פניו הכסופות של החופש - קושי הפרידה

הפרידה מהחופש עבורי היא טריקת דלת על תקופה בה הבית תוסס כמרקחה

ד"ר חנה קטן , כ"ז בתשרי תשע"ח

ד"ר חנה קטן
ד"ר חנה קטן
צילום: עצמי

קשה לי עם פרידות. ולא רק לי. העובָר מתקשה להיפרד מחיים רחמיים מוגנים. העולל משהה את פרידתו משִפעת חלב אמו, ואף הפרה – יותר ממה שהעגל רוצה לינוק, הרי... ואז יש את הפרידה מהבית לטובת הפעוטון או המטפלת.

אני בדרך כלל הייתי זאת שנותרתי בודדה במערכה, מתבוננת בערגה ובדאגה על הילד שלי שנשאב בטבעיות למסגרת המחבקת, ומותיר אותי לבדי... יש את הפרידה מהמוצץ, ומהטיטול, ומהחפץ האהוב. ויש את החלאקה, אז ניפרד מתלתלי זהב ונתחבר למראה הבוגר של הילד שלנו עם הפיאות, שפתאום נהיה ילד גדול... ויש את הפרידה מאמא ביום הראשון ללימודים בבית הספר.

והפרידה מהתמימות כשילד אחר זורק לעבר בני איזו קללה עסיסית שחשבתי שלא ישמע לעולם. והפרידה לאולפנה או לישיבה התיכונית, אז אתבונן במיטה המיותמת במשך שבועיים, ואחלום את הילד / ילדה שלי כאילו היו פה לידי. [ואין זה משנה כמה ילדים יש לידי כעת בבית]. ויש והוא פושט את הבגדים שגיהצת לו לפני כמה ימים ולובש מדי חאקי והופך לפתע לרכוש צה"ל, וכמה את גאה בו – אך הלב דופק חזק... ויש פרידה ממפקד אהוב או חבר לנשק שלקח אותו אלוקים. ובעיקר - שבע מעגלים תסובי עם הבת הכלה סביב חתנך החדש, כשאת יודעת שאוטוטו היא נפרדת ממך...

ויש ובגרת, ואת נפרדת ממתנת הפריון, וחדלו הלידות והביקורים במקוה. ואולי גם נפרדת מכמה הרגלים ישנים - השלת מעליך קילוגרמים מיותרים במסיבת פרידה חגיגית, או אולי נפרדת ממקום עבודה או מחברה אהובה, או מחלומות ילדות שהבנת שכנראה לעולם לא תתגשמנה. פרידות שונות זו מזו...

הפרידה מהחופש עבורי היא טריקת דלת על תקופה בה הבית תוסס כמרקחה, חמים ונעים, הבנים חוזרים מהישיבות, זריזים הם להקים את שלושת הסוכות, הבנות מקשטות, מבשלות, מארחות, מפנקות את אחיהם הנשואים הפוקדים את הבית שמחבק אותם בחום - כמה התגעגענו אליכם. הנכדים 'פרושים' על מזרונים בסוכה מקיר לקיר.

שחנ"שים מתנהלים עד אמצע הלילה - כי מי ידחוק בנו בחופש. סיפורי נוסטלגיה של בעלי, שירי אהרן רזאל ושולי רנד רועמים מהמטבח, צחוקים ואווירת כיף מסחררת.

והנה, זה נגמר. חזל"ש. כמה לי עצוב. נשארנו אני ואתה לבד בקן שהתרוקן. בבית הענק שמקפל את עצמו כמו אקורדיון שקלידיו עייפו. השקט מאיים להטביע אותי בגעגוע לשקיקת החיים המבעבעת, לחיוכים ולצחוקים, לחיבוקים ולשיתופים.

הוא מזמין אותי להתעשת, לצלול לרוגע שהוא מאפשר, ולספור את הימים ואת השבועות עד לחופשת החנוכה...