מתחת לרדאר

מאיר גרוס , כ"ה בחשון תשע"ח

מאיר גרוס
מאיר גרוס
צילום: עצמי

אמש שמענו, בחדשות, שצה"ל נערך לקראת "נקמה" שהג'יהאד וחמאס הבטיחו בגין פיצוץ המנהרה שלהם.

מעבר לעצם החוצפה על תגובה בכלל למניעת חדירה לשטח ישראל וניסיון לפגוע בנו, הרי בעצם השימוש שלנו במונח "נקמה" יש מתן לגיטימציה לכוונה שלהם. כאילו עשינו מעשה רע, תוקפני. האם היערכות צה"ל לכוונה של פיגוע אינה תואמת את המציאות יותר?

השפה צריכה להיות ביטוי לאמת. והיא גם כלי להשפעה על התודעה. וקשה להבין לאן נעלמה הבינה וההבנה אצלנו לנשק הכל כך חשוב הזה. כך למשל, ב"ישראל היום" – עיתון ימני?!- מיום ששי, כא בחשוון, יש מאמר של יואב לימור העוסק בלחימה בעזה. והנה ציטוט : "צה"ל מחזיק בתמונות של המנהרה ובתמונות של גופות הכורים שנהרגו בה".

כורים. סתם פועלים תמימים שנהרגו על ידי היהודים? מה הם כורים שם, זהב ? יש במאמר גם תמונה בה נראים שני לבושי מדים ונושאי נשק מתבוננים אל טנקים. והכותרת :" לוחמי חמאס באזור הפצצת המנהרה השבוע". לוחמים. הם כבר אינם טרוריסטים? ואם בארזים- העיתון "ישראל היום"- נפלה שלהבת מה נגיד לאזובי התקשורת? – אולי בכלל, לוחמי חופש". אולי, משחררי המולדת? והרי אנו דנים עם "הארגון לשחרור (!!!) פלסטין".

אז מה הפלא שבכלא יושבים "אסירים". לכל היותר הם "אסירים בטחוניים" או "על רקע לאומני". לא מחבלים, כמובן. ואני מדגיש שזה בעיתון הנחשב ימני. מכונת כביסה למילים.

אגב, העיתונאי יאיר שרקי סיפר שבימיו כעורך- בשידורי ישראל- השתמש במונח מסתננים לגבי האפריקנים שהגיעו לישראל באופן בלתי חוקי. השדרים- ניטראליים, כמובן, וחסרי אג'נדה- תיקנו את הטקסט שלו, בעת השידור, לפליטים או מבקשי עבודה. הוא פנה לפסק הדין של בית המשפט העליון  בעניינם, ומצא שם כתוב "מסתננים". למותר לציין שהשדרנים המשיכו לצנזר את מה שכתב. זה הכוח והחרות שמשרתי הציבור (כולו ?) נטלו לעצמם.

במערכה על העברית, השמאל מנצח. אנו יכולים להיווכח ששם מקבעים מונחים שהם מסר ברור בעצם הביטוי. "חוק הג'ובים", למשל, אינו הברקה סתמית. הוא נשמע כפרי מאמץ מכוון, והפצתו וקיבועו בדעת הקהל זוכים למשת"פים בתקשורת. והגיע הזמן שהמוחות המקוריים והחריפים במחנה הלאומי יתחילו לעבוד. מי שחושב שהשימוש ב"שלום אך שווא" הוא תשובה הולמת ל"שלום עכשיו", כדאי שיקשיב לעצמו כשהוא מבטא את המילים.  

כך גם המונח "כיבוש" אינו ניתן לעקיפה על ידי כתיבתו כ"עכיבוש" או סתם בתוך מירכאות. צריך להחליף את המילה הזאת. וכדאי לשים לב כי גם אנשי תקשורת ימניים אינם נושאים את "השחרור" ברוממות גרונם או אפילו בכתיבתם. אפשר גם להפסיק להשתמש ביהודה ושומרון. יש יהודה, יש שומרון, יש בנימין, יש הר חברון. כל חבל ארץ נושא את שמו ההיסטורי. וכמובן, יש לזה משמעות.

ולסיום נשוב לתחילת הדברים ונסגור את המעגל בפורום שנחשב ימני. אני מתכוון לתוכנית "הפטריוטים ". באחת התוכניות האחרונות עסקו שם ברב מחבלים רצחני. איש השמאל הקיצוני, שהיה בפאנל, התקומם על שקראו לו רוצח.

אבל, בהמשך התוכנית, הוא אמר על ראש ממשלת ישראל, אף ראש הממשלה שלו, "גם הוא רוצח". וזה עבר מתחת לרדאר של כל היושבים באולפן. ואנו מדברים בשבוע שלאחר העצרת בכיכר לזכרו של יצחק רבין. כשהאוויר עדיין מלא בדיונים על הרצח והרוצחים, על הסתה והמילים המובילות לרצח ראש ממשלה.

חכמים היזהרו בדבריכם. היזהרו , כמו כן, בדברים הנשמעים באוזניכם.