בין אדר א' לאדר ב': מהו החודש האמיתי?

הרב מאיר נהוראי , ו' באדר תשע"ו

הרב מאיר נהוראי
הרב מאיר נהוראי
צילום: יח"צ

כמדי שנה מעוברת עולה השאלה כיצד יש להתייחס לשני אדרים: האם כחודש אחד שמחולק לשניים ושניהם מוגדרים כחודש אדר? או שמא מדובר בשני חודשים נפרדים – אדר א' הוא חודש העיבור, שמהווה תוספת על מנת לסנכרן בין שנת הלבנה לשנת החמה וכדי שפסח יחול באביב, והעיקר הוא דווקא אדר ב' שהוא החודש האמיתי?

שנינו במשנה (מגילה א,ד): "אין בין אדר הראשון לאדר השני אלא קריאת המגילה, ומתנות לאביונים". כלומר, מצוות פורים מתקיימות באדר שני. התלמוד דן וחוקר מדוע דווקא כך. נימוקו: משום שאנו מבקשים לסמוך את גאולת פורים לגאולת פסח. לכן נקיים את פורים ומצוותיו בחודש אדר שני סמוך לפסח.

שתי שיטות מרכזיות:

א. משמע מהתלמוד ששני חודשי אדר הם שני חלקים של חודש אחד: מצוות פורים נעשות באדר שני על מנת לסמוך גאולה לגאולה, אולם יתכן ושאר דברים כמו יארצייט נקיים באדר הראשון.

ב. הרא"ש מבין אחרת את הסוגיה: המשנה עסקה במציאות שלפתע התעברה השנה ולכן נאלצו לחזור ולקיים את מצוות הפורים בחודש אדר שני. אם נדע מראש אודות שני אדרים כפי שאנו יודעים בזמננו אזי ברור מעל לכל ספק כי אדר שני הוא האדר האמיתי לכל דבר וענין.

השולחן ערוך (אורח חיים תרצז,א) מביא את שתי השיטות וזו לשונו: "יום י"ד וט"ו שבאדר ראשון אין נופלים על פניהם, ואין אומרים מזמור 'יענך ה' ביום צרה' ואסור בהספד  ותענית; אבל שאר דברים אין נוהגים בהם. ויש אומרים, דאף בהספד ותענית מותרים. הגה: והמנהג כסברא הראשונה".

הדעה הראשונה בשולחן ערוך סבורה שחודש אדר א' הוא חלק מחודש אדר עצמו.  לכן יש להימנע  בתאריכים י"ד וט"ו החלים בו מהספד ותענית ולנהוג בו מקצת יום טוב – 'פורים קטן'. הדעה השנייה סבורה שאין לנהוג כל חגיגיות באדר א' מפני שהוא חודש עיבור וללא זיקה לחודש אדר. 

כיצד נוהגים בשנה מעוברת את מנהגי היארצייט? אחד מההלכות או המנהגים ביום יארצייט היא התענית. דהיינו, שהילדים מתענים באותו היום לעילוי נשמת ההורים ונשאלה השאלה באיזה חודש יתענו - הראשון או השני?

בנושא זה קיימת מחלוקת בין השולחן ערוך לרמ"א (תקסח,ז): "כשאירע יום שמת אביו או אמו באדר והשנה מעוברת, יתענה באדר ב'. הגה: יש אומרים דיתענה בראשון אם לא שמת בשנת העיבור באדר שני דאז נוהגים להתענות בשני (תרומת הדשן סימן רצ"ה); וכן המנהג להתענות בראשון, מיהו יש מחמירין להתענות בשניהם (פסקי מהר"י בשם מהר"י מולין)".

אם כך, בסעיף זה ניתן למצוא שלוש דעות שונות - (א) דעת השו"ע היא שיש להתענות באדר ב' ונראה מכך שלדעתו אדר א' הוא חודש העיבור בלבד, כדעת הרא"ש; דעת הרמ"א היא שיש להתענות דווקא באדר א'; ואילו הדעה הנוספת שמביא הרמ"א היא שיש להתענות בשני האדרים משום ששניהם חודש אדר.  הרמ"א מחלק בין מצוות הפורים שמועדם הוא בחודש אדר הסמוך לניסן לבין שאר הדינים שמצוותם באדר ראשון.

מתי יחגוג נער שנולד בחודש אדר והגיע למצוות בשנה מעוברת – בחודש הראשון או השני? לכאורה היינו חושבים שהמחלוקת לגבי היארצייט תהיה תקפה אף בפורים, אך לא כך. הרמ"א שפוסק שמנהגי יארצייט נוהגים באדר א' כותב אחרת בהקשר לבר מצוה (רמא  נה,י): 'ומי שנולד באדר ונעשה בר מצוה בשנת העיבור, אינו נעשה בר מצוה עד אדר השני'. מדוע?

נראה שיש לחלק בין יארצייט לחגיגת בר מצווה. כדי לחגוג בר מצווה צריך שימלאו לילד שלוש עשרה שנים תמימות. לכן, כל זמן שלא הגיע אדר שני לא הסתיימה השנה. אולם יארצייט הוא יום המסמל את תאריך הפטירה של הנפטר ואם אדר ראשון נחשב כחודש אדר הרי שיש לנהוג את מנהגי היארצייט דווקא באדר ראשון. 

סכום ומסקנות

א. מצוות הפורים נעשות באדר שני. אולם באדר ראשון נוהג 'פורים קטן' שמשמעותו שאין בימים י"ד ו-ט"ו בו נפילת אפיים ונוהגים קצת לעשות סעודה.

ב. חגיגות בישיבות ואולפנות מן הסתם יהיו גם באדר ראשון והטעם הוא שלא צריכים סיבה למסיבה.

ג. יום יארצייט - למנהג עדות המזרח חל באדר ב' ולפי מנהג אשכנז חל באדר א' ויש המחמירים בשני אדרים [לדעתי אין להטריח את המשפחה פעם נוספת לעלות לקבר ויעלו רק באדר ראשון].

ד. ילד שנולד באדר בשנה רגילה וחל יום הבר המצווה בשנה מעוברת, חוגג בר מצווה באדר שני.