האיש הנכון בזמן הנכון

אז מה היה לנו עד כה? השכלה, שפה, הסברה, שליחות, חבר כנסת שנה שישית, מה חסר בדיוק? אז מגיע טיעון המחץ: דעותיו קיצוניות.

ד"ר גבי אביטל , א' באלול תשע"ה

ד"ר גבי  אביטל
ד"ר גבי אביטל
צילום: ערוץ 7

ההבזק הראשון שחלף במוחי בהיוודע דבר מינויו של השר דני דנון לשגריר ישראל באו"ם, היה נאומה של פרופ' גבריאלה שלו, שהיתה השגרירה באו"ם בשנים 2010-2008.

פרופ' שלו היא משפטנית מוערכת מאוד, דעותיה הפוליטיות רחוקות מאלה של דני דנון, ברם בכמה ראיונות שנתנה לתקשורת תוך כדי מילוי תפקידה ולאחר מכן, העידה שלו כי מה שרואים משם לא ראתה כאן בארץ. "הופתעתי מהצביעות, יש שם בלוקים שלמים נגדנו", ואלה רק מקצת מדבריה.

מדוע מינויו של דני דנון לשגריר ישראל באו"ם מעיר מרבצם כמה נהרות של לעג ובוז? מדוע התגובות הללו מגיעות במהירות השמה ללעג את מהירות האור? זאת מפני שהתפתחה לה תרבות של ביקורת, המכסה על ההתנגדות האמיתית למינוי אדם לתפקיד כזה או אחר. שהרי הצלילים הצורמים על השכלתו ועל ידיעת השפה האנגלית אינם חדשים. זה נאמר על השרים כחלון ושלום לא אחת.

נניח שידיעת השפה האנגלית הכרחית עד מאוד.הרי דנון למד וסיים בהצטיינות תואר ראשון ביחסים בינלאומיים באוניברסיטת פלורידה, ואני מניח ששפת הלימודים שם לא היתה ערבית. דנון עסק בשליחות ציבורית כשליח הסוכנות היהודית. בהיותו ראש בית"ר העולמית קשר קשרים עמוקים עם חברי קונגרס רפובליקנים, וכל זאת תוך כדי עיסוק אינטנסיבי בפעילות הסברתית בארה"ב. להשכלתו יש להוסיף תואר שני במדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית, אלא שבעיני המבקרים נראה שזה כסף קטן עד מאוד.

אז מה היה לנו עד כה? השכלה, שפה, הסברה, שליחות, חבר כנסת שנה שישית, מה חסר בדיוק? אז מגיע טיעון המחץ: דעותיו קיצוניות. וזה כמובן לצד הטיעון השחוק של "תהליך קבלת ההחלטות של ביבי לא ראוי". והרי דעותיה של פרופ' שלו היו הפוכות משל דנון בטרם יצאה את הארץ, והנה דעותיה ה"יוניות" לא סייעו לה רבות בתפקידה, ההפך. היא הופתעה עד מאוד מעוצמת השנאה לישראל במסדרונות האו"ם. דהיינו, תפיסת עולמה לא התאימה מלכתחילה לשדה הקרב המדיני באו"ם, אז מה רע במינויו של דנון לתפקיד?

נזכרתי באבא אבן, השגריר הראשון של ישראל באו"ם, בן 33 היה בעת תחילת תפקידו. בדעותיו נחשב "יונה צחורה", נאמר עליו שהיה בעל יכולת רטורית גבוהה (קוראים לזה "דמגוגיה", תלוי במי מדובר) ושפת האנגלית האוקספורדית שלו הייתה לשם דבר. האם השלום הנכסף פרץ בעת מילוי תפקידו? האם בהיותו שר חוץ בשנים של מלחמת ששת הימים הצליח למנוע את המלחמה בדרך הדיפלומטית שבה בחר? לא בהכרח.

תפקידו של שגריר באו"ם הוא לייצג נאמנה את מדינת ישראל. שדה הקרב הזה שקוף לחלוטין אך מטעה מאוד. ייתכן מאוד שדווקא דעות ניציות הן אלה הראויות להיות שם. דעות בדבר זכויות היסוד של העם היהודי על הארץ, אשר הפכו למילים גסות, הן אלה שידברו בגובה העיניים של המדינות העוינות לנו. לדעתי, גישה לא מתנצלת, הנאמרת באופן מכובד, דווקא עשויה לתת כבוד והערכה מול רפיסות אשר הוכחה פעם אחר פעם ככושלת. בהצלחה לשגריר החדש.

מתוך "ישראל היום"