ישנו כלל במשפט העברי, לפיו "אין אדם משים עצמו רשע", ולכן – בגדול – איננו יכולים, או רוצים, לסמוך על עדותו המרשיעה, במקום שבו היא יחידנית.

בין אם הטעם לכך הוא מהותי ובין אם הוא פרוצדוראלי, ההיגיון ברור, ובהחלט ניתן לומר שהוא עושה שכל.

אם-כן, ההיגיון הבריא והנורמאלי, מסתבר, לא מקבל זאת: שאדם-עצמו, הוא שיביא בעדותו להרשעתו. לכן, ובבחינת לאו המלמד הן, נאמר כך: המצב הא-נורמאלי הוא המצב שבו אדם רואה את עצמו כרשע.

לצערנו, יש ביננו, שרואים את ישראל היהודית והדמוקרטית באור שלילי, בלשון המעטה. אותם גורמים, על-אף שנמנים-הם בתוכנו, לא מפספסים שום הזדמנות לנסות – בדרך "דמוקרטית" כמובן – להרוס את החלום הציוני כפי שהוא. בכסף זר, ועמותות שונות ומשונות, עושים כל שלאל ידם כדי להסב נזק. מבחינתם, אגב, הצדק האבסולוטי שייך במקרה הטוב, רק למחנה שלהם, ובמקרה הפחות טוב, לבני העם השני.

הספרות הרפואית-מקצועית, מתארת מצבים קליניים בהם גוף האדם נתקף על-ידי מערכת החיסון שלו-עצמו – "מחלות אוטואימוניות". ניכר כי בדומה לכך, ממש, בשנים האחרונות, תחת צילה של הדמוקרטיה הישראלית, מתפתחים להם, באין מפריע גופים "דמוקרטיים" רבים, שבחסות הדמוקרטיה, ובכלים שהיא מספקת, מנסים הם לכפות את דעתם על כולנו. אותה אג'נדה שלא צלחה את הדרך הדמוקרטית, האובייקטיבית והמקובלת ביותר – הבחירות לכנסת, מוגשת לנו כעת, בזונדה, ממש בהאכלה בכפיה.

דוגמא לשימוש בכלים דמוקרטיים בהם נעשה שימוש, ניתן למצוא למשל, בין היתר, בהתבטאויותיהם הרבות של אותם גורמים, באמתלה של "חופש הביטוי", כנגד המדינה.

נזכיר, כי בשורה ארוכה של פסיקותיו, עמד בית המשפט הישראלי על יכולתה וחובתה, של דמוקרטיה להתגונן לרבות באמצעות שימוש בכלים שלכאורה אינם דמוקרטיים, באופן המשקף כראי, ממש, את השימוש של אותם גופים אנרכיסטיים-זרים בכלים דמוקרטיים, כנגד השלטון הדמוקרטי. אם לא התבלבלתם עד כה, נסביר, כי על-פי בית המשפט מכוח זכותה של הדמוקרטיה להתגונן – "דמוקרטיה מתגוננת": רשאית הדמוקרטיה, להגן על עצמה מפניהם של גורמים לא-דמוקרטיים המבקשים לעשות שימוש באמצעים "דמוקרטיים" לשם שלילת הדמוקרטיה. זאת, בהתקיימות תנאים מסוימים.

לוּ אותם גורמים היו עוצרים בהתבטאויות או הפגנות ממומנות – דיינו. למרבה הצער, ולא באופן מפתיע, אותם גופים, לאחר שעברו מוטציה, וחברו לגופים אנטי ציוניים אחרים, הביאו לעולם עד כה, את: המשט; תביעות כנגד חיילי צה"ל בגין פשעי מלחמה; ניסיון לעצור בכירים ישראלים בחו"ל; ולאחרונה ממש, את סימון תוצרתה של ההתיישבות, והכל כדי להסב נזק למדינת ישראל.

למרבה הצער, עד כתיבת שורות אלה לעניות דעתי, טרם נמצא מזור למצב הקליני המתואר לעיל, שבו כאמור מערכת החיסון של הגוף תוקפת את הגוף-עצמו. עם זאת, ניתן בהחלט באמצעות טיפול נאות לשלוט בעוצמת הפגיעה.

אם זהו המצב, בעת הזו, ומזור כנגד נזקיו של האספסוף וחבריו, שתוקף את ביתנו חדשות לבקרים, אין בנמצא. אולי הגיעה השעה ובדומה למצבים הרפואיים-קליניים המתוארים לעיל, להתעורר לפני שיהיה מאוחר, ודרך השימוש המשכיל ב-"דמוקרטיה המתגוננת" להגן על מדינתנו, ולמצער לשלוט בעוצמת הפגיעה של אותם גורמים בנו. אם תרצו אין זו אגדה.