יהדות אתיופיה כמקור השראה רוחני

הרב יאיר קרטמן , י"ד בסיון תשע"ה

הרב יאיר קרטמן
הרב יאיר קרטמן
צילום: עצמי

קליטת עלייה היתה מאז ומעולם אתגר גדול למדינת ישראל.

מדינת ישראל כקולטת עליה, התמודדה ומתמודדת עם אתגרים בתחומי הדיור,הכלכלה,התעסוקה,הרווחה,ההשכלה והתרבות.קליטת העלייה של יהודי אתיופיה,ממדינה בה התרבות הכללית אינה מערבית,יצרה אתגר ייחודי הנובע מהפערים התרבותיים ומיכולת ההסתגלות למרחב תרבותי שונה.

ההסתגלות למרחב תרבותי שונה,יצרה לעיתים משבר בזהות של יהודי אתיופיה, המשבר נגע בתפיסתם את עצמם כבעלי מטען תרבותי ייחודי ויצרה שבר אל מול מייצגי המטען התרבותי הייחודי הזה. התוצאה הייתה לעיתים, שבר בזהות, ושבר במבנים הקהילתיים והמשפחתיים.

תהליך דומה התרחש גם במישור הרוחני. ליהדות אתיופיה מסורת רוחנית עשירה. קהילת יהודי אתיופיה, לא הביאה לידי ביטוי את אוצרותיה הרוחניים.העולם הדתי לא השכיל לקלוט אליו את אוצרות הרוח ומסירות הנפש של קהילת יהודי אתיופיה.

המסורת הרוחנית שלהם היתה מרכיב מרכזי בזהותם.הזהות הרוחנית שלהם כנאמנים לתורה ה', הכמיהה לירושלים,תודעת טומאה וטהרה,חיברה והניעה דורות של יהודים. הרעיון הרוחני הזה הוליד מעשים של מסירות נפש, הן בשמירת ייחודם, כמיעוט יהודי אל מול סביבה נוצרית והן בכמיהה לירושלים ובפעולות להגיע אליה. המסורת היהודית של יהודי אתיופיה לא הושפעה מאוצרה של תורה שבעל פה ושל חז"ל, ולכן, במפגשה עם היהדות המסורתית, ניתנה הבכורה ליהדות המסורתית.

אולם המפגש הזה לא יצר יחסי גומלין והשפעה, גם בתחומים בהם למסורת יהודי אתיופיה,היתה יכולה להיות תרומה לעולם הרוחני והדתי המסורתי. לתהליך זה היו שתי השפעות שליליות: הראשונה, בכרסום הפנימי של הזהות הרוחנית של יהודי אתיופיה,והשניה, בחסרון השפעתם של אוצרות הרוח של הקהילה, על היהדות המסורתית.

שימת הדגש על ייחודה הרוחני של קהילת יהודי אתיופיה, תוך גיבושו בכתב, ניסוחו והפצתו בציבור הישראלי יכולה לתת מענה הן לקהילה עצמה, להעמקת והעצמת הזהות והן לחברה הישראלית. החברה הישראלית כיום מצויה בתהליך בירור באשר לייעודה וחזונה, הקול הרוחני של קהילת יהודי אתיופיה יכול וצריך להעמיק את הדיון ולהעניק לו עומק ומשמעות.מעבר להכרח הרוחני,העמדת והעמקת הזהות של יהודי אתיופיה על ידי היסוד הרוחני של הכמיהה לירושלים, תהווה שער לקליטה מיטבית מבחינה תרבותית ומעשית.