נפלאות הגורמים המזמנים

מה הקשר בין המפולת ב"טבע" לבין פטירתו של הרה"ג שטיינמן זצ"ל?

מאיר גרוס , ו' בטבת תשע"ח

מאיר גרוס
מאיר גרוס
צילום: עצמי

מה הקשר בין המפולת ב"טבע" לבין פטירתו של הרה"ג שטיינמן זצ"ל? האם יכול להיות קשר בין פטירה שאינה בידי אדם, לבין מה שקרה לפתע במפעל תרופות מבטיח? בו לכאורה זה בידי אדם.

ועוד בנושאים רחוקים זה מזה, ובחברות שונות לחלוטין?

כמובן שהעיתוי, ההתרחשויות באותו זמן, מזדקרות מיד לעיניים. אבל, אם נתבונן יותר לעומק, נבחין ברובד נוסף.

הרב שטיינמן זצ"ל, הביא לפרהסיה הציבורית דמות של מנהיג, שעולמו הרוחני הביא אותו למעמד הנהגה ציבורית בעל השפעה והחלטה בנושאים רבים שעל סדר היום הציבורי, וגם בחיי יום יום של יהודים כפרטים. אי אפשר להגזים גם בהכרעותיו בסדר היום הציבורי של המדינה. ועם זאת, צניעותו, ענוותו ואורח חייו הנראה סגפני ממש, מאיר דמות שכל כולה מנותקת מחומרנות העולם הסובב. תמונות ביתו, על הריהוט החסר, נפוצו בכל הרשתות.

והנה, באותה עת, אנו שומעים, קוראים וצופים בפזרנות מנקרת עיניים. ב"טבע" המנהלים זוכים במתנות של עשרות מיליוני שקלים. ואגב, לכאורה ללא קשר להישגים שלהם. הניתוק בין שכבת המנהלים הבכירה לפועלים שם, ממש זועקת. ובוודאי גם גובה התגמולים הכספיים והפער המדהים שבין המנהלים לעמלים בבתי החרושת.  

אגב, בהקשר הזה  אי אפשר עוד להתעלם מהיו"ר של מפלגת הפועלים לשעבר – הקרויה עתה "המחנה הציוני" – שזכה, על פי התקשורת, לפרישה מרופדת מאוד מאוד מתפקידו הניהולי ב"בזק". כל אלו- גם ממפלגתו- שהכבירו מילים על קפיטליזם חזירי, על עשרות מיליונים שניתנים לבכירים גם אחרי פרישתם, חייבים להסביר למה מילאו פיהם מים על תנאי פרישתו שלו. הכיצד לא נשמעו שם אותם חישובים כמה הרוויח מנהל ב"טבע" בשעה. והיה שם מי שחישב שמדובר ב54 אלף דולר לשעת עבודה. בערך משכורת של פועל לשנת ! עבודה. אגב, מעניין לדעת אם זו הייתה המגלשה  שאפשרה למי שנבחר ליו"ר, להיבחר.

עוד נקודה בולטת היא ההשוואה למשכורת הצנועה של שרי הממשלה המנהלים את המדינה- עסק גדול בהרבה- שבה החלטותיהם הן בעלות משמעות גדולה בהרבה.

דוגמה נוספת מ"נפלאות הגורמים המזמנים" הייתה כשבחדשות, בסערת חוק ההמלצות, נשמעו שירי הלל לחוקרי המשטרה על יכולותיהם המוכחות בחקירות מסובכות. (אומנם, אין קשר בין היכולות הללו לעובדה שהם אינם יכולים להתאפק מלהגיש המלצות מתוקשרות מעל כל במה. שהרי לא זאת הבעיה בפרסום שמות נחקרים וחשודים).

אבל, באותה מהדורה, הידיעה הבאה סיפרה על אותו מחנך, רב, שהואשם על ידי תלמידה אחת במעשים שאינם הולמים. וחוקרי המשטרה טרטרו אותו שנה שלמה. במעצרים, בפרסומים בהרס דמותו החינוכית, רבנית וציבורית ופגיעה קשה במשפחתו. והתברר באותו עיתוי מאלף, שהוא זכאי. (סליחה, בלשונם היבשה והמרגיזה, לא נמצאו ראיות לביסוס תשתית ראייתית). איך שתי הידיעות הללו מתיישבות זו עם זו? לחוקרים ולתקשורת הפתרונים. שהרי המקרה הקשה הזה דווקא מוכיח את הצורך בחוק ההמלצות.

וכאן עוד מילה על רובד נוסף המזדקר בכל הפרשות הללו. מול היושרה והישירות של הרב שטיינמן זצ"ל, ומול הנהוג בציבור שלו, אנו רואים את החברים של מנהלי "טבע" שרק עכשיו, בנפילתם, נזכרו שהם כבר ראו, והבינו מזה זמן רב את המפולת המבצבצת ובאה, אך העדיפו לשתוק.

את התקשורת שהעריצה את "טבע" ושכחה את תפקידה כמשרתת ציבור. אנו תוהים על השתיקה לגבי שכר מנהלים ב"טבע" וב"בזק" ועל ההתעלמות מהמנהלים העשירים מאוד, למול ציבור העובדים הרחוק מאוד מהם. ואותה שתיקה אנו רואים לגבי חוק ההמלצות. שורת מומחים, פרופסורים למשפט שנמצאים במחנה פוליטי הרחוק מאוד מהליכוד, שהתריעו בעבר לגבי העיוות שבפרסום המלצות המשטרה, ממלאים פיהם מים עתה.  

השותקים והאדישים, כמו גם הצבועים, אינם יכולים לישון בשקט על שותפותם בעצם הפסיביות לגבי מה שידעו והבינו, בגלל סיבות בלתי ענייניות. ואולי יהיה סעיף בחוק שירשיע גם את "העומדים מן הצד". את אלו הנמנעים, במקומות שבהם תפקידם מחייב אותם לתקוע בחצוצרות בכל כוחם.