ברכת הנרות והרב שטיינמן
ברכת הנרות והרב שטיינמן

עתידנות כיום היא תחום אקדמאי. רק נביא יודע את העתיד הוודאי, עתידנות היא הניסיון ללמוד מהעבר וההווה על מנת להתכונן לעתיד אפשרי. היכולת לצפות תרחישים עתידיים עוסקת בעולם הממשי שלנו ובעתיד הקרוב.

העתיד הגאולי לעומת זאת נסתר מעינינו, וכלשונו של הרמב"ם "לא נדע איך שיהיו עד שיהיו". ה'ראליה' של העולם העתידי נתונה בידיו של בורא עולם. הדרך להגיע אל העתיד הגאולי עוברת דרך  מילוי הייעוד של עם ישראל בקיום תורה ומצוות.

עומק המצוות, והאופן שבו הם פועלות לתיקון עולם, נסתרים מעיני בשר. הרב קוק מבאר כי ברכת המצוות מתארת שני מושגים מצווה וקדושה. "אשר קידשנו במצוותיו" .הברכה מבהירה את העיקרון שהמצוות יובילו אותנו אל  עולם העתיד- עולם של קדושה. עולם של קדושה הוא עולם של חיים בעלי נוכחות אלוקית מלאה וגלויה. כאשר המציאות חיה נוכחות אלוקית, החיים עצמם הופכים להיות מטרה ותכלית. המצוות מובילות אותנו אל העולם ההוא.

מי שמצווה אותנו זה ה' יתברך, אנו כבני אנוש לא נדע את הדרך והיעד המדויק. למרות שאין ביד בן אנוש לדעת את הדרך לעתיד, גם במצוות דרבנן כמו למשל נר חנוכה, מברכים אשר קדשנו במצוותיו. היכולת לנסח במצוות דרבנן את העיקרון של מצווה מובילה לקדושה, משמעותה היא כי אומנם אין ביד חכמים את היכולת לראות פני עתיד במדויק, אבל יש  בידם לדאוג שנגיע לעתיד המקווה.

לשם כך עליהם לעסוק בעבר ובהווה. העיסוק בעבר משמעותו היא  שימור הרצף  התרבותי, העתקת השמועה מדור לדור, על מנת לאפשר רצף קיומי. העיסוק בהווה משמעותו התייצבות אל מול אתגרי ההווה, על מנת לאפשר לעם ישראל לנוע אל פני עתיד. בנרות חנוכה משמרים חכמים את העבר הלאומי ואת ההתמודדות הרוחנית העכשוית עם השפעות תרבותיות זרות.

את כתר ההנהגה הציבורית הרחבה, קיבל הרב שטיינמן זצ"ל בהיותו בשנות התשעים לחייו. לקבלה ציבורית  זאת משמעות תרבותית רחבה. ציבור המקבל על עצמו הנהגה ציבורית  של מנהיג בגיל כזה, משקף מערכת ערכים של צורך לשימור וחיזוק הנהגת עבר. הרב שטיינמן זצ"ל, תואר גם כבעל חשיבה החוזה פני אתגרי הווה. חברה שמקבלת עליה הנהגה כזו, מעידה כי יעדיה הם שימור תשתית עבר ואתגרי ההווה.

בעידן בו העולם שייך לצעירים, והעתיד רודה פני עבר, מנסה לשנות את ערכיו וזהותו ובכך מסכן את פני העתיד עצמו, בהופכו להיות אנושות מורכבת מחלקיקים בודדים ומבודדים, דמותו והנהגתו של הרב שטיינמן הם אות ומופת. מי שעתידו של העולם נוגע לו והעתיד הגאולי חי בקרבו, חב טובה לת"ח ומנהיג רוחני שחייו היו קודש להעמקת התשתית ושימורו של העם היהודי.