מה באמת קרה לבוגי?

להדלפת דו"ח המבקר על 'צוק איתן' יש השפעה רבה על התנהגותו של יעלון. כשיתפרסם הדו"ח המלא יזדקק שר הביטחון לשכפ"ץ תקשורתי כדי לשרוד את כתב התביעה הקשה.

חגי הוברמן , ח' באייר תשע"ו

אני מניח שאני לא היחיד שניסה בשבועות האחרונים לפענח את החידה 'מה עובר על בוגי'.

מדוע שר הביטחון המנוסה והנבון, האיש שידע להפיק את המסקנות הנכונות מחזונות השווא של השמאל ולהבין את המפה המדינית לאשורה, בצורה מדוייקת, נגרר בתקופה האחרונה לאימרות שמייצבות אותו הרבה יותר שמאלה מהמקום הטבעי שבו התייצב אחרי שפשט את מדיו. מה קרה לאיש שתמיד ידע לנתח את המצב בצורה עניינית, הבין בצורה מדוייקת את החלוקה בין הדרג הצבאי והדרג המדיני – ושילם על כך בתפקידו ובמדיו לפני למעלה מעשר שנים – שהוא נגרר למשפט הזוי כמו הפניה לקציני הצבא "המשיכו לומר את אשר על ליבכם. עשו זאת גם אם הדברים אינם חלק מהזרם המרכזי, ואף אם הם חולקים על רעיונות ועמדות שהפיקוד הבכיר או הדרג המדיני אימצו"?

אני מתקשה שלא לחשוב, שלהדלפה של דו"ח המבקר בנושא 'צוק איתן' יש השפעה רבה על התנהגותו של יעלון. כשיתפרסם הדו"ח המלא בעוד זמן מה, יזדקק יעלון לשכפ"ץ תקשורתי משמעותי כדי לשרוד את כתב התביעה הקשה כלפיו. וכיוון שהתקשורת הכללית, ביסודה שמאלנית, כמו גם האליטות הקובעות – בית המשפט העליון, למשל - יעלון משמיע כבר עתה זמירות נעימות לאזני השמאל. מכין לעצמו 'חומת מגן' תקשורתית.

הרקטות יחלידו – והמנהרות יחלידו

אם הפרטים בדו"ח שנחשפו נכונים – ומסדרת שיחות שקיימתי בשבוע האחרון עם אישים הבקיאים בתוכן הדו"ח יש לי יסוד סביר להניח שהם אכן נכונים – שר הביטחון ממש לא יוצא טוב מהדו"ח הזה.

מהדלפת הדו"ח מתברר שמבצע 'צוק איתן' ניקז לעצמו כמה וכמה מהכשלים שאיפיינו כמה מלחמות בעבר, לפחות על פי ועדות החקירה שחקרו אותן. נביא כמה דוגמאות:

קונספציה – זוכרים את המונח הזה הזכור לרע מימי מלחמת יום הכיפורים? גם הפעם, מסתבר, היתה קונספציה. יעלון היה משוכנע שהחמאס לא ישתמש במנהרות, למרות שלא היה לו הסבר מניח את הדעת למה בחמאס חופרים כל כך הרבה מנהרות, אם אין בכוונתם להשתמש בהם. יותר מכך: מהדו"ח עולה שלצה"ל לא היתה תוכנית מעשית להשמדת מנהרות. תוכנית כזו הוכנה רק אחרי פרוץ המבצע, בזמן אמת.

כמו ערב יום הכיפורים תשל"ד, גם כאן היו עיוורון וקונספציה לקויה של מערכת הביטחון, הפעם בהובלת בוגי, כאילו החמאס מורתע ואין לו כוונה להשתמש במנהרות שחפר. בתשל"ד ההנהגה הביטחונית של ישראל היתה משוכנעת שמצרים לא תתקוף, בתשע"ד ההנהגה הביטחונית היתה משוכנעת שהחמאס לא יתקוף.

