גיהינום הוירטואלי

בגיהינום הוירטואלי התלמידים לבד. אין הורים. אין מורים. איש הישר בעיניו ישר. החזק שורד. החלשים מושפלים. לרגל שבוע מוגנות של משרד החינוך

אבינועם הרש , י"ט בשבט תשע"ח

אבינועם הרש
אבינועם הרש
עצמי

לפני 7 שנים היה אמור דוד- אל מזרחי ז"ל מכפר אדומים לחגוג יום הולדת 16, במקום זאת, מצא אותו אחותו תלוי באמבטיה.

הסתבר שדוד-אל ז"ל  עבר מסכת של התעללויות מכות והשפלות מצד תלמידי כיתתו. כאשר חזר באותו יום דוד-אל לביתו, נתקל על הפיד שלו בפייסבוק ב'שיימיניג' קטלני שככל הנראה היה גדול עליו:

בין שלל העלבונות שנחקקו בקיר שלו ברשת, נכתב "כלב, הייתי הורג אותך, אבל בגלל שאומרים תנו לחיות לחיות, אז לא נהרוג אותך", או "ד', יפגר קטן, עושה לייק לעצמך, לוקח משפטים מ-co.il.גמדים". יומיים קודם לכן כתב דוד-אל בפייסבוק את מילות הפרידה שאמר הזמר זוהר ארגוב לפני שהתאבד. מתוך( NRG, מוספשבת. יוסי אלי ועמרי מניב. 2011).

ושוב אתה שומע מקרים של תלמידים שעברו התעללות בפייסבוק, חלק הוחרמו מהקבוצה הכיתתית. חלק היו מעדיפים להיעלם ממנה אחרי הירידות והעלבונות שניתזו עליהם כמו טיפות של רעל.

ובגיהינום הוירטואלי הזה, התלמידים האלו לבד. אין הורים. אין מורים. איש הישר בעיניו ישר. החזק שורד. החלשים מושפלים. מועלמים. או מעדיפים במקרים היותר קשים להעלים את עצמם אחרי שהם חוו איך כבודם העצמי נגרר לכיכר העיר ונרמס לעיני כל.

וכל מקרה כזה של התעללות, שיימינג, שפיכות דמים ורמיסת הדימוי העצמי מזכירים לי בכל פעם מחדש עד כמה שהכלים והמודעות הזו של גלישה בטוחה לתלמידים ולילדים שלנו היא לא רשות או המלצה אלא חובה. פיקוח נפש. צו השעה שחל בכל יום ורגע.

סביר להניח שבכל שנה יש אלפי מקרים כאלו, של ביוש והעלבה והטחת עלבונות באלפי תלמידים. רובם כנראה סופגים בשקט. מחכים לעזרה שלא תמיד מגיעה בזמן.

אם אתם מחנכים ומורים, אל תחכו שהתלמידים יגיעו אליכם. כי הם לא. תפקחו עיניים ותסתכלו מסביב. תחפשו את הסימנים. תתחקרו את הילדים המקובלים בכיתה מה הם עושים בשעות אחרי הצהריים ומה בדיוק הולך בקבוצות הווטסאפ והפסייבוק שלהם.

ואם אתם הורים. שאלו את הילדים שלכם איך הם מרגישים בקבוצות הללו. ואם אין להם קבוצות כאלו, תחשבו מה הסיבה. עקרונית. אידאולוגית. או שהם פשוט העדיפו לעוף משם.

תסבירו להם שיש כתובת ברורה ומקומות שערוכים ומוכנים לקלוט אותם בהקלקת כפתור אחת כמו למשל: הכפתור האדום: http://redbutton.org.il

שגם עלבונות וירטואלים יכולים להיגמר בתחנת המשטרה בגלל שהפגיעה שלהם חמורה לא פחות פגיעה פיזית. שלא רק שהגוף שלהם הוא שלהם וזכותם המלאה לשמור עליו אלא גם שמם הטוב וכבודם העצמי.

השבוע חל שבוע מוגנות ברשת של משרד החינוך. האמת שלאור הסכנות והאתגרים העומדים בפני התלמידים, ראוי היה שלמעשה כל יום יהיה יום המוגנות: פדופילים. אתרים ששואבים את כרטיסי האשראי של ההורים דרך פרסומות ומשחקים שמפתים את התלמידים הצעירים. מניפת הסכנות מרהיבה מתמיד.

לא הפסיקו לפמפם לנו שילד עד גיל עשר לא חוצה לבד. ומה עם גלישה באינטרנט? ההחלטה הזו שלכם תוכל להציל להם את הנשמה ולפעמים ובמקרים מסויימים, היא תוכל להציל גם את גופם.