רבנות אחת ולא שתים, כפי שאין שתי ירושלים

חוק הגיור מנוגד ביסודו לדרכם ההלכתית של גדולי הפוסקים ובראשם הרב קוק זצ"ל, חוק אשר יאפשר גיור ללא עול מצוות ואף גיור רפורמי וקונסרבטיבי.

הרב ברוך אפרתי , ה' בחשון תשע"ה

הרב ברוך אפרתי
הרב ברוך אפרתי
צילום: עצמי

אין אדם ציוני דתי הנאמן להלכה, אשר אינו כואב את עלבונה של התורה, את עלבונה של נשמת האומה.

אנו עומדים אל מול אישור חוק המנוגד ביסודו לדרכם ההלכתית של גדולי הפוסקים בדורות האחרונים ובראשם מרן הרב קוק זצ"ל, חוק אשר יאפשר גיור ללא עול מצוות, ואף יאפשר גיור רפורמי וקונסרבטיבי.  

חוק זה יחלק את העם לשני חלקים, יפריד בפועל את הדת מהמדינה, וימחק את הסמכות שנשארה בידי הרבנות הראשית כסמן הקודש במדינה. 

אל מול הכפירה הזו בהלכה ובסמכות רבני תורה שבעל פה, כל אוהבי השם ותורתו מכל המגזרים עומדים ומכריזים-

רק הרבנות הראשית היא האחראית לגייר את המבקשים להכנס לעם ישראל. רק היא תוביל, תיזום, תאשר ולתכריע בכל סוגיה בתחום זה, וכפי הפסיקה המקובלת על גדולי הפוסקים החיים כיום. 

לא חוק גיור של מחוקקים עמי ארצות בתורה, ולא פורום כלשהוא נכבד ככל שיהיה, יחליפו את הרבנות הראשית המצויינת שלנו. לא מחליפים את ההלכה כאשר היא אינה מסתדרת מיד עם המציאות. התורה אינה חומר גלם אלא תבנית, צורה, הדרכה אלוקית שיש ליישר את המציאות על פיה ולא להיפך.

כל אדם שאלקים חיים בקרבו, יודע כי למדינה יש רבנות אחת ולא שתים, כפי שאין בארצנו שתי 'ירושלים'. מרכז אחד לנו, ועליו נמסור את הנפש.

אנו לא בגלות אמריקה עם אנרכיה דתית בה יש פורומים רבניים פרטיים וכל רב הישר בעיניו יעשה בנושאים לאומיים, וכאילו אין מרכז רוחני למדינת ישראל. זכינו במדינה, עם מזוזה על שעריה, ואין למזוזה זו תחליף כלשהוא.

כשהרב זצ"ל קבע את המזוזה על שערי מדינתנו ויסד את הרבנות הראשית, הוא התכוון ברצינות רבה למעשיו ולמשמעותה של מזוזה זו. הציונות הדתית לא תעז לתלוש את המזוזה ולהשליכה לרחובה של עיר.

טענתם של אנשי הרוח אדריכלי "חוק הגיור", כאילו יש התבוללות עצומה כיום, היא בדיה. אדרבה, רבים אינם מתחתנים עם גויות כעת רק משום שאין גיור לכל דורש ללא מחוייבות. הישראלי הממוצע אינו מתחתן עם גויה. האמת היא הפוכה- ברגע שהם יגירו כל מי ששר התקווה ושירת בצה"ל, אזי כל הגויים כאן יגויירו פיקטיבית, והיהודים הרבים יתחתנו איתם בתמימות ויווצר מצב של נישואי תערובת רבים. גיורים המוניים הם שיובילו להתבוללות. יש בעיה כיום, אולם היא מתונה ופתירה ולא כצעקתם.

בנוסף, אנו יודעים שנשים רבות מאד מתגיירות כיום עם עול תורה ומצוות. הבעיה היא בעיקר אצל הגברים אשר הם לא מעוניינים להתגייר כראוי, ושם המציאות תעלם בעוד מספר שנים משום שהילדים של גוי ויהודיה הם יהודים.

לא היה ולא יהיה החזון האפוקליפטי שמציירים צהר והארגונים הדתיים של הקרן החדשה, כאילו יווצר כאן עם של גויים ישראלים. זהו פשוט דמיון וחוסר אמת, במילים עדינות.

עמדתם של הרבנים הליברלים כאילו יש להקל שלא כדין המוסכם בגיור רק כדי לפתור בעיות, היא מדהימה. על פי הגיון זה, אולי נבטל את שבעה נקיים? כך נהפוך את הטהרה לפופלרית יותר, כך נחסוך מרבים איסורי כרת, משום שכל החילוניות תלכנה למקווה. כמה קל זה יהיה לקיים את המצווה! רק חמישה ימי פרישה, והכל מותר לנו. האם כך דרכה של הלכה? להתעקם ולבטל הלכות מאתגרות, או להוביל את הציבור ולקדש אותו בחינוך ליראת שמים עד קיום הדין הפשוט?

