דיאלוג משפחתי על כסף

יעל נבט , ז' בתשרי תשע"ה

דעות דולרים
דולרים
צילום: ערוץ 7

ימי ראשית השנה הם זמן להתכנסות והסתכלות פנים משפחתית בפן הרוחני אך גם בפן הכלכלי.

בשנה זאת, שנת שמיטה, אין מתאים ממנה לבחון את ההתנהלות הכלכלית שלנו, כיצד אנו משתמשים בכסף, מה מסדר העדיפויות שלנו בכל הקשור לכסף, מקומו של החוב במערכת הכלכלית האישית ועוד. יעל נבט, מתנדבת בפעמונים ומומחית להתנהלות פיננסית במשפחה מציעה כלים לדיאלוג פתוח בין הורים לילדים בכל הקשור לכסף ולהתנהלות סביבו.

אצלנו בבית מסכימים על הכל! זוגיות, ילדים, כסף... גם הילדים רואים איתנו עין בעין את המטרות המשותפות לטווח קצר וארוך.... באמת? הלוואי!
במציאות אנו פוגשים דילמות כמו הסיפור שלהלן:

נושא : בעיה עם ילדה בגירה

"שלום רב אני לא יודע אם זה הפורום המתאים אבל אני אנסה....

הבת שלנו סטודנטית שמסוגלת לעבוד שלושה ימים בשבוע. את הלימודים אנחנו מממנים. לפני כחצי שנה היא הכירה בחור תושב הצפון ששכר דירה במרכז לטובת לימודיו. הבת שלנו עברה לגור עמו. הבעיה מתחילה בעובדה שהבת שלנו לא עמדה בתשלומי השכירות שלהם היא התחייבה, מה שאילץ אותנו בנוסף ללמודים לממן גם את חלקה בשכירות מצב זה מוביל אותנו ללחץ כלכלי ואנחנו אובדי עצות..."

המשיבים להודעה שפרסמה ב 28/7/14 בפורום גישור במשפחה: הורים וילדים", הציעו בדרך כלל את הפתרון הכל-כך מתבקש: "היא ילדה גדולה. תגידו לה שאי אפשר, שתחליט כיצד היא מתמודדת. אם איננה יכולה לשלם מעבודתה את שכר הלימוד, שתחזור הביתה. ברוכה הבאה!"

במחשבה נוספת, כולנו יודעים שזה לא כל כך פשוט. הבת, בגיל בו צעירים רבים רוצים להרגיש עצמאים, ובוודאי אם מתפתחת מערכת יחסים זוגית, עלולה בקלות רבה להיפגע ואף לכעוס על הוריה. כיצד הם לא מבינים? למה הם לא מסייעים לה? הם לא אוהבים אותה, הם לא רוצים בטובתה ועוד "פנינים" שכאלה. ההורים חוששים, כי למרות שהם שילמו וימשיכו לשלם את שכר הלימוד, השקעתם עלולה לרדת לטמיון אם הבת תגדיל את היקף עבודתה ותזניח את הלימודים, הם גם חוששים מפני האפשרות שבכעסה היא תנתק או תצמצם את קשריה איתם.

כל אחד ואחת מכם מכירים דילמות, התלבטויות, מצוקות וקשיים שנראה שענינם הוא "כסף", אך למעשה עוסקים בהשלמה עם מציאות שאיננה מושלמת ועם היכולת לערוך בחירות לא פשוטות שמציפות תחושות קשות, של אכזבה אישית, אכזבה מאחרים ותסכול על שאי אפשר לספק את צרכיהם ורצונותיהם של כל האהובים.

ההתנהלות הפיננסית המשפחתית הנה אחת הסוגיות המרכזיות איתה כל משפחה צריכה להתמודד. ניהול פיננסי מיטבי הכולל דיאלוג קבוע ופתוח אודות קבלת החלטות והשלכותיהן, בחירות וסדרי עדיפויות, תכנון, חיסכון ועוד, לא רק שמאפשר למשפחה להתנהל על פי יכולותיה, אלא הוא גם יכול לחסוך הרבה מתח וויכוחים בתוך המשפחה.

לו השכילו הורים אלה ועוד רבים אחרים, לקיים דיאלוג קבוע ופתוח על כך שיש מציאות כלכלית, ולכן חייבים ללמוד ולתרגל, עד שיהפכו לטבע שני, את המיומנויות האלה:

תכנון ותיעדוף ההוצאות וההכנסות בהתאם למציאות.
תכנון גם לתקופה הקרוב וגם לעתיד.
תיאום ושיתוף בהיבטים הכלכליים של התוכניות עם השותפים הכלכליים (במיוחד אם הם המממנים את התוכניות).
ביצוע בחירות אישיות ומשפחתיות בהתאם לסדרי עדיפויות אישיים(לימודים קודמים למגורים משותפים עם חבר) ומשפחתיים (להורים יש אחריות כלכלית למגוון נושאים).

התנהלות אישית, משפחתית בהתאם למוצע כאן, היתה מקטינה עד מאוד את השפעת הרגש כאשר צריך להחליט ולתעדף. כל ההחלטות שמלוות בהוצאות משמעותיות היו נידונות לפני קבלתן, והמצוקה המשתקפת משאלתו של האב היתה נמנעת.

