מוסר המלחמה של יעקב אבינו

הרב אריאל לוי , כ"ח בחשון תשע"ח

הרב אריאל לוי
הרב אריאל לוי
צילום: עצמי

כל בר דעת שלומד את פרשת תולדות תמה מאד: איך יתכן שיצחק אבינו ע"ה לא הכיר את היתרון שיש ליעקב אבינו שהיה "איש תם יושב אהלים" על פני עשיו הרשע שהיה "איש ציד איש שדה" ורע מעללים. מדוע בחר יצחק בעשיו לתת לו את הברכות? ומה סיפור זה מלמדנו לדורות?

בספרו הנפלא "מדבר שור" מסביר מרן הראי"ה קוק זצ"ל (במהלך ארוך שכדאי ללמוד את כולו) שיצחק ידע שהעם שעתיד לצאת ממנו יצטרך להילחם באויב. ובמלחמה אסור להיות איש תם. במלחמה צריך לכסח את האויב! על כן "ויאהב יצחק את עשיו כי ציד בפיו", תכונתו של עשיו להתגבר על החיות הטורפות ולהכניע אותן היא תכונה נצרכת וטובה להשתמש בה עם בני אדם הדומים להם. "כי את הרעים לגמרי ההכרח לכלותם מן הכרם כז' אומות ועמלק וכיוצא בהם אלה שיידע יודע כל תעלומות שתכלית טובה לא תצמח מהם, רק רע לההטבה הכוללת "

כשראה יצחק אבינו ע"ה את יעקב אבינו בהיותו יושב אהלים ודבק תמיד במידת החסד, חשב שאין בסגולתו לחגור חרב ולהשתמש במידת האכזריות והניצחון כשצריך אותה. ולמרות שיעקב טוב מאד כשלעצמו, ראינו כבר הרבה צדיקים שמהם לא יצאו סגולות כלליות.  רק אחרי שהתברר לו שיעקב יודע ללבוש את בגדי עשיו, כלומר להשתמש עם תכונותיו הרעות בעת הצורך, אמר: "גם ברוך יהיה".

וזה לנו מסר לדורות. ישראל בטבעם רחמנים ביישנים וגומלי חסדים. תכונות חשובות ונצרכות. אבל לפעמים צריך לדעת ללבוש את בגדי עשיו. במלחמה באויב אסור לרחם רחמנות שאינה במקומה. ואין מה לחשוש שהאכזריות כלפי האויב תהפוך אותנו לאנשים רעים חלילה. המידות של עשיו אינן מהותיות אצלנו. כשצריך, לובשים את בגדי עשיו ונלחמים באויב. וכשחוזרים הביתה מדברים ברכות ובסבלנות, חוזרים למידות הטובות שהן עצמיות לנו.

הלוואי ונזכה להנהגה יהודית  טובה ובריאה שתלמד את חיילי צה"ל הגיבורים והאהובים מוסר מלחמה ע"פ ערכי תורתנו הקדושה, שאין מקום לסלחנות ורחמנות כלפי האויב אלא לפעמים צריך ללבוש את בגדי עשיו ולהילחם באויב מלחמת חורמה. ואחר כך לחזור לבית המדרש ולבית עם עדינות נפש רחמנות  ורגישות.