בוגי יעלון סחב על גבו משך שנים 'חטוטרת' בדמות משפט שאמר בעבר לגבי האיום של החיזבאללה, שאמנם הוצא מהקשרו אבל בכל זאת נשמע רע: "הרקטות של חיזבאללה יחלידו". (יעלון התכוון שזה יקרה רק אם יהיה הסכם שלום עם סוריה). דו"ח המבקר מגלה שבנושא מנהרות החמאס, יעלון דגל בגישה ש'המנהרות יחלידו' – והפעם לא היה שום הסכם מדיני באופק שאפשר היה לתלות בו את האמירה הזו.

אמירת אמת של ההנהגה - דו"ח ועדת כהן, שחקר את מלחמת לבנון הראשונה (מבצע שלום הגליל) האשים את שר הביטחון והרמטכ"ל דאז, אריק שרון ורפול, באי אמירת אמת לשרי הממשלה. דו"ח המבקר שפירא בנושא 'צוק איתן' קובע כי בשנה וחצי שקדמו לצוק איתן, הקבינט לא קיבל שום עדכון, למעט פעם אחת, בנושא המנהרות. שרי הקבינט לא קיבלו שום מידע על עשרות מנהרות שחודרות לשטח ישראל. הדו"ח מספר שבוגי ובני גנץ טענו שהם כן סיפרו לקבינט על המנהרות הללו, ומתייחס לטענתם בביטוי 'לא מצאנו לכך תימוכין' – ביטוי פרלמנטרי למשפט "הם לא אמרו אמת".

הדו"ח קובע שהפעם הראשונה שהקבינט עודכן על המנהרות היה ב-30 ביוני 2014, יום מציאת גופות שלושת הנערים. היה שר אחד שבאותו דיון העלה את נושא המנהרות: נפתלי בנט. הוא היה זה שמסר לקבינט שיש עשרות מנהרות והם מהוות סכנה אסטרטגית, ואף הציג לראשונה את התוכנית להשמדת המנהרות. אתה לא חייב להיות מצביע של 'הבית היהודי' או חובש כיפה סרוגה כדי להודות, שבנושא זה לפחות הצדק היה עם בנט לכל אורך הדרך. יותר מכך: מהדו"ח עולה שלצה"ל לא היתה תוכנית מעשית להשמדת מנהרות. תוכנית כזו הוכנה רק אחרי פרוץ המבצע, בזמן אמת, תוך כדי לחימה.

החמצה של המלחמה – דו"ח ועדת וינגורד שחקר את מלחמת לבנון השניה, קבע כי "במלחמת לבנון השנייה הייתה החמצה גדולה וחמורה, לאור העדיפות הגדולה של צה"ל על חזבאללה, שאחראי לה הדרג הצבאי, במיוחד כוחות היבשה, עם שותפות מסוימת של הדרג המדיני". את המשפט הזה אפשר לומר כמעט במדוייק גם על מבצע 'צוק איתן'. במקום לסיים את המלחמה אחרי שבוע בהכרעה ברורה של החמאס ובהשמדת כל המנהרות – וזה לא חייב כיבוש של כל הרצועה, ואפילו לא מיטוט שלטון החמאס – הסתיים מבצע צוק איתן אחרי 51 ימים בתיקו.

במבחן העיקרי של צבא, של כל צבא לנצח במלחמה – צה"ל כשל ב'צוק איתן'. ההבדל היחיד בין מלחמת לבנון השניה ל'צוק איתן' הוא שב'צוק איתן' דרגי השדה, הלוחמים והמפקדים הזוטרים, תיפקדו בצורה יוצאת מן הכלל. הפיקוד העליון – ובהגדרה הזו אני כולל גם את ראש הממשלה וגם את הרמטכ"ל גנץ – מלכתחילה לא רצה להילחם. וכשאין רצון להילחם - לעולם לא יהיה ניצחון.