי המעשים. יראו אומות העולם שעל שלנו אנו עומדים. כי זו לנו ארץ היהודים. נותנת גאוה לכל יהודי הגולה. אשר עבורה מתפללים יומן ולילה.

מי צריך אותם? שואלים הדווקאים.מי צריך את יהודי אירופה, קנדה או האמריקאים? שיבואו לכאן ואחרי זה ידברו. ואם לא יכולים - בחוץ ישארו. האמת – שאלה טובה כאן נשאלה. מי צריך את יהודי הגולה? שאלה טובה שתשובתה בצידה. למרות שלרבים זאת תשמע כחידה. ארץ ישראל המקודשת מכל הארצות. נותנת לגיטימציה לכל המחשבות. גם לרוצים וגם למתנגדים. כל מיני וסוגי יהודים. אלו שבעד ואלו שנגד.

המרכז החשוב והרוחני של כולם. הוא זה שבחר לנו בורא העולם. אי אפשר להסביר למה מתי איך או כמו. לבד מן הפסוק כח מעשיו הגיד לעמו. או אם ננסה לומר דברים הגיוניים. נמשיך את הפסוק לתת להם נחלת גוים.לא כולם אמינים ולא כולם מאמינים. זה פורש וזה מפרש. זה מסרב וזה דורש.כל אחד שיכול מפזר הבטחות. והאם כל מומחה רואה את הענין בעיניים פקוחות. או שמא נסגרו עפעפיו ועיניו טוחות.

האדרבאים נושאים תפילה לא-ל עליון.תחזינה עינינו בשובך לציון.עם המעשה או עם הרעיון. עקרון מנחה הוא לכל יהודי עם הגיון. כל יהודי בכל פינה בעולם. מתפלל למי שאמר והיה העולם. שיבוא השלום בעולם. ולבנים שישובו לגבולם. ועוד יבוא היום שפעם אחת ולתמיד. ישב עם ישראל שקט ושאנן ואין מחריד.

תתקיימנה התפילות ותתגשמנה התקוות. ויהי רצון מלפני הרוכב הערבות. שכמו שעשה את השלום במרומיו. יביא אחדות ושלום לבניו. ובמקום קנאה שנאה והרס. יתקיימו דברי הנביא וגר זאב עם כבש. ויבוא מזור ומרפא לאומה. בעת בוא השלום והגאולה השלימה. אמן.