חשיבה טובה תמנע ממך לעשות מעשים רעים

הנשמה מתפעלת את הגוף. חלק אלוה ממעל. הוא השכל האלוהי. בצלם אלוהים ברא את האדם.

הרב אפרים זלמנוביץ'' , ג' בכסלו תשע"ח

הרב זלמנוביץ'
הרב זלמנוביץ'
באדיבות המצולם

חוקרים מכל העולם מנסים להבין מה עבר בראש לאותו גוי, סטיבן ארה"ב, בן 64 רואה חשבון עשיר בשעה שירה צרורות ורצח חפים מכל פשע, ופצע מעל 500 אנשים שלא הכיר. מה גורם לאדם שקט ונורמטיבי, שלא חסר מאומה, להפוך לתוקפן רשע מרושע. האם גרמה לכך בעיה גופנית או נכות נפשית?!

המדענים יאמרו ששינויים מוחיים הנובעים מגנטיקה גרועה או\ו ילדות קשה יש בהן היכולת להפוך אדם לרוצח. אני סבור שחינוך ותרבות ודת, הבונים מצפון ישר ונקי, ימנעו ממך לעשות מעשים רעים ונוראים. חיזוק מעמדו של השכל האלוהי והכפפת השכל האנושי לאלוהי. יגרמו שנעשה ונפעל אך טוב, זו חובת האדם בעולמו, כמאמר הנביא ירמיה שאמר "מפי עליון לא תצא הרעות והטוב" כלומר, אין הבורא גוזר על האדם לא להיות טוב ולא להיות רע אלא כל אדם ואדם ראוי להיות צדיק כשלמה המלך או רשע כירבעם (רמב"ם בהלכות תשובה). חשוב טוב עשה טוב והיה צדיק, אמר הרב אפרים זלמנוביץ הרב הראשי מזכרת בתיה.

הנשמה מתפעלת את הגוף. חלק אלוה ממעל. הוא השכל האלוהי. בצלם אלוהים ברא את האדם. הוא השכל אשר השפיע ה' לאדם, שהוא שלמותו הסופית קודם מריו בחטא הקדמון (מורה נבוכים ח"א פ"ב). השכל מקבל ציוויים מאל עליון ומפיק פקודות ביצוע לגוף. האדם מעצם טבעו אמור ללכת אחרי המושכלות. ידע אל נכון להבדיל בין האמת ובין השקר. ידבק באמת וירחיק עצמו מהשקר. אפס טעויות. במידה ומחשבות האדם תהיינה טובות, או אז גם המעשים.

הנחש, שהיה קודם החטא הקדמון ערום מכל חית השדה, בא על חוה אמנו והטיל בה זוהמה. פיתה אותה לא להסתפק בהווי חיים המונחים על ידי השכל האלוהי לבדו, המצוי במוח אלא ראוי ורצוי לנצל גם את החושים והחושניות, הרגש והריגושים שבלב, לקבל החלטות נכונות. להפוך את השכל האלוהי גם לאנושי. כך הטיל הנחש את האנושות כולה למערבולת של תחושות, המבלבלות לא אחת את המחשבות ומקשות על השכל לנגוע באמת הצרופה ולפעול במינונים הנכונים.

ויאמר הנחש אל האישה: "והייתם כאלוהים יודעי טוב ורע" (בראשית ג' ה'). לא נאמר כאן אמת ושקר אלא טוב ורע, שהוא מן המפורסמות ולא שייך למושכלות. לפי שאין אנחנו אומרים: השמים כדוריים זה טוב, והארץ שטוחה היא זה רע. אלא על הנכון והשווא, אנו אומרים אמת ושקר. ועל הנאה והמגונה אנו אומרים טוב ורע. ובשכלו האלוהי, ידע האדם אל נכון ויבין מהו אמת ומהו השקר (רמב"ם). ככל שהשכל האלוהי מתרחק מהמוח ומתקרב אל הלב, הוא הופך לאנושי יותר (משך חכמה), תהליך הפוגם בהחלטות שהאדם מקבל. גבולות המגדירות טוב מוחלט ורע מוחלט טושטשו. זה מקום שלטונו של יצר הרע, הפועל על החושים ומטעה את האדם ומכשילו לחשוב שהרע הוא הטוב. כאן נזרע זרע הפורענות.

