מדוע פרשתי מהבית היהודי

יוני שטבון , כ"ח בכסלו תשע"ה

יוני שטבון
יוני שטבון
יח''צ

"פוליטיקה" היא היכולת לתרגם ערכים ואידיאלים לכוח מעשי יעיל. הנחת יסוד, זו תובעת ששאלת קביעת הערכים והחזון קודמת לבחירת שיטות המימוש שלהם. הדבר נכון בכל תחום ותחום בחיים, הציבוריים, העסקיים, הצבאיים או החינוכיים. קודם ערכים, אחר כך פוליטיקה.

בשאלת החזון מפלגת הבית היהודי הכריעה: להפוך ל-"מפלגת ימין ישראלית כללית", ומצד האמת, אפשר היה לקרוא לה גם מפלגת "הישראלים". באופן מודע ולגיטימי, וכפי שבא לידי ביטוי בפסיפס המועמדים לפריימריז (יהודים, דרוזים, מוסלמים, חילונים ודתיים), המגמה בבית היהודי היא להתנער מהתווית הדתית או הציונית דתית. בשנתיים האחרונות הובלתי דיון נוקב מאוד סביב אופייה של המפלגה וזהותה. אך ההכרעה נפלה, הבית היהודי דהיום היא מפלגת ימין ישראלית כללית.

במטרה לחזק את המחנה הלאומי כולו, חשוב שמפלגות ימין ישראליות תהיינה חזקות ואני בהחלט מאחל לחבריי מהבית הפוליטי הקודם והיקר שלי הצלחה מרובה. אבל במציאות זו, ברור שבמרחב הפוליטי בישראל מוכרחה לקום תנועה פוליטית משמעותית שתדע לשאת בגאון את התביעה לערכי תורת ישראל - "בלי להתנצל", בלי לחשוש ממה יגיד האלקטורט שב-"מדינת תל אביב". תנועה דתית עממית היא כורח השעה במחנה הלאומי.

***

השנתיים האחרונות הוכיחו, שטענות ל-"גל חקיקה אנטי דתית" שעניינו לערער את הקשר שבין התורה והמדינה תוך שיבוש ערכי המשפחה היהודית אינו קונספירציה מדומה.

חבירה לא נכונה למפלגות כאילו "ליברליות" (יש עתיד, כמשל) מרחיקה ציבור מסורתי שאוהב את התורה ואוהב את המדינה, כזה שגר בפריפריה, כזה שאינו חלק מ-"מעמד הביניים" שכולם כל כך אוהבים להפוך לנושאי דברו.

לדעתי, ישנה חשיבות אמתית לקשר אמיץ בין הציבור הציוני דתי והציבור החרדי. רוב הציבורים הללו מאס בשיח השטנה והניגוח, והוא רוצה את הקשר האמיץ והטבעי הזה.

***

מתוך מכלול הדברים, הבנתי שלכתחילה יש צורך ציבורי אמתי ומוסרי בהקמתה של מפלגה דתית עממית שבה דתיים, חרדים ומסורתיים ירגישו בבית. יש צורך אמתי ומוסרי בהקמתה של תנועה שנושאת עיניה לאלו שלא גרים ב-"מדינת תל אביב". יש צורך אמתי בתנועה שלא חוששת ולא מתנצלת על הכיפה שעל הראשה, תנועה שבה "ראשינו בעמקי תורתה" לא פחות מש- "כפינו ברגבי אדמתה. לפיכך, בחרתי לחבור לחברי ח"כ אלי ישי בהקמתה של מפלגת העם איתנו, זו הבשורה שלנו.

בפעם הראשונה בתולדות המדינה נוצרה הזדמנות היסטורית לדתיים, חרדים ומסורתיים לפעול יחד בתנועה פוליטית משמעותית בגוש הימין. לפעול יחד לחיזוק ערכי התורה והרוח היהודית, תוך דאגה אמתית לכל חלקי העם – מצפת וקריית שמונה ועד נתיבות ואופקים, דתיים כחרדים ומסורתיים. כן, העם אכן איתנו.

בעשור האחרון, גוש הימין אימץ סגנון פחות דתי, פחות מסורתי, פחות עממי ופחות החברתי. התוצאות לא מאחרות לבוא, ואנחנו מאבדים מנדטים רבים לגושי המרכז ולשמאל, אם זה לכחלון, אם זה לש"ס ואם זה למפלגת העבודה. מפלגה דתית עממית חזקה היא צורך של המחנה הלאומי, היא ורק היא תביא קולות עממים לגוש הימין ותהווה "עוגן יהודי ועממי" בקואליציה הבאה.

***

בניגוד לכל הרינונים, עזבתי את הבית היהודי אף שידעתי על שני סקרים עיקריים הקובעים כי אבחר במקום גבוה בפריימריז לרשימת הבית היהודי. כמו כן, חברתי לאלי ישי חברתי בהקמת תנועת "העם איתנו" רק לאחר שווידאתי שאני לא אפגע בכספי מימון המפלגות של הבית היהודי. פגיעה כזו היא מעשה שלא ייעשה, והיה חשוב לי להקפיד על כך.

לסיום אבהיר ש-"האחדות בציונות הדתית" רלבנטית בעיניי כל זמן שמפלגת הבית היהודי אכן הגדירה את עצמה כציונית דתית. אולם הואיל וההכרעה כעת היא להיות מפלגת ימין ישראלית, האחדות האמתית נמצאת דווקא בחיבור בין דתיים, חרדים ומסורתיים. בעזרת ה' אפעל לכך כמיטב יכולתי.