"חתונה ממבט ראשון"?

לא פשוט למצוא זיווג, ומסתבר שאין דרך אחת. לעניות דעתי חשוב לתת לקב"ה מקום להיכנס ולא לחשוב שאנחנו יכולים לשלוט בכל התהליך.

הרבנית יהודית אפרתי , י"א בחשון תשע"ח

יהודית אפרתי
יהודית אפרתי
צילום: עצמי

השבוע שמעתי בזמן שנסעתי ברכבי ראיון עם אדם שלא הכרתי. משמיעת דבריו הבנתי שהוא החליט לקחת אחריות.

לתומי חשבתי שהאדם הזה כאב את כאבו של עם ישראל בראותו כמה רווקים ישנם. הוא ראה שלא מעט רווקים ורווקות מנסים ומנסות למצוא את הזיווג שלהם ולא מצליחים. כמעט השתמע שהוא מזדהה עם צער השכינה, בכך שישנם כל כך הרבה בתים לא בנויים בעם ישראל והחליט לעזור לרווקים.

בהמשך דבריו סיפר שהקים ארגון לשידוכים. ניכר שהוא חשב על כל ההיבטים של מציאת זיווג - בארגון שלו ישנם פסיכולוג שאחראי על בדיקת אישיותו של המשודך, גנטיקאי שתפקידו לעשות בדיקות גנטיות לשני הצדדים ואפילו לאחר השידוך שמביא לחתונה הארגון מלווה את הזוג מכל ההיבטים למשך ארבעים יום, שהם תחילת השנה הראשונה שבה בני הזוג זקוקים לעזרה והכוונה רבים.

חשבתי לעצמי - איך לא חשבו על הרעיון הפשוט הזה מזמן? כמה חכם לקחת את בדיקות דור ישרים, הבירורים שעורכים אצל חברי ומורי המיועדים לשידוך, ולכנסם יחד עם השדכן בסוג של ארגון אחד שמוציא שידוכים! מהראיון החטוף הבנתי שמי שפונה לארגון מתחייב לסמוך על שיקול דעתם. הרהרתי לעצמי, שהמועמד לשידוך בוודאי גם סומך את ידיו על ההכוונה של הקב"ה דרך שליחיו בתכנית זו, ולא פוצח במערכת דייטים אינסופית כפי שקורה לא פעם במחוזתנו...

ההיסוסים בבחירת בן זוג הם קשים מאוד ובצדק, כי החלטה על חתן או כלה היא ההחלטה הגורלית ביותר בחייו של אדם. עבודה ואפילו מקצוע אפשר לשנות, החלפת מקום מגורים זה לא דבר קשה במיוחד, אך בחירה מוצלחת של בן זוג היא משהו שילך איתך לכל החיים (ק"ו אם נולדים ילדים).

אני זוכרת ששמעתי ממורי, הרב אברהם בהר"ן ז"ל, רעיון מרתק. הרב אמר שישנם אנשים שחושבים שלכל אחד יש רק בשערט (זיווג) אחד, אך האמת היא שישנם בנים רבים שמתאימים לבנות רבות ולכן כשמתחתנים צריך לוודא שיש את כל התנאים הבסיסיים להצלחת השידוך ולאחר מכן פשוט להרבות בנתינה ובתפילה.

הוא היה אומר ש "אין כמו נתינה שתביא ותבסס אהבה", ולכן חשוב לקפוץ למים אם התנאים הבסיסיים קיימים גם אם אין "פרפרים ופרחים והתאהבות מרגשת". זכור לי שהוא הוסיף שמומלץ להתחתן בגיל צעיר כי אז קל יותר לקפוץ למים כאשר שני בני הזוג עדיין צעירים וגמישים במחשבתם והם עוד יתבגרו יחד ויבחרו באמת אחד בשניה. זכור לי שהוא הסביר שלבני זוג בוגרים ומגובשים בדעתם קשה יותר "לפנות מקום" לבן זוג שונה עם תכונות שונות והרגלים שונים.

כששמעתי ברדיו על הרעיון המעניין חשבתי על כך שישנם סוגים רבים של דרכים לפגוש את המיועד. אפילו אבותינו הקדושים מצאו את זיווגם כל אחד באופן שונה וכך הבנו שאין דרך אחת למצוא את המיועדת.

אברהם אבינו מצא לבדו את אשתו בלי יותר מידי סיבוכים: "ויקח אברם ונחור להם נשים, שם אשת אברם שרי..."

התנהלותו של יצחק כבר שונה. אביו אברהם עסוק בשידוך שלו, הוא שולח את אליעזר למשפחת אחיו בארם נהריים. אברהם אבינו משביע את אליעזר לעשות ככל יכולתו ומעורבות בסיפור תפילות רבות - תפילת אברהם, תפילת אליעזר, ותפילת יצחק עצמו.

ולבסוף מצינו גם את סיפורו של אבינו יעקב, שאצלו הדברים בכלל לא הולכים בפשטות, הוא נשלח לפדן-ארם לחפש את אשתו, מוצא אותה ליד הבאר ומתמודד עם חמיו לבן שמרמה אותו ובסוף, לאחר ארבע עשרה שנה יוצא עם שתי נשים שרק אחת מהן הוא בחר (ואת השניה הקב"ה בחר עבורו, ע"י חמיו הרשע).

אכן לא פשוט למצוא זיווג, ומסתבר שאין דרך אחת. לעניות דעתי חשוב לתת לקב"ה מקום להיכנס ולא לחשוב שאנחנו יכולים לשלוט בכל התהליך. צריך גם לדעת לקפוץ למים ולסמוך על מסובב הסיבות, וכפי שאמר רבינו הגר"א שבענייני שידוכים לא צריך השתדלות מרובה אלא בעיקר תפילה שנאמר: "מה' אישה לאיש". ניתן להביא ראיה לדברי הגאון מהתנהלותם של אבותינו בתחום זה. 

כשחזרתי הביתה התברר לי מיהו האדם ממנו התפעלתי בראיון ומהי בדיוק יוזמתו, והבנתי שמדובר על תכנית ריאליטי רדודה ומטופשת שמחצינה את מה שראוי שיוצנע ומטרתה העיקרית לגרוף כסף, מחתנים זוגות מבלי שיכירו אפילו אחד את השני וזה כמובן מוגזם ואסור הלכתית. אף הרבנות הראשית אינה סומכת ידיה על היוזמה שלהם: "הרבנות הראשית רואה בהפיכת מוסד הנישואים לתוכנית טלוויזיה משום חילול קדושת הערך העליון של חיי המשפחה והנישואים"...

מסתבר שהרעיון הנפלא של הרב בהר"ן מחכה למימוש רציני ולא ציני-תיקשורתי. חסרה כיום אוירה של שידוכים שאינם על פי התאהבות, אלא על בסיס אהבה שתחילתה בהתאמה וחיבה בסיסית, ואמונה אמיתית בהשם יתברך שיבנה את הזוג יחד עם אהבה שלימה וצומחת.

בעצב סיכמתי לעצמי שאולי המשיח לא ממש כאן בתחום יוזמות הנישואין, אבל בינתיים כולנו יכולים לנסות לפתוח עיניים, לגלות עניין ולנסות לבנות עוד חורבה אחת מחורבות ירושלים.