אז מה אם הוא אמר?

האם מישהו מאתנו הסכים להצטרף לניסוי החברתי החדש אותו מוביל צה"ל?

דודי וכטל , כ"א בשבט תשע"ח

דוד וכטל
דוד וכטל
עצמי

"השיקולים היחידים המנחים את הצבא הינם שיקולים מבצעיים"; "צה"ל עסוק רק בדבר אחד – מוכנות למלחמה וניצחון בה"; "הצבא לא מונע מאג'נדות ולא מתעסק בסוגיות שנויות במחלוקת".

המשפטים הללו, ודומים להם, לקוחים מדפי המסרים של דובר צה"ל בשנה האחרונה. הם ה'מנטרות' החוזרות ונשנות בכל פעם בה מושמעת ביקורת על השינויים המתחוללים בצבא.

ישנם כאלו שמסתפקים בדברי ההרגעה הללו וממהרים לעשות בהם שימוש כנגד כל מי שממשיך לבקר את הצבא. דברי ביקורת על הרמטכ"ל, רב אלוף גדי אייזנקוט, מכונים 'חוצפה' ומחאות על דובר צה"ל, תת אלוף רונן מנליס, מתויגות כנובעות מ'לחץ של הרבנים שמאבדים את הבנות שלהם'. אפילו מצד רבנים חשובים נשמעה תוכחה על כך שהושמעה ביקורת על הרמטכ"ל – חלקם מגנים עליו, חלקם מדברים בזכותו.

המצב הנ"ל מזכיר במשהו את 'ימי פרוץ השלום', כשהטרוריסט יאסר ערפאת היה מדבר אתנו ועם האמריקאים בצורה מנומסת על שלום וכמה דקות לאחר מכן משלהב את ההמונים ברמאללה בנאומים על הדם והאש שיפדו את פלסטין. אין לי שום רצון או כוונה להשוות בין הדמויות, זו של הרוצח השפל וזו של האדם עתיר הזכויות של שמירה על ביטחון ישראל, אבל את ה'לוקש' אנחנו אוכלים היום בדיוק באותה צורה – הרמטכ"ל ודובר צה"ל מדברים בכל מקום על כך שרק שיקולים מבצעיים מנחים אותם ועל כך ששום אג'נדה פמיניסטית או 'תיאוריית מגדר' לא התנחלו בצה"ל, ובמקביל אותה אג'נדה ואותה תיאוריה הופכות להיות חלק בלתי נפרד מדמותו של הצבא.

בחוברת חדשה שפורסמה, ערוכה על פי שיעורים של הרב יגאל לוינשטיין, (להורדת החוברת המלאה לחצו כאן) מתברר שכל מי שעוד תוהה האם הצבא שינה כיוון ואימץ תפיסת עולם 'חדשנית', או שמא כל מה שקורה לנגד עינינו נובע מטעויות שנעשו בתום לב, או מחוסר תשומת לב – תוהה לשווא. במסמך צבאי, מבהיל יש לומר, נכתב שחור על גבי לבן, שצה"ל מקבל את תיאוריית המגדר ומאמץ לחיקו את מסקנותיה.

למי שלא מנוי על הביטאון של החוג למגדר באוניברסיטת ת"א, נסביר בקצרה שהדגל בה מנופפים הדוגלים בשיטה הזו הוא דגל טשטוש הזהויות בין נשים לגברים, כי אין בכלל דבר כזה נשים וגברים. מי שנולד עם גוף של גבר, איננו בהכרח גבר, ומי שנולדה עם גוף אישה, איננה בהכרח אישה. לתפיסה הזו מסקנות רבות ומכיוון שאין כאן מקום להאריך, מומלץ לקרוא (ולא להאמין) לבד.    

האם מישהו מאתנו הסכים להצטרף לניסוי החברתי החדש אותו מוביל צה"ל בשליחות פרופסורים ודוקטורים ששיטתם טרם הוכחה כנכונה או מועילה, שיטה שאת פירותיה הבאושים כבר אוכלים באירופה כמה שנים. האם הממשלה הנחתה את הצבא לאמץ תפיסה שעוסקת בשינוי מהותי של הזהות האנושית.    

רבים מאתנו ממהרים להגן על הרמטכ"ל, לדבר בזכותו, מספרים איך הוא 'הבטיח להם ששום דבר לא קרה או קורה ו... הכול טוב', ואני שואל – למה? האם במקום להקשיב למה שיש לרמטכ"ל לומר, לא יותר כדאי לשים לב לדברים שהוא עושה בפועל? האם כל המצדדים בכנות דבריו של הרמטכ"ל, רב אלוף גדי אייזנקוט, פתחו עיתון בשנה האחרונה וראו את הפרסומים היוצאים תחת ידו של דובר צה"ל? אילולא היינו מכירים גם חיילים ולוחמים אמתיים היינו יכולים לחשוב שהצבא כולו נשען על בעלי סטיות ואת ההרתעה מספקות בנות לוחמות.

טוב היה אם במקום להרגיע את הציבור, במקום להמשיך לחלק לו כדורי שינה בדמות אמירות פשרניות, מתרפסות ומתנצלות, היו מצטרפים גם אותם רבנים ומעוררים את שליחיהם, אישי ציבור, חברי כנסת ושרים, שיעשו את תפקידם, יעוררו, ימחו, יעלו שאילתות ואף יפנו לראש הממשלה בדרישה לניקוי אורוות כללי בצבא (החלפת הרמטכ"ל לבדו לא תועיל).