נביאי שקר מתועבים

הרב רוזן: האם הרב-נבל מצפת נוכל או מאמין בכוחו שמקורו בסטרא אחרא?

הרב ישראל רוזן , כ"ג בתמוז תשע"ה

דעות הרב מהצפון בבית המשפט
הרב מהצפון בבית המשפט
שלומי שלמוני

נביאי שקר מתועבים

למרות שידידנו זבולון אורלב הוא בעל נקודת-המבט השבת, לא אוכל לחשות לנוכח ה'מגה-פיגוע' (כלשון הרב שמואל אליהו, רבה של צפת) והטלטלה העזה שהתגעשו על החברה הדתית-תורנית בימים האחרונים.

"ואקח רומח בידי" (עפ"י במדבר כה,ז), ואשלוף מקלדתי מתערה. "ותעצר המגפה"? "נגד השמש" נחשפה מוגלה צרעתית; נתגלה בתוכנו משיח שקר, נבל וטמא, אשר צד בקסמי-בלעם נפשות תמימות, בעיקר צעירות וצעירים, שהאמינו בכוחותיו הרוחניים תולדת הסטרא-אחרא.

תופעת שוטי-מקובלי הכפר חדרה גם לתוככי שורות הציבור הד"לי. בצפון ובדרום ובמרכז צצים מקובלים הזויים, המתיזים ומרססים ברכות וקמעות וסגולות ולוכדים נפשות תמימות ברשת פסיכולוגית ונפשית תלותית. מכאן 

קצרה הדרך לסחיטת כספים ('תרומות', 'פדיון נפש') ולניצול כח השליטה התלותית לתאוות בעל-פעור. רוממות קבלה בפיהם ולעתים רבות "ידיהם דמים (=ממון) מלאו".

כמה רחוקים המה משמואל 'רבן של נביאים' (ויק"ר כו) אשר מצא את האתונות האובדות, ובישר לשאול על מלכותו, בסכום סמלי (כדי שתהא לברכה על מה לחול. ואין כאן המקום לדון במשמעות הפסוק שהוא המקור לשלמוני-נביא): "ויאמר (=נערו של שאול) הנה נמצא בידי רבע שקל כסף ונתתי לאיש האלהים והגיד לנו את דרכנו" (שמ"א ט,ח).

צרכני ברכות וספקי מיסטיקה

ידעתי גם ידעתי כי יש ביקוש ל'סחורה' זו; אנשים רבים זקוקים ל'כח עליון' שיפשט את ספקותיהם וירגיעם בדרכי החיים, גם אם מדובר באנשי שררה, קצינים ופוליטיקה. ידעתי כי לא כל הבריות ניחונו בכח שיפוט עצמי ובאינטואיציות בריאות, והמה משוטטים אנה ואנה בעולמו של הקב"ה ומחפשים עוגן ומצפן והישענות על אדם רם ונישא, גדול ונורא.

גם ידעתי, כנצר למשפחה חסידית, כי אמונה בצדיק כ'צינור' לדבקות אלקית הינה מאושיות החסידות. עוד ידעתי כי התבטלות תלותית כלפי ה'גדול' הפכה איכשהו להיות גם מאושיות הלמדנות ה'ליטאית-מתנגדית' כולל ת"ח ואנשי מעלה ומידות. ובעיקר ידעתי כי הדברים אמורים לא רק ב'רובד החיצון' של בקשת "בני, חיי ומזוני", רפואה ויעוץ בהחלטות גורליות בדרכי חיים, אלא גם ברפואת הנפש ובהיאחזות ביד מושטת בעת 'נפילות' ומצוקות ויגונות.

בידעי כל זאת אכוון את חיצי לא כלפי הציבור הצרכני, אלא כלפי 'ספקי הסחורה', הממלמלים קטעי זוהר או מהנהנים ברכות וישועות חמימות ומלטפות.

הצד השוה לכל מוכווני חיצי היא התבססות, אמיתית או תיאטרלית, על ספרי קבלה ותורות הנסתר. וכבר נלאו גדולי הדורות להזהיר מפני סכנת שקיעה זו, וחשש מוכח (שבתי צבי וצאצאיו) של לפיתת הסטרא-אחרא, וכוחות טומאה אשר נבראו בעולם בפי האתון בערב שבת בין השמשות. כל המהפך בעולמות אלו חשוד על הסף בהיסחפות למחוזות 'קידוש החטא' ו'עבירה לשם שמים', ובסטיה לכיוון עבודה זרה, גילוי עריות וסחיטת דמים (=ממון). עבודה זרה כיצד? מעודי תמהתי, כמוכם הקוראים, כיצד יתכן להאמין בעץ ואבן, להאהיל (מלשון אלוהות) פסלי בשר ודם וליחס להם כוחות שמיימיים.

והנה, עינינו הרואות; הערצת 'מקובלים' אלו היא הדבר הקרוב ביותר לעבודה זרה! מייחסים להם כוחות על-אנושיים הנובעים כביכול מכוחות קדושה ונבואה – והרי לפנינו עבודה זרה כפשוטה, הגולשת מהר ל...זנות בעל פעור.

ואני שואל את עצמי ולא מצאתי לי מנוח ולא תשובה: האם הם, ה'מושיעים' וה'גואלים', נוכלים, שרלטנים, נבלים וחוטאים ו'משחקים אותה' במודע? או שמא הם עצמם מאמינים בכוחם הרוחני בהנשאם על כתפי "קול העם ברעו" (שמות לב,יז)? אני נוטה לאפשרות השניה, וזו מעצימה את להט תמרור האזהרה ומקשה על זיהויו.

עצות

אין לי נוסחא תבונית לזהות תוהים או מטעים אלו. אנדב כמה כיווני זיהוי; (א) במקום שהכסף נוזל, או (ב) אנשי חצר משוטטים לרוב, או (ג) אנשי שררה ופוליטיקה ורשויות שלטון נוברים, או (ד) הסתודדות ביחידות עם נשים בכל גיל – התרחקו כמפני אש מכלה. (ה) הזיהוי האמין ביותר היא ה...הלכה.

אם מדובר בבעלי הלכה מובהקים, באנשי תורה 'קונבציונאלית' הלכתית (ולא דרשנות הנושקת לנסתר) – התברכו מפיהם! אם מדובר בעמי ארצות בהלכה (וזה מצבם של 'מקובלים' רבים) – סמנו אותם ב'איקס', ושלחו אותם להיטהר בים התורה הנגלית, ההלכתית.