האסטרטגיה שהרמטכ"ל לא מבין

אייזנקוט, למרבה הצער, לא מבין ש'הקם להורגך השכם להורגו' איננה סיסמא בעלמא, אלא אסטרטגיה ביטחונית ומוסרית.

חגי הוברמן , ט' באדר תשע"ו

בעוד שנה ורבע תציין מדינת ישראל יובל שנים למלחמת ששת הימים. גדי אייזנקוט, שיכהן מן הסתם עדיין כרמטכ"ל, ייאלץ לשאת פה ושם נאומים לציון המאורע החגיגי.

מלחמת ששת הימים היתה הדוגמא המובהקת ביותר בתולדות מדינת ישראל, למימוש תפיסת 'הקם להורגך השכם להורגו' (אחרי מבצע סיני, שגם הוא ניזון מאותה תפיסה). אני סקרן לדעת כבר עכשיו מה יגיד הרמטכ"ל באותם נאומים. האם יגנה את אותה מלחמה? האם ימתח ביקורת על השמדת חילות האוויר של ארצות ערב לפני שאלו יצאו להפציץ את ישראל? האם יחזור על דברי הנאצה של הנשיא דה-גול בתשכ"ז שמדינת ישראל ייצגה אז "עם אליטיסטי, בוטח  בעצמו  ושתלטן"?

אייזנקוט, למרבה הצער, לא מבין ש'הקם להורגך השכם להורגו' איננה סיסמא בעלמא, אלא אסטרטגיה ביטחונית ומוסרית, למרות שנוסחה בידי חז"ל ולא בידי קציני צבא (במדבר רבה פרשה כ"א פסקה ד' מדרש תנחומא, פנחס, פרק ג')‏.

מדינת ישראל, בארבעת העשורים הראשונים לחייה, דגלה בדיוק בתפיסה הזו (למעט במלחמת יום הכיפורים, בנסיבות אחרות). נכון שתמיד ישנם שיקולים לכאן ולכאן, מתי ואיך וכמה ראוי לפעול על פיה בכל מצב. אבל מי שמראש כופר באסטרטגיה הזו, שולל אותה באופן גורף, מייצג תפיסת ביטחון בעייתית ומעוותת.

גדי אייזנקוט עלול להתברר כאחד הרמטכ"לים הגרועים של צה"ל, זה שעומד בשורה אחת עם דן חלוץ, אמנון ליפקין שחק ז"ל (שבניגוד לתדמית הציבורית ולהילה שבנה לעצמו בעזרת אשתו לא היה מהמוצלחים ברמטכ"לים) ואולי גם בני גנץ, ואולי עוד כמה, שנכשלו במבחנים הצבאיים שעמדו בהם.

המשותף לכולם היה, שהחשיבה שלהם היתה מדינית יותר מאשר צבאית. נכון שרמטכ"ל צריך להביא בחשבון, בהחלטות שלו, מגוון של שיקולים, שלא כולם צבאיים טהורים. אבל מפקד הצבא, בניגוד למה שהתקשורת הכללית מנסה לדחוס לראשנו, חייב בראש וראשונה להפיח רוח לחימה בקרב חייליו. רמטכ"ל חייב להיות אדם שש אלי קרב. שר ביטחון והממשלה הם אלו שצריכים להיות גורם מרסן. ואייזנקוט עושה את ההיפך.

הנחיות פתיחה באש צריכות להיות מחושבות, אבל 'ילדה בת 13 עם מספריים' יכולה להתגלות כרוצחת סיטונית. ובמציאות של שברירי שניה, בדרך כלל אין את האפשרות בעיצומו של האירוע, בזירת הפיגוע, לבירור אקדמי נינוח מה משמעות המספריים בידה של הילדה.

כששואלים את הרמטכ"ל מה הדבר הכי קשה בתפקידו, הוא עונה: "לבקר משפחה שכולה". אני מקווה שהרמטכ"ל לא ייאלץ לבקר משפחה שכולה, שיתקשה להביט בעיניה ולהסביר למה בנם נפל לא על שמירת ביטחון המדינה, אלא בגלל שהרמטכ"ל פקד שלא לממש את הסיסמא 'הקם להורגך השכם להורגו'.