הגיע הזמן להתיישבות

דניאלה וייס , י"ג באייר תשע"ד

דניאלה וייס
דניאלה וייס
צילום: יח"צ

המפץ הגדול של 9 חודשי המשא ומתן העקר היה אמור לייצר שרשרת זעזועים אדירה.

יחסית לגודל הכישלון נרשמו זעזועים קלושים למדי בסולם ריכטר של הפוליטיקה הישראלית והמדיניות העולמית. מדוע? מה ההסבר לכך שכישלונה הקולוסאלי של ארצות הברית ב"מיזם פוליטי" יומרני כל כך זוכה לביקורת מאופקת יחסית? תשובה: ארה"ב ועימה גם אירופה עדיין מקוות שהנפל יקום לתחייה.

אך ישנה שאלה נוקבת יותר; מדוע מפלגות הימין וגופי הימין בישראל מגיבים בקולות רפים כל-כך יחסית להזדמנות ההיסטורית שנוצרה עם כשלון שליחותו של קרי.

ההישג המרשים של מלחמת ששת הימים הפתיע את עם ישראל ומצא אותו בלתי מוכן לקבלת המתנה היקרה שניתנה עם תום המלחמה. במקום פרץ אדיר של התיישבות בחבלי ארץ חדשים – ישנים, שהוחזרו לעם ישראל, החל זרזיף איטי של התיישבות מהוססת. הפתח שנפתח עתה מוצא את הימין בישראל בלתי מוכן להסתערות על האפשרויות החדשות שנפתחו בפניו.

הימין הורגל כל כך להלך על קצות האצבעות בכל הקשור לאידאולוגיה של ארץ-ישראל ולפעול בקומבינציות חשאיות בכל הנוגע לבניין ארץ-ישראל. עכשיו קשה לומר את המשפט: על ממשלת ישראל להקים ישובים חדשים ביהודה ושומרון.

בתקופת ממשלת יצחק שמיר, לפני שנוצרו דפוסי התיישבות של אנוסים, עבדו 15 צוותים על תכניות מפורטות להקמת ערים וישובים לאוכלוסיה של 2 מיליון יהודים ביהודה ושומרון. ואילו ב 20 השנים האחרונות חדרו בהדרגה רוחות אנטי ציוניות למערכת השלטונית. דווקא ההצלחות של ההתיישבות עוררו דאגה בקרב חוגי השמאל והללו פעלו באופן שיטתי וחתרני לגייס את מדינות אירופה ואת הממשל האמריקאי לבלום את תנופת ההתיישבות.

ההנהגה המתנחלית שהחלה מתבסמת מהישגיה ההתיישבותיים ואף כוסתה בהדרגה בשכבת שומן, החלה לפתח סינדרום "שמנת עבית כסית". במקום לצאת חוצץ נגד כל הגבלה. במקום לדבוק באידיאולוגיה האמונית אשר מכוחה נפרצו הדרכים ליהודה ושומרון, החלו לפתח תחליפי מזון רוחני.

במקום נחלת אבות החלו לדבר על קהילות עם איכות חיים, במקום לחתור לגאולת הארץ כולה החלו להתבצר בגטאות מקושטים בגרניום. הרגלנו עצמנו להיות אנוסים בציון – אנוסים ברוח ואנוסים במעש. תפקידנו בעת הזאת הוא לעזור לעם ישראל לצאת מתקופת האנוסים בציון לעידן חדש. לנאמני ארץ-ישראל אסור לנמנם. עכשיו חייבים להסתער:

1. להציב את חזון ארץ-ישראל השלמה כיעד להגשמה מעשית

2. לחזור אל הדיבור הציוני השורשי של הגשמה אישית בהתיישבות

3. לפעול מעשית להקמת ערים חדשות ויישובים חדשים במציאות בה השיח הציבורי חסר את ההתייחסות להגשמת חזון צריך לחזור בעקשנות אל סיפורי חלוצים שבנו את מדינת ישראל כנגד כל הסיכויים.

לחזור אל אותם אלפי מקרים בהם אמרו: נראה בלתי אפשרי? אפשרי גם אפשרי! כיצד? מכוחו של חזון הדורות. כמו-כן חייבים להציב תוכניות התיישבות למיליוני יהודים בשטחים העצומים של יהודה ושומרון בהם אין אפשרות ליהודי להזיז אבן, לחרוש תלם, לנטע עץ. מדובר בגאולת 95% משטחי יהודה ושומרון; קרוב ל 6 מליון דונם. והארץ נשארה הרבה מאד לרשתה ולא נעזבנה בידי מי מן האומות ולא לשממה.