לכל משפחה מציאות כלכלית ייחודית וסט ערכים משלה, אך אין חולק על כך שהשותפות המשפחתית היא גם כלכלית. לכן, יצירת שיח על כסף מחד, והתנהלות פתוחה ומשתפת מאידך, תאפשר למידת הנושא על ידי בני המשפחה ותרגול מיומנויות של תכנון כלכלי ואחריות כלכלית. מאחר והמציאות הכלכלית משליכה על כל שאר תחומי הזוגיות והמשפחתיות, נדרשת רמת דיאלוג ומודעות פיננסית גבוהה. דיאלוג זה חשוב במיוחד, מאחר ורוב המשפחות, גם ה"מודעות" וה"תקשורתיות" ביותר, נמנעות מלדבר על הנושא. הן פשוט "זורמות" ללא קבלת החלטות, מה שעשוי להוביל לטעויות וכמובן למתח רב בתא המשפחתי.

פעמים רבות אנו פוגשים בני זוג והורים אשר פועלים בהתאם לעקרונותיהם ולסדרי העדיפויות שלהם בתחומים שונים, המכבדים את ערכי זולתם גם אם אינם זהים לשלהם, ואף מתאמים בינהם פעולות והחלטות כאשר ערכיהם אינם זהים, אבל נמנעים מלשוחח ולתאם ציפיות, עמדות והחלטות בתחום הפיננסי.

הפער שאנו פוגשים באופן תדיר בין היכולת לדבר על נושאים רבים, אפילו על רגשות ועל מצבים לא פשוטים, לבין המוכנות והפתיחות בשיחות על כסף (אם הן בכלל מתקיימות) נובע מכך שהורים רבים לא חוו בילדותם התייחסות גלויה וקבועה לסוגיות פיננסיות. למעשה בדורות הקודמים ההתייחסות לנושא הייתה מינורית. עד היום הדיון אודות המצב הכלכלי המשפחתי מהווה לעיתים מקור לבושה, לרגשי אשם, לכישלון, ללחץ ולמצוקה. הכסף הפך למדד של אהבה וליכולת להשתלב בקבוצת ההשתייכות מסוימות. השאיפה כיום היא לתת לעצמנו, לבני זוגנו ולילדים "כמה שיותר", לעיתים הרבה יותר ממה שיש.

אז מה הפתרון?

יש לפעול לשינוי המוניטין הנמוך שיש לשיח על כסף ולהתנהלות כלכלית מציאותית. לשם כך חייבים לקדם ולתרגל דיאלוג משפחתי בנושא ההתנהלות הפיננסית המשפחתית. דיאלוג שכזה צריך להתקיים בשלושה רבדים:

ראשית בין אדם לעצמו, תוך בירור "הערכים וסדר העדיפויות הפיננסי שלי".

כך, גם על בני זוג למצוא יחד את דרך המלך הפיננסית שלהם. מאחר וכל אחד מבני הזוג מגיע ממשפחת אחרת, עם ערכים שונים וסדר עדיפויות שונה, יש לקבוע את אופי ההתנהלות הפיננסית המשפחתית וקביעת האיזון שבין נדיבות ופזרנות, בין עבודה לפנאי, בין צריכה לחיסכון, תוך שמירה על מסגרת תקציבית מוגדרת.

וכמובן, יש לשתף את הילדים בשיח הכלכלי וברכישת מיומנויות תכנון לטווח הקצר והבינוני. על השיח להתאים לגילו של כל ילד ולערכי ההורים. אפשר להחליט לדוגמא כי כל ילד יכול לבחור חוג אחד בשבוע, לקבוע דמי כיס שבועיים\חודשיים ומה הם אמורים לכסות. על ההורים להקפיד על הקניית הרגלי צריכה וערכים נאותים לילדיהם בתחום הפיננסי, כאלה שיספקו להם כלים, יכולת התמודדות עם פיתויים, פרסומות והשפעה חברתית, ומודעות לקראת השגת עצמאות כלכלית בהמשך חייהם.

לסיכום, חשוב לשים לב ולהכין את אלה המבקשים לשפר את התנהלותם הכלכלית, למימד הרגשי השזור בהיבטים רבים של ההתנהלות הפיננסית של בני האדם ובמיוחד בתוך המשפחה. במשפחה קיים הכרח לפעול כיחידה פיננסית אחת, אך לגבי נושאים רבים אין בהירות. למשל:

מי מחליט על סדרי עדיפויות?
באיזה מקרים משנים את סדרי העדיפויות?
האם פנאי חשוב יותר או פחות מכסף?
האם הכנסה מעבודה חשובה יותר או פחות מטיפול אישי של אחד או שני ההורים בילדים?

בזכות דיאלוג קבוע ותכנון פיננסי משותף, גדלים הסיכויים להשגת המטרות המשפחתיות ומניעת מרבית הבעיות הכספיות הנובעות מאי הכרת המציאות. תקשורת אפקטיבית ויעילה מתעצמת בזכות תרגול כלים של הקשבה והתחשבות תוך שמירה על העקרונות העצמיים של כל אחד מהשותפים למשפחה.