מאוחדים בתפילה

אין אפשרות להימנע מטרמפים ביו"ש, אלא יש להגביר זהירות וערנות. חשיבות תמיכתם של האוונגליסטים בישראל.

הרב אליעזר מלמד , כ"ב בסיון תשע"ד

הרב אליעזר מלמד
הרב אליעזר מלמד
צילום: פלאש 90

לב כולנו עם משפחות הנערים החטופים, ה' יצילם ויחזירם בשלום הביתה. ויהי רצון שמתוך ההתאחדות המופלאה של המוני בית ישראל בדאגה ובתפילה, חיילינו יכו באויבינו מכת מחץ, שלא יעזו עוד לבצע פיגועים וחטיפות.

במשך שנים המתיישבים ביהודה ושומרון, ובמיוחד בגב ההר, חיים בדאגה מפני האויב הזומם לרצוח, סופגים אבנים ובקבוקי תבערה, ואף על פי כן ממשיכים לדבוק בארץ, לבנות בה בתים, לנטוע עצים ולייסד מוסדות חינוך שהולכים ומתמלאים בתלמידים רבים. אשרי מי שזוכים ליישב את לבה של הארץ, ולמרות הסכנות מקיימים שגרת חיים ברוכה ומונעים בגופם את הסכנה החמורה מכול להמוני בית ישראל - סכנת הקמתה של מדינת טרור שכל תכליתה השמדת מדינת ישראל.

על דרכי התנהגותם של אויבינו ניתן ללמוד מכל מה שקורה בסוריה, בעירק, בלוב, בתימן וכו'. במשך שנים ספורות נרצחו שם מאות אלפי אנשים באכזריות איומה, ועשרות מיליונים חיים בפחד-טרור, השפלה ופגיעה בלתי פוסקת. את האסון הזה מונעים המתנחלים בגופם ובעוז רוחם. חזקו ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלוקינו.

הטרמפים

למי שלא גר באזור אולי קשה להבין, אבל אי אפשר לקיים חיים סדירים ביהודה ושומרון בלי להיעזר בטרמפים. היישובים עדיין לא מספיק גדולים כדי לקיים תחבורה ציבורית סבירה, ומי שידרוש שלא להיעזר בטרמפים גוזר על הציבור גזירה שאינו יכול לעמוד בה. כמובן שגם אני הייתי מעדיף שהבנים והבנות שלי לא ייסעו בטרמפים, אבל אין ברירה.

יתרה מזאת, שלא ברצון, דרישה זו משחקת לידי האויב, מפני שבכך הם משיגים את המטרה הגדולה שלהם - לשבש את סדרי החיים ולמנוע מההתיישבות אפשרות להתקיים ולשגשג.

הפתרון היחיד בינתיים הוא לשים לב טוב יותר לאיזה רכב עולים, לדבר מעט עם הנהג, לשאול לאן הוא נוסע, להסתכל לתוך הרכב, לראות מי עוד נמצא שם. ואולי אפשר לתקן תקנה שכל טרמפיסט יתחיל פסוק בסיסי שכל יהודי מכיר, והנהג יענה אחריו, וכך אפשר יהיה לדעת שמדובר ביהודי.

וכמובן שגם כוחות הביטחון צריכים להתאמץ יותר כדי להטמין מלכודות למחבלים כאלה. וקל וחומר שצריך להתייחס ברצינות לטלפון שמודיע על חטיפה. יש לחשוש שהדיבורים המוגזמים על הטרור של 'תג מחיר' הסיטו את תשומת הלב מהטרור האמיתי, עד שמתעלמים משיחת טלפון נואשת על חטיפה.

הידידים מאמריקה

אין לנו בעולם הרבה ידידים שמבינים את צדקת המאבק הקשה שלנו אל מול העולם המוסלמי ומעניקים לנו תמיכה ללא סייג. אבל האוונגליסטים הנוצרים עומדים להגנתנו כחומה בצורה, החל מהתמיכה בחזון שיבת ציון ועד יישוב הארץ לאורכה ולרחבה, ולביצורה של מדינת ישראל אל מול האויב הערבי. הידוע שבכולם היה הלורד בלפור, ועתה ממשיכיו העיקריים נמצאים בארצות הברית, והם תובעים ממשלתם לתמוך במדינת ישראל ובעם היהודי. אלמלא הם, הממשל האמריקני היה מתייחס אלינו בניכור ובעוינות.

