הילדים שחצבו בהר

אברהם בנימין , ל' בשבט תשע"ה

אברהם בנימין
אברהם בנימין
עצמי

קו מדמם מתוח כחוט שני. מתפתל בין הקבר הטרי והקטן שנחצב היום בסלע, ביישוב יקיר שבשומרון, אל מקום מנוחתו של התינוק אברהם נחשון, בבית העלמין העתיק בחברון.

רפי ואדווה, גיבורים בדרכם השקטה, הודיעו כי יטמנו את אדל, השם ייקום דמה, באדמת ההר, בתחומי היישוב שבו נולדה אך לא זכתה לחיות.

בתגובה אטומה הבהירו הפקידוקרטים במנהל האזרחי כי הדבר לא יתאפשר בעקבות חוסר תכנית מתאר להקמת בית קברות באותו שטח, ולא שכחו להביע השתתפות בצער המשפחה. מהודו הרחוקה פרסם גם שר הביטחון פוסט בפייסבוק של השתתפות באבל המשפחה.

והוריה של אדל בשלהם, באבל שותק ובוטח. מאחורי הקלעים נעשה מה שנעשה. הקבר הקטן באדמת השומרון קיבל את הילדה הטהורה שחיברה בחייה ובמותה.

***

אברהם ידידיה נחשון נולד בקרית ארבע לפני ארבעים שנה, בחורף הקשה של שנת התשל"ה. חרף האיסור וההגבלה של הממשל הצבאי הצליחה המשפחה לקיים את בריתו במערת המכפלה על קברו של אברהם אבינו. התינוק הראשון שנימול במקום מזה שנות דור.

לאחר ארבעה חודשים בלבד נפטר התינוק במות עריסה. שרה האם השכולה החליטה כי כפי שזכה בנה לחדש בחייו את מעמד הברית במערת המכפלה, כך גם יהיה הראשון להטמן בבית העלמין היהודי העתיק בחברון, שחולל במאורעות תרפ"ט.

בפקודה מלמעלה, בהוראת ראש הממשלה יצחק רבין ושר הבטחון שמעון פרס., עצרו החיילים את שיירת הרכבים בצומת קריית ארבע, וחיפשו את האלונקה. שרה ירדה מהרכב ואמרה אל המפקד: "הנה המת מוטל לפניך. הנח לנו לעבור".

המפקד ניסה לדבר על ליבה, אך היא השיבה כי גם היא מקבלת פקודות מלמעלה. נטלה בזרועותיה את הגופה הקטנה העטויה בטלית והחלה להלך בשתיקה, עד בואכה בית החיים הנשקף על תל חברון. וכך היה אברהם ידידיה נחשון בחייו ובמותו.

***

"אין כובשים את ראש הסלע - אם אין קבר במורד", שחות המילים שנחצבו על שלמה בן יוסף הי"ד, ראשון עולי הגרדום. ולצד הדרך שעדיין נמשכת אל ראש ההר, לובן המצבות מסמן את המסלול ומצביע אל היעד.

ארבעים שנה עברו בין אברהם נחשון לאדל ביטון. כאן וכאן, ניצחו אמהות אבלות בגבורתן השותקת, את האטימות הקרה של אלו שלא הפנימו דיים את ברית הדמים, ברית שכרתו בני אברהם יצחק ויעקב עם המחוזות בה התהלכו אבותיהם.

ברית של חיים. להיות כדי להישאר, להיות כדי לחיות.