רבנות ראשית אחת

הרב מיכה הלוי , י"ט באדר תשע"ח

תוקף. הרב הלוי
תוקף. הרב הלוי
חזקי עזרא

מציון תצא תורה 

הראי"ה קוק זצ"ל מביא במאמר 'נאום בועידה לסידור הרבנות הראשית' (מאמרי הראי"ה, עמ' 455), את דברי הרמב"ם בתחילת הלכות סנהדרין (פרקא',ג) על שני בתי הדין שהיו סמוכים זה לזה - אחד בפתח העזרה ואחד בפתח הר-הבית. הקרבה ביניהם מלמדת שלא היה בהם צורך לשירות האוכלוסייה, אלא הסמיכות מלמדת על החיבור - שמשם מתחיל סידור המשפט והרבנות בישראל. 

הסידור של רבנויות, מהרבנים הראשיים ומועצת הרבנות ועד כל רבני הערים, המושבים והקהילות בארץ הוא סדר אחד של אורגן חיים חי בתוכנו. עוד לפני שמדברים על 'מתן שירותי דת' באיכות, צריך להבין מה פועלת הרבנות מעצם עניינה וקיומה של רבנות ראשית בישראל. 

הרבנות מציבה את האידיאל הרוחני המשפיע על כל אחד ואחד בארץ ישראל. זה קורה בעצם קיומה של הרבנות, בעצם עניינה של רבנות אחת. 

עוד לפני שמתאחדים בעניינים מעשיים, יש עניין גדול להבין שיש רבנות ראשית אחת, שכל הנמנים עליה הם משדרים רוח ציבורית אחת. זה בראש ובראשונה עניינה של רבנות ראשית. 

גיור 'ללא משוא פנים' 
במאמר אחר כותב הרב זצ"ל ש"הרבנות הראשית איננה שלטון של אפוטרופסות על היחיד, אלא היא מכוונת ומשפיעה על כל אחד ואחד שנמצא בארץ ישראל". כלומר, הרבנות הראשית בעמדתה על גיור כהלכה, למשל, היא נותנת שטף חיים לכל יהודי ויהודי להבין 'מהו יהודי'! עוד לפני שאנחנו באים לעסוק בבעיות המעשיות של הגיור.  

גם לרבנים בתפוצות טוב להגיד 'יש רבנות ראשית בארץ ישראל, היא קובעת מה זה יהדות ומה זה גיור'. 
הרב זצ"ל כותב בתשובה לרב בארגנטינה, לגבי המצב שגדרו גדר- שאין בכלל גיורים בארגנטינה מכיוון שרוב הגיורים היו שלא לשם שמים ושלא לשם קיום מצוות, שיש לחזק את הגדר הזה שלא יהיו גיורים כלל וכלל. והוא מוסיף: אם רוצים יהודים להתגייר – שיבואו לבית דין בירושלים, וכך יתברר ללא משוא-פנים אם הרצון להתגייר הוא אמתי. 

כמה קשה לרב קהילה שעומד בלחץ של הפרט, שבנו הכיר גויה, וכמה הרגש מדבר, וכמה הרצון לעזור ולסייע לפרט מדבר – כל אלה הם 'משוא פנים בהלכה'. צריך לדעת כיצד מגיירים ללא משוא-פנים. 

ובתשובה נוספת מביא הרב זצ"ל את דברי הרמב"ם (הלכות איסורי ביאה, י"ג, י"ד) שבימי שלמה ודוד, גדרו לא לגייר בבית-דין חשוב, ובכל זאת היו הדיוטות שגיירו. ומכך כותב שם הרב דברים מפורשים לְמה שקורה גם בימינו. שהדיוטות מגיירים פירושו של דבר: שלא הולכים בשליחות הרבנות מקדמת דנא שדואגת לא רק לפרט אלא לקביעות הרוח האידיאלית לדורות של היהדות! 

ועל זה כותב הרב, שלמרות שהגיור הזה בדיעבד הוא גיור, אין לקדש אותו כדת משה וישראל ומי שיכול למחות - חייב למחות בדבר! וגם בימינו אין לקדש גיור כזה - וחייבים למחות! 
 
חיבור לרוח ישראל לדורותיו 

הרבנות הראשית עוסקת בהפחת רוח האומה למעשה בציבוריות הישראלית. 

