סופרי הכיפות המטכ"ליות

אל"מ במיל' טל בראון , י"ח באדר תשע"ח

אורח
אורח
ערוץ 7

בימיו הראשונים של צה"ל הייתה ציפייה לראות בשילובם הגובר של בני עדות המזרח בפורום מטכ"ל, זכורה אמירתו של ראש ההמשלה המנוח ושר הביטחון, דוד בן גוריון ז"ל, בדבר ציפייתו למינויו של הרמטכ"ל התימני הראשון.

חלפו עברו הימים וצצה ציפייה חדשה: לראות בפורום מטכ"ל מאזן מסוים בין "השריונרים" ל"חי"רניקים", אחר כך השתכללה הספירה בציפייה לראות איזון בין יוצאי חטיבת הצנחנים לגולנצ'יקים, או בקיצור לראות בנוכחות של מגוון מפקדים מיחידות שונות החובשים כומתות בשלל צבעי הקשת, סביב לשולחן המטכ"ל.

כאזרח המדינה וכקצין צה"ל ששירת שנים רבות בקבע בתפקידי פיקוד בכירים, מעולם לא עניין אותי מוצאו של קצין, לא בחנתי את מידת אמונתו בקב"ה, לא מדדתי את גודל כיפתו או בחנתי את ציציותיו, גם צבע הכומתה לא ממש עניין כל עוד ידעתי כי זהו אדם וקצין ערכי, המחויב להגנת העם והארץ "במקצועיות, במנהיגות ובדרך ארץ".

זו הייתה האמרה שתבעתי כמפקד בהיותי אמון על הכשרת דורות מפקדים וקצינים ליחידות השדה בהן פיקדתי.

תמוה בעיני, עד לעצם היום הזה, הרצון לתייג ולספור כומתות, כיפות וסממנים שונים, שעלולים להימצא כסטראוטיפים טפלים במקרה הטוב ואף כגורמי סרק המטים דעת במקרה הרע, שאינם מעידים בהכרח על טיב עשייתו ותרומתו המקצועית, מנהיגותו, אופיו וערכיו של אדם, ביחס להתאמתו לתפקיד זה או אחר, בין אם זוטר או בכיר הוא במערכת הביטחונית ככלל והצבאית במקרה זה.

האם העובדה שהאלוף הרצי הלוי, ראש אמ"ן המכהן, אינו חובש כיפה משנה מערכיו למרות שגדל והתחנך ככזה? האם האלוף תמיר היימן המשרת כמפקד הגיס הצפוני ומפקד המכללות המיועד להחליף את האלוף הלוי כראש אמ"ן היה מצטלם טוב יותר או מבצע את תפקידו טוב יותר עם כיפה על ראשו? בסופו של דבר, על מדי א' או ב' עם או בלי האפוד והקסדה על הראש, נמדד המפקד ביכולתו להוביל את פקודיו לביצוע משימותיהם באפקטיביות וביעילות, מתוך אמונה בצדקת הדרך עד הניצחון. מעולם לא צעדתי ולא אצעד אחר אדם רק משום לבושו, סממניו החיצוניים, צבעו ומוצאו. צעדתי ואמשיך לצעוד, כל עוד אדרש לדבר, אחר אנשים בהם נותן אני את מבטחי הודות לאישיותם, כשירותם וכושרם להוביל, להנהיג ולפקד.

כולי תקווה שמינויים של מפקדי צה"ל הבכירים יוכרע, לטובת עם ישראל כולו, על בסיס שיקולים מקצועיים וערכיים, הבוחנים את כושרו וכשירותו של אדם, על שלל מאפייניו, תכונותיו וכישוריו, לעמוד בראש המערכת המופקדת על בטחונה של מדינת ישראל.

לסיום- מפקדי צה"ל, מהזוטרים ועד לחברי פורום מטכ"ל יפעלו ויבחנו ברוח דבריו של דוד בן גוריון, שהסייפא שלהם חקוקה בבטון ובלב של כל העובר בשערי בית הספר לקצינים- "לא די שיידע המפקד את מלאכתו. עליו להיות אוהב את האדם, שחיי הפקוד שלו יהיו יקרים לו והחייל שנשלח אליו יהיה יקר לו, שיאהב אותו. רק מפקד כזה ימצא בפקודיו מסירות-הנפש שתוליכם לכל אשר ישלח אותם. אם המפקדים יעוררו את האמון, את הדבקות ואת האהבה בחיילים שלהם - אזי תדע כל אם עבריה כי הפקידה את גורל בניה בידי המפקדים הראויים לכך".