התמיהות

יש תמהים על עמדה זו, ושואלים היאך אפשר לשבח את האוונגליסטים שהם נוצרים אדוקים. הרי יש בכך לכאורה איסור "לא תחנם - לא תתן להם חן" (ע"ז כ, א). מעבר לכך, הרי ידועה ביקורתו החריפה של מרן הרב קוק על הנצרות, ואיך אפשר להתעלם מכל זה?

הצער והסבל הגדול

כל הנחלים והימים לא יספיקו להכיל את הדמעות שזלגו מעינינו על כל הצער והייסורים והצרות האיומות שעם ישראל סבל מהנוצרים. גברים ונשים, זקנים וטף שנהרגו ונשרפו ונשחטו מפני שלא הסכימו להמיר את דתם. רבבות על רבבות משפחות שרכושם נשדד ושגורשו ממקום למקום בגלל השנאה ששנאו אותנו הנוצרים. וכמה כואב הלב על כל אותם יהודים שלא עמדו בסאת הייסורים והמירו את דתם. צאצאיהם פזורים עתה בכל העולם, ונשמותיהם משוועות לחזור לצור מחצבתן והם אינם יודעים מה ולאן, ואנחנו חסרים בלעדיהם. הם פזורים בספרד ובפורטוגל, בגרמניה ובצרפת, באיטליה ובאנגליה, בפולניה ובאוקראינה. רבים מהם היגרו לעולם החדש, לאמריקה הצפונית והדרומית, כדי להתרחק מרדיפות האינקוויזיציה, והם אינם יודעים שאבותיהם קיבלו תורה מסיני. רק לאחרונה התברר שהארכיבישוף הקתולי של ניו-יורק, שנחשב לידיד היהודים, היה בעצם יהודי בלא שידע על כך. הסבא שלו היה רב ושוחט. 

הבעיה שבנצרות

מצווה ללכת בדרכי ה' ולאהוב כל אדם, למרות כל חילוקי העמים והדתות. אבל על הצער שגרמו לנו הנוצרים אי אפשר לסלוח.

שתי בעיות עקרוניות יש בעמדת הנצרות: א) עמדתם שעם ישראל אשר נבחר על ידי ה' להיות לו לעם סגולה הוחלף בכנסייה הנוצרית, ועתה צריך להשפילו. עמדה זו הייתה בסיס לשנאת ישראל. ב) עמדתם שכל המשתייך לכנסייה הנוצרית כבר לא צריך לקיים את המצוות שבתורה, ואינו צריך לשאת יותר באחריות לתיקון מעשיו הרעים בפועל.

שתי הבעיות הללו הן שעיוותו את התורה באופן שאי אפשר לסלוח עליו.

וכפי שכתב מרן הרב קוק: "באמונות הנוטות מכלל התורה, כמו האמונה הנוצרית והמחמדנית (אסלאמית), אין עיקר הארס מונח במושג האלוהות שלהם, שהוא שונה ממה שהוא נכון להיות על פי יסוד אורה של תורה, כי אם במה שיוצא מזה - הריסת המצוות המעשיות, וביטול תקוות האומה ביחש לתחייתה השלמה" (שמונה קבצים, קובץ א' לב. ויעוין באורות התשובה יב, י).

אולם כאשר נוצרים חוזרים להאמין בכך שעם ישראל הוא עם סגולה וכל דברי התורה והמצוות שרירים וקיימים, ומתפללים על גאולת ישראל כדבר ה' בפי נביאיו ואף מסייעים לקיבוץ הגלויות ולבניין הארץ - הטענות הקשות כנגד הנוצרים הללו בטלו. ואף ראוי לשבח את מעשיהם הטובים ומחשבותיהם הטובות על ישראל.

סולוביוב - החסיד שבאומות העולם

כך ניתן ללמוד הלכה למעשה מיחסו של מרן הרב קוק ובנו הרצי"ה לולדימיר סולוביוב, אותו הכתיר מרן הרב בתואר "החסיד שבאומות העולם בימינו סולוביוב" (אגרות ראיה יח).

סולוביוב (1853‑1900) היה נוצרי אדוק, מגדולי התיאולוגים הפילוסופים הנוצרים בעת החדשה, שגדולי ומנהיגי הכנסיות לומדים את משנתו.

לאחר גל הפוגרומים ברוסיה יצא סולוביוב בביקורת פומבית נגד הפורעים, ואמר שאין מדובר כאן בבעיה של יהודים, אלא הבעיה היא של נוצרים שאינם יודעים כיצד לנהוג בעם הנפלא הזה - עם יקר ורב כישרון כיהודים. וכל זמן שלא ינהגו בכבוד כלפי היהודים, לא יגיעו לתיקונם ולישועתם כנוצרים.

