אודה ולא אבוש שעד אתמול לא ידעתי מיהו יוסי קליין ולא הכרתי את תרומתו לתרבות ולתקשורת. פרובוקציה אחת שלו, שהפכה את יאיר גרבוז לפציפיסט חברתי, וכולם מכירים אותו. 

עיתון "הארץ", שמאז תבוסת יקיריו אובאמה־קלינטון איבד את עניין הציבור, זוכה להיות נישא בפי כל רק בעטיים של נחש המריבה ותולעת השנאה שמנסים להכיש ולכרסם בלכידות החברה הישראלית.

חסן נסראללה מסתובב בבונקר שלו בחוסר מנוחה ובזעם אצור. כבר שנים הוא מנסה לשכנע את האיראנים ואת אחיו המוסלמים, שהוא האויב המסוכן ביותר ליישות הציונית. עד שב"הארץ" פורסם שאנשי הציונות הדתית מסוכנים למדינה ממנו. כמה אטימות, רשעות וצביעות נדרשות כדי להכתיר את רועי קליין ובניה ריין הי"ד וחבריהם הלוחמים לאויבי העם. 

כדתי־ציוני ונכה צה"ל, איני כועס על שוקן וקליין ומציע לכולם לא להתרגש יתר על המידה מלהט לשונם היוקדת והרושפת. הם אינם אנטישמים. הם שייכים לקבוצה קטנה ומידלדלת, שימיה ספורים, השקועה בתוך ביצה טובענית ומפרפרת בכוח את נשימותיה האחרונות. אליטה ישנה וכחושה שמתגעגעת למנדט הבריטי, לתנועת ברית שלום, ולישראל קטנה ונוסטלגית, שתרבותה גרמנית והשקפותיה קוסמופוליטיות. 

יוסי קליין וחבריו לא מסוגלים להשלים עם עובדת יסוד דמוקרטית: אזרחי ישראל דחקו אותם לשוליים. היתה להם מדינה בדמותם, ובליל מהפך אחד, אפל עבורם, אזרחים, שנחשבו בעיניהם סוג ב', לקחו מידם את המדינה. אזרחים חופשיים שכיבו את תנורי כור ההיתוך, שבו אל השורשים שמהם ניסו לנתק אותם ודחו בבוז את הפסאודו־תרבות שנוצרה במתחמי ההתנשאות, הגאווה והדעות הקדומות.

חובבי "הארץ" ויקירי השמאל רואים בעיניים כלות כיצד הצבא הולך ומתרוקן מהם. צעירי הציונות הדתית ממלאים את השורות שהתפנו. צעירים שמבינים כי במזרח התיכון מי שרוצה לשרוד צריך לאחוז לנצח בחרב. מי שיתעייף ימצא את מקומו בברלין או בניו זילנד. לחירות במולדת יש מחיר יקר.

אכן, האליטה הישנה נשחקה והתעייפה. חילופי אליטות הם תמיד אירוע קשה ומתסכל עבורן. עיתון "הארץ" וכותביו יצטרכו להתרגל למציאות החדשה. ועד אז, כל מה שנותר להם הוא לחולל פרובוקציות, סרות טעם ללא גבול.

ארץ ישראל נבנית, מתעצמת ומתחזקת. כבר לא צריך את מחזיקי השופרות ובעלי הזיכרונות של פעם. קם דור חדש, בעל חזון ואידיאולוגיה, שימשיך לשאת את משא האומה לתפארת מדינת ישראל.

באדיבות "ישראל היום"