מדוע אני מקנא ביהונתן גפן?  

לשליחי הציבור השונים שלנו אין את אותה תמיכה. אין להם את אותו גב מהציבור כמו שיש אצל השמאל.

הרב איתן קופמן , ח' בשבט תשע"ח

הרב איתן קופמן
הרב איתן קופמן
צילום: עצמי

יונתן גפן התבטא לאחרונה התבטאות הזויה המשווה בין ערביה הפוגעת בחייל צה"ל ובין חנה סנש ואנה פרנק. כמובן שהתבטאות כזו לא נוחה לרוב האנשים ומן הסתם רבים אמרו לעצמם שהוא הגזים, גם בקרב חבריו לשמאל.

אלא שאז בא ליברמן בתגובה והורה לגלי צה"ל שלא להשמיע משיריו בתחנה הצבאית. מאותו הרגע כללי המשחק השתנו. תחת תגובות ביקורתיות על דבריו של גפן אנו מקבלים תמיכה גדולה מקרב חבריו בתקשורת, בכנסת, בעולם האומנות, וסתם אזרחים רגילים שמוחים נגד החרמתו (אפילו אבא שכול שאמר שבאזכרה הקרובה לבנו הוא הולך להשמיע דווקא משיריו של גפן).

מדוע? איני חושב שכל התומכים בו כעת שמחים או מסכימים לדבריו. אבל הם מבינים שברגע שהוא מוחרם יש כאן משהו גדול יותר –סתימת פיות של ציבור שלם שאותו הוא מייצג. ברגע שליברמן החרים אותו, הנושא כעת הוא לא מה היחס שלנו לדבריו המסוימים של גפן, אלא האם אנחנו כציבור שמאלני מוכנים שישתיקו ויחרימו נציג ציבור שלנו, מאנשי הרוח המבטאים בפומבי את ערכי השמאל.

אם ישתיקו את גפן היום, מחר ישתיקו אומן אחר, מחרתיים יפטרו מגיש מהרדיו, בעוד שלשה ימים יפסלו ספר של אדם פלוני מתכנית לימודים, אח"כ ידיחו מרצה באוניברסיטה בגלל דעותיו, וכן הלאה. השמאל מבין את המדרון החלקלק הזה, ולכן כבר במקרה הראשון של החרמה או סתימת פיות - הוא מתייצב כחומה בצורה להגן על חופש הביטוי, להגן על היכולת שלו להביע את דעותיו ולפעול במרחב הציבורי – דרך שליחיו השונים.

אז למה אני מקנא? כי לשליחי הציבור השונים שלנו, אלו המבטאים את עולם הרוח והרעיון של הציונות הדתית, כגון רבנים, אנשי תקשורת, חברי כנסת ואנשי ציבור שונים, אין את אותה תמיכה. אין להם את אותו גב מהציבור שלהם ומהקולגות שלהם בעולם הרוח –כמו שיש אצל השמאל. אנו כציבור, וכן אנשי ציבור שונים, שותקים כמעט תמיד בכל מקרה של סתימת פיות, הכפשה ופגיעה באדם משלנו שהביע דעתו בפומבי. פעמים אפילו מצטרפים לאלו המגנים אותו.

ככה יותר ויותר שליחי ציבור שלנו מושתקים, מאוימים, מפחדים לדבר או נמענים לצאת למאבק כלשהו, כי הם יודעים שהם יופקרו לבד בשטח במקרה שהם יעשו טעות, או במקרה שלא כולם יזדהו לגמרי עם תוכן שהם יאמרו.

וכאן הבן שואל, והרי אם איני מסכים עם דעתו, ואני באמת חושב שהוא טועה מדוע יש לתמוך בו ולהגן על דעותיו? אז זהו שלא. לא מגנים כאן על דעה מסוימת אלא על חופש הביטוי שלנו כציבור. כאשר סותמים את הפה לרב, מכפישים חבר כנסת דתי לאומי, סוגרים ישיבה או ערוץ תקשורת – יש לצאת למאבק על חופש הביטוי שלנו כציבור! 

אכן יש מה ללמוד מהשמאל בכל הקשור להתנהלות ציבורית ומנהיגות. זה אחד מהם.