הרמב"ן (שיר השירים ד' י"ג) כתב: יצר טוב ויצר רע, כנגד עשה ולא תעשה, מוטבעות באדם. התורה והמצוות עשה ולא תעשה, באות להרגיל ולהדריך את האדם במידות טובות. אלו יכוונו את יצר הרע שיהא נמשך אחר יצר הטוב.  

תלמוד תורה וקיום מצוותיה בונים אורח חיים שנועד להכריע את יצר הרע ולנצל את שיטות פעולתו לטובה. כאמור; בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין לה. עד החטא הקדמון אדם חי אך ורק על פי יצרו הטוב. האדם התהלך ערום בגן העדן והתאווה לא קלקלה את השורה. "ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבוששו" (בראשית ב' כ"ה). "עד שאפילו היותר מפורסמת במידות לגנאי, והיא גילוי הערווה, לא היה זה רע בעיניו ולא הרגיש גנותו" (רמב"ם שם).

עם החטא הקדמון נטה האדם אחרי תאוותיו הדמיוניות ותענוגות חושיו הגופניים כמו שאמר שם "ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאווה הוא לעיניים" (בראשית ג' ו') האדם נענש ונשללה ממנו אותה ההשגה השכלית מתת יד הבורא. היה עליו להבין בשכלו שהאמת מצויה באיסור לבל ישגה בדמיונות כזב (רמב"ם).

יצר הרע החל לפעול עם אכילת הפרי האסור בגן עדן. השכל האלוהי הביא לאדם אושר וחיי גן עדן עלי אדמות, בהשיגו את המינונים הנכונים הבלמים והאיזונים בחיים. לו שמע האדם בקול ש-די ולא היה אוכל מעץ הדעת, האדם לא היה חוטא לעולם. השקר היה נדחה אל מול האמת שהיא נצחית. והאדם היה חי לעולם. יצר הרע לא היה מצליח לפתותו.

האדם חטא בחטא הקדמון. אכל מהפרי האסור. עקב כך ירד מלאך המוות והתקצרו הימים. מדוע? - כיון שהניח דעתו של הקב"ה והלך אחרי דעתו של נחש. למעשה, הלך אחרי תאוותיו הדמיוניות ותענוגות חושיו הגופניים. ביקש לעצמו חיי מותרות. אלה דברים שעליו ליצור ולשווק בעצמו מחוץ לגן.  בזיעת אפיך תאכל לחם. ה' יצר אדם והניחו בגן עדן על מנת שיזכה לחיים טובים. הקב"ה ביקש שאדם וחוה ייהנה מאשר הוא גשמי הכרחי. "ויצמח ה' אלוהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע" (בראשית ב' ט'). הכל בא לו מן המוכן. הכל בגדר ההכרחי לקיום הגוף והזנת הנשמה.

האדם הושפע מחוה שהושפעה מהנחש. אחרי החטא הקדמון, השתנו רצונותיו של האדם ואינם נובעים יותר מהשכל האלוהי נטו, מעורבים בהם ריגושים וחושניות. מקום משכנם בלב. איש איש תאוותיו ורצונותיו. מאז טעם מהפרי האסור שבעץ הדעת. תאוותיו גברו ואינו מסתפק בהכרחי. אינו מסתפק במאכלים צמחוניים. אינו שבע מהכמויות המזינות, הוא תאב עוד ועוד עד בלי די. כל מי שאינו מסופק מן ההכרחי. אינו הולך בדרך הממוצעת, אינו יכול לדור בגן עדן.

באופן טבעי הוא ייפלט משם. קודם החטא חי האדם חיים נוחים. הכל בא לו מן המוכן. כל המאכלים ההכרחיים למחיתו בצניעות ויושר, נמצאו באופן טבעי בגן העדן והיו בהישג ידו ללא כל השקעה.

עתה, בחיים המודרניים, אלה שאחרי החטא, עליו לעמול קשה על מנת שהאדמה תוציא עבורו פירותיה. אפילו ההכרחי שקודם החטא הגיע אליו בקלות, עכשיו מגיע אליו בקושי עם קוץ ודרדר. החיים מתירניים, וההחלטות והרצונות אינם עולים בקנה אחד עם האמת. השקר יוצר דמיונות ופיתויים ומכאן אל הפשע ואל הרוע, המרחק אינו רב. תפקיד האדם לתקן עולמו ולשוב אל החיים האמתיים כפי שהיו בגן העדן מקדם. לבנות חברה צודקת על פי מוסר התורה.