לדוגמה, הכשרות בישראל. היום מי שרוצה לאכול לא כשר במדינת ישראל הוא צריך לחפש הרבה הרבה. זה דבר עצום- בצביון הציבורי יש כשרות! זה לא רק דאגה למגזרים וקהילות אלא ההבנה הפשוטה שמזון במדינת ישראל כל כולו צריך להיות כשר! וכפי שכּל עסק צריך לקבל רישיון מאת הריבון, ככה כל עסק הוא עניין ציבורי וצריך לקבל כשרות מאת הריבון. זה תפקידה של 'הרבנות הראשית לישראל'. 

ולכן, בכל הדברים הללו שנוגעים לציבוריות, גם אם לא נמצא פתרון לפרט, אנחנו צריכים להגיד באהבה רבה, לכל הפרטים, עם לב כואב ודואב ומתוך אחוַת אחים : אנחנו רוצים את הפתרון הכללי ולא את הפתרון הפרטי.  
הבחירה החופשית השלילית של הפרט, היא לא התנתקות רק מהיהדות אלא מהציבוריות של דורות ישראל! ולכן מתוך אחוַת כל הציבור בישראל וכל אחד מישראל - אנחנו מעמידים את הרבנות לאידיאל הרוחני של כל אחד!  

אומרים לנו שאנחנו לא נגישים, אומרים לנו שאנחנו לא פותרים בעיות, אומרים לנו שאנחנו שייכים לחשכת ימי-הביניים. אנו - "שומעים חרפתם ואינם משיבים". 

לא נשיב, אך נדע שאנחנו באים מתוך אהבת ישראל לדורותיהם, ומתוך אהבת כל אחד ואחד מישראל. וגם אם הפרט היושב לפניך לא יכול להבין את זה מתוך מצוקתו הרוחנית ומתוך התנתקותו מדורות ישראל, אנחנו בסירובנו לא נותנים לו להתנתק מדורות ישראל. זו 'אהבת עולם' לַבריות! 

אנשים לא מבינים את זה ואנו צריכים להיות חמושים בגבורה ולא להיבהל מזה. 
 

מחאת השבת 

כך גם לגבי שבת – אנו צריכים למחות את מחאת השבת! איך יכולה להיות שתיקה כזו על השבת? אינו מוחים נגד 'מחללי שבת', אלא מחאת השבת! 

שמעתי פעם סיפור מדהים, מבנו של ר' שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, שהלך להפגנות השבת בכיכר השבת. כולם זעקו 'שאבעס', והבן עומד לידו והרב לא זועק אלא אומר בלחש: 'שאבעס'. שואל אותו בנו: "למה אתה לא זועק?". והוא עונה: "איך אפשר לזעוק על יהודים?". ושוב שואל-  "אז מה הרב עושה פה??" עונה הרב-  "איך אפשר לא לזעוק על השבת??". 

זה מה שאנחנו צריכים לעשות. 

דבר זה צריך לשתף את כל הרבנים כולם. לא רק 'לחזק עמדה' של הרבנות הראשית, אלא לחזק את עמדת ישראל! איננו יוצאים חלילה נגד מישהו, אלא מוחים את  מחאת השבת! את מחאת קדושת המשפחה לדורותיה! את הרמת קרן הנישואין בקדושה בישראל! מחזקים את עמדת היהדות והגיור בישראל! 

עבדים לציבוריות בישראל 

השאלה היא אם אנחנו 'עבד לעם קודש', או 'עבד לאיש בישראל'. האם יש פה משוא-פנים בדבר. 
עבד לעם קודש זה אומר גם אם הפרט היוצא ממנו לא מצא פתרון . 

ואם אמנם היום הפרטים לא יכולים להכיר בזה, אבל הרבנים, שעומדים באמת על משמר הציבור בישראל, על משמר הקודש הציבורי בישראל – בזה הם צריכים לפעול. להתמלא בגבורה, ללא חשש, ולפעול למען הדברים הללו, באומץ רב, מבלי חשבונות ושיקולי-דעת קטנים. 

יהי רצון שהקב"ה יעזור שלא תצא תקלה, לא מפינו ולא תחת ידינו ונזכה לאמיתה של תורה ולהגדלתה.