הציונות הדתית חייבת לשאול את עצמה מי היא. האם אנו חילוניים עם כיפה מקרית, המובלים בידי גופים ליברלים ללא גיבוי מגדולי הפוסקים וללא אחריות אמיתית, והכל למען 'הסדר הנוח והפופולרי'? או שאנו מחוייבים במלא מובן המילה לתורה ולפוסקיה, ומרוממים את המציאות כלפיה גם כשזה לא זוכה לתשואות הקהל החילוני-קיצוני. מי אנחנו? מהי זהותנו הציונית-דתית? זוהי שעת מבחן.

ועתה יש המובילים הצעה אחרת, ושמה 'הצעת המחליטים'. הם מבקשים לאפשר לפורום רבנים מהציונות הדתית להוביל את הגיור ולהדריך את הדיינים. בהצעה זו, הרבנות הראשית היא חותמת גומי ללא סמכות אמיתית, אשר תאלץ לאשר כל גיור, ולא- בג"ץ יכפה עליה.

הסמכות יוצאת מהרבנות הראשית ועוברת לרבנים פרטיים בפורום חדש, כפשרה.

הצעה זו מגיעה אמנם מכוונות טובות ומוביליה רבנים חשובים ויראי השם, אולם לענ"ד היא חמורה מאד ופוגעת במעמדה של הרבנות הראשית לא פחות מחוק הגיור. הצעה פשרנית זו תביא בסופו של דבר לגיור המוני של גויים ללא קבלת עול תו"מ, שכן בסופו של דבר רב עיר יוכל להקים בית דין עם שני רבנים מקלים מאד (הידועים כבר היום), ואף אחד לא יוכל לעצור אותם בשל התמיכה הליברלית והמשפטית שיקבלו ממערכת החוק אשר תאבק על זכותם לגייר כפי הבנתם.

אם אין רבנות אחת וראשית- אין תורה ממלכתית, ואין זהות יהודית הלכתית לכל המערכות האזרחיות במדינה.

זו אותה הגברת בשינוי אדרת כמו החוק המקורי, ופשרה זו היא טעות ותקלה שיש לחדול ממנה.

בנוסף, אלפי רבני ישראל, יחד עם הרבנות הראשית, כבר הכריזו פעמים רבות שלא יכירו בגיורים כלשהם אם הם לא יהיו בהובלת והדרכת הרבנות הראשית בלבד. אישור החוק או הצעת המחליטים, יצרו גרים שלא יוכרו בידי אף אחד.

עלינו להוריד את הצעת המחליטים מעל סדר היום, ולתת במקומה את המקום האמיתי לרבנים הראשיים שליט"א, ולמוסד הרבנות. רק כך, העם לא יתפלג, הרבנות תישמר, וזהותנו הציונית הדתית לא תהפוך ללעז וקלס.

עלינו לחדול מלפחד מהמציאות. ממה אנו מפחדים? ממתי אנו מכופפים את הערכים הגדולים ביותר שלנו כמו מוכי פחד ואימה גלותיים? עלינו להיות אנשי יושר, אמת, קדושה, ולגבות את הרבנות בעוז ובכל מחיר שיהיה, והשם יעשה הטוב בעיניו.

אנו מאמינים שיש אלוקים בשמים המנהל את המציאות ויש לסמוך עליו, ולא לעשות עסקאות המקפלות את הדגלים הכי יסודיים של הציונות הדתית ותורתה.

הבה נחשוב- לו היו מפנים מחר את מעלה אדומים ומוסרים את השטח לאוייב, האם היינו עושים פשרות?! הרי היינו נלחמים בכל הכח, עושים הכל ולא מוותרים, לא היינו עושים חשבונות של פינוי חצי מהיישוב תמורת משהו אחר ח"ו. כך נהג הרב צבי יהודה. כך נהג הרב שפירא. כך נהג הרב אליהו. מה שאסור ומביא חורבן לאומה- יש לומר אותו בקול רם ולא לפחד, וודאי לא לעשות בו עסקאות לשליש ולרביע. הכרוזים של רבותינו זצ"ל התאפיינו בעמידה איתנה על היושר והצדק, על הקודש, ומניעת כל התקפלות בנושאים שפוגעים בהשראת השכינה בנו.

השכינה איננה עומדת למכירה או לחלוקה. יש ערכים שלא מתפשרים עליהם, נקודה. ארץ ישראל. תורה. קדושת עם ישראל. הרבנות הראשית שיסד הרב זצ"ל.

יש לנו ציבור גדול ומגוון, עם דעות שונות בתחומים רבים. אך בתחום זה של הגיור, עלינו כולנו להתאחד סביב התורה. סביב גדולי הפוסקים. סביב מעמדה של הרבנות הראשית הנשחק עד עפר. עינינו לד' שיתן חכמה ועוז אמת בלב מי שצריך.