המזרח הפרוע

כל עוד תושבי יו"ש נחשבים אזרחי מדינת ישראל –מחובתה של המדינה להחיל עליהם את החוקים ובאופן מיידי.

עינת קורמן , ט"ו בטבת תשע"ח

עינת קורמן
עינת קורמן
צילום: יח''צ

בשבוע האחרון הוכרז על שני מהלכים משמעותיים שאמורים לעשות סוג של סדר חדש במזרח הפרוע של ישראל, אזור הקרוי יהודה ושומרון.

זה לא סוד שהחיים של אזרחי ישראל תושבי יו"ש אינם שווים לאלו של אזרחי ישראל החיים מעברו השני של הקו הירוק. הם נתונים למרותם של שני גופי שלטון במקביל – מדינת ישראל והמנהל האזרחי, מה שבהכרח גורר נפילה מתמדת בין הכיסאות, חוסר בהירות, סחבת בירוקרטית והרבה הרבה שטחים אפורים. בקיצור, המזרח הפרוע.

אחת מההשלכות של חוסר הסדר היא חוסר הידיעה אילו חוקים חלים עליהם. אזרחי ישראל תושבי יו"ש כפופים לצווים שמפורסמים מעת לעת על ידי אלוף הפיקוד ואמורים להיות מותאמים לחקיקה החלה בישראל. אבל זה לא קורה באופן שהיינו מצפים לו במדינה מתוקנת, שלא לומר דמוקרטית.

צווי האלוף, מוחלים באופן שרירותי, אם בכלל, ולפי סדר עדיפות שנקבע על ידי המנהל האזרחי. כך למשל, חוק השקיות שמחייב את כולנו לשלם 10 אגורות לשקית – לא חל ביו"ש כלל. בימים אלה מציינים בישראל שנה לכניסתו לתוקף ואילו ביו"ש מציינים שנה להצהרות שהנה, עוד מעט הוא יחול גם על תושבי יו"ש. 

ואם כבר הוחלו החוקים בדמות צווי אלוף, הקושי עדיין קיים. עוד ביטוי למזרח הפרוע הוא אי פרסום צווי האלוף לידיעת הציבור. עקרון פומביות החוק מחייב את הרשויות לפרסם לציבור את דברי החקיקה, אולם ביו"ש, העיקרון הזה כנראה לא חל.

צווי האלוף אמורים להתפרסם באתר הפרקליטות הצבאית אבל האתר מיושן, ממשק החיפוש לא ידידותי ואין אפשרות למצוא בו צווים. למשל, חיפשנו את זכויות הנשים העובדות אבל לא מצאנו זכר להגדלת ימי חופשת הלידה, או זכותו של האב לימי חופשת לידה. 

חוק השקיות וחוק עבודת נשים הן דוגמאות מחיי היומיום של כל אזרח ישראלי, בין אם חי ממערב לקו הירוק או ממזרח לו. אבל הפערים במימוש הזכויות ובמחויבות של הרשויות כלפי אותם אזרחים הם פערים גדולים מאוד, שצריך לעשות הכל כדי לגשר עליהם.

מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית שאמורה להעניק שוויון זכויות לכלל אזרחיה. כל עוד תושבי יו"ש נחשבים אזרחי מדינת ישראל –מחובתה של המדינה להחיל עליהם את החוקים ובאופן מידי. התיקון לתקנון הכנסת שהציע ח"כ יואב קיש, והנחיית שרת המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה לוועדת השרים, שניהם נותנים מענה חלקי לסדר שצריך לעשות.

שתי ההצעות למעשה מחייבות את המחוקק להתייחס לתחולת החוק המוצע ביו"ש וזה צעד אחד בדרך להשוואת הזכויות של אזרחי ישראל. הצעד הבא הוא שקיפות בפרסום צווי האלוף וייעול התהליך. בעניין זה כבר הבטיח משרד הביטחון במענה לפניית הפורום המשפטי לפעול לפרסום הצווים במאגר החקיקה הלאומי של הכנסת, דבר שבוודאי יסייע לשמירה על זכויותיהם של תושבי יו"ש. 

50 שנה אחרי ומדינת ישראל מתחילה להבין שאזרחי ישראל כולם ראויים לשוויון מלא. הצעדים שננקטו השבוע הם קטנים אך משמעותיים לתחילתו של מהלך חשוב והכרחי במדינה דמוקרטית.