מה זו גאולה?

הרב אורי שרקי , י"ט בחשון תשע"ז

"אני מתנגד לתרבות של שכול. זה סוג של ניצחון לאויבינו". הרב אורי שרקי
"אני מתנגד לתרבות של שכול. זה סוג של ניצחון לאויבינו". הרב אורי שרקי
צילום: מרים צחי

בפרק הראשון של ספר נצח ישראל מגדיר המהר"ל מפראג את הגאולה על ידי הגלות. נאמן הוא בזה לרעיון קבוע במשנתו: אחדות ההפכים. מתוך ידיעת ההפך ניתן להבין את המושג שאנו מבקשים להגדיר, כמו שהשחור מגדיר את הלבן והרע את הטוב.

וכך מגדיר המהר"ל את הגלות, כמצב המאופיין על ידי שלושה מרכיבים: היציאה מהמקום הטבעי - ארץ ישראל, הפיזור בין האומות, השעבוד לאומה אחרת. לפי זה המצב של גאולה, ההופכי לגלות, מאופיין אף הוא על ידי שלושה מרכיבים: השיבה אל המקום, הקיבוץ, העצמאות המדינית.

יש לשים לב לכך שאין בהגדרת הגלות והגאולה כשלעצמן שום מרכיב רוחני. הגאולה הינה פוליטית. בניגוד לנצרות הרואה בגאולה מאורע רוחני ומיסטי, שבו יש ישועה לנפש מטומאת עוונותיה ומהגיהנם הנצחי, הרי שאין היהדות מתייראת מגורל הנשמה, שכן "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא" (סנהדרין פ"י מ"א). היהדות דוחה את הרעיון שתיתכן א-להות העוינת את האדם והחפצה לנקום בו. המשימה האמתית שמוטלת על האדם היא דווקא תיקון העולם הזה. מכיוון שהמנוף העיקרי המניע את התהליכים ההיסטוריים בעולם הזה הוא הפוליטיקה, לפיכך הטיל הקדוש ברוך הוא על אברהם משימה פוליטית במהותה: גוי (כלומר אומה) בגבולותיה של ארץ נתונה, לאמור הקמת מדינה.

על בסיס מאורע הגאולה מתרחשים תהליכים רוחניים של תשובה, שלום עולמי, חזרת הנבואה, בניין בית המקדש ועוד. אך אלה הם תוצאתה של הגאולה ולא הגאולה עצמה. הלוא מצאנו מחלוקת איתנים בין רבי אליעזר לרבי יהושע (סנהדרין צז,ב וצח,א) בשאלה אם הגאולה תלויה בחזרה בתשובה של עם ישראל אם לאו. תהא ההכרעה אשר תהא, עצם הצגתה של השאלה באופן הזה, מוכיח שלכל הדעות הגאולה איננה התשובה, כי אם תהליך מקביל לה.

במערכת החגים שנתנה התורה, נבדל חג הפסח, שבו אנו חוגגים את גאולתם של ששים ריבוא עובדי עבודה זרה ממצרים, מחג השבועות, המציין את מתן תורה. אמנם ספירת העומר מחברת בין שני החגים, אך עם כל זאת לא התנתה התורה את קיומו של חג הפסח הלאומי בקיומו של חג השבועות התורני, כי אם להפך: אין קבלת תורה בלי יציאת מצרים. גם אם יוענק חופש דת במצרים על ידי פרעה נאור, אין זו תורת ישראל, מאחר שאין לה תשתית של עצמאות מדינית, שהיא המאפשרת את החזון הגדול של "ונברכו בך כל משפחות האדמה" (בראשית יב,ג).

מתוך העלון "שבת בשבתו"