מאז ומעולם ביקש האדם לזהות את הנחש הקדמוני. תנועות חברתיות ניסו לאתר את האשם ברוע העולמי.

המהפכה הצרפתית זיהתה את יסוד הרע במעמדות החברתיים, והקומוניזם בבורגנות. השינוי העולמי  לגרסתם יכול להתחולל רק דרך הכרעה.

כתוצאה מההשפעה הנוצרית, נתפסה המשיכה הפיזית בין גבר לאשה, כיצר שפל וטמא בלבד. הנשיות נתפסה כמעוררת את היצר הזה. נחש בלבוש אנושי, למעשה האשה הואשמה בנשיות. כבתנועת מטולטלת היסטורית, מנסים  כיום גורמים פמיניסטים, להפך את המגמה ולסמן את הגבריות כמקור הרוע המעורר ליצר העריות. נקודת האשמה נשארה בעינה, היא פשוט הועתקה מנשים לגברים.

ליהדות  גרסה משלה לאירועים: הקשר הפיזי בין אדם לחוה, ביטא קשר הרמוני של נשמה וגוף, פנימיות שמובילה לביטוי מעשי. הציווי האלוקי לקשר זוגי, למשפחתיות ולקיום עולמי היה ההפך מטומאה, הוא היה קדוש. הנחש  הקדמוני שהיה מהלך על שתיים, פירש את הקשר הזוגי הזה, במשמעותו החיצונית והגופנית בלבד.

כיוון שכך היה פירושו, נתאווה אף הוא לקשר שכזה. הנחש פיתה את חווה להתבונן על עץ הדעת במבט גופני, כתאווה לעיניים. סוף התהליך הוליד את חטא אדם ראשון. האדם גורש מגן עדן. העולם הישן נעלם. במקומו עלה עולם, שבו כל מעשה של אדם, מעורב מטוב ורע, מגופניות ירודה ומרוחניות נעלה. גוף ונשמה הפכו להיות מתמודדים על הבכורה באישיות האנושית, במקום להיות שני צדדים של מטבע אחת. מאבק במקום הרמוניה.

כל עוד לא שבנו לעולם של אדם הראשון המרחב בין גבר לאשה מנכיח את האופציה הגופנית גם במנותק מקשר נפשי. היהדות מכירה בנוכחות הזו כעובדה, אינה מטילה אשמה על נציגי אדם או נציגי חוה, אלא מזהה כי נקודת המפגש היא הנקודה המאתגרת. בניסיון  להתמודד עימה, הגבילה היהדות את המפגש האינטימי באיסור ייחוד, מיעטה אלמנטים מעוררי תאווה בדיני צניעות, תרגלה את ריסון המישור הגופני באיסור הרהור ובשמירת העיניים והרחיקה קשר על בסיס קבוע ומתמשך בין גברים לנשים באמירה אל תרבה שיחה עם האשה.

אולם המרכיב המרכזי, גם בעולם שאחרי חטא אדם הראשון, הוא ביסוס המערכת הזוגית בין איש לאשתו. מערכת  זוגית ומשפחתית יציבה ואוהבת היא המרכיב המרכזי, להגדרת  קשר גופני על בסיס קשר נפשי יציב ומתמשך. קשר זוגי, קיומי, המיישם את העיקרון של "ודבק באשתו והיו לבשר אחד", מגובה בנוכחות אלוקית, מנסח מחדש את היחסים בין איש לאשה על בסיס קדוש. המשפחה היהודית שבה לגן עדן קטן משלה בדרך לשיבה לגן העדן העולמי. אלו הכלים של היהדות למיתון האתגר בעולם שבו אנו חיים. אלו הכלים לשוב לגן עדן.

ובלשון עכשווית, במקום לקדם את me too לקדם את Together .