חשוב לציין שאמירות כאלה בשבח היהודים נחשבו אז ברוסיה כמעשה של גבורה רוחנית לנוכח דעת הקהל האנטישמית.

עדות מהרצי"ה

שמעתי מחברי הטוב הרב זאב סולטנוביץ' שמו"ר הרב צבי יהודה ביקש ממנו להביא מהספרייה הלאומית ספר של סולוביוב כדי שיקראו בו יחד. הרצי"ה הבין רוסית, אבל בעקבות השנים הרבות שעברו התקשה בקריאה שוטפת, וכשראה תלמיד שיודע רוסית ומבין לעומק את סוגיות האמונה והמחשבה, ביקש לעיין במאמריו הדתיים של סולובייב ולשוחח על תוכנם.

כשראה את תמונתו של סולוביוב שהודפסה בספר, אמר: אפשר לראות בחוש את עדינותו הנשקפת מזיו פניו, ואף השווה אותם לקלסתר פניו של טולסטוי, שלפי דעתו היה מגושם יותר.

כארבע או חמש פעמים קרא לפניו בספר. בתוך כך הספיק חברי לקרוא את כל הספר, ופנה בתמיהה לרב: הרי סולוביוב הוא ממש נוצרי אדוק, ולא זו בלבד - הוא עוד משבח יהודי אחד שהמיר את דתו לנצרות?! השיב הרב: נו, הוא הרי נוצרי, אנחנו יודעים את זה. החידוש הוא שהוא מכיר בערכו הנעלה של עם ישראל, ומתוך כך כל מחשבותיו נעשות גבוהות יותר.

אחד מנסיכי רוסיה ביקר אצל סולוביוב לפני מותו, וכך אמר לו סולוביוב בשכבו על ערש דווי: אני דואג מאוד לעם הרוסי מפני שהוא שטוף בשנאת יהודים, וידוע לי נאמנה שכל עם שהתנכל ליהודים עתיד לסבול צרות. ומכיוון שאני אוהב את בני עמי, אני מבקש ממשך שתזהיר בשמי שלא ירעו ח"ו ליהודים.  

דברי סולוביוב על התפילה

זה לא היה סוד, כל תלמידי הרצי"ה שמעו את שבחו של סולוביוב, וכפי שמצוטט בשיחות הרצי"ה מספר פעמים, כמו למשל: "יש אצלו דברי מחשבה נשגבים על התפילה. הוא כותב שכל הבקשות אינן אלא כלי אחיזה ואמתלאות כדי לבוא לפני ריבונו של עולם ולעמוד בקונטקט אתו. לפי זה צריכות הבקשות להיות עילאיות. לכן הוא מציע לגדולי עולם שיתפללו לשלומם וטובתם של ישראל" (על המועדים, חנוכה, סדרה ג תשל"ד-תשל"ח, סע' 11).

הלורד בלפור

גם הלורד בלפור כמו סולוביוב פעל בסביבה נוצרית שאינה אוהדת יהודים בלשון המעטה. מבחינת הנצרות הרשמית לפלגיה, אסור היה לו לעזור לעם ישראל להקים בית לאומי בארץ ישראל.

אבל הוא כאוונגליסט שמאמין בתנ"ך, ומאמין שעם ישראל נותר עם סגולה, ראה לעצמו חובה קדושה לתמוך בחזרתו של העם היהודי לארצו, כמצוות התורה וחזון הנביאים. במשך חייו הציבוריים הארוכים זכה בלפור לכהן בתפקידים חשובים ביותר, בין השאר גם כראש ממשלת בריטניה, אולם בערוב ימיו אמר על הצהרת בלפור: "בסיכומו של חשבון היה זה, בהשקיפי לאחור, הדבר הראוי ביותר שעשיתי בחיי".

בימינו

בימינו אנחנו רואים בחוש איך על ידי חזרתנו לארץ והעיסוק ביישובה ובניינה כנאמר בתורה ובנביאים, אנחנו זוכים להודיע בעמים כי גדול ה' ומהולל שמו, והדבר מביא למפנה משמעותי בעמדתם של רבים מבני אומות העולם, שהולכים מתעלים למעלת חסידי אומות העולם. עוד רבה הדרך לפנינו, לא על הכול אנחנו מסכימים. יהי רצון שמתוך המשך דבקותנו בתורה ובמצוות נזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו.