יש אירועים שכתובים על הקיר

הרב שי פירון עם טור יומי למגילת איכה - והיום: על מנהיגים שלא רוצים לראות לאן המציאות צועדת ומוכנים לסכן את עמם לטובת הכיסא

הרב שי פירון , כ"ט בטבת תשע"ח

הרב שי פירון
הרב שי פירון
צילום: אלירן אהרון

תשעה באב. יושב האבל על הרצפה, ממרר בבכי על מה שראו עיניו. כואב את החורבן, ההרג, ההשפלה הלאומית.

על פי המסורת, מגילת איכה נכתבה על ידי ירמיהו, 17 שנים לפני החורבן: "וַיְהִי בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִת לִיהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת ה' לֵאמֹר: קַח לְךָ מְגִלַּת סֵפֶר וְכָתַבְתָּ אֵלֶיהָ אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָ עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל יְהוּדָה וְעַל כָּל הַגּוֹיִם מִיּוֹם דִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָ מִימֵי יֹאשִׁיָּהוּ וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה".

ירמיהו קורא לברוך בן נריה, מכתיב לו את המגילה ומצווה עליו להקריאה באוזני העם. תוכן המגילה מעלה חרדה בקרב השרים והם מציעים שיקראו אותה לפני המלך: "וְהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב בֵּית הַחֹרֶף בַּחֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי וְאֶת הָאָח לְפָנָיו מְבֹעָרֶת: וַיְהִי כִּקְרוֹא יְהוּדִי שָׁלֹשׁ דְּלָתוֹת וְאַרְבָּעָה יִקְרָעֶהָ בְּתַעַר הַסֹּפֵר וְהַשְׁלֵךְ אֶל הָאֵשׁ אֲשֶׁר אֶל הָאָח עַד תֹּם כָּל הַמְּגִלָּה עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל הָאָח: וְלֹא פָחֲדוּ וְלֹא קָרְעוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם הַמֶּלֶךְ וְכָל עֲבָדָיו הַשֹּׁמְעִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה" (פרק לו, כב-כה).

המלך יושב, האח דולקת, אור רך וחום נעים. הסופר מקריא בפניו את מגילת ירמיהו, והוא? שלושה ארבעה פסוקים הספיקו לו כדי לקרוא אותה ולהשליך אותה לאח הבוערת.

התלמוד הבבלי (מסכת מועד קטן כו, א) מזהה את המגילה האמורה עם מגילת איכה. זו הפתעה גמורה, המשמעות היא שהמגילה אינה תיאור היסטורי של מה שקרה בעבר אלא תיאור של העתיד.

אפשר להבין את המלך. סה"כ המצב די סביר. למה שיתרגש לנוכח נבואתו של ירמיהו?! הוא בטח ראה בנביא פסימיסט. אין סיבה שיקשיב לדבריו.  

לפעמים מנהיגים מוכנים לסכן את עמם, העיקר שכיסאם לא ייפגע. כל עוד פסוקי הנבואה לא נוגעים בעצם מלכות יהויקים, הוא לא שורף את המגילה. לפעמים המלך או המנהיג רואה את עתידו האישי יותר ממה שדואג לעמו.

יש אירועים שכתובים על הקיר. לא צריך להיות מלך ולא צריך להיות ירמיהו כדי להבין לאן המציאות צועדת. מאז ועד היום, פעם אחר פעם, סרבו מנהיגים לקרוא את הכתובת שעל הקיר. התוצאות – גם אם אחרו – באו.

מתוך הפרק היומי